אלי אלעל
צילום: סיון פרג
דעה

דירוג האשראי של ישראל צריך לעלות

משבר? התייקרויות? שווי החברות בת"א 125 חצה את הטריליון שקל; שווי החברות במדד גבוה בכ-27% לעומת לפני המלחמה. מצבו של המשק הישראלי ורמת התשואות שלו חזרו כמעט לרמתם מלפני המלחמה

אלי אל-על | (15)

בימים אלה אנו עומדים בפתחו של גל התייקרויות, מרביתו של חברות המזון, אבל לא רק. אחת הסיבות לעליות המחירים, כפי שמעידות החברות עצמן, היא המצב במשק וההשלכות של המלחמה. ואולם מניתוח שערכה שווי הוגן שבראשותי, עולה כי מצבן של החברות הישראליות הגדולות, הנסחרות במדד ת"א 125, טוב בהרבה ממצבן לפני המלחמה. יתרה מכך, גם מצבו של המשק הישראלי ורמת התשואות שלו חזרו כמעט לרמתם מלפני המלחמה.

מהנתונים עולה כי שווי השוק המצרפי של 125 החברות הציבוריות הגדולות במשק, נכון למחצית הראשונה של החודש, זינק בכ-26% לעומת השווי שלהן ערב ה-7 באוקטובר 2023 - והוא הגיע לכ-1.006 טריליון שקל, לעומת 798 מיליארד שקל לפני המלחמה. ההון העצמי המצרפי, נכון לדו"חות הרבעון השלישי של 2024, הגיע ל-589 מיליארד שקל, עלייה של כ-7% לעומת התקופה המקבילה ב-2023. ההכנסות של החברות בשנת המלחמה צמחו אף הן בכ-7% לעומת השנה שלפני המלחמה, והסתכמו בכ-520 מיליארד שקל, לעומת 552 מיליארד שקל בשנה שלפני המלחמה. הרווח התפעולי המצרפי זינק ב-10%, באופן שמראה גם שהשלכות האינפלציה השנה לא פגעו בסופו של דבר ברווחיות של החברות.

ד"ר רו"ח אלי אלעל צילום: סיון פרג'

עוד עולה מהבדיקה של שווי הוגן כי גם הרווח הנקי המצרפי השנתי רשם עלייה מרשימה של 24% בשנת המלחמה, והגיע ל-56 מיליארד שקל, לעומת כ-45 מיליארד שקל בשנה שלפני המלחמה. גם מכפיל הרווח הנקי המצרפי עלה והגיע ל-18, ומכפיל ההון העצמי המצרפי זינק בשנת המלחמה - וכיום הוא גבוה בכ-18% מרמתו מלפני המלחמה.

 

מבחינת מצבה של כלכלת ישראל, נראה שהיא כמעט חוזרת כמעט למצבה מלפני המלחמה, ובחלק מהמקרים המצב אף טוב יותר. שיעורי התשואה הנומינליים על האג"ח של ישראל לעשר שנים מגיעים כיום ל-4.3%, לעומת 4.2% ערב המלחמה. באופן מפתיע יותר, התשואה ארוכת הטווח של האג"ח הדולריות של ממשלת ישראל ירדו לעומת טרום המלחמה, מכ-6.2% ל-6.0% כיום. כלומר המשקיעים הזרים אופטימיים יותר ביחס ליכולת החזר החוב של ישראל (אחרי הורדת הדירוג), לעומת מה שהיו לפני המלחמה (ועם דירוג גבוה יותר).

 

גם חוזי הביטוח כהגנה נגד סיכון פשיטת רגל של ממשלת ישראל (CDS) ממשיכים לרדת בחדות, ומשקפים כעת סיכון פשיטת רגל ברמה של כ-0.6%, לעומת כ-1% בשיא המלחמה, ולעומת 0.4% סיכון לפשיטת רגל לפני המלחמה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הניתוח מצביע על כך שלמרות המלחמה, מצב החברות הישראליות טוב יותר באופן כללי מזה שהיה ערב ה-7 באוקטובר 2023, ובייחוד בשווי וברווח הנקי. נראה שהיכולת של החברות הישראליות המרכזיות לעמוד בסביבה הכלכלית המאתגרת בשל המלחמה היא יוצאת מגדר הרגיל ומרשימה. עובדה זו לא נעלמה מעיני המשקיעים - הן המקומיים והן הזרים, כפי שמתבטא בשוקי האקוויטי והחוב, הן בשוק המקומי והן בחוב הנקוב במטבע זר. בהתאם לכך, אתפלא אם לא נראה את הדירוג של ישראל נבחן מחדש במועד העדכון הבא.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    מיליארדים לבטחון 25/12/2024 08:46
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היא של המדינה אין לה איך לאזן את התקציב כי הוצאות הבטחון זינקו במשרדי המסורת המורשת והקשקשת לא נגעו למשתמטים החרדים גם לא מקצצים אז נקצץ בחינוך ונרד עוד במבחני המתמטיקה את הנזקים נספוג עוד הרבה שנים
  • 9.
    אמונחטאפ 24/12/2024 19:46
    הגב לתגובה זו
    ההוכחה הכי מוחשית למצב הכלכלה בישראל ולעוצמתה היא שעלי אקספרס מאמין בשקל ומחייב בשקלים
  • 8.
    בת אל 24/12/2024 09:19
    הגב לתגובה זו
    כל עוד ההנהגה החרדית הארורה מונעת מהאברכים הפרזיטים להתגייס לצבא.
  • 7.
    שי.ע 23/12/2024 15:25
    הגב לתגובה זו
    הזאת שחושבת שאנחנו חייבים לשרים ואנחנו עובדים אצלם.במיוחד הבנקים ואל על
  • 6.
    רן 23/12/2024 13:15
    הגב לתגובה זו
    ולכן אין ספק שהדירוג צריך לחזור למקור
  • פצ 23/12/2024 14:10
    הגב לתגובה זו
    צריכה לעלות - הכל הודות לממשלה הנהדרת הזו
  • 5.
    צ'וקו 23/12/2024 12:32
    הגב לתגובה זו
    אז אם הבורסה עלתה והתשואות ירדו מ 6.2 ל 6, זה אומר שהכלכלה במצב יותר טוב מלפני המלחמה? מה אני מפספס פה? מה עם קצת נתוני מאקרו? תחזית לגידול בהוצאות הבטחוןובכלל תכנון פיסקאלי, מחירי הדיור, התחלות בנייה ותשתיות וכו.
  • 4.
    לרון 23/12/2024 11:46
    הגב לתגובה זו
    בגלל שככל שממשלה מתעקשת על ביזבוזים לשווא העולם למד מפנים ולא משקיע שם,לאו דווקא אצלנו איראן רוסיה קוריאה צ. יפן ועוד
  • 3.
    מעוז צור 23/12/2024 10:42
    הגב לתגובה זו
    שקר , אם יש הפיכה משפטית אף משקיע לא ירצה להשקיע כאן
  • משתתפים בצערך (ל"ת)
    אודי 24/12/2024 19:04
    הגב לתגובה זו
  • לרון 23/12/2024 11:46
    הגב לתגובה זו
    האג מחכה בסיבוב
  • 2.
    ישראל 23/12/2024 10:13
    הגב לתגובה זו
    מחזירה את ההפיכה המשטרית בכל הכוח. מבחינת הממשלה ה 7.10.23 לא קרה מעולם. הם באמוק על חיסול הדמוקרטיה במדינה. וסוכניות דירוג האשראי אמרו זאת.
  • לרון 23/12/2024 11:48
    הגב לתגובה זו
    ייעלם,דרוג האשראי יזנק,עד אז אין צ'אנס גם מעצם עובדת היות האינפלציה והריבית תופעות לא לזמן קצר
  • 1.
    ציפיתי שזה יגיע מד"ר אדם רויטר.... (ל"ת)
    פילי 23/12/2024 09:58
    הגב לתגובה זו
  • גם אני חיפשתי מיד את שמו... (ל"ת)
    אנונימי 20/04/2025 14:42
    הגב לתגובה זו
טריוויה (צ'אט)טריוויה (צ'אט)
טריוויה

בחנו את עצמכם - האם אתם בעניינים? טריוויה שבועית

כמה הרוויחו מתחילת השנה המחזיקים בקופות גמל וקרן השתלמות במסלול מנייתי? לאיזה שווי מכוונת OpenAI בהנפקה הציבורית? מי יזם ההייטק המצליח שהגיע למצב של פשיטת רגל? ועוד - 
- טריוויה על הנושאים הכלכליים של השבוע האחרון

צוות ביזפורטל |
נושאים בכתבה טריוויה

טריוויה שבועית.  ככה תדעו אם אתם בעניינים.

20 שאלות מהאירועים של השבוע האחרון - נשמח לשמוע תגובות מכם (הערות, הארות, ביקורת, וגם - שבחים).

הכי נוח לשחק דרך הכלי בהמשך האייטם.  לאור בקשת הקהל אנחנו מעלים את השאלות והתשובות האפשריות גם כאן ( חידון עם תשובות מודגשות בתחתית העמוד) .   



מי המניה שעברה ביום אחד מירידה של מעל 20% לעלייה של 20%?
טבע
סולאראדג'
נובה
טידס

וואן זירו נותן ללקוחות חדשים ריבית של 5.5%. האם יש תנאים ומה הם?
אין תנאים
יש תנאים - העברת חשבון מבנק קודם
יש תנאים - העברה של מעל 5,000 שקל בחודש או תשלום דמי ניהול של 49 שקל בחודש
יש תנאים - העברה של לפחות 100 אלף שקל

כמה מקבלת המשפחה של חייל רוסי שנהרג במלחמה?
לא מקבלת כלום
20 אלף דולר
כ-40 אלף דולר
קרוב ל-200 אלף דולר

מה הרעיון המרכזי של הרפורמה המתוכננת במכשירי החיסכון?
הטלת מס על קרנות השתלמות נזילות
הגבלת דמי הניהול בפוליסות חיסכון
יצירת חשבון כולל לכל המכשירים שרק הוצאת כספים ממנו תחוייב במס
יצירת חשבון כולל לכל המכשירים ומס קבוע אחיד של 25% במכירת מכשירים

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 15.37%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”