בזן זינקה 6.9%: פרסמה את התמחור לפיו תתבצע הנפקת הזכויות הקרובה

התמורה המקסימלית ממימוש הזכויות (נטו): 526.61 מיליון שקל. החברה לישראל עשויה להגדיל את חלקה בהנפקת הזכויות עד ל-100 מיליון דולר
יעל גרונטמן |
נושאים בכתבה בזן הנפקת זכויות

מתכוננים להנפקת זכויות: מניית בזן זינקה היום (ב') בבורסה ב-6.9% למחיר של 1.2 שקל במחזור חריג. זאת לאחר שהחברה שנפלטה ממדד המעו"ף פירסמה אתמול בערב את דוח הצעת המדף להנפקת הזכויות על פי תשקיף המדף מה-22 בנובמבר. הבוקר קיבלה החברה גם את אישור מנכ"ל הבורסה.

התמורה המקסימלית שצפויה לבזן כתוצאה ממימוש הזכויות המוצעות בניכוי הוצאות הכרוכות בהנפקה נאמדת בכ-526.61 מיליון שקל והיא תשמש את החברה בין היתר לפעילותה העסקית.

החברה מציעה למי שיחזיק במניית בזן ב-8 בדצמבר (היום הקובע) יחידות זכות בהיקף של 12.158-12.212 מיליון יחידות זכות כך שכל מי שמחזיק ב-200 מניות רגילות של בזן ביום הקובע יהיה זכאי לרכוש יחידת זכות אחת שמחירה יורכב באופן הבא:

1. 63 מניות רגילות בנות 1 שקל ע.נ. במחיר של 0.69 שקל למניה, סה"כ מחיר הניצול ליחידת זכות - 43.47 שקל.

2. בהתחשב במחיר הסגירה של מניית בזן אתמול (1 בדצמבר) אשר היה 1.12 שקל ובהתחשב במחיר יחידת הזכות המוצעת, המחיר אקס זכויות למניית החברה הינו 1.0193 שקל למניה ומרכיב ההטבה בהצעת הזכויות הוא 10.18%.

בנוסף עולה מדוח הצעת המדף שפורסם היום כי החברה לישראל מביעה את אמונה בחברה בה היא מחזיקה כיום בכ-37% והבטיחה את השתתפותה בהנפקת הזכויות לפי חלקה היחסי, אבל את זה כבר ידענו. החידוש הפעם הוא שהחברה לישראל תשקול להשקיע אף מעבר לחלקה היחסי - בהיקף שלא יעלה על 100 מיליון דולר. חלקה היחסי של החברה לישראל בבזן שווה כעת כ-195.96 מיליון שקל ואילו 100 מיליון דולר שווים כיום כ-353 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?