מדיון בכנסת: "תוך 3 שבועות ייבחר המנכ"ל הבא של הבורסה בת"א"
הבורסה בתל-אביב לאן? בדיון שקיימה הבוקר (ג') ועדת הכספים על מצב הבורסה, העלו חברי הוועדה דרישה לפעולה נמרצת להשבת הבורסה למעמד מרכזי בכלכלה כמנוף לצמיחה.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "הבורסה צריכה לחזור לימי תפארתה עם מחזור שיא של כ-3 מיליארד שקל. כיום היא בשפל. הבורסה אמורה לשחק תפקיד מרכזי בכלכלה. מדובר בגוף כלכלי חשוב שיכול לגייס כסף רב ולהיות מעמודי התווך של הכלכלה, אך כיום היא מתנהלת ללא יו"ר וללא מנכ"ל ולמעשה היא אינה מתפקדת".
סלומינסקי קרא ליו"ר רשות ניירות ערך האוזר, "לשוב לוועדת הכספים בהקדם עם תשובות לגבי המהלכים המידיים שיינקטו על-מנת להתחיל להתניע מהלך לשיפור ולהגברת הפעילות בבורסה".
יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר : "הבורסה היא משאב לאומי. אמורה לתפקד כמחוללת צמיחה ומעודדת את העסקים, כך בישראל וכך בכל העולם. צריכה להיות אטרקטיבית לא רק לשוק המקומי אלא גם לשווקים בחו"ל, לחברות זרות".
"ההמלצות שלנו להפיכת הבורסה למנוף מרכזי לצמיחה: שינוי מבנה העמלות, הקמת מאגר השאלות למכירות בחסר, טיפול במסחר אלגוריתמי, עידוד תחרות בתחום הברוקראז', קיום מסחר במט"ח ועדכון מועדי המסחר לנהוג בעולם, יצירת מוצרים פיננסיים חדשים, שימוש בטכנולוגיות ידידותיות, עשיית שוק ע"י הבנקים, הסרת מגבלות על אחזקות בבנקים, כיום 5%, הפעלת הבורסה כגוף עסקי לכל דבר, להפוך את הבורסה ממלכ"ר לבורסה למטרות רווח, לרבות שיווק, ביצוע אנליזות והקמת יחידת מחקר. אך בעיקר - הפחתת מס על רווחי הון בבורסה. הפחתת המס עשויה להסיט אפיקי השקעה משוק הנדל"ן לשוק ההון".
מ"מ יו"ר הבורסה, ד"ר רון מלכא , הביע אופטימיות ביחס לעתיד הבורסה ואמר שהוא "שותף מלא למטרות וליעדים שהציב יו"ר רשות ניירות ערך. בתוך שלושה שבועות הדירקטוריון ייבחר את המנכ"ל הבא של הבורסה ומיד לאחר מכן את היו"ר. המנכ"לית היוצאת, אסתר לבנון, תישאר בתפקידה עד סוף דצמבר".
נציין כי עד כה עדיין לא התגבשה ופורסמה רשימה סופית של המועמדים לתפקיד חשוב זה, למרות שאסתר לבנון הודיעה על התפטרותה כבר לפני כחודשיים. ב'בורסת השמות' נשמעים שמות שונים של אנשים בעלי רקע מעשי בשוק ההון.
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות : "בחינת המצב של הבורסה לא צריך להיעשות ע"י בחינת מחזור המסחר אלא ע"י כמות החברות שנסחרות בה. חברות פרטיות לא רוצות להנפיק בבורסה וחברות קיימות בורחות. סדר גודל של 120 חברות נמחקו מהבורסה וכבר שנתיים וחצי אין חברות חדשות שמצטרפות. כל מנכ"ל של חברה פרטית שיישאל בעניין יאמר שאינו רוצה להפוך לחברה ציבורית בגלל הרגולציה".
לדבריו, "יש התחמקות מבחינה מעמיקה של עלות-תועלת ברגולציה וזה מה שמונע את הצעדת הבורסה קדימה". פלטו קרא לוועדת הכספים לדרוש מרשות ניירות ערך ומיתר הרגולטורים לבצע בדיקת עלות-תועלת בנושא הרגולציה.
ח"כ ראובן ריבלין (הליכוד-ביתנו): אחת הבעיות המרכזיות היא הפגיעה באמון הציבור. זה מרכיב מרכזי ויש לטפל בכך. בלי אמון ציבורי שום דבר לא ישנה את מצב הבורסה והיא לא תשוב להוות אפיק השקעה כדאי".
ח"כ אראל מרגלית (העבודה): "על הבורסה להתנהל כגוף עסקי לכל דבר ועניין וזה המפתח לשיפור במצבה. עליה להתרענן ולפעול להבאת גופים מוסדיים זרים ולא להסתמך רק על החברות בשוק המקומי". מרגלית הוסיף, כי "בשש השנים הקרובות חברות ציבוריות רבות יעמדו למכירה, כ-43 חברות לאחר שיאושר חוק הריכוזיות שיחייב פירוק פירמידות. מדובר בהמון סחורה שעל הבורסה להשיג אותה לעצמה".
- 2.גאוני האוצר יודעים זאת ... (ל"ת)דניאל 01/10/2013 13:35הגב לתגובה זו
- 1.בועז 01/10/2013 11:49הגב לתגובה זורק הקטנת מס רוחי הון יגרום לבורסה להתאושש ,יגדיל את מס אמת שאנשים ישלמו ,היום הם משקעים בנדלן גובים שכירות ולא משלמים מס
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהפי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר
לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%. התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.
משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.
אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.
בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה.
- ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
- ארגנטינה נגד נאוויטס: "פועלת באופן בלתי חוקי בפוקלנד"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבנקים ירדו 1.5%, הביטוח עלה ב-0.9%; אלביט זינקה 7%
מיטרוניקס מרעננת את ההנהלה ומזנקת; נאוויטס ברבעון של הפקה מלאה משננדואה ועסקת ענק לאלביט
ניר עובדיה, סמנכ"ל השקעות בכלל ביטוח אמר בבוקר שמניות הביטוח אטרקטיביות יותר מהבנקים. במבחן יומי הוא צדק - הבנקים ירדו 1.5%, הביטוח עלה היום 0.9%. אגב כשהראיון התפרסם היה פער קטן. - סמנכ"ל כלל ביטוח: "חברות הביטוח יותר אטרקטיביות מהבנקים"
בנק דיסקונט פרסם תוצאות כספיות. התשואה שלהון של הבנק היא 13.7%. אלה דוחות צפויים והם מבטאים את הרווח והרווחיות הטובים של הבנקים, אם כי השוק ציפה ליותר. דיסקונט הוא לרוב האחרון ברשימה בטבלת התשואות על ההון. ועדיין המספרים האלו יפים. מניות הבנקים הן הטובות ביותר בשנים האחרונות במבחן הסיכון סיכוי. הסיכון היה נמוך, הסיכוי היה סביר. ברגע שהסיכון - שינויים רגולטורים לא מתממשים, הבנקים עושים כסף גדול, והמניות מזנקות. התשואה של הבנקים ב-5 שנים האחרונות היא בערך 300%. אבל בהשקעות צריך להסתכל קדימה ולנסות לשכוח את העבר. מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה. דיסקונט נסחרת במכיל רווח של כ-10. אלא שעכשיו היא והסקטור מאויימים - מסים על הבנקים, לחץ על בנק ישראל להוריד ריבית, לחץ על בנק ישראל לשנות את המשוואה של רווחים של הבנקים מול רווחה של הציבור. להוריד מהרווחי ולתת יותר לציבור. הרווחים תחת לחץ. המניות עלולות לעצור.
גם הבינלאומי פרסם את הדוחות שלו היום, והציג תשואה על ההון של 16.2%. הרווח הנקי עמד על 581 מיליון שקל, ירידה קלה הרבעון המקביל, בעיקר בעקבות הפסד חד פעמי בחברת כאל. בנטרול ההשפעה הזו הרווח היה מגיע ל-624 מיליון שקלים עם תשואה להון של 17.4%, מה שמצביע על רבעון יציב בפעילות הליבה. במקביל, הבנק ממשיך להרחיב את הפעילות: האשראי לציבור עלה ב־3.4% ברבעון, פקדונות הציבור גדלו ב־3.5%, ונכסי הלקוחות עלו ל־1.074 טריליון שקלים. גם איכות תיק האשראי נותרה גבוהה עם ירידה ביחס החובות שאינם צוברים ריבית. בנוסף, הדירקטוריון אישר חלוקת דיבידנד של 436 מיליון שקלים, המהווים 50% מהרווח הרבעוני.
ברקע, בנק ישראל הסיר את המגבלה שחייבה את הבנקים להסתפק בחלוקת דיבידנד של עד 50% מהרווח, מהלך שמסמן חזרה לשגרה ומעיד על הערכת רגולטור ליציבות המערכת. כעת הבנקים יכולים לחלק עד 75% מהרווח הרבעוני, כשהבינלאומי כבר הכריז על חלוקה בשיעור המקסימום. שינוי המדיניות משמעותי במיוחד לאחר תקופה שבה הגבלת החלוקה הובילה לשחיקה בתשואת ההון, והוא צפוי לשפר את מדדי הרווחיות ולהפחית מעט מהלחץ הציבורי והפוליטי סביב רווחי היתר של הבנקים.
- חשבתם שאין שער דולר ביום ראשון? טעיתם
- רבל זינקה 10.9%, אפולו 7.4%, אקונרג'י ב-5.5%; נעילה חיובית בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המדד החדש ת"א ביטחוניות מטפס כש- אלביט מערכות 6.97% בולטת לחיוב בעקבות החוזה הענק של 2.3 מיליארד דולר עליו דיווחה. ואם דיברנו על אלביט, הדבר שאולי הכי מעניין בהודעה של החברה הוא מה שלא פורסם. מדובר באחד החוזים הגדולים ביותר של החברה, שמהווה כמעט 10% מהצבר הכולל של החברה, כלומר בחוזה אחד נוספו 10% לצבר. וברקע עסקה כה גדולה, מנסים להבין איזה מדינות עשוית להתחמש בצורה כזו ובאיזה מערכות. על כל הדברים האלה ועוד בכתבה - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?
