אוהד מראני: "הכלכלה מספיק חזקה בשביל לשאת על גבה מבצע שישיג את המטרות"

מנכ"ל משרד האוצר לשעבר משוכנע "הכלכלה שלנו יכולה לשאת מבצע ארוך." - איך לדעתו ניתן יהיה לממן את 'צוק איתן' ?
נושאים בכתבה אוהד מראני

מבצע "צוק איתן" הגיע ליומו ה-13 וממשיך לפגוע בפעילות הכלכלית של המשק - בעיקר בדרום הארץ ובתיירות הנכנסת לישראל. יחד עם זאת, ברור שהתארכות המבצע מגדילה גם את הפגיעה הכלכלית במשק וגובה מחיר גדול יותר למימון הפעילות הצבאית. מההשלכות הכלכליות והאם זה יבוא לידי ביטוי בהעלאת מיסים?

אוהד מראני, ששימש בעבר כמנכ"ל משרד האוצר וראש אגף התקציבים, התייחס בשיחה עם Bizportal לשאלת המחיר. "הפגיעה הכלכלית היא לא משמעותית. אני מקווה שגם לא תהיה פגיעה בחיילים נוספים ושנצא עם מינימום נפגעים. הפגיעה במשק היא לא העיקר במקרה הזה והיא מינורית."

ובמה הפגיעה הזו תבוא לידי ביטוי?

"בטוח הקצר ייתכן ותהיה ירידה שנתית בצמיחה בשיעור של כמה עשיריות תוצר", אומר מראני " אבל אחרי שהמבצע הזה יסתיים בהצלחה ותהיה התייצבות במצב ואולי אפילו תקווה לכמה שנות שקט יחסי, אז הצמיחה תחזור לשיעורים הרגילים שלה ואולי אפילו תהיה גבוהה יותר. לכן, אני לא רואה פגיעה משמעותית בכלכלה בטווח הבינוני והארוך."

אפשר כבר עכשיו לאמוד את הפגיעה הכלכלית במישור של מימון הפעילות הביטחונית ?

"אני לא בטוח שלמערכות השונות ולממשלה יש כבר עכשיו את המספרים המדוייקים לעלויות השונות של המבצע, אבל אני מעריך שהמבצע שעבר לשלב הקרקעי יעלה כמה מיליארדי שקלים למשרד הביטחון."

מי אמור לשלם את המחיר הזה?

"לגבי איך הממשלה תממן את זה אני חושב שלא יהיה נכון לעלות מיסים ואני חושב שהממשלה תעמוד בהצהרות שלה. חלק ימומן ע"י הקטנת רזרבות מסוימות. חלק ע"י קיצוץ בפעילויות אחרות של הממשלה וחלק ע"י פריסה לשנתיים שלוש ואולי גם הגדלה מינורית של הגירעון - אני מקווה שלא גדולה מדי, כדי שאמינות הממשלה לא תפגע."

"לגבי המימון, אני מניח שבסוף המבצע, מערכת הביטחון תתבע מהאוצר לממן את עלות כל המבצע, סכום של כמה מיליארדי שקלים. האוצר יענה שמערכת הביטחון צריכה לממן את זה מהתקציב השוטף שלה - בשביל זה יש תקציב ביטחון שוטף וזה כולל חידוש ציוד והתחמשות מחודשת. יהיו מאבקים שבסופו של דבר יוכרעו ע"י ראש הממשלה, כשאני מעריך שתהיה פשרה מסויימת, ויהיה סכום שיתווסף למערכת הביטחון והוא יתבצע בפריסה על פני כמה שנים ותוגדר כתוכנית ארוכה לחידוש מלאים והצטיידות מחודשת."

במילים אחרות, אתה חושב שלממן את המבצע הזה ע"י העלאת מיסים תהיה טעות?

"בהחלט כן ואין סיבה לעשות את זה. זו לא קטסטרופה כלכלית שצריך לשבור את הכללים בגללה ולעשות דברים שיפגעו בכלכלה. במאקרו לא רק שאין פגיעה כלכלית, אלא כבר בטווח הבינוני אחרי התייצבות ובתקווה לשקט של כמה שנים בדרום - תהיה אפילו האצה בצמיחה הכלכלית."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"יש פגיעה מסוימת ונקודתית בתעשיות מסוימות, החקלאות בדרום, הפעילות התעשייתית בעוטף עזה סובלת פגיעה מסויימת וגם התיירות - יהיו הסדרים נקודתיים לעזור לאלו שנפגעו בצורה יותר משמעותית משאר המשק."

ובכל זאת, יש נקודה מסוימת מבחינת אורך המבצע, שבה הוא יהפוך להיות נטל שיכביד על הכלכלה המקומית?

"אני לא יודע לנקוב זמן מדויק, אבל הכלכלה מספיק חזקה בשביל לשאת על גבה מבצע שישיג את המטרות שהוגדרו לו. ז"א שגם התארכות המבצע בעוד מספר שבועות מותירים לדעתי את הדברים שאמרתי תקפים. השיקולים עד כמה נאריך את המבצע ומתי הוא יתסיים לא יהיו שיקוליים כלכלים, אלא שיקולים מדיניים וביטחונייים - הכלכלה מסוגלת לממן מבצע ארוך."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ייאי 20/07/2014 12:51
    הגב לתגובה זו
    צה"ל עובד כדורך על ביצים והמחבלים הם חלק מהאוכלוסיה,נטמעים בה ומנצלים זאת וזה יעלה לנו בחיי אדם רבים.חייבים לשנות את המתכונת כך שמחד:יחסכו חיי אדם שלנו,המבצע יתקדם יותר ויושגו המטרות.מאידך,תצרב בתודעת האוייב חוסר התכלית במלחמה נגדנו.להוציא התרעה שתוך שעה עליהם לפנות שורות בתים ואחרי זה לשטחם ולבצע וסרוק והשמד.
צחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמירצחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמיר

צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%

הנפקה מעין פרטית למקורבים בדיסקאונט מפילה את המניה; החברה גייסה כ-50 מיליון שקל נמוך ממחיר הסגירה של אתמול בכ-10%

צלי אהרון |

חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה -11.42%  , העוסקת בנדל"ן יזמי ונדל"ן להשקעה ברומניה, קיימה והשלימה אמש גיוס של כ-50 מיליון שקל ממשקיעים מסווגים, במסגרת מכרז מוקדם שנערך לקראת אפשרות של הנפקה לציבור. במסגרת ההנפקה הוצעו יחידות הכוללות מניות רגילות וכתבי אופציה במחיר של 925 אג' ליחידה - מחיר הנמוך בכ-10% ממחיר הסגירה של המניה אתמול בבורסה. בפועל ההנחה הא גדולה מ-10% כשמתחשבים בשווי האמיתי של האופציות.  

מצב כזה פוגע כמובן במשקיעים הפרטיים. הם מדוללים במחיר נמוך, והמניה נופלת כעת ב-11%. צחי חג'ג' יכול היה לגייס במסגרת הנפקת זכויות א6ו באפשרויות אחרות ואז המשקיעים הפרטיים היו יכולים להשתתף בהנפקה. עם זאת, חשוב להדגיש כי גם הנפקת זכויות גורמת במקרים רבים לירידה במניה, אך היא מספקת שוויון אמיתי בין בעלי המניות.  

החברה ציינה כי התקבלו התחייבויות מוקדמות לרכישת 54,059 יחידות, מתוכן בחרה להקצות 50,004 יחידות, בהיקף כספי כולל של כאמור כ-50 מיליון שקל. בין המשתתפים בהנפקה נכללו גם בעלי עניין בחברה, ובראשם נפתלי שמשון (נ.ש אחזקות), שהתחייב לרכוש כ-5,377 יחידות. עם פרסום ההודעה נרשמה תגובה חריפה מצד השוק: מניית חג'ג' אירופה צונחת כעת בכ-10% במחזור גבוה של כ-1.68 מיליון שקל. הירידה החדה משקפת את חוסר שביעות הרצון של המשקיעים מהדיסקאונט שניתן בהנפקה.

סימני שאלה. מדוע דווקא עכשיו?

הנפקה בדיסקאונט נתפסת לרוב בשוק ההון כמהלך של חולשה, כאילו החברה נאלצת "למשוך" כסף במחיר נמוך מהשוק כדי להבטיח ביקושים. מנגד, העובדה שהחברה בחרה לגייס דווקא אחרי תקופה של עליות במניה - 50% מתחילת השנה, מלמדת על רצון בעצם לדלל את החזקות בעל השליטה אחרי העלייה.   

התגובה השלילית כעת עשויה גם לשקף חשש משבירת המומנטום החיובי שראינו בתקופה האחרונה. השאלה המרכזית היא מדוע לגייס דווקא עכשיו. ייתכן שמדובר בצורך לממן פרויקטים יזמיים חדשים ברומניה, או ברצון לנצל חלון שבו המשקיעים מוכנים להזרים הון בתנאים יחסית נוחים לחברה. לחלופין, מדובר בצעד לחיזוק הנזילות והחוסן הפיננסי של החברה, שיאפשר לה גמישות רבה יותר בשוק תנודתי. במידה וההון יופנה לפרויקטים קיימים או להשבחת נכסים, הדבר עשוי להוות בשורה למשקיעים, שכן הוא עשוי לתרום לגידול עתידי בהכנסות וברווחיות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה בת"א סגרה על האפס; ניו מד עלתה 2.9%

טבע ירדה 3.6%, הביטוח עלה 0.85%, הבנקים ירדו 0.4%

מערכת ביזפורטל |

השוק תיקן את הירידות. אולי זה בגלל שנתניהו קצת חזר בו מהאמירה הקשה של אתמול, כשבמקביל יש חדשות משרדי ממשלה מקבילים על שת"פ עם העולם. בולט במיוחד משרד האנרגיה - היו דווח על העמקת שיתוף הפעולה עם קפריסין לשם העברת גז לאירופה. מעבר לכך, נתניהו מתכנן מסיבת עיתונאים הערב בנושאים כלכליים. השוק מעריך שתהיה הרגעה מסוימת. 


ידיעה נוספת בתחום האנרגיה היתה על הרחבת התשתיות לצנרת שתוביל גז מישראל למצרים - שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים. מדובר על פרויקט לוויתן כמובן וזה השפיע על מניות לוויתן בעיקר ניו מד שזכתה כבר מהבור לתשואה עודפת על השוק בזכות הראיון בביזפורטל - יוסי אבו: "השוק מפספס את ניו מד" - מאיפה יגיע האפסייד בהמשך?


הנפקות פרטיות פוגעות במשקיעים מקרב הציבור. הנה הדוגמה האחרונה - חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה -11.42%  , שקיימה אמש מכרז למשקיעים מסווגים והנפיקה עבורם מניות שדה פקטו דיללו את המשקיעים הפרטיים. להרחבה בנושא ראו כאן - צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%.

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו. פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי - הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

מנכ״ל משרד התחבורה: "צריך להיות ערס כדי לשחרר תקציבים" - משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים. משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".