דירוג האשראי של ישראל צריך לעלות
משבר? התייקרויות? שווי החברות בת"א 125 חצה את הטריליון שקל; שווי החברות במדד גבוה בכ-27% לעומת לפני המלחמה. מצבו של המשק הישראלי ורמת התשואות שלו חזרו כמעט לרמתם מלפני המלחמה
בימים אלה אנו עומדים בפתחו של גל התייקרויות, מרביתו של חברות המזון, אבל לא רק. אחת הסיבות לעליות המחירים, כפי שמעידות החברות עצמן, היא המצב במשק וההשלכות של המלחמה. ואולם מניתוח שערכה שווי הוגן שבראשותי, עולה כי מצבן של החברות הישראליות הגדולות, הנסחרות במדד ת"א 125, טוב בהרבה ממצבן לפני המלחמה. יתרה מכך, גם מצבו של המשק הישראלי ורמת התשואות שלו חזרו כמעט לרמתם מלפני המלחמה.
מהנתונים עולה כי שווי השוק המצרפי של 125 החברות הציבוריות הגדולות במשק, נכון למחצית הראשונה של החודש, זינק בכ-26% לעומת השווי שלהן ערב ה-7 באוקטובר 2023 - והוא הגיע לכ-1.006 טריליון שקל, לעומת 798 מיליארד שקל לפני המלחמה. ההון העצמי המצרפי, נכון לדו"חות הרבעון השלישי של 2024, הגיע ל-589 מיליארד שקל, עלייה של כ-7% לעומת התקופה המקבילה ב-2023. ההכנסות של החברות בשנת המלחמה צמחו אף הן בכ-7% לעומת השנה שלפני המלחמה, והסתכמו בכ-520 מיליארד שקל, לעומת 552 מיליארד שקל בשנה שלפני המלחמה. הרווח התפעולי המצרפי זינק ב-10%, באופן שמראה גם שהשלכות האינפלציה השנה לא פגעו בסופו של דבר ברווחיות של החברות.
ד"ר רו"ח אלי אלעל צילום: סיון פרג'
עוד עולה מהבדיקה של שווי הוגן כי גם הרווח הנקי המצרפי השנתי רשם עלייה מרשימה של 24% בשנת המלחמה, והגיע ל-56 מיליארד שקל, לעומת כ-45 מיליארד שקל בשנה שלפני המלחמה. גם מכפיל הרווח הנקי המצרפי עלה והגיע ל-18, ומכפיל ההון העצמי המצרפי זינק בשנת המלחמה - וכיום הוא גבוה בכ-18% מרמתו מלפני המלחמה.
- אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?
- גולדמן זאקס מפחית תחזית לתשואת האג"ח - "קנו אג"ח ארוכות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת מצבה של כלכלת ישראל, נראה שהיא כמעט חוזרת כמעט למצבה מלפני המלחמה, ובחלק מהמקרים המצב אף טוב יותר. שיעורי התשואה הנומינליים על האג"ח של ישראל לעשר שנים מגיעים כיום ל-4.3%, לעומת 4.2% ערב המלחמה. באופן מפתיע יותר, התשואה ארוכת הטווח של האג"ח הדולריות של ממשלת ישראל ירדו לעומת טרום המלחמה, מכ-6.2% ל-6.0% כיום. כלומר המשקיעים הזרים אופטימיים יותר ביחס ליכולת החזר החוב של ישראל (אחרי הורדת הדירוג), לעומת מה שהיו לפני המלחמה (ועם דירוג גבוה יותר).
גם חוזי הביטוח כהגנה נגד סיכון פשיטת רגל של ממשלת ישראל (CDS) ממשיכים לרדת בחדות, ומשקפים כעת סיכון פשיטת רגל ברמה של כ-0.6%, לעומת כ-1% בשיא המלחמה, ולעומת 0.4% סיכון לפשיטת רגל לפני המלחמה.
- המבחן של מאסק: כולם רואים את הצמיחה - אבל הרווחיות עדיין בסימן שאלה
- איתמר פורמן עובר מהפועלים לישראכרט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות...
הניתוח מצביע על כך שלמרות המלחמה, מצב החברות הישראליות טוב יותר באופן כללי מזה שהיה ערב ה-7 באוקטובר 2023, ובייחוד בשווי וברווח הנקי. נראה שהיכולת של החברות הישראליות המרכזיות לעמוד בסביבה הכלכלית המאתגרת בשל המלחמה היא יוצאת מגדר הרגיל ומרשימה. עובדה זו לא נעלמה מעיני המשקיעים - הן המקומיים והן הזרים, כפי שמתבטא בשוקי האקוויטי והחוב, הן בשוק המקומי והן בחוב הנקוב במטבע זר. בהתאם לכך, אתפלא אם לא נראה את הדירוג של ישראל נבחן מחדש במועד העדכון הבא.
- 10.מיליארדים לבטחון 25/12/2024 08:46הגב לתגובה זוהבעיה היא של המדינה אין לה איך לאזן את התקציב כי הוצאות הבטחון זינקו במשרדי המסורת המורשת והקשקשת לא נגעו למשתמטים החרדים גם לא מקצצים אז נקצץ בחינוך ונרד עוד במבחני המתמטיקה את הנזקים נספוג עוד הרבה שנים
- 9.אמונחטאפ 24/12/2024 19:46הגב לתגובה זוההוכחה הכי מוחשית למצב הכלכלה בישראל ולעוצמתה היא שעלי אקספרס מאמין בשקל ומחייב בשקלים
- 8.בת אל 24/12/2024 09:19הגב לתגובה זוכל עוד ההנהגה החרדית הארורה מונעת מהאברכים הפרזיטים להתגייס לצבא.
- 7.שי.ע 23/12/2024 15:25הגב לתגובה זוהזאת שחושבת שאנחנו חייבים לשרים ואנחנו עובדים אצלם.במיוחד הבנקים ואל על
- 6.רן 23/12/2024 13:15הגב לתגובה זוולכן אין ספק שהדירוג צריך לחזור למקור
- פצ 23/12/2024 14:10הגב לתגובה זוצריכה לעלות - הכל הודות לממשלה הנהדרת הזו
- 5.צ'וקו 23/12/2024 12:32הגב לתגובה זואז אם הבורסה עלתה והתשואות ירדו מ 6.2 ל 6, זה אומר שהכלכלה במצב יותר טוב מלפני המלחמה? מה אני מפספס פה? מה עם קצת נתוני מאקרו? תחזית לגידול בהוצאות הבטחוןובכלל תכנון פיסקאלי, מחירי הדיור, התחלות בנייה ותשתיות וכו.
- 4.לרון 23/12/2024 11:46הגב לתגובה זובגלל שככל שממשלה מתעקשת על ביזבוזים לשווא העולם למד מפנים ולא משקיע שם,לאו דווקא אצלנו איראן רוסיה קוריאה צ. יפן ועוד
- 3.מעוז צור 23/12/2024 10:42הגב לתגובה זושקר , אם יש הפיכה משפטית אף משקיע לא ירצה להשקיע כאן
- משתתפים בצערך (ל"ת)אודי 24/12/2024 19:04הגב לתגובה זו
- לרון 23/12/2024 11:46הגב לתגובה זוהאג מחכה בסיבוב
- 2.ישראל 23/12/2024 10:13הגב לתגובה זומחזירה את ההפיכה המשטרית בכל הכוח. מבחינת הממשלה ה 7.10.23 לא קרה מעולם. הם באמוק על חיסול הדמוקרטיה במדינה. וסוכניות דירוג האשראי אמרו זאת.
- לרון 23/12/2024 11:48הגב לתגובה זוייעלם,דרוג האשראי יזנק,עד אז אין צ'אנס גם מעצם עובדת היות האינפלציה והריבית תופעות לא לזמן קצר
- 1.ציפיתי שזה יגיע מד"ר אדם רויטר.... (ל"ת)פילי 23/12/2024 09:58הגב לתגובה זו
- גם אני חיפשתי מיד את שמו... (ל"ת)אנונימי 20/04/2025 14:42הגב לתגובה זו
עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל
ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו?
אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.
יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.
מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.
ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית.
- ינאי רצה כדורסל אבל קיבל ניהול - לאן הולכת נופר אנרגיה?
- המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1% מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק
מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת
מוקד האזרחים הוותיקים
מניית בזק בזק 1.86% מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.
עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.
שלוש חלופות
לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.
- מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"
- מאות אלפי שקלים הושבו לצרכנים בעקבות תלונות, כך בדוח פניות הציבור בטלקום 2024
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.