5 שנים לראלי: אילן רביב חוזר לאירועי 'מפולת 2008', ומדבר על הסיכוי לקריסה דומה בזמן הקרוב - פרויקט מיוחד

לפני 5 שנים, ב-9 למרץ 2009, סיימו המשקיעים בוול סטריט עוד יום של ירידות. הסוחרים המותשים לא ידעו בסיומו של אותו יום שלאחר שהמדדים איבדו למעלה ממחצית מערכם (מעל 50%!), הם הגיעו לתחתית ומשם הכיוון הוא מעלה. משהו קרה באותו יום, שהביא לתחילתו של ראלי בשוק המניות, ראלי שנמשך עד היום. מהמספרים האלו קשה להתעלם: מדד ה-S&P 500 טיפס משפל של 676 נקודות כ-170%, מדד הדאו ג'ונס זינק מרמת 6,547 נקודות כמעט 150% והנאסד"ק עלה לא פחות מ-230% מרמת 1,268 נקודות. מאז עברו תהפוכות רבות על שוקי המניות בארץ ובעולם, נחקקו רגולציות חדשות, והדרך בה כל אחד מאיתנו מנהל את כספו השתנתה. ניסינו להבין מה הביא לתפנית ההיא לפני 5 שנים, ויותר מכך מה למדנו מאז. בכתבה הראשונו שוחח Bizportal עם חגי בדש מנכ"ל פסגות על 2 הטעויות הקריטיות אז של החוסך, והיום הכתבה השניה בסדרה - אילן רביב מנכ"ל בית ההשקעות מיטב דש המנהל למעלה מ-100 מיליארד שקלים שמדבר על משבר 2008, והתקופה הנוכחית. לדבריו של רביב כאשר הוא מסתכל אחורה וגם על המצב כיום, "התפיסה שהייתה לפני המשבר אמרה שכדאי למזער התערבויות בשווקים גם אם יש חשש להתנפחות בועתית, ועדיף לטפל בדיעבד בהשלכות התפוצצותה", אומר רביב. "מאז המשבר, הרגולטור נוטה יותר להתערב כדי למנוע היווצרות בועות פיננסיות. ולמרות זאת, הריבית הנמוכה על רקע כלכלה חלשה מעוררת חשש ששוב יש סימנים של התחממות יתר. בחו"ל ניתן להביא לדוגמה תחום של הלוואות ממונפות או אג"ח קונצרניות מתחת לדירוג השקעה". אז מה, לא למדנו שום דבר מהמשבר הקודם? האם נראה מפולת דומה גם הפעם? "הסיכון למפולת בנוסח 2009 קטן", קובע רביב. "אולם, יחד עם זאת, משבר בסדר גודל קטן יותר כמו כאלה שראינו בשני העשורים האחרונים דווקא ייתכן. מוקדי סיכון יכולים להיות היום שונים מאלה שהיו בבסיס המשבר של 2009. נראה שארה"ב ואירופה נמצאות במסלול התאוששות הדרגתית". "המשבר יכול להופיע בחלק אחר של העולם, במדינות המתפתחות שנחלשו משמעותית בשנתיים האחרונות. במיוחד מדאיגה סין שממנה יוצאים דיווחים רבים ולפעמים סותרים על אפשרות של היווצרות בועות פיננסיות על רקע ההיחלשות. הכלכלה הסינית מספיק גדולה וחשובה היום כדי שהמשבר הבא בסין יגרום לגלי הדף שישמעו בכל מקום בעולם" (בעניין זה, ראו מאמרו של צבי סטפק - "הקוקטייל הקטלני"). "מצד אחד", אומר רביב, "הכלכלה העולמית והישראלית מראות סימנים של שיפור ונותנות בסיס להמשך עליות שערים באפיקי סיכון. מצד שני משקיעים צריכים להיות זהירים ולא להסתמך על הרווחים של אתמול כאינדיקטור של רווחים בעתיד. כדאי להקטין חשיפה לתחומים חמים מדי שמציעים הרבה סיכון ומעט תשואה". באיזה תחומים מסתמנת התחממות כזו? "בישראל, בשוק הדיור ובמידה מסוימת גם שוק האג"ח הקונצרניות משתקפים סימנים רבים של התחממות יתר. לראיה, פרסום דוח קרן המטבע העולמית על שוק הדיור בישראל שמציין שמחירי הדיור בישראל נמצאים מעל שווי משקל כלכלי ומאיימים לגרום למשבר פיננסי. למרות שבנק ישראל מטיל שוב ושוב מגבלות על שוק המשכנתאות, זה עדיין לא תרם לשינוי המגמה בשוק הדיור". "במקביל בנק ישראל ממשיך להוריד את הריבית ולהגביר סיכון של משבר פיננסי כשמחזור הריבית יתהפך. ירידה באיכות ההנפקות הקונצרניות תוך עלייה חדה במחירים משקפת סימנים שראינו בשנת 2007 אשר עלולים להעיד שהשוק יצא משווי משקל", מסביר רביב. רביב מציין שתי נקודות חשובות שכדאי לציין בקשר למשבר הגדול של 2008 - "אין כל ספק שלנושא הסיקור התקשורתי הייתה השפעה גדולה על עוצמת המשבר והתפתחותו, לתקשורת ב-2008 היה תפקיד מרכזי מאוד בהעצמת ההיסטריה של הציבור. כותרות כמו "משיכות עצומות מקופות הגמל", "הפנסיה נמחקת" וכו' ליבו והעצימו את חוסר הידע וההבנה של הציבור וגרמו לקבלת החלטות לא נכונה של החוסכים". נקודה שניה - נושא הפנסיה - "חייבים לצמצם עד כמה שניתן את הפגיעה בחוסכים לקראת גיל פרישה, כך שגם אם יקרה אירוע דומה בעתיד, ההשפעה על החוסכים הקרובים לגיל פרישה תהיה מתונה. ההגנה תמנע קבלת החלטות ממניעים של פחד וחרדה כי החוסכים יבינו שיש להם הגנה. אלו החוסכים עם היקף הכספים הגבוה ביותר ועם רמת הרגישות והמעקב הגבוהים ביותר בגלל הקרבה שלהם לגיל הפרישה". לכתבה הקודמת בסדרה: חגי בדש חוזר לשתי 'הטעויות הקריטיות' שביצעו אז החוסכים, וגם - מסמן את האפיק המומלץ כעת