מדיון בכנסת: "תוך 3 שבועות ייבחר המנכ"ל הבא של הבורסה בת"א"

רון מלכא, מ"מ יו"ר הבורסה בוועדת הכספים: "מיד לאחר שדירקטוריון הבורסה יבחר את המנכ"ל - יבחר גם היו"ר". פרופ' האוזר : "הפחתת מס רווחי הון תסיט כספים מהנדל"ן לשוק ההון"
יעל גרונטמן | (2)

הבורסה בתל-אביב לאן? בדיון שקיימה הבוקר (ג') ועדת הכספים על מצב הבורסה, העלו חברי הוועדה דרישה לפעולה נמרצת להשבת הבורסה למעמד מרכזי בכלכלה כמנוף לצמיחה.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "הבורסה צריכה לחזור לימי תפארתה עם מחזור שיא של כ-3 מיליארד שקל. כיום היא בשפל. הבורסה אמורה לשחק תפקיד מרכזי בכלכלה. מדובר בגוף כלכלי חשוב שיכול לגייס כסף רב ולהיות מעמודי התווך של הכלכלה, אך כיום היא מתנהלת ללא יו"ר וללא מנכ"ל ולמעשה היא אינה מתפקדת".

סלומינסקי קרא ליו"ר רשות ניירות ערך האוזר, "לשוב לוועדת הכספים בהקדם עם תשובות לגבי המהלכים המידיים שיינקטו על-מנת להתחיל להתניע מהלך לשיפור ולהגברת הפעילות בבורסה".

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר : "הבורסה היא משאב לאומי. אמורה לתפקד כמחוללת צמיחה ומעודדת את העסקים, כך בישראל וכך בכל העולם. צריכה להיות אטרקטיבית לא רק לשוק המקומי אלא גם לשווקים בחו"ל, לחברות זרות".

"ההמלצות שלנו להפיכת הבורסה למנוף מרכזי לצמיחה: שינוי מבנה העמלות, הקמת מאגר השאלות למכירות בחסר, טיפול במסחר אלגוריתמי, עידוד תחרות בתחום הברוקראז', קיום מסחר במט"ח ועדכון מועדי המסחר לנהוג בעולם, יצירת מוצרים פיננסיים חדשים, שימוש בטכנולוגיות ידידותיות, עשיית שוק ע"י הבנקים, הסרת מגבלות על אחזקות בבנקים, כיום 5%, הפעלת הבורסה כגוף עסקי לכל דבר, להפוך את הבורסה ממלכ"ר לבורסה למטרות רווח, לרבות שיווק, ביצוע אנליזות והקמת יחידת מחקר. אך בעיקר - הפחתת מס על רווחי הון בבורסה. הפחתת המס עשויה להסיט אפיקי השקעה משוק הנדל"ן לשוק ההון".

מ"מ יו"ר הבורסה, ד"ר רון מלכא , הביע אופטימיות ביחס לעתיד הבורסה ואמר שהוא "שותף מלא למטרות וליעדים שהציב יו"ר רשות ניירות ערך. בתוך שלושה שבועות הדירקטוריון ייבחר את המנכ"ל הבא של הבורסה ומיד לאחר מכן את היו"ר. המנכ"לית היוצאת, אסתר לבנון, תישאר בתפקידה עד סוף דצמבר".

נציין כי עד כה עדיין לא התגבשה ופורסמה רשימה סופית של המועמדים לתפקיד חשוב זה, למרות שאסתר לבנון הודיעה על התפטרותה כבר לפני כחודשיים. ב'בורסת השמות' נשמעים שמות שונים של אנשים בעלי רקע מעשי בשוק ההון.

אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות : "בחינת המצב של הבורסה לא צריך להיעשות ע"י בחינת מחזור המסחר אלא ע"י כמות החברות שנסחרות בה. חברות פרטיות לא רוצות להנפיק בבורסה וחברות קיימות בורחות. סדר גודל של 120 חברות נמחקו מהבורסה וכבר שנתיים וחצי אין חברות חדשות שמצטרפות. כל מנכ"ל של חברה פרטית שיישאל בעניין יאמר שאינו רוצה להפוך לחברה ציבורית בגלל הרגולציה".

לדבריו, "יש התחמקות מבחינה מעמיקה של עלות-תועלת ברגולציה וזה מה שמונע את הצעדת הבורסה קדימה". פלטו קרא לוועדת הכספים לדרוש מרשות ניירות ערך ומיתר הרגולטורים לבצע בדיקת עלות-תועלת בנושא הרגולציה.

ח"כ ראובן ריבלין (הליכוד-ביתנו): אחת הבעיות המרכזיות היא הפגיעה באמון הציבור. זה מרכיב מרכזי ויש לטפל בכך. בלי אמון ציבורי שום דבר לא ישנה את מצב הבורסה והיא לא תשוב להוות אפיק השקעה כדאי".

ח"כ אראל מרגלית (העבודה): "על הבורסה להתנהל כגוף עסקי לכל דבר ועניין וזה המפתח לשיפור במצבה. עליה להתרענן ולפעול להבאת גופים מוסדיים זרים ולא להסתמך רק על החברות בשוק המקומי". מרגלית הוסיף, כי "בשש השנים הקרובות חברות ציבוריות רבות יעמדו למכירה, כ-43 חברות לאחר שיאושר חוק הריכוזיות שיחייב פירוק פירמידות. מדובר בהמון סחורה שעל הבורסה להשיג אותה לעצמה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גאוני האוצר יודעים זאת ... (ל"ת)
    דניאל 01/10/2013 13:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בועז 01/10/2013 11:49
    הגב לתגובה זו
    רק הקטנת מס רוחי הון יגרום לבורסה להתאושש ,יגדיל את מס אמת שאנשים ישלמו ,היום הם משקעים בנדלן גובים שכירות ולא משלמים מס
ניר כהן מנכל הראל
צילום: טל שחר
דוחות

הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%

הראל רושמת רבעון חזק, הודות לרווחי שוק ההון; סך הנכסים המנוהלים חצה 500 מיליארד שקל עבור מבוטחים ועמיתים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה הראל ביטוח

חברת הביטוח הראל הראל השקעות -0.47%  היא הראשונה מחברות הביטוח הגדולות לדווח, ומציגה תשואה גבוהה מאוד על ההון וזינוק ברווח הנקי.

הרבעון השלישי של 2025 היה חזק עבור קבוצת הראל השקעות, עם עלייה של 33% ברווח הכולל ל-840 מיליון שקל ותשואה להון של 30%, לעומת 26% ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה מסתכם הרווח הכולל ב-2.17 מיליארד שקל, גידול של 65% לעומת התקופה המקבילה, וברמה שכבר חוצה את יעד הרווח שקבעה החברה לשנת 2026. על רקע השיפור המתמשך בתוצאות מודיעה הראל כי בכוונתה לעדכן את היעדים בחודשים הקרובים.

הגידול ברווח משקף שיפור רחב ברוב מנועי הפעילות: הרווח מעסקי הביטוח ברבעון צמח ב-40% והגיע ל-1.12 מיליארד שקל, ובתקופת הדוח כולה עלה ל-2.8 מיליארד שקל, עלייה של 73% לעומת תשעת החודשים הראשונים של 2024. הגידול נובע הן משיפור חיתומי בכל תחומי הביטוח, הן מתרומה חיובית של רווחי השקעה ומימון והן מעלייה ברווחי תחומי ניהול הנכסים והאשראי. במקביל, התשואה להון בתשעת החודשים עלתה ל-27%, לעומת כ-19% בלבד בתקופה המקבילה.

ברמת המגזרים, התמונה מעורבת אך חיובית בסך הכול. בביטוח חיים הרווח הכולל לפני מס ברבעון ירד ל-244 מיליון שקל לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך בתשעת החודשים הרווח זינק ל-792 מיליון שקל לעומת 299 מיליון בלבד אשתקד, בעיקר בזכות המשך הגידול במוצרי סיכונים. בביטוח בריאות נרשם רבעון חזק במיוחד: הרווח הכולל לפני מס עלה ל-605 מיליון שקל לעומת 321 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתקופה כולה ל-1.16 מיליארד שקל. הרווח החיתומי בבריאות הגיע ל-324 מיליון שקל ברבעון ו-807 מיליון שקל בתשעת החודשים, והחברה מדווחת על המשך שיפור במגמה זו. בביטוח כללי הרווח לפני מס עלה ל-278 מיליון שקל ברבעון ולעומת 176 מיליון שקל ברבעון המקביל, ול-858 מיליון שקל בתקופה כולה, שיפור משמעותי שנובע בעיקר מענפי רכב רכוש ורכוש וחבויות.

תחום ניהול הנכסים (פנסיה, גמל, חוזי השקעה ופיננסים) מציג גם הוא שיפור. הרווח הכולל לפני מס מניהול נכסים ברבעון הגיע ל-102 מיליון שקל, לעומת הפסד של 68 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתשעת החודשים ל-240 מיליון שקל לעומת 191 מיליון שקל. נכסי ניהול הנכסים לבדם עלו ל-435 מיליארד שקל, בעוד שהיקף הנכסים המנוהלים הכולל של הקבוצה, כולל פנסיה, גמל, קרנות נאמנות, תיקים ונוסטרו, טיפס ל-570.7 מיליארד שקל, לעומת 492.3 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי אשתקד.

יוסי אלמלם מנכל רימון
צילום: דוד מוסקוביץ
דוחות

איחוד פח תעש הוביל את רימון לזינוק בהכנסות ושיפור הרווח

הכנסות המגזר הגלובלי קפצו בעקבות איחוד פח תעש; הרווח הגולמי עלה ב-185% ל-80.9 מיליון שקל; הרווח נקי לבעלי המניות עומד על 19.7 מיליון שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה רימון

למרות האטה בפרויקטי תשתית בישראל ודחיות בלוחות זמנים עקב מלחמת "חרבות ברזל", רימון רימון 9.04%   מסכמת רבעון שלישי חזק עם שיפור מהותי בכל פרמטר תפעולי, הודות לקפיצה בפעילות הבינלאומית ולתרומה המשמעותית של חברת פח תעש, שאוחדה לראשונה ברבעון. הכנסות החברה ברבעון השלישי זינקו ל־429.2 מיליון שקל, לעומת 228.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, והראו גידול מרשים של כ-88%. מרבית העלייה נובעת מהמגזר הגלובלי, שבו נרשם זינוק חד כתוצאה מאיחוד פח תעש, שהוסיפה כ-113 מיליון שקל להכנסות הרבעון.

בנוסף,  מגזר ביצוע התשתיות המשיך לצמוח והגיע ל-237.8 מיליון שקל, בין היתר הודות להתקדמות משמעותית בפרויקטים בארץ ובעולם. מגזר יזמות האנרגיה וגז הציג שיפור והגיע ל-45 מיליון שקל, בעיקר כתוצאה מהפעלת מתקנים חדשים. מנגד, מגזר יזמות מים וסביבה ירד ל-12.4 מיליון שקל, על רקע ירידה בביצוע עבודות Turn-Key, שהן הרווחיות ביותר. 

רווח גולמי ותפעולי

הרווח הגולמי של רימון ברבעון זינק ל-80.9 מיליון שקל, עלייה של כ-185% לעומת 28.4 מיליון שקל ברבעון המקביל. שיעור הרווח הגולמי טיפס ל-18.8%, לעומת פחות מ-15% אשתקד. השיפור נובע בראש ובראשונה מהרווחיות הגבוהה של פח תעש, אשר מציגה שיעורי רווח גולמי גבוהים משמעותית מהמקובל בקבוצה, וכן מגידול הפעילות הבינלאומית בפרויקטי דחיקה ותשתיות. גם מגזר יזמות האנרגיה השתפר, בין היתר בזכות כניסה של מתקני אנרגיה חדשים לפעילות, שהגדילו את היקף ההכנסות לצד שיפור בשולי הרווח. לעומת זאת, במגזר ביצוע תשתיות נרשמה ירידה מסוימת בשיעור הרווח הגולמי בשל שינוי בתמהיל הפרויקטים ועיכובים הנובעים ממבצע "עם כלביא", אך התרומה הכוללת של המגזר נותרה חיובית ומשמעותית.

הרווח מפעולות רגילות הסתכם ברבעון ב-41.9 מיליון שקל, גבוה יותר מפי שניים מהרווח התפעולי שנרשם ברבעון המקביל, שעמד על 17 מיליון שקל בלבד. למרות הגידול החד בהוצאות הנהלה וכלליות, שנבע בעיקר מאיחוד פח תעש שהוסיף כ-20 מיליון שקל להוצאות, הרווחיות התפעולית השתפרה בצורה מובהקת בעקבות תרומתם הגבוהה של המגזרים הגלובליים ורווחיותם המשופרת. החברה מציינת כי איחוד פח תעש העלה את בסיס ההוצאות, אך במקביל שיפר את מבנה ההכנסות ואת איכות הרווח.

רווח נקי, מאזן וצבר הזמנות

הרווח הנקי הכולל ברבעון הסתכם ב-26.4 מיליון שקל, לעומת 16.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. לבעלי המניות יוחסו 19.7 מיליון שקל, לעומת 16.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. השיפור מיוחס לזינוק בפעילות הגלובלית ולעלייה ברווחיות מגזרי האנרגיה והתשתיות, אך במקביל החברה נשאה בעלייה בהוצאות מימון, שהגיעו ל-13.6 מיליון שקל. העלייה בהוצאות המימון נבעה משילוב של גידול בהיקף ההלוואות למימון פעילות, שינויי מטבע שמכבידים על עלויות המימון של החברות הזרות, וכן הוצאות ריבית על סדרת האג"ח שהונפקה בסוף 2024. למרות זאת, תרומת פח תעש והגידול בהיקף הפעילות הבינלאומית קיזזו את ההשפעה השלילית.