ארזים מתפרקת: כך מחקה חברת הנדל"ן של מאיר גורביץ' 1.1 מיליארד שקל

החברה הציבורית רכשה מטוס פרטי עוד בשנת 2001 ותכננה להפוך לאימפריית נדל"ן. קריסת המחירים באנגליה טרפה את הקלפים
אבי שאולי | (4)

חברת ארזים דיווחה אמש על השעיית המסחר בניירות הערך שלה: ארזים אגח 2 ו-ארזים אגח 4 עקב מינוי כונס למרבית נכסיה. במקביל החליט בית המשפט המחוזי בת"א לכנס אספות נושים ולפעול לפירוק חברת הנדל"ן. המניות כבר נמחקו מהמסחר אשתקד עקב אי עמידה בדרישה להון עצמי מינימאלי.

חברת הנדל"ן משקיעה בבריטניה, גרמניה וישראל. בעל השליטה הוא מאיר גורביץ', שמחזיק ב-72% מהון המניות. כיצד קרסה חברת הנדל"ן שהחזיקה בנכסים מניבים טובים במערב אירופה? הנה הסיפור על חברה ציבורית שהגיעה בשיאה לשווי של 1.1 מיליארד שקל וגייסה בקלות מאות מיליוני שקלים מהמוסדיים המקומיים.

מאיר גורביץ' (59) הוא איש עסקים מעניין, שלא התחבר למסיבות של הקהילה העסקית המקומית. הוא חובש כיפה שחורה, רוכב על אופנוע, מחזיק ברישיון טיס, ואף נהג לפעמים להטיס את מטוס המנהלים שרכשה ארזים עוד בשנת 2001.

מאיר גורביץ' נולד בקריית אתא ועזב ללונדון בגיל 15 כדי ללמוד בקולג' בעיר Gateshead, עיירת כורי פחם בצפון אנגליה.

רכש מכונית רנו ישנה והחל למכור חמרי נדל"ן באנגליה

בגיל 20 עבר ללונדון כשבכיסו 500 ליש"ט, הלוואה מחבר. הוא רכש מכונית רנו ישנה והחל לסחור בחומרי בניין, כך נחשף לתחום הנדל"ן שבו הצליח לצבור נכסים ולשרוד שני משברי נדל"ן גדולים.

קפיצת המדרגה הגדולה - בסוף שנת 1996 בתקופה של שפל בנדל"ן הבריטי הוא רכש מבנק לוידס 73 נכסים תמורת 50 מיליון דולר בלבד בעסקת Sell and Lease. את המימון לעסקה השיג עבורו מוטי זיסר מבנק הפועלים.

במקביל השתלט מאיר גורביץ' על השלד הבורסאי ארזים תמורת כמה מיליוני שקלים בודדים ומאוחר יותר יצק לתוך החברה הציבורית את פעילות הנדל"ן הפרטית שלו בבריטניה. אקזיט נוסף עשה מאוחר יותר כשמכר מניות ארזים ב-75 מיליון שקל, רגע לפני קריסת החברה.

חברת הנדל"ן הגיעה כאמור בשיאה לשווי של 1.1 מיליארד שקל עם הכנסות של יותר מ-160 מיליון שקל מנדל"ן מניב, בעיקר בבריטניה.

הפניקס ומוסדיים מקצוענים שילמו מחיר עבור הקרדיט שנתנו לגורביץ'

משבר הנדל"ן בעולם ובמיוחד באנגליה, חיבל בתוכניות של מאיר גורביץ' להפוך לטייקון נדל"ן באירופה. רמת המינוף הגבוהה שבה פעלה החברה לא עמדה במבחן ירידת השווי בנכסים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מחזיקי האג"ח המקומיים החלו בדיונים מול חברת ארזים עוד בשנת 2008, אך הסדר החוב יצא לפועל רק בשנת 2012. המשקיעים, ובמיוחד המוסדיים, כולל חברת הפניקס עצמה, העניקו למאיר גורביץ' "גרייס" ושילמו על כך בגדול.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    קאפו 06/08/2014 07:12
    הגב לתגובה זו
    מה לגבי פרוייקטים של ארזים ?
  • 3.
    גדי צ. 07/07/2014 14:06
    הגב לתגובה זו
    מינוף גבוה=סיכון גבוה מול סיכוי גבוה. חבל שהוא נפל כי זה הפיל אחרים שהשקיעו. לדעתי צריך היה פיזור סיכונים, הנו להשקיע בעוד תחום אחד או שנים ואז אולי לא היה קורס (למרות שאין ערובה לשום דבר)...
  • 2.
    שוקי 07/07/2014 12:30
    הגב לתגובה זו
    הגביר, מאיר גורביץ ניכנס לגור בארמון בסביון. לא יאומן
  • 1.
    בן 07/07/2014 09:53
    הגב לתגובה זו
    אותו גורביץ תמיד היה אוהב להתפאר שיש לו תואר של בוגר ישיבה היה שחצן ויהיר....צניעות זה שם המשחק!!
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).