תחרות לבנקים: בתי השקעות ישווקו פיקדונות לציבור - הכירו את הקפ"מ
ועדת הכספים אישרה היום תיקון להצעת חוק רשות ניירות ערך, להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו. על פי הצעת החוק שאושרה פה-אחד ובתמיכת נציגי החברות הציבוריות ואיגוד קרנות הנאמנות, יוכלו גם בתי השקעות לשווק פיקדונות לציבור. התיקון לחוק אמור להגביר את התחרות בענף הפיקדונות ומי שעשויים להרוויח מכך הם הציבור שיקבל ריביות גבוהות יותר על הפיקדונות ובתי ההשקעות שייזכו בעוד מוצר פיננסי, אותו הם יכולים לשווק.
החוק יאפשר לבתי ההשקעות לשווק מוצר פיננסי המשווק כיום רק ע"י הבנקים פיקדונות, כאשר בפועל לא מתקיימת ביניהם תחרות ואין כמעט פערים בריביות המוצעות לחוסכים.
הקפ"מ, קרן פיקדונות ומלוות, היא מוצר פיננסי שיאפשר לבתי ההשקעות להתחרות בפיקדונות שנותנים הבנקים. במסגרת הקפ"מ, ההשקעה תהיה במק"מים המונפקים ע"י בנק ישראל (מלווה קצר מועד) ובפיקדונות הבנקאיים. הדבר יגביר את התחרות מכיוון שבתי ההשקעות יוכלו לשווק פיקדונות הן של הבנק המרכזי והן של כל אחד מהבנקים. יתרון נוסף ממנו ייהנה הציבור באמצעות הקפ"מ, הוא היכולת שתהיה לחוסכים לקצוב מראש את תקופת ההשקעה בו, כולל יכולת משיכת הכספים אחת לשבוע.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "זהו מהלך חשוב שיגביר את התחרות ואכן יעודד את הפעילות בשוק".
ח"כ אראל מרגלית (העבודה): "אנחנו רוצים לייצור שוק הון אטרקטיבי, שיכול להתחרות בשווקים הזרים וכן להביא לכניסת חברות שעוסקות בחדשנות, חברות עתירות ידע
- יעקב הלפרין הופך את הסרטון של אראל מרגלית לקמפיין: "מרחו אותנו, מכרו לנו אשליות אופטיות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר: "לאחר כמה שנים של הקשחת הרגולציה על-מנת לייצר הגנה חזקה על כספי הציבור, המטרה עכשיו להקל כמה ואיפה שניתן ועדיין לאפשר הגנות על כספי המשקיעים".
- 2.מה ההבדל מקרנות כספיות? (ל"ת)בן 30/12/2013 20:55הגב לתגובה זו
- 1.רגולציה = שחיתות! 30/12/2013 16:10הגב לתגובה זועודף הרגולציה הוביל רק לכסת"ח ושחיתות! יש להחזיר את הגלגל לאחור!

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').