ארזים מתפרקת: כך מחקה חברת הנדל"ן של מאיר גורביץ' 1.1 מיליארד שקל

החברה הציבורית רכשה מטוס פרטי עוד בשנת 2001 ותכננה להפוך לאימפריית נדל"ן. קריסת המחירים באנגליה טרפה את הקלפים
אבי שאולי | (4)

חברת ארזים דיווחה אמש על השעיית המסחר בניירות הערך שלה: ארזים אגח 2 ו-ארזים אגח 4 עקב מינוי כונס למרבית נכסיה. במקביל החליט בית המשפט המחוזי בת"א לכנס אספות נושים ולפעול לפירוק חברת הנדל"ן. המניות כבר נמחקו מהמסחר אשתקד עקב אי עמידה בדרישה להון עצמי מינימאלי.

חברת הנדל"ן משקיעה בבריטניה, גרמניה וישראל. בעל השליטה הוא מאיר גורביץ', שמחזיק ב-72% מהון המניות. כיצד קרסה חברת הנדל"ן שהחזיקה בנכסים מניבים טובים במערב אירופה? הנה הסיפור על חברה ציבורית שהגיעה בשיאה לשווי של 1.1 מיליארד שקל וגייסה בקלות מאות מיליוני שקלים מהמוסדיים המקומיים.

מאיר גורביץ' (59) הוא איש עסקים מעניין, שלא התחבר למסיבות של הקהילה העסקית המקומית. הוא חובש כיפה שחורה, רוכב על אופנוע, מחזיק ברישיון טיס, ואף נהג לפעמים להטיס את מטוס המנהלים שרכשה ארזים עוד בשנת 2001.

מאיר גורביץ' נולד בקריית אתא ועזב ללונדון בגיל 15 כדי ללמוד בקולג' בעיר Gateshead, עיירת כורי פחם בצפון אנגליה.

רכש מכונית רנו ישנה והחל למכור חמרי נדל"ן באנגליה

בגיל 20 עבר ללונדון כשבכיסו 500 ליש"ט, הלוואה מחבר. הוא רכש מכונית רנו ישנה והחל לסחור בחומרי בניין, כך נחשף לתחום הנדל"ן שבו הצליח לצבור נכסים ולשרוד שני משברי נדל"ן גדולים.

קפיצת המדרגה הגדולה - בסוף שנת 1996 בתקופה של שפל בנדל"ן הבריטי הוא רכש מבנק לוידס 73 נכסים תמורת 50 מיליון דולר בלבד בעסקת Sell and Lease. את המימון לעסקה השיג עבורו מוטי זיסר מבנק הפועלים.

במקביל השתלט מאיר גורביץ' על השלד הבורסאי ארזים תמורת כמה מיליוני שקלים בודדים ומאוחר יותר יצק לתוך החברה הציבורית את פעילות הנדל"ן הפרטית שלו בבריטניה. אקזיט נוסף עשה מאוחר יותר כשמכר מניות ארזים ב-75 מיליון שקל, רגע לפני קריסת החברה.

חברת הנדל"ן הגיעה כאמור בשיאה לשווי של 1.1 מיליארד שקל עם הכנסות של יותר מ-160 מיליון שקל מנדל"ן מניב, בעיקר בבריטניה.

הפניקס ומוסדיים מקצוענים שילמו מחיר עבור הקרדיט שנתנו לגורביץ'

משבר הנדל"ן בעולם ובמיוחד באנגליה, חיבל בתוכניות של מאיר גורביץ' להפוך לטייקון נדל"ן באירופה. רמת המינוף הגבוהה שבה פעלה החברה לא עמדה במבחן ירידת השווי בנכסים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מחזיקי האג"ח המקומיים החלו בדיונים מול חברת ארזים עוד בשנת 2008, אך הסדר החוב יצא לפועל רק בשנת 2012. המשקיעים, ובמיוחד המוסדיים, כולל חברת הפניקס עצמה, העניקו למאיר גורביץ' "גרייס" ושילמו על כך בגדול.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    קאפו 06/08/2014 07:12
    הגב לתגובה זו
    מה לגבי פרוייקטים של ארזים ?
  • 3.
    גדי צ. 07/07/2014 14:06
    הגב לתגובה זו
    מינוף גבוה=סיכון גבוה מול סיכוי גבוה. חבל שהוא נפל כי זה הפיל אחרים שהשקיעו. לדעתי צריך היה פיזור סיכונים, הנו להשקיע בעוד תחום אחד או שנים ואז אולי לא היה קורס (למרות שאין ערובה לשום דבר)...
  • 2.
    שוקי 07/07/2014 12:30
    הגב לתגובה זו
    הגביר, מאיר גורביץ ניכנס לגור בארמון בסביון. לא יאומן
  • 1.
    בן 07/07/2014 09:53
    הגב לתגובה זו
    אותו גורביץ תמיד היה אוהב להתפאר שיש לו תואר של בוגר ישיבה היה שחצן ויהיר....צניעות זה שם המשחק!!
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים