אלי אלעל
צילום: סיון פרג
דעה

דירוג האשראי של ישראל צריך לעלות

משבר? התייקרויות? שווי החברות בת"א 125 חצה את הטריליון שקל; שווי החברות במדד גבוה בכ-27% לעומת לפני המלחמה. מצבו של המשק הישראלי ורמת התשואות שלו חזרו כמעט לרמתם מלפני המלחמה

אלי אל-על | (15)

בימים אלה אנו עומדים בפתחו של גל התייקרויות, מרביתו של חברות המזון, אבל לא רק. אחת הסיבות לעליות המחירים, כפי שמעידות החברות עצמן, היא המצב במשק וההשלכות של המלחמה. ואולם מניתוח שערכה שווי הוגן שבראשותי, עולה כי מצבן של החברות הישראליות הגדולות, הנסחרות במדד ת"א 125, טוב בהרבה ממצבן לפני המלחמה. יתרה מכך, גם מצבו של המשק הישראלי ורמת התשואות שלו חזרו כמעט לרמתם מלפני המלחמה.

מהנתונים עולה כי שווי השוק המצרפי של 125 החברות הציבוריות הגדולות במשק, נכון למחצית הראשונה של החודש, זינק בכ-26% לעומת השווי שלהן ערב ה-7 באוקטובר 2023 - והוא הגיע לכ-1.006 טריליון שקל, לעומת 798 מיליארד שקל לפני המלחמה. ההון העצמי המצרפי, נכון לדו"חות הרבעון השלישי של 2024, הגיע ל-589 מיליארד שקל, עלייה של כ-7% לעומת התקופה המקבילה ב-2023. ההכנסות של החברות בשנת המלחמה צמחו אף הן בכ-7% לעומת השנה שלפני המלחמה, והסתכמו בכ-520 מיליארד שקל, לעומת 552 מיליארד שקל בשנה שלפני המלחמה. הרווח התפעולי המצרפי זינק ב-10%, באופן שמראה גם שהשלכות האינפלציה השנה לא פגעו בסופו של דבר ברווחיות של החברות.

ד"ר רו"ח אלי אלעל צילום: סיון פרג'

עוד עולה מהבדיקה של שווי הוגן כי גם הרווח הנקי המצרפי השנתי רשם עלייה מרשימה של 24% בשנת המלחמה, והגיע ל-56 מיליארד שקל, לעומת כ-45 מיליארד שקל בשנה שלפני המלחמה. גם מכפיל הרווח הנקי המצרפי עלה והגיע ל-18, ומכפיל ההון העצמי המצרפי זינק בשנת המלחמה - וכיום הוא גבוה בכ-18% מרמתו מלפני המלחמה.

 

מבחינת מצבה של כלכלת ישראל, נראה שהיא כמעט חוזרת כמעט למצבה מלפני המלחמה, ובחלק מהמקרים המצב אף טוב יותר. שיעורי התשואה הנומינליים על האג"ח של ישראל לעשר שנים מגיעים כיום ל-4.3%, לעומת 4.2% ערב המלחמה. באופן מפתיע יותר, התשואה ארוכת הטווח של האג"ח הדולריות של ממשלת ישראל ירדו לעומת טרום המלחמה, מכ-6.2% ל-6.0% כיום. כלומר המשקיעים הזרים אופטימיים יותר ביחס ליכולת החזר החוב של ישראל (אחרי הורדת הדירוג), לעומת מה שהיו לפני המלחמה (ועם דירוג גבוה יותר).

 

גם חוזי הביטוח כהגנה נגד סיכון פשיטת רגל של ממשלת ישראל (CDS) ממשיכים לרדת בחדות, ומשקפים כעת סיכון פשיטת רגל ברמה של כ-0.6%, לעומת כ-1% בשיא המלחמה, ולעומת 0.4% סיכון לפשיטת רגל לפני המלחמה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הניתוח מצביע על כך שלמרות המלחמה, מצב החברות הישראליות טוב יותר באופן כללי מזה שהיה ערב ה-7 באוקטובר 2023, ובייחוד בשווי וברווח הנקי. נראה שהיכולת של החברות הישראליות המרכזיות לעמוד בסביבה הכלכלית המאתגרת בשל המלחמה היא יוצאת מגדר הרגיל ומרשימה. עובדה זו לא נעלמה מעיני המשקיעים - הן המקומיים והן הזרים, כפי שמתבטא בשוקי האקוויטי והחוב, הן בשוק המקומי והן בחוב הנקוב במטבע זר. בהתאם לכך, אתפלא אם לא נראה את הדירוג של ישראל נבחן מחדש במועד העדכון הבא.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    מיליארדים לבטחון 25/12/2024 08:46
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היא של המדינה אין לה איך לאזן את התקציב כי הוצאות הבטחון זינקו במשרדי המסורת המורשת והקשקשת לא נגעו למשתמטים החרדים גם לא מקצצים אז נקצץ בחינוך ונרד עוד במבחני המתמטיקה את הנזקים נספוג עוד הרבה שנים
  • 9.
    אמונחטאפ 24/12/2024 19:46
    הגב לתגובה זו
    ההוכחה הכי מוחשית למצב הכלכלה בישראל ולעוצמתה היא שעלי אקספרס מאמין בשקל ומחייב בשקלים
  • 8.
    בת אל 24/12/2024 09:19
    הגב לתגובה זו
    כל עוד ההנהגה החרדית הארורה מונעת מהאברכים הפרזיטים להתגייס לצבא.
  • 7.
    שי.ע 23/12/2024 15:25
    הגב לתגובה זו
    הזאת שחושבת שאנחנו חייבים לשרים ואנחנו עובדים אצלם.במיוחד הבנקים ואל על
  • 6.
    רן 23/12/2024 13:15
    הגב לתגובה זו
    ולכן אין ספק שהדירוג צריך לחזור למקור
  • פצ 23/12/2024 14:10
    הגב לתגובה זו
    צריכה לעלות - הכל הודות לממשלה הנהדרת הזו
  • 5.
    צ'וקו 23/12/2024 12:32
    הגב לתגובה זו
    אז אם הבורסה עלתה והתשואות ירדו מ 6.2 ל 6, זה אומר שהכלכלה במצב יותר טוב מלפני המלחמה? מה אני מפספס פה? מה עם קצת נתוני מאקרו? תחזית לגידול בהוצאות הבטחוןובכלל תכנון פיסקאלי, מחירי הדיור, התחלות בנייה ותשתיות וכו.
  • 4.
    לרון 23/12/2024 11:46
    הגב לתגובה זו
    בגלל שככל שממשלה מתעקשת על ביזבוזים לשווא העולם למד מפנים ולא משקיע שם,לאו דווקא אצלנו איראן רוסיה קוריאה צ. יפן ועוד
  • 3.
    מעוז צור 23/12/2024 10:42
    הגב לתגובה זו
    שקר , אם יש הפיכה משפטית אף משקיע לא ירצה להשקיע כאן
  • משתתפים בצערך (ל"ת)
    אודי 24/12/2024 19:04
    הגב לתגובה זו
  • לרון 23/12/2024 11:46
    הגב לתגובה זו
    האג מחכה בסיבוב
  • 2.
    ישראל 23/12/2024 10:13
    הגב לתגובה זו
    מחזירה את ההפיכה המשטרית בכל הכוח. מבחינת הממשלה ה 7.10.23 לא קרה מעולם. הם באמוק על חיסול הדמוקרטיה במדינה. וסוכניות דירוג האשראי אמרו זאת.
  • לרון 23/12/2024 11:48
    הגב לתגובה זו
    ייעלם,דרוג האשראי יזנק,עד אז אין צ'אנס גם מעצם עובדת היות האינפלציה והריבית תופעות לא לזמן קצר
  • 1.
    ציפיתי שזה יגיע מד"ר אדם רויטר.... (ל"ת)
    פילי 23/12/2024 09:58
    הגב לתגובה זו
  • גם אני חיפשתי מיד את שמו... (ל"ת)
    אנונימי 20/04/2025 14:42
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: הסנטימנט החיובי יימשך, החוזים על וול סטריט בעלייה

איזה מניות כנראה עדיפות בתקופה הזו  - הרמז של השוק

מערכת ביזפורטל |

אתמול הבורסה שלנו שברה שיא נוסף, יכול להיות שזה יקרה גם היום. הסנטימנט החיובי בשווקים נמשך.  החוזים העתידיים על וול סטריט מצביעים על נטייה חיובית קלה, עם עלייה של כ-0.3% בחוזה על S&P 500, כ-0.3% על הנאסד"ק וכ-0.2% על הדאו ג'ונס. המסחר באסיה מתנהל במגמה מעורבת עם נטייה לעליות. בקוריאה מדד הקוספי עולה בכ-0.8% ובשוק הסיני נרשמות עליות של כ-1.3%, בעוד שהאנג סנג בהונג קונג יורד בכ-1%.

אנחנו בתקופה שבה המחירים עולים והמשקיעים - המוסדיים והפרטיים מחפשים את המניות "המפגרות" אלו שלא עלו כמו הסקטור, אלו שמפגרות אחרי השוק. אלו שאכזבו קצת בתוצאות אבל יש להם פוטנציאל. כלומר, אחרי שהחזקות והטובות הגיעו לשערים גבוהים, מתסכלים על "השורה השנייה". בסוף זה עניין של תמחור, והמניות הגדולות-כבדות כבר במחירים מלאים. אז אנחנו רואים מגמה של ניירות שפיגרו שפתאום עולים בשבוע ב-20% פלוס, זה יימשך, זה מלמד על המשך זרימה של כספים לשוק, אבל זה מלמד גם שזה מחלחל למניות הבינוניות והקטנות, כי משקיעים מבינים שהתמחור בגדולות מלא. זאת מגמה שמצד אחד אפשר לנצל אותה - לחפש קטנות-בינוניות במחיר טוב, אבל מצד שני זה מסוכן כי אלה מניות שאפשר להיתקע איתם. וכל זה כשיש כנראה הבנה שהשוק כבר יקר והכסף מחפש מקומות אחרים להשקעה. 


כתבה מהבוקר של גיא טל על הזהב - הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?


הסקירה תתעדכן בהמשך..... 


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.