כמו באמריקה: כיל תבצע דיווח מקדים לתוצאות של 2013 כבר בפברואר

הדיווח המקדים יכלול דוח על רווח או הפסד, דוח על המצב הכספי, דוח על תזרימי מזומנים ודוח על השינויים בהון העצמי
אבי שאולי | (1)

חודש לאחר שרשות ני"ע פרסמה כללים לביצוע דיווח מקדים לדוחות הכספיים, הודיעה היום חברת כיל, מקבוצת חברה לישראל כי תדווח כבר בתחילת חודש פברואר את עיקרי התוצאות של הדוחות הכספיים לסיכום שנת 2013 - שיפורסמו במלואם חודש לאחר מכן.

הדיווח המקדים יכלול את הפרטים הבאים: דוח על רווח או הפסד, דוח על המצב הכספי, דוח על תזרימי מזומנים ודוח על השינויים בהון. בנוסף, יכלול הדיווח המקדים ביאור מגזרי הפעילות של החברה וכן הסברים של הדירקטוריון בקשר עם התוצאות הכספיות.

ב-20 בנובמבר אמר יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר: "דיווח מקדים לדוחות הכספיים הנעשה באופן נאות יכול לשפר את זמינות המידע למשקיעים, לשכלל את המסחר בניירות הערך ולאפשר לחברות ישראליות לפעול כמקובל בעולם".

בעקבות פניות שקיבל סגל רשות ניירות ערך בנוגע לאפשרות לבצע דיווח מקדים של נתונים כספיים קודם לפרסום הדוחות הכספיים המלאים, פורסמה החלטה המבהירה כי ניתן לפרסם דיווח מקדים בכפוף לאיסורים הכלליים הקבועים בדיני ניירות ערך לרבות בעניין הכללת פרט מטעה ותרמית בקשר לניירות ערך.

סגל הרשות פרסם בחודש שעבר קווים מנחים כיצד לדווח

הדיווח המקדים הינו כלי המשמש תאגידים בחו"ל לצורך מתן גילוי מקדים וחלקי של נתונים כספיים מהדוחות הכספיים המלאים, נתונים המבוססים על הדוחות הכספיים (כגון EBITDA ) ומדדים ענפיים מקובלים אחרים, עוד טרם השלמת הדוחות הכספיים המלאים. הדיווח המקדים מקובל בשוקי ההון בעולם וישנן מדינות בהן הוא מחייב.

סגל הרשות סבור כי הדיווח המקדים עשוי להיות כלי חשוב, אשר היתרונות הגלומים בו עולים על חסרונותיו, כל עוד נעשה בו שימוש ראוי ובהתאם לדין. אי לכך, הציג סגל הרשות קווים מנחים כיצד לדווח באופן המתיישב עם הוראות החוק.

הדיווח המקדים יאפשר לחברות לפרסם מידע חשוב קרוב לסוף תקופת הדיווח ולא שלושה חודשים לאחר מכן - כפי שקורה בדוחות שנתיים. דוחות רבעונים מפורסמים עד חודשיים לאחר לסוף תקופת הדיווח.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

רשות ניירות ערך: הדיווח המקדים נהוג בארה"ב

עמדת הסגל ניתנת ליישום כבר לקראת הדוח התקופתי לשנת 2013. הדיווח המקדים נהוג בארה"ב ונקרא שם Early Press Release. כיל תדווח מדי שנה בשנה בחודש פברואר ביחס לדוח השנתי האחרון שלה. המהלך יגדיל את השקיפות של כיל וישווה אותה לחברות הגלובאליות הפועלות בתחומה.

בין היתר הבהיר סגל הרשות כי על הדיווח המקדים לכלול, לכל הפחות, את הדוחות הבאים:

א. דוח על רווח או הפסד;

ב. דוח על מצב כספי לסוף תקופה;

ג. דוח על תזרימי מזומנים לתקופה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הרשעות לניירות ערך 24/12/2013 14:48
    הגב לתגובה זו
    למשקיעים שיסבירו למה העלו מס על הבורסה הרי את כל ההטבות שנתנו דמי שתיקה למפגינים הטמבלים הם לקחו מכל הצבור פי 2
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.