"המצב הכלכלי במשק מתדרדר לכיוון מסוכן - לבנק ישראל נשאר עוד כדור אחד במחסנית להתמודדות עם המצב"
"
ביחס להחלטה - גוזלן לא סבור שההחלטה הייתה מפתיעה אך הוא העריך כי הריבית תרד עד סוף השנה. "נוצר כאן תמהיל שמשך את בנק ישראל להורדת הריבית ובתוך התמהיל ניתן לראות אינפלציה אשר נמוכה מתחת ליעד של הבנק, האטה במשק טרום מבצע צוק איתן והחשש מהחרפה של אירועים אלו. המטרה המרכזית של ההחלטה הוא לתמוך במגמת הפיחות של השקל מול הדולר".
"בנק ישראל שם את ההתעסקות עם הנדל"ן בצד עוד מיימי פישר"
כאשר נשאל גוזלן האם בנק ישראל החליט לוותר על ההתמודדות עם מחירי הנדל"ן אשר נמצאים במגמת עלייה הוא ציין כי "בנק ישראל שם את ההתעסקות עם הנדל"ן בצד עוד מימי פישר. הבנק הצביע על כך שיש לטפל בבעיה הזאת בדרכים אחרות".
עד למתי יכולה הריבית להישאר ברמה הזאת? "אם המהלך יצליח להשאיר את שער החליפין ברמה הנוכחית אז זה יכול להימשך עוד הרבה זמן. אם זה לא יקרה, לבנק ישראל נשאר עוד כדור אחד במחסנית להתמודדות עם המצב - קביעת רצפה לשער החליפין. זה יהיה שינוי דרמטי שיידרש - בייחוד אם נמשיך לראות את סביבת האינפלציה יורדת. זה עוד מוקדם מדי לדבר על זה, אבל יכול להיות רלוונטי בעוד מספר חודשים".
- הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה
- הבנקאים המרכזיים מתכנסים בג’קסון הול - כולם מחכים לשמוע את פאוול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"כמעט ולא תהיה השפעה על המצב המאקרו כלכלי"
יניב חברון , הכלכלן הראשי של אקסלנס, אומר כי אינו מבין מדוע נגידת בנק ישראל קרנית פלוג חושבת שהפחתת הריבית תשפיע על ציפיות האינפלציה "בשביל לעודד רכישות צריך שיאמינו שהשכר יעלה, שהמיסים יירדו ושתהיה ירידה במחירי הדירות אלו לא דברים שייקרו כרגע, במיוחד לאור ההוצאות האדירות של מבצע צוק איתן. הריבית משפיעה על מטבע החוץ, אך גם המצב בעולם משפיע, במיוחד באירופה. בנק ישראל מתעלם מהסיכונים בשוק הדיור ובשוק האג"ח. בנק ישראל למעשה ממשיך לנפח את מחירי הדיור ואת מחירי האג"ח, על המצב המאקרו כלכלי של המשק כמעט ולא תהיה השפעה".
אורי גרינפלד , הכלכלן הראשי של פסגות, אמר: "היחלשות השקל לא מנעה את ההפחתה ואולי אף היוותה טיעון נוסף שמצדיק הפחתת ריבית מפתיעה שתשדר לשווקים כי בבנק ישראל נוקטים במדיניות אקטיבית יותר מבעבר על מנת להחליש את המטבע. מכיוון שגם באופן תיאורטי אין לריבית עוד הרבה מקום לרדת, בהסתכלות קדימה, בדומה לארה"ב, השאלה שתלווה מעתה את השווקים היא מתי הריבית תחל לעלות? להערכתנו מכיוון שסביבת האינפלציה תוותר נמוכה עוד זמן ממושך והפעילות במשק תוותר מתונה ואף תרשום האטה משמעותית ברבעון הקרוב בגלל השפעות המבצע, הריבית צפויה להיוותר ברמתה הנוכחית עד אשר הריבית בארה"ב תחל לעלות, כלומר לא לפני סוף 2015".
"השקל צפוי להיחלש"
אלכס ז'בז'ינסקי , הכלכלן הראשי של מיטב דש, אמר: "הורדה שניה ברציפות וכנראה האחרונה, משקפת שמבחינת בנק ישראל המצב הכלכלי במשק מתדרדר לכיוון מסוכן, כפי שבא לידי ביטוי בהאטה בצמיחה עוד לפני המלחמה, בירידה באינפלציה ובעלייה באבטלה. הבעיה היא שהיעילות של הורדה זו אינה גבוהה, זאת לאור העובדה שברמה כל כך נמוכה של הריבית הבנקים כמעט לא יתרגמו את הורדת הריבית ללקוחות החייבים. השקל צפוי להיחלש, אך היחלשותו קשורה לא רק להורדות הריבית ע"י בנק ישראל אלא גם למצב הכלכלי והתקציבי. בנק ישראל "מקווה" ששוק הדיור כבר לא יתאושש וחוק מע"מ אפס לא יאושר, כי הורדת הריבית מתרחשת על רקע מחסור בהיצע של הדירות ובנסיבות רגילות הייתה מחזקת את הביקושים".
- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
ז'בז'ינסקי מוסיף כי "תיאורטית, במצב של ריבית כל כך נמוכה בנק ישראל יכול, אם המצב הכלכלי ימשיך להתדרדר, להתחיל ולרכוש אגרות חוב, כפי שעשה בשנת 2009. אולם, הסבירות לכך נמוכה כי יעילות של צעד מסוג זה תהיה נמוכה ומנגד הסיכון רק יעלה. לכן, עם הורדת הריבית האחרונה, בנק ישראל מיצה את יכולותיו לעזור למשק. הכדור נמצא אצל משרד האוצר. רק מדיניות נכונה ונחושה מצדו יכולה לעצור את גלישת המשק להאטה עמוקה עוד יותר".
"בנק ישראל שבר את הכלים"
שמואל בן אריה , מנהל המחקר בקבוצת פיוניר, ציין כי "בנק ישראל מפתיע ושובר את הכלים, הוא ניצל את כל תחמושת הריבית בשתי ההחלטות האחרונות. בנק ישראל פשוט נלחץ מרמת מדד המחירים כאשר נכון להיום לא נראה כי בשנת 2014 הוא יעמוד ביעד האינפלציה. בנק ישראל מוזיל את הכסף לרמה אפסית במטרה שהאזרח לא יחסוך, הוא פשוט יצא לצרוך. במצב הנוכחי, נראה שמה שהיה ימשיך להיות, מרבית הכסף הזול ילך לשוק הנדל"ן. ללא הגבלות, הכסף ימשיך ללכת לשוק המשכנתאות ולנפח את בועת הנדל"ן וכנראה לא יגדיל את הביקושים במשק".
בן אריה מוסיף כי "בהסתכלות על הדולר, הריבית היום שווה לרמתה בארה"ב, כך שאטרקטיביות השקל הינה אפסית. נכון להיום נראה כי שער הדולר הוא בכיוון אחד מעלה. בדומה לשווקים אחרים דוגמת אירופה וארה"ב, כאשר נשק הריבית אזל והביקושים והצמיחה לא התאוששו, הבנק המרכזי החל בהרחבה כמותית, כגון הדפסת כסף. נראה כי בנק ישראל נמצא בפתחו של מהלך זה".
- 10.אליאור מועלם 27/08/2014 13:21הגב לתגובה זודי לסבסד את היצואנים על חשבון הציבור. מדובר במגזר זעיר, שעל אף חשיבותו, לא נכון לקחת את כל המשק לאבדון בניסיון להציל אותו. גם הפנסיות של האנשים חשובות.
- 9.אזרח ותיק. 25/08/2014 22:25הגב לתגובה זוולחשוב שעם המצב הזה צריך להתמודד המוקיון הזה...
- 8.חחחח אומללים- אני חוגג בפריים ואתם תמשיכו לאכול את הלב (ל"ת)מלך 25/08/2014 19:44הגב לתגובה זו
- 7.הריבית 25/08/2014 17:36הגב לתגובה זוגבוהה , גבוהה מאד ! היא חייבת להוריד ל- מ י נ ו ס ! כדי שהריבית שגובים מאיתנו הבנקים תרד משמעותית ! הריבית הגבוהה הזאת היא פשע עפ"י דין תורה ! ו"תעניק" לנו מכות ע"ג מכות !
- 6.י 25/08/2014 17:30הגב לתגובה זועם שורט ספקולטיבי על הדולר... מה הפלא שהם בוכים... הורדת הריבית ועלית שער הדולר הוא הפיתרון היחיד למצב ועכשיו נותר רק לחכות לשער 4 שקלים שיגיע ....
- 5.גזור ושמור 25/08/2014 17:24הגב לתגובה זואף הורדת ריבית לא עזרה למשק אלא רק גרמה לנזק מצטבר. היכן שאין מחיר לכסף המשק יקרוס. נקודה. בנק ישראל, אתם חבורת כלכלנים עלובים שמשחקים בכסף ללא שום תועלת ועולים לנו ביוקר. עד כה טעיתם בגדול ועליכם להכיר באחריות לנזקים שגרמתם. המשחק הכלכלי שלכם כבר מזמן עבר את הגבול והתארים שלכם לא מעניקים לכם את זכות להמשיך אותו .
- 4.בדבכט 25/08/2014 17:22הגב לתגובה זואפילו במוצרים הבסיסיים ,הצרכן הישראלי נכנס לבונקר חזק ,הנדלן ב2013 עלה 7% מה שאומר שהמשכנתאות הוזלו אך מנגד המחיר המבוקש עלה כך שמתקבל בסופו של יום סכום אפס או לכל היותר לרעת הצרכנים,הפתרון הינו תחרות הגדלת ההיצע בכל התחומים כולל המזון הנדלן וכל דבר במשק עמ להוזיל את יוקר המחיה
- 3.בייגה 25/08/2014 16:59הגב לתגובה זויהיה השקעות ולא מינוף של ריביות ולא יקנו דירות וגם כך הבורסה מתה
- 2.משה פרץ 25/08/2014 16:53הגב לתגובה זומדהים, איך הפרשנים סומכים על הזיכרון הקצר שלנו. לפני כשעה כתבו שכמעט בוודאות הריבית תישאר 0.5%. עכשיו, ישתקו ליממה, ואלו שלא נתנו תחזיות,כותבים שידעו שהנגידה תוריד את הריבית. אם היו כל כך חכמים, למה המתינו להכרזת הנגידה?
- 1.צודק גוזלן בנק ישראל מוביל אותנו לאבדון (ל"ת)המוביל הארצי 25/08/2014 16:45הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
