מדיון בכנסת: "תוך 3 שבועות ייבחר המנכ"ל הבא של הבורסה בת"א"

רון מלכא, מ"מ יו"ר הבורסה בוועדת הכספים: "מיד לאחר שדירקטוריון הבורסה יבחר את המנכ"ל - יבחר גם היו"ר". פרופ' האוזר : "הפחתת מס רווחי הון תסיט כספים מהנדל"ן לשוק ההון"
יעל גרונטמן | (2)

הבורסה בתל-אביב לאן? בדיון שקיימה הבוקר (ג') ועדת הכספים על מצב הבורסה, העלו חברי הוועדה דרישה לפעולה נמרצת להשבת הבורסה למעמד מרכזי בכלכלה כמנוף לצמיחה.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "הבורסה צריכה לחזור לימי תפארתה עם מחזור שיא של כ-3 מיליארד שקל. כיום היא בשפל. הבורסה אמורה לשחק תפקיד מרכזי בכלכלה. מדובר בגוף כלכלי חשוב שיכול לגייס כסף רב ולהיות מעמודי התווך של הכלכלה, אך כיום היא מתנהלת ללא יו"ר וללא מנכ"ל ולמעשה היא אינה מתפקדת".

סלומינסקי קרא ליו"ר רשות ניירות ערך האוזר, "לשוב לוועדת הכספים בהקדם עם תשובות לגבי המהלכים המידיים שיינקטו על-מנת להתחיל להתניע מהלך לשיפור ולהגברת הפעילות בבורסה".

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר : "הבורסה היא משאב לאומי. אמורה לתפקד כמחוללת צמיחה ומעודדת את העסקים, כך בישראל וכך בכל העולם. צריכה להיות אטרקטיבית לא רק לשוק המקומי אלא גם לשווקים בחו"ל, לחברות זרות".

"ההמלצות שלנו להפיכת הבורסה למנוף מרכזי לצמיחה: שינוי מבנה העמלות, הקמת מאגר השאלות למכירות בחסר, טיפול במסחר אלגוריתמי, עידוד תחרות בתחום הברוקראז', קיום מסחר במט"ח ועדכון מועדי המסחר לנהוג בעולם, יצירת מוצרים פיננסיים חדשים, שימוש בטכנולוגיות ידידותיות, עשיית שוק ע"י הבנקים, הסרת מגבלות על אחזקות בבנקים, כיום 5%, הפעלת הבורסה כגוף עסקי לכל דבר, להפוך את הבורסה ממלכ"ר לבורסה למטרות רווח, לרבות שיווק, ביצוע אנליזות והקמת יחידת מחקר. אך בעיקר - הפחתת מס על רווחי הון בבורסה. הפחתת המס עשויה להסיט אפיקי השקעה משוק הנדל"ן לשוק ההון".

מ"מ יו"ר הבורסה, ד"ר רון מלכא , הביע אופטימיות ביחס לעתיד הבורסה ואמר שהוא "שותף מלא למטרות וליעדים שהציב יו"ר רשות ניירות ערך. בתוך שלושה שבועות הדירקטוריון ייבחר את המנכ"ל הבא של הבורסה ומיד לאחר מכן את היו"ר. המנכ"לית היוצאת, אסתר לבנון, תישאר בתפקידה עד סוף דצמבר".

נציין כי עד כה עדיין לא התגבשה ופורסמה רשימה סופית של המועמדים לתפקיד חשוב זה, למרות שאסתר לבנון הודיעה על התפטרותה כבר לפני כחודשיים. ב'בורסת השמות' נשמעים שמות שונים של אנשים בעלי רקע מעשי בשוק ההון.

אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות : "בחינת המצב של הבורסה לא צריך להיעשות ע"י בחינת מחזור המסחר אלא ע"י כמות החברות שנסחרות בה. חברות פרטיות לא רוצות להנפיק בבורסה וחברות קיימות בורחות. סדר גודל של 120 חברות נמחקו מהבורסה וכבר שנתיים וחצי אין חברות חדשות שמצטרפות. כל מנכ"ל של חברה פרטית שיישאל בעניין יאמר שאינו רוצה להפוך לחברה ציבורית בגלל הרגולציה".

לדבריו, "יש התחמקות מבחינה מעמיקה של עלות-תועלת ברגולציה וזה מה שמונע את הצעדת הבורסה קדימה". פלטו קרא לוועדת הכספים לדרוש מרשות ניירות ערך ומיתר הרגולטורים לבצע בדיקת עלות-תועלת בנושא הרגולציה.

ח"כ ראובן ריבלין (הליכוד-ביתנו): אחת הבעיות המרכזיות היא הפגיעה באמון הציבור. זה מרכיב מרכזי ויש לטפל בכך. בלי אמון ציבורי שום דבר לא ישנה את מצב הבורסה והיא לא תשוב להוות אפיק השקעה כדאי".

ח"כ אראל מרגלית (העבודה): "על הבורסה להתנהל כגוף עסקי לכל דבר ועניין וזה המפתח לשיפור במצבה. עליה להתרענן ולפעול להבאת גופים מוסדיים זרים ולא להסתמך רק על החברות בשוק המקומי". מרגלית הוסיף, כי "בשש השנים הקרובות חברות ציבוריות רבות יעמדו למכירה, כ-43 חברות לאחר שיאושר חוק הריכוזיות שיחייב פירוק פירמידות. מדובר בהמון סחורה שעל הבורסה להשיג אותה לעצמה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גאוני האוצר יודעים זאת ... (ל"ת)
    דניאל 01/10/2013 13:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בועז 01/10/2013 11:49
    הגב לתגובה זו
    רק הקטנת מס רוחי הון יגרום לבורסה להתאושש ,יגדיל את מס אמת שאנשים ישלמו ,היום הם משקעים בנדלן גובים שכירות ולא משלמים מס
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: נייס תעלה, החוזים על האפס; הסנטימנט החיובי צפוי להימשך

תזכורת: מינואר המסחר בבורסה בת"א יהיה משני עד שישי - הנה שעות המסחר, מה השינוי זה אמור לעשות ולמה הוא עלול דווקא להזיק?

מערכת ביזפורטל |

  • טרם החל המסחר הרציף
  


המניות הדואליות חוזרות עם עלייה קטנה - 0.1% אחרי שוול סטריט ננעלה אמש בירידות - נעילה שלילית בוול-סטריט; מארוול נפלה ב-7%, פרמאונט זינקה ב-9%. מניית נייס 0%  תעלה ב-1.7%, טבע 0%  ב-0.7%.. הנה הרשימה של הגדולות (הקליקו לקבל את כל הרשימה): 




החוזים על המדדים העיקריים בוול סטריט סביב האפס. אסיה בירידות בהמשך למגמה בוול סטריט. לכאורה אמורה להיות פתיחה מגומגמת בשוק המקומי, אבל הסנטימנט החיובי כאן חזק. 


עוד פחות מחודש אנחנו עוברים לימי מסחר בשישי, במקום ביום ראשון. הנהלת הבורסה רוצה להיות "ככל העמים", רק לא ברור מה ייתן לה מסחר דליל ביום שישי, ולמה היא מוותרת על היום הכי חשוב בשבוע בעיניים גלובליות - יום ראשון שבו הבורסה המקומית היא היחידה שפתוחה. במקום לנצל את היתרון האדיר הזה, הבורסה מבטלת אותו.