ביינארט, מנכ"ל הבורסה הנכנס: "נצעיד את הבורסה למחוזות טובים"

פרופ' האוזר בטקס החלפת המנכ"לים בבורסה: "כעת מוטל על ביינארט להוביל מהפכה חדשה". המנכל"ית היוצאת, אסתר לבנון: "תקופה מופלאה"
יעל גרונטמן | (3)

דירקטוריון הבורסה ערך ביום חמישי הארחון אירוע לציון כניסתו לתפקיד של מנכ"ל הבורסה החדש, יוסי ביינארט ולפרידה מהמנכ"לית היוצאת, אסתר לבנון ומהמשנה למנכ"ל הבורסה, יוני שמש.

האירוע נערך במעמד יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר; הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, דורית סלינגר; מ"מ יו"ר דירקטוריון הבורסה, ד"ר רון מלכא; מנכ"ל בנק ישראל, חזי קאלו; יו"ר ועדת האיתור לבחירת יו"ר הבורסה לני"ע, ברכה ליטבק ובהשתתפות בכירים במשק הישראלי ובשוק ההון.

המנכ"ל החדש של הבורסה, יוסי ביינארט , סיפר כי הוא חזר לארץ אחרי שהייה בחו"ל רבע מאה. "כשאתה חוזר לבני ביתך אחרי תקופה כל כך ארוכה זה מלווה בחששות, אבל הנחיתה היתה קלה. העובדים, ההנהלה, הדירקטוריון והרשות - נתנו לי סיוע וכתף ואנו נצעיד ביחד את הבורסה למחוזות טובים".

המנכ"לית היוצאת אסתר לבנון נפרדה והודתה על "תקופה מופלאה בה זכיתי, בזכות הנהלה ועובדים נהדרים, להוביל את המהלך של מחשוב מלא של הבורסה בתל אביב ולמצב אותה על המפה העולמית כבורסה מובילה. סללנו דרך והגיע הזמן למהפכה הבאה וזה התפקיד של יוסי".

פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע בירך את לבנון על שנים רבות של עשייה. הוא ציין את תרומת הנהלת הבורסה, עובדיה והדירקטוריון בראשות מלכא "שהוביל והיה שותף לשמירת הבורסה כמתפקדת ופועלת לתקופת הביניים". הוא הוסיף שיש לנו בורסה טובה, שהיא נכס לאומי, וזה הזמן להפוך אותה לטובה עוד יותר. "כעת מוטל על ביינארט להוביל מהפכה חדשה".

מ"מ יו"ר הבורסה ד"ר רון מלכא אמר, "מדובר בשעת כושר פעילים, רגולטורים, חברי הבורסה והנהלתה, שמוכנים לשתף פעולה ולאחד כוחות כדי לפרוץ קדימה למחוזות ולהישגים חדשים".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לבטל את המכונות שמשחקות לנו עם הכסףףףףףף (ל"ת)
    הדבר שתעשה קודם 13/01/2014 11:41
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לילו 13/01/2014 11:33
    הגב לתגובה זו
    לבנון וברונפלד בורסה הזויה קונים מניות שלא קיימים רק אצל לבנון כמה קיבלה בכיס??????
  • 1.
    השבועי נמאס מפקיעה שבועית הזויה (ל"ת)
    שיפסיק את הקזינו 13/01/2014 10:56
    הגב לתגובה זו
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.