גלעד אלטשולר: "הריבית הנמוכה מתחילה להדאיג - התחילה בועה באג"חים"

הדברים נאמרו במסגרת כנס כלכלי של עיתון "גלובס" בתל-אביב; דניאל צידון: "מחירי הדיור - הזנחה, מס על הדור הצעיר"
אבי שאולי | (6)

"מחיר הריבית הנמוכה - האם יש בועה בשווקים?" - זאת הכותרת של פאנל כלכלי שהתקיים היום בתל-אביב במסגרת ועידת שוק ההון של העיתון "גלובס".

סמי בבקוב, מנכ"ל הראל פיננסים: "הריבית הנמוכה גרמה לצמיחה. בצד הפיננסי יש פוטנציאל לניפוח בועה. אנחנו לא בבועה. התועלת של הריבית הנמוכה גדולה מהפוטנציאל לנזק. הריבית הנמוכה הוציאה את העולם ממשבר, אך אנו לא יודעים מה התוצאות של זה יהיו".

גלעד אלטשולר, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות אלטשולר שחם: "תחום הריבית הנמוכה מתחיל להיות מדאיג. מתחילה להיות בועה באג"חים.

ריבית נמוכה זה דבר טוב מאוד למשכנתאות, אבל מחירי הדירות הרקיעו שחקים אז זה לא עוזר לבעלי הדירות. הריבית הנמוכה מתחילה לאט לאט להביא את השווקים לבועה בעיקר באג"חים. יכול להיות שהנזק יהיה גבוה יותר מהתועלת ולכן צריך לחשוב על מכשירים אחרים לצמיחה".

דניאל צידון, משנה למנכ"ל בנק לאומי: "הריבית היא לא כלי מספיק לניהול המערכת המוניטרית. זה לא עובד בשום מקום בעולם".

ניל קורטני, מנכ"ל סיטי ישראל: "כשהריבית תתחיל לעלות - אג"ח קונצרניות יסבלו מזה".

סמי בבקוב: "כשנותנים אשראי - נוטלים סיכון ולכן יתכן שחלק מהאשראי שניתן היום יגיע בעתיד להסדר חוב. לא השתתפנו בשתי הנפקות הנדל"ן האחרונות של שתי חברות יזמיות בניו-יורק".

גלעד אלטשולר: "יש ריצה אחרי תשואה. פעם הגל למעלה ופעם הגל למטה

וכשהמים יירדו נראה מי הלך בלי בגד ים. יש כאן כשל בלזהות מה הסיכון באג"ח וחבל שזה כך. חבל שלא משקיעים יותר באג"ח בחו"ל, כמו שמשקיעים במניות בחו"ל. אין שום סיבה שמשקיע ישראלי לא ישקיע שני שליש באג"ח בחו"ל. המשק הישראלי קטן פה וזה יותר לחץ על החלק הסחיר ולכן גופים בעולם מנצלים זאת, לא מבינים מה הסיכון שלוקחים".

דניאל צידון: "השוק הסחיר בישראל משתפר כל הזמן. יודעים לקנות אשראי סחיר ועושים עבודה טובה. מדינת ישראל חוסכת יותר מאשר במדינות מערביות וזה טוב אבל אנחנו לא מפזרים מספיק. הסיכון לא משוערך מספיק -חייבים לפזר סיכון ולהוציא השקעות החוצה. הלחץ על המרווחים זה פחות הריבית ויותר בגלל שלא יוצאים מספיק החוצה".

גלעד אלטשולר: "מי שחוסך לאורך זמן צריך להיות עם אותו הרכב של מניות בתיק ההשקעות שלו ולא בהתאם למה שקורה בשוק. מי שיוצא - זה מתכון וודאי להפסדים, חוטפים מכה ואחרי כמה שנים חוזרים לשוק. לאורך השנים הטיימינג של הציבור התברר כמוטעה. תמיד יהיו רעשים, צרות יבואו מדי פעם - זה העולם ולא צריך לצאת בכל רשרוש".

שאול בן שימול, שותף בקבוצת הייעוץ BDO זיו האפט: "ככל שהזמן עבר הבנו שישראל נפגעה פחות מהמשבר ממדינות מפותחות אחרות. לכן הייתה הצדקה מלחדול בשימוש בכלי המוניטרי כי הצמיחה הייתה כאן סבירה. לא נכון להעלות היום את הריבית בזמן שיש נסיגה בתוצר, הכלי המוניטרי נשחק וצריך לעבוד לכלים הפיסקאליים. הכלי הפיסקאלי שאנחנו ממליצים עליו זה האצת ההשקעה בתשתיות זה נכון גם ברמה הלאומית. יש פרוייקטים של כבישים ובעיקר המעבר של צה"ל דרומה נותן הרבה להשקעה בתשתיות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

דניאל צידון: "אני מוטרד מאוד ממחירי הדירות, אך לא משוק המשכנתאות. זה מס על הדור הצעיר וזה מקשה מאוד על החיים. זה קרה סתם מתוך הזנחה. נכון שלריבית יש השפעה, אך זה רק מרכיב אחד. הסיבה העיקרית היא ההיצע הנמוך - המונופול המפלה - רוב הקרקעות בידי המדינה. צריך לפתור את הבעיה ומהר. הסיכון בישראל זה התעסוקה ולא המשכנתאות".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    פילוסוף 02/06/2014 23:00
    הגב לתגובה זו
    כל ה"מומחים " אמרו וכתבו עוד לפני שנתיים ושלוש שהריביות נמוכות וראו איזה פלא הן עוד יותר נמוכות היום. הדבר היחיד שנתן תשואה יפה מאד בארה"ב היה אגרות חוב ארוכות. זה כמובן יכול להשתנות אבל גם יכול שימשיך להיות כך. ביפן, התשואות בשפל כבר 15 שנים. מי יכול לערוב לנו שהשואות בארץ על אג"ח ממשלתי לא יהיו נמוכות יותר בעוד שנה, שנתיים, או עשר שנים?
  • ofer10 04/06/2014 12:54
    הגב לתגובה זו
    ביפן הרבית הריאלית היתה תקופה ארוכה חיובית בגלל הדיפלציה שהיתה שם אצלנו ולא רק - הרבית הריאלית שלילית כך שיפן זו לא השוואה נכונה
  • 4.
    אברהם 02/06/2014 13:34
    הגב לתגובה זו
    נכבדי, היכן לשים את הכסף, גם היום האגחים נותנים ויתנו ריבית הרבה יותר טובה , אפילו שיעלו את הריבית באחוז, תודה אברהם
  • 3.
    פוחד להגיד שבבורסה גם יש בועה (ל"ת)
    דוד 02/06/2014 12:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בולשיט אחד גדול!! (ל"ת)
    דפנה באסה 02/06/2014 11:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סמסון 02/06/2014 11:51
    הגב לתגובה זו
    מחזור משבוע שעבר בלה בלה בלה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.