בדיקה: זה הגורם (ולא 'צוק איתן') שעלול לחתוך את רווחי החברות
עד סוף חודש נובמבר יפורסמו הדוחות הכספיים של כל החברות בבורסה בתל אביב. בזירת המאקרו - הרבעון שחולף היה רבעון לא פשוט. מצד אחד - מבצע 'צוק איתן' שיתק את הפעילות בדרום ועלול לפגוע בביצועי החברות. נתון נוסף שישפיע על ביצועי החברות ברבעון השלישי הוא הדולר שמאז השפל של אוגוסט זינק בשיעור של 8.5% עד לסוף ספטמבר.
בחטיבת הגידור של 'שווי הוגן' ניסו לבדוק כיצד השפיעה עלייה חדה בשער הדולר במהלך הרבעון על הדוחות של המניות המרכיבות את מדד ת"א 100. רו"ח אלי אל על מנכ"ל 'שווי הוגן' שבדק את הנושא מציין כי "מי שמצפה שהזינוק החד בשער הדולר ישפר, בהכרח, את רווחי החברות בתל אביב, עלול להתבדות".
בכדי לבדוק את הנושא - חזר אל על אל רבעונים שבהם הדולר עלה בחדות ובדק כיצד נראו הדוחות הכספיים. כך למשל, ברבעון השני של 2012 זינק הדולר בשיעור של 6% מול השקל. הרווח של החברות נחתך בשיעור של 50%. כך התרחש גם ברבעון השלישי של 2011 שבו הדולר זינק ב-9%. אז רווחי החברות נחתכו בכ-40%.
ב"שווי הוגן" מסבירים כי ברבעון השלישי של 2011, על רקע משבר החובות באירופה, נרשמה בישראל ירידה חדה של כ-17% ביצוא סחורות ושירותים, ואף היצוא התעשייתי נפל בשיעור של כ-10%. קרן המטבע הורידה את תחזית הצמיחה העולמית ואף נפגע לראשונה דירוג האשראי המושלם של ארה"ב שירד ב-5 לאוגוסט 2011 מ-AAA לדירוג של +AA.
- דירוג האשראי של ישראל צריך לעלות
- בי-קום: חברת "שווי הוגן" המליצה לקבל את הצעת סרצ'לייט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ברבעון השני של 2012 חלה האטה בפעילות הכלכלית הגלובלית, מה שהביא את קרן המטבע להוריד את תחזית הצמיחה ל-3.5% (מ-3.6%), כאשר בשוק המקומי שוב נרשמה התכווצות ביצוא התעשייתי.
באופן דומה, גם ברבעון השלישי של 2014, קרן המטבע הבינלאומית הורידה את תחזית הצמיחה של הכלכלה העולמית ל-3.8% ב-2015, ול-3.3% השנה, כאשר התחזית הקודמת של הקרן מחודש יולי עמדה על צמיחה של 4% ב-2015. זאת ברקע לחולשה שנרשמה בכלכלות של יפן, ברזיל ורוסיה, ובגוש היורו אף חשש מפני התפרצות של דפלציה. למרות זאת, נקודת האור שניתן להצביע עליה היא הצמיחה האטית אך היציבה של כלכלת ארה"ב, אשר על רקע הדשדוש המתמשך של גוש היורו והקיפאון ארוך השנים ביפן, הביאה להתחזקותו של הדולר.
וול סטריט נגזרים (X)התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן
שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל
וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.
תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת
התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.
הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.
בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.
- אנבידיה וטסלה עולות כ-1.3%, סטרטג'י עולה בעקבות הביטקוין - המניות הבולטות בוול סטריט
- וול סטריט פותחת שבוע מקוצר - מה האנליסטים צופים והאם ראלי סנטה בפתח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
