אלי אלעל
צילום: סיון פרג
דעה

דירוג האשראי של ישראל צריך לעלות

משבר? התייקרויות? שווי החברות בת"א 125 חצה את הטריליון שקל; שווי החברות במדד גבוה בכ-27% לעומת לפני המלחמה. מצבו של המשק הישראלי ורמת התשואות שלו חזרו כמעט לרמתם מלפני המלחמה

אלי אל-על | (15)

בימים אלה אנו עומדים בפתחו של גל התייקרויות, מרביתו של חברות המזון, אבל לא רק. אחת הסיבות לעליות המחירים, כפי שמעידות החברות עצמן, היא המצב במשק וההשלכות של המלחמה. ואולם מניתוח שערכה שווי הוגן שבראשותי, עולה כי מצבן של החברות הישראליות הגדולות, הנסחרות במדד ת"א 125, טוב בהרבה ממצבן לפני המלחמה. יתרה מכך, גם מצבו של המשק הישראלי ורמת התשואות שלו חזרו כמעט לרמתם מלפני המלחמה.

מהנתונים עולה כי שווי השוק המצרפי של 125 החברות הציבוריות הגדולות במשק, נכון למחצית הראשונה של החודש, זינק בכ-26% לעומת השווי שלהן ערב ה-7 באוקטובר 2023 - והוא הגיע לכ-1.006 טריליון שקל, לעומת 798 מיליארד שקל לפני המלחמה. ההון העצמי המצרפי, נכון לדו"חות הרבעון השלישי של 2024, הגיע ל-589 מיליארד שקל, עלייה של כ-7% לעומת התקופה המקבילה ב-2023. ההכנסות של החברות בשנת המלחמה צמחו אף הן בכ-7% לעומת השנה שלפני המלחמה, והסתכמו בכ-520 מיליארד שקל, לעומת 552 מיליארד שקל בשנה שלפני המלחמה. הרווח התפעולי המצרפי זינק ב-10%, באופן שמראה גם שהשלכות האינפלציה השנה לא פגעו בסופו של דבר ברווחיות של החברות.

ד"ר רו"ח אלי אלעל צילום: סיון פרג'

עוד עולה מהבדיקה של שווי הוגן כי גם הרווח הנקי המצרפי השנתי רשם עלייה מרשימה של 24% בשנת המלחמה, והגיע ל-56 מיליארד שקל, לעומת כ-45 מיליארד שקל בשנה שלפני המלחמה. גם מכפיל הרווח הנקי המצרפי עלה והגיע ל-18, ומכפיל ההון העצמי המצרפי זינק בשנת המלחמה - וכיום הוא גבוה בכ-18% מרמתו מלפני המלחמה.

 

מבחינת מצבה של כלכלת ישראל, נראה שהיא כמעט חוזרת כמעט למצבה מלפני המלחמה, ובחלק מהמקרים המצב אף טוב יותר. שיעורי התשואה הנומינליים על האג"ח של ישראל לעשר שנים מגיעים כיום ל-4.3%, לעומת 4.2% ערב המלחמה. באופן מפתיע יותר, התשואה ארוכת הטווח של האג"ח הדולריות של ממשלת ישראל ירדו לעומת טרום המלחמה, מכ-6.2% ל-6.0% כיום. כלומר המשקיעים הזרים אופטימיים יותר ביחס ליכולת החזר החוב של ישראל (אחרי הורדת הדירוג), לעומת מה שהיו לפני המלחמה (ועם דירוג גבוה יותר).

 

גם חוזי הביטוח כהגנה נגד סיכון פשיטת רגל של ממשלת ישראל (CDS) ממשיכים לרדת בחדות, ומשקפים כעת סיכון פשיטת רגל ברמה של כ-0.6%, לעומת כ-1% בשיא המלחמה, ולעומת 0.4% סיכון לפשיטת רגל לפני המלחמה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הניתוח מצביע על כך שלמרות המלחמה, מצב החברות הישראליות טוב יותר באופן כללי מזה שהיה ערב ה-7 באוקטובר 2023, ובייחוד בשווי וברווח הנקי. נראה שהיכולת של החברות הישראליות המרכזיות לעמוד בסביבה הכלכלית המאתגרת בשל המלחמה היא יוצאת מגדר הרגיל ומרשימה. עובדה זו לא נעלמה מעיני המשקיעים - הן המקומיים והן הזרים, כפי שמתבטא בשוקי האקוויטי והחוב, הן בשוק המקומי והן בחוב הנקוב במטבע זר. בהתאם לכך, אתפלא אם לא נראה את הדירוג של ישראל נבחן מחדש במועד העדכון הבא.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    מיליארדים לבטחון 25/12/2024 08:46
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היא של המדינה אין לה איך לאזן את התקציב כי הוצאות הבטחון זינקו במשרדי המסורת המורשת והקשקשת לא נגעו למשתמטים החרדים גם לא מקצצים אז נקצץ בחינוך ונרד עוד במבחני המתמטיקה את הנזקים נספוג עוד הרבה שנים
  • 9.
    אמונחטאפ 24/12/2024 19:46
    הגב לתגובה זו
    ההוכחה הכי מוחשית למצב הכלכלה בישראל ולעוצמתה היא שעלי אקספרס מאמין בשקל ומחייב בשקלים
  • 8.
    בת אל 24/12/2024 09:19
    הגב לתגובה זו
    כל עוד ההנהגה החרדית הארורה מונעת מהאברכים הפרזיטים להתגייס לצבא.
  • 7.
    שי.ע 23/12/2024 15:25
    הגב לתגובה זו
    הזאת שחושבת שאנחנו חייבים לשרים ואנחנו עובדים אצלם.במיוחד הבנקים ואל על
  • 6.
    רן 23/12/2024 13:15
    הגב לתגובה זו
    ולכן אין ספק שהדירוג צריך לחזור למקור
  • פצ 23/12/2024 14:10
    הגב לתגובה זו
    צריכה לעלות - הכל הודות לממשלה הנהדרת הזו
  • 5.
    צ'וקו 23/12/2024 12:32
    הגב לתגובה זו
    אז אם הבורסה עלתה והתשואות ירדו מ 6.2 ל 6, זה אומר שהכלכלה במצב יותר טוב מלפני המלחמה? מה אני מפספס פה? מה עם קצת נתוני מאקרו? תחזית לגידול בהוצאות הבטחוןובכלל תכנון פיסקאלי, מחירי הדיור, התחלות בנייה ותשתיות וכו.
  • 4.
    לרון 23/12/2024 11:46
    הגב לתגובה זו
    בגלל שככל שממשלה מתעקשת על ביזבוזים לשווא העולם למד מפנים ולא משקיע שם,לאו דווקא אצלנו איראן רוסיה קוריאה צ. יפן ועוד
  • 3.
    מעוז צור 23/12/2024 10:42
    הגב לתגובה זו
    שקר , אם יש הפיכה משפטית אף משקיע לא ירצה להשקיע כאן
  • משתתפים בצערך (ל"ת)
    אודי 24/12/2024 19:04
    הגב לתגובה זו
  • לרון 23/12/2024 11:46
    הגב לתגובה זו
    האג מחכה בסיבוב
  • 2.
    ישראל 23/12/2024 10:13
    הגב לתגובה זו
    מחזירה את ההפיכה המשטרית בכל הכוח. מבחינת הממשלה ה 7.10.23 לא קרה מעולם. הם באמוק על חיסול הדמוקרטיה במדינה. וסוכניות דירוג האשראי אמרו זאת.
  • לרון 23/12/2024 11:48
    הגב לתגובה זו
    ייעלם,דרוג האשראי יזנק,עד אז אין צ'אנס גם מעצם עובדת היות האינפלציה והריבית תופעות לא לזמן קצר
  • 1.
    ציפיתי שזה יגיע מד"ר אדם רויטר.... (ל"ת)
    פילי 23/12/2024 09:58
    הגב לתגובה זו
  • גם אני חיפשתי מיד את שמו... (ל"ת)
    אנונימי 20/04/2025 14:42
    הגב לתגובה זו
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?