מדיון בכנסת: "תוך 3 שבועות ייבחר המנכ"ל הבא של הבורסה בת"א"
הבורסה בתל-אביב לאן? בדיון שקיימה הבוקר (ג') ועדת הכספים על מצב הבורסה, העלו חברי הוועדה דרישה לפעולה נמרצת להשבת הבורסה למעמד מרכזי בכלכלה כמנוף לצמיחה.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "הבורסה צריכה לחזור לימי תפארתה עם מחזור שיא של כ-3 מיליארד שקל. כיום היא בשפל. הבורסה אמורה לשחק תפקיד מרכזי בכלכלה. מדובר בגוף כלכלי חשוב שיכול לגייס כסף רב ולהיות מעמודי התווך של הכלכלה, אך כיום היא מתנהלת ללא יו"ר וללא מנכ"ל ולמעשה היא אינה מתפקדת".
סלומינסקי קרא ליו"ר רשות ניירות ערך האוזר, "לשוב לוועדת הכספים בהקדם עם תשובות לגבי המהלכים המידיים שיינקטו על-מנת להתחיל להתניע מהלך לשיפור ולהגברת הפעילות בבורסה".
יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר : "הבורסה היא משאב לאומי. אמורה לתפקד כמחוללת צמיחה ומעודדת את העסקים, כך בישראל וכך בכל העולם. צריכה להיות אטרקטיבית לא רק לשוק המקומי אלא גם לשווקים בחו"ל, לחברות זרות".
"ההמלצות שלנו להפיכת הבורסה למנוף מרכזי לצמיחה: שינוי מבנה העמלות, הקמת מאגר השאלות למכירות בחסר, טיפול במסחר אלגוריתמי, עידוד תחרות בתחום הברוקראז', קיום מסחר במט"ח ועדכון מועדי המסחר לנהוג בעולם, יצירת מוצרים פיננסיים חדשים, שימוש בטכנולוגיות ידידותיות, עשיית שוק ע"י הבנקים, הסרת מגבלות על אחזקות בבנקים, כיום 5%, הפעלת הבורסה כגוף עסקי לכל דבר, להפוך את הבורסה ממלכ"ר לבורסה למטרות רווח, לרבות שיווק, ביצוע אנליזות והקמת יחידת מחקר. אך בעיקר - הפחתת מס על רווחי הון בבורסה. הפחתת המס עשויה להסיט אפיקי השקעה משוק הנדל"ן לשוק ההון".
מ"מ יו"ר הבורסה, ד"ר רון מלכא , הביע אופטימיות ביחס לעתיד הבורסה ואמר שהוא "שותף מלא למטרות וליעדים שהציב יו"ר רשות ניירות ערך. בתוך שלושה שבועות הדירקטוריון ייבחר את המנכ"ל הבא של הבורסה ומיד לאחר מכן את היו"ר. המנכ"לית היוצאת, אסתר לבנון, תישאר בתפקידה עד סוף דצמבר".
נציין כי עד כה עדיין לא התגבשה ופורסמה רשימה סופית של המועמדים לתפקיד חשוב זה, למרות שאסתר לבנון הודיעה על התפטרותה כבר לפני כחודשיים. ב'בורסת השמות' נשמעים שמות שונים של אנשים בעלי רקע מעשי בשוק ההון.
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות : "בחינת המצב של הבורסה לא צריך להיעשות ע"י בחינת מחזור המסחר אלא ע"י כמות החברות שנסחרות בה. חברות פרטיות לא רוצות להנפיק בבורסה וחברות קיימות בורחות. סדר גודל של 120 חברות נמחקו מהבורסה וכבר שנתיים וחצי אין חברות חדשות שמצטרפות. כל מנכ"ל של חברה פרטית שיישאל בעניין יאמר שאינו רוצה להפוך לחברה ציבורית בגלל הרגולציה".
לדבריו, "יש התחמקות מבחינה מעמיקה של עלות-תועלת ברגולציה וזה מה שמונע את הצעדת הבורסה קדימה". פלטו קרא לוועדת הכספים לדרוש מרשות ניירות ערך ומיתר הרגולטורים לבצע בדיקת עלות-תועלת בנושא הרגולציה.
ח"כ ראובן ריבלין (הליכוד-ביתנו): אחת הבעיות המרכזיות היא הפגיעה באמון הציבור. זה מרכיב מרכזי ויש לטפל בכך. בלי אמון ציבורי שום דבר לא ישנה את מצב הבורסה והיא לא תשוב להוות אפיק השקעה כדאי".
ח"כ אראל מרגלית (העבודה): "על הבורסה להתנהל כגוף עסקי לכל דבר ועניין וזה המפתח לשיפור במצבה. עליה להתרענן ולפעול להבאת גופים מוסדיים זרים ולא להסתמך רק על החברות בשוק המקומי". מרגלית הוסיף, כי "בשש השנים הקרובות חברות ציבוריות רבות יעמדו למכירה, כ-43 חברות לאחר שיאושר חוק הריכוזיות שיחייב פירוק פירמידות. מדובר בהמון סחורה שעל הבורסה להשיג אותה לעצמה".
- 2.גאוני האוצר יודעים זאת ... (ל"ת)דניאל 01/10/2013 13:35הגב לתגובה זו
- 1.בועז 01/10/2013 11:49הגב לתגובה זורק הקטנת מס רוחי הון יגרום לבורסה להתאושש ,יגדיל את מס אמת שאנשים ישלמו ,היום הם משקעים בנדלן גובים שכירות ולא משלמים מס

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה -1.92% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
