ביינארט: "חוק הריכוזיות ימחוק 4 חברות מהבורסה - צמצום המסחר הוא סיוט"

כך אמר מנכ"ל הבורסה בכנס של D&B. אילן רביב על שכר מנכ"ל מזרחי: "דין בנק אינו כדין עסק פרטי קטן"
אבי שאולי | (12)

קבוצת דן אנד ברדסטריט קיימה הבוקר את פורום בתי ההשקעות השנתי בהשתתפות בכירי ענף בתי השקעות ושוק ההון בישראל. יממה לאחר שהאספה הכללית של בנק מזרחי טפחות אישר את תנאי העסקת המנכ"ל , הפורום עמד בסימן תמיכה בשכר של אלדד פרשר ובככלל בכירים בחברות ציבוריות.

צח ברקי, סמנכ"ל כלכלה, מידע ומחקר של קבוצת דן אנד ברדסטריט פתח את הפורום והציג בתחילת הפורום תמונת מצב מדאיגה על המשק הישראלי. ברקי ציין כי הצמיחה בהוצאה לצריכה פרטית בשנים האחרונות מומנה על ידי גידול בהיקף החוב שנטלו משקי הבית. הקיפאון בשכר הריאלי, יחד עם גידול בנטל החוב מביא לירידה ביכולת ההחזר של משקי הבית.

הבכירים התייחסו כאמור לשכר הבכירים על רקע אישור חבילת השכר אתמול של אלדד פרשר, בגובה של עד 6.4 מיליון שקל בשנה.

אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש: "הדיון בנושא שכר בכירים מאוד שטחי, דין חבילות תגמול אחת עם סכום מסוים איננה כדין חבילה אחרת. אי אפשר לעשות השוואה בין חברות. מי שמנהל בנק עם 10 אלף עובדים לעומת חברה קטנה זה לא בר השוואה. אני נגד חקיקה פרטנית שמטפלת רק בענף אחד. יש הרבה דוגמאות בעולם המזון והתקשורת של שכר גבוה ושם זה בסדר. אין קו אחיד בין הרגולטורים השונים, הם לא מדברים בקול אחד וצריך לתקן את זה".

יוסי לוי, מנכ"ל מור בית השקעות התייחס אף הוא לשכר הבכירים וציין כי: "אנו עדים למצעד בכירים במשק שנחקרים ונבדקים - חוסר הבושה הגיע גם למקומות אחרים. שכר בכירים לעיתים לא מבוצע לפי הצלחה, לעיתים הוא לא מידתי ואנו רואים את הפרופורציות מול העובדים הזוטרים, צריך לעשות התאמה. לפיד צודק במאה אחוז ולא צריך להיות מוגזם".

עידו קוק, מנכ"ל IBI: "אני לא הולך לסנגר על אף אחד שנמצא בראש הטבלה, אך השיטה של רגולציה כבדה על 500 ומשהו מסיטה אותנו מלהתעסק בעסקים והופכת אותנו לגנבים. יש תחושה שלוקחים ציבור שלם, תוחמים בגדרות ומטילים עליהם גזירות. תשלום למנכ"ל הוא כלי ניהולי, אם אתה מתערב בזה אתה צריך לדעת מה ההשלכות, המחיר הוא מחיר תחרותי וחברה ציבורית בנחיתות מול עסק פרטי".

יוסי ביינארט, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך: "הכנסת העבירה חוק שהולך למחוק 4 חברות בבורסה. וזה חוק הריכוזיות. לצערנו, זה יוביל לכך שחברות זרות ימחקו את החלק הישראלי שלהן. זה רע מאוד והסיוט הוא שהמסחר ימשיך לקטון. הממשלה צריכה לעשות מהלך לאומי, לעשות כל דבר כדי שתהיה פה גדילה מהירה של חברות. שיביאו יותר הנפקות אקוויטי. הכי חשוב שהמחוקק והרגולטור יגדירו את זה כדברים שהם חייבים לעשות. במקום להימכר לחברות אמריקניות צריך לגדול ולהיות חברות ישראליות גדולות. בדיוק בשלב שהן הופכות לציבוריות או שהן הולכות החוצה או שהן נמכרות".

אמיר איל, יו"ר אינפיניטי: "לא צריך להביא לבורסה שלנו את החברות הזרות של ה-100 מיליון דולר, תביאו קודם את החברות הממשלתיות, תביאו את "מקורות". כדי לפתח את הבורסה, כדי לגרום למחזורי מסחר גדולים יותר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עוזי דנינו, מנכל אקסלנס נשואה: "אם אני הייתי צריך להנפיק היום בת"א אני לא הייתי מנפיק, והממשלה בירושלים לא עושה כלום, כי אי אפשר לגזור על זה קופון מהר".

רונן טורם, מנכל מגדל שוקי הון: "בשנת 2008 כמות החברות הציבוריות בבורסה עמדה על מספרים גבוהים יותר, ותראו את המצב היום. בקרנות הנאמנות ב2006 עמדו על 1.9 מיליארד שקל והיום 1.6 וזה בגלל אותה תחרות, שחיקה ברווחיות והרגולציה פה. צריך לעשות דברים אחרים. ההורדה של דמי המשמרת לאפס הכניסה את החוסכים למצב שבו הם הבינו ששוק ההון זה תחום שלא נכנסים אליו. בנוסף לכך, עומק השוק לא גבוה ויש הרבה מוצרים שלא מפותחים מספיק. יש להקים בורסה משנית שתתייחס לסייבר לביוטק, ולהייטק ויוכלו לסייע לנו להרחיב את סל המוצרים".

רונית הראל מנכ"ל S&P מעלות: "אנחנו צריכים להביא סחורה לבורסה. אפשר להביא חברות ממשלתיות, איגרות חוב מוניציפאליות ואפשר להביא לא מעט מכשירים חדשים, וברגע שתהיה יותר סחורה עם נזילות גבוהה יותר, תהיה לנו תנועה טובה יותר".

הבכירים התייחסו גם לוועדת אנדורן. עו"ד גיא גיסין: "ועדת אנדורן באה על רקע של בעיה אמיתית, חלק מהפתרונות לא נכונים ויצרו מוצר שלא יכול לעבוד בישראל, נושא הסודיות לא יעבוד אצלנו. דבר שני יש בעיה שלקחו ניסיון וידע ומעבירים את כל השרביט לכנ"ר. כל נושא התמורות סביב ההסדרים, אנחנו לפעמים גומרים הסדרים בלי הסדרים. תהליך שהיה לוקח שנה היום נפתר בשבועיים בשקט. התהליך צריך להיות על בסיס הצלחה. וגופים מוסדיים לא מוכנים להיות על בסיס הצלחה. וועדת אנדורן גם מדברת על זה. אי אפשר להגיד גם לא אשלם, גם לא יעלה לי".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    רמי 11/06/2014 19:49
    הגב לתגובה זו
    ימושחתים שפלים אך התם לא מתבישים לקרוא לזה בורסה חמור מי שמשקיע פה שקל חבל לא כולם כמוני המחזור היומי שלכם היה 000000000000000000000000
  • 7.
    raazz 11/06/2014 19:35
    הגב לתגובה זו
    המס על ההון והמסחר הוא הוא הסיוט - צריך להערכתי לבטל את המס על ההשקעות בארץ למשך 3 שנים אחרת העסק פה יחמיר שבעתיים ...בנוסף לא להגביל קניית מינימיום במניות ואגח ובכך לאפשר לסוחרים קטנים יותר ולהשתתף במשחק ..כל זאת אם ברצונך לראות שוק חי מתעורר ותוסס ...כעת הכדור בידיים שלך
  • 6.
    אילו חברות אמורות להימחק ??? (ל"ת)
    בן גביר 11/06/2014 17:03
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דוד מ, 11/06/2014 16:44
    הגב לתגובה זו
    רצה למצוא חן בעיני העם והעלה את המס על הבורסה ירדו מחזורי המסחר ולכן הגדולים שולטים , עד שלא יוחזר המס ל -% 20 אין מה לחפש והמצב רק הולך ומחריף וחבל ,
  • raazz 11/06/2014 19:36
    הגב לתגובה זו
    משמעותית יותר כדי להחזיר את המסחר לתקנו
  • גם זה נכון (ל"ת)
    יופיטר שוקי הון 11/06/2014 17:43
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יופיטר שוקי הון 11/06/2014 16:25
    הגב לתגובה זו
    איפה היה יוסי שטמבור נמכרה לסינגפורים במקום להנפיק אותה בתא 25 ואלה רק דוגמאות קטנות !
  • 3.
    הגיע הזמן להכניס את האג"ח המוניציפלי (ל"ת)
    דניאל 11/06/2014 16:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יופיטר שוקי הון 11/06/2014 16:23
    הגב לתגובה זו
    צ׳יקפוינט ורבים אחרים כמו כן יש לבצע הנפקה של חברות ממשלתיות כמו מקורות חברת החשמל ( אחרי ניקוי אורבות שם) ארומה בתי קפה
  • 1.
    יוני 11/06/2014 16:02
    הגב לתגובה זו
    הפתרון האומלל להאריך את שעות המסחר... פטתיים
  • צודק !! מיותר לחלוטין ולא עזר (ל"ת)
    raazz 11/06/2014 19:37
    הגב לתגובה זו
  • ולעשות פקיעה כל שעה ... (ל"ת)
    אסתר ל. 11/06/2014 18:20
    הגב לתגובה זו
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.