אלי אלעל
צילום: סיון פרג
דעה

דירוג האשראי של ישראל צריך לעלות

משבר? התייקרויות? שווי החברות בת"א 125 חצה את הטריליון שקל; שווי החברות במדד גבוה בכ-27% לעומת לפני המלחמה. מצבו של המשק הישראלי ורמת התשואות שלו חזרו כמעט לרמתם מלפני המלחמה

אלי אל-על | (15)

בימים אלה אנו עומדים בפתחו של גל התייקרויות, מרביתו של חברות המזון, אבל לא רק. אחת הסיבות לעליות המחירים, כפי שמעידות החברות עצמן, היא המצב במשק וההשלכות של המלחמה. ואולם מניתוח שערכה שווי הוגן שבראשותי, עולה כי מצבן של החברות הישראליות הגדולות, הנסחרות במדד ת"א 125, טוב בהרבה ממצבן לפני המלחמה. יתרה מכך, גם מצבו של המשק הישראלי ורמת התשואות שלו חזרו כמעט לרמתם מלפני המלחמה.

מהנתונים עולה כי שווי השוק המצרפי של 125 החברות הציבוריות הגדולות במשק, נכון למחצית הראשונה של החודש, זינק בכ-26% לעומת השווי שלהן ערב ה-7 באוקטובר 2023 - והוא הגיע לכ-1.006 טריליון שקל, לעומת 798 מיליארד שקל לפני המלחמה. ההון העצמי המצרפי, נכון לדו"חות הרבעון השלישי של 2024, הגיע ל-589 מיליארד שקל, עלייה של כ-7% לעומת התקופה המקבילה ב-2023. ההכנסות של החברות בשנת המלחמה צמחו אף הן בכ-7% לעומת השנה שלפני המלחמה, והסתכמו בכ-520 מיליארד שקל, לעומת 552 מיליארד שקל בשנה שלפני המלחמה. הרווח התפעולי המצרפי זינק ב-10%, באופן שמראה גם שהשלכות האינפלציה השנה לא פגעו בסופו של דבר ברווחיות של החברות.

ד"ר רו"ח אלי אלעל צילום: סיון פרג'

עוד עולה מהבדיקה של שווי הוגן כי גם הרווח הנקי המצרפי השנתי רשם עלייה מרשימה של 24% בשנת המלחמה, והגיע ל-56 מיליארד שקל, לעומת כ-45 מיליארד שקל בשנה שלפני המלחמה. גם מכפיל הרווח הנקי המצרפי עלה והגיע ל-18, ומכפיל ההון העצמי המצרפי זינק בשנת המלחמה - וכיום הוא גבוה בכ-18% מרמתו מלפני המלחמה.

 

מבחינת מצבה של כלכלת ישראל, נראה שהיא כמעט חוזרת כמעט למצבה מלפני המלחמה, ובחלק מהמקרים המצב אף טוב יותר. שיעורי התשואה הנומינליים על האג"ח של ישראל לעשר שנים מגיעים כיום ל-4.3%, לעומת 4.2% ערב המלחמה. באופן מפתיע יותר, התשואה ארוכת הטווח של האג"ח הדולריות של ממשלת ישראל ירדו לעומת טרום המלחמה, מכ-6.2% ל-6.0% כיום. כלומר המשקיעים הזרים אופטימיים יותר ביחס ליכולת החזר החוב של ישראל (אחרי הורדת הדירוג), לעומת מה שהיו לפני המלחמה (ועם דירוג גבוה יותר).

 

גם חוזי הביטוח כהגנה נגד סיכון פשיטת רגל של ממשלת ישראל (CDS) ממשיכים לרדת בחדות, ומשקפים כעת סיכון פשיטת רגל ברמה של כ-0.6%, לעומת כ-1% בשיא המלחמה, ולעומת 0.4% סיכון לפשיטת רגל לפני המלחמה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הניתוח מצביע על כך שלמרות המלחמה, מצב החברות הישראליות טוב יותר באופן כללי מזה שהיה ערב ה-7 באוקטובר 2023, ובייחוד בשווי וברווח הנקי. נראה שהיכולת של החברות הישראליות המרכזיות לעמוד בסביבה הכלכלית המאתגרת בשל המלחמה היא יוצאת מגדר הרגיל ומרשימה. עובדה זו לא נעלמה מעיני המשקיעים - הן המקומיים והן הזרים, כפי שמתבטא בשוקי האקוויטי והחוב, הן בשוק המקומי והן בחוב הנקוב במטבע זר. בהתאם לכך, אתפלא אם לא נראה את הדירוג של ישראל נבחן מחדש במועד העדכון הבא.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    מיליארדים לבטחון 25/12/2024 08:46
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היא של המדינה אין לה איך לאזן את התקציב כי הוצאות הבטחון זינקו במשרדי המסורת המורשת והקשקשת לא נגעו למשתמטים החרדים גם לא מקצצים אז נקצץ בחינוך ונרד עוד במבחני המתמטיקה את הנזקים נספוג עוד הרבה שנים
  • 9.
    אמונחטאפ 24/12/2024 19:46
    הגב לתגובה זו
    ההוכחה הכי מוחשית למצב הכלכלה בישראל ולעוצמתה היא שעלי אקספרס מאמין בשקל ומחייב בשקלים
  • 8.
    בת אל 24/12/2024 09:19
    הגב לתגובה זו
    כל עוד ההנהגה החרדית הארורה מונעת מהאברכים הפרזיטים להתגייס לצבא.
  • 7.
    שי.ע 23/12/2024 15:25
    הגב לתגובה זו
    הזאת שחושבת שאנחנו חייבים לשרים ואנחנו עובדים אצלם.במיוחד הבנקים ואל על
  • 6.
    רן 23/12/2024 13:15
    הגב לתגובה זו
    ולכן אין ספק שהדירוג צריך לחזור למקור
  • פצ 23/12/2024 14:10
    הגב לתגובה זו
    צריכה לעלות - הכל הודות לממשלה הנהדרת הזו
  • 5.
    צ'וקו 23/12/2024 12:32
    הגב לתגובה זו
    אז אם הבורסה עלתה והתשואות ירדו מ 6.2 ל 6, זה אומר שהכלכלה במצב יותר טוב מלפני המלחמה? מה אני מפספס פה? מה עם קצת נתוני מאקרו? תחזית לגידול בהוצאות הבטחוןובכלל תכנון פיסקאלי, מחירי הדיור, התחלות בנייה ותשתיות וכו.
  • 4.
    לרון 23/12/2024 11:46
    הגב לתגובה זו
    בגלל שככל שממשלה מתעקשת על ביזבוזים לשווא העולם למד מפנים ולא משקיע שם,לאו דווקא אצלנו איראן רוסיה קוריאה צ. יפן ועוד
  • 3.
    מעוז צור 23/12/2024 10:42
    הגב לתגובה זו
    שקר , אם יש הפיכה משפטית אף משקיע לא ירצה להשקיע כאן
  • משתתפים בצערך (ל"ת)
    אודי 24/12/2024 19:04
    הגב לתגובה זו
  • לרון 23/12/2024 11:46
    הגב לתגובה זו
    האג מחכה בסיבוב
  • 2.
    ישראל 23/12/2024 10:13
    הגב לתגובה זו
    מחזירה את ההפיכה המשטרית בכל הכוח. מבחינת הממשלה ה 7.10.23 לא קרה מעולם. הם באמוק על חיסול הדמוקרטיה במדינה. וסוכניות דירוג האשראי אמרו זאת.
  • לרון 23/12/2024 11:48
    הגב לתגובה זו
    ייעלם,דרוג האשראי יזנק,עד אז אין צ'אנס גם מעצם עובדת היות האינפלציה והריבית תופעות לא לזמן קצר
  • 1.
    ציפיתי שזה יגיע מד"ר אדם רויטר.... (ל"ת)
    פילי 23/12/2024 09:58
    הגב לתגובה זו
  • גם אני חיפשתי מיד את שמו... (ל"ת)
    אנונימי 20/04/2025 14:42
    הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?