מדיון בכנסת: "תוך 3 שבועות ייבחר המנכ"ל הבא של הבורסה בת"א"

רון מלכא, מ"מ יו"ר הבורסה בוועדת הכספים: "מיד לאחר שדירקטוריון הבורסה יבחר את המנכ"ל - יבחר גם היו"ר". פרופ' האוזר : "הפחתת מס רווחי הון תסיט כספים מהנדל"ן לשוק ההון"
יעל גרונטמן | (2)

הבורסה בתל-אביב לאן? בדיון שקיימה הבוקר (ג') ועדת הכספים על מצב הבורסה, העלו חברי הוועדה דרישה לפעולה נמרצת להשבת הבורסה למעמד מרכזי בכלכלה כמנוף לצמיחה.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "הבורסה צריכה לחזור לימי תפארתה עם מחזור שיא של כ-3 מיליארד שקל. כיום היא בשפל. הבורסה אמורה לשחק תפקיד מרכזי בכלכלה. מדובר בגוף כלכלי חשוב שיכול לגייס כסף רב ולהיות מעמודי התווך של הכלכלה, אך כיום היא מתנהלת ללא יו"ר וללא מנכ"ל ולמעשה היא אינה מתפקדת".

סלומינסקי קרא ליו"ר רשות ניירות ערך האוזר, "לשוב לוועדת הכספים בהקדם עם תשובות לגבי המהלכים המידיים שיינקטו על-מנת להתחיל להתניע מהלך לשיפור ולהגברת הפעילות בבורסה".

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר : "הבורסה היא משאב לאומי. אמורה לתפקד כמחוללת צמיחה ומעודדת את העסקים, כך בישראל וכך בכל העולם. צריכה להיות אטרקטיבית לא רק לשוק המקומי אלא גם לשווקים בחו"ל, לחברות זרות".

"ההמלצות שלנו להפיכת הבורסה למנוף מרכזי לצמיחה: שינוי מבנה העמלות, הקמת מאגר השאלות למכירות בחסר, טיפול במסחר אלגוריתמי, עידוד תחרות בתחום הברוקראז', קיום מסחר במט"ח ועדכון מועדי המסחר לנהוג בעולם, יצירת מוצרים פיננסיים חדשים, שימוש בטכנולוגיות ידידותיות, עשיית שוק ע"י הבנקים, הסרת מגבלות על אחזקות בבנקים, כיום 5%, הפעלת הבורסה כגוף עסקי לכל דבר, להפוך את הבורסה ממלכ"ר לבורסה למטרות רווח, לרבות שיווק, ביצוע אנליזות והקמת יחידת מחקר. אך בעיקר - הפחתת מס על רווחי הון בבורסה. הפחתת המס עשויה להסיט אפיקי השקעה משוק הנדל"ן לשוק ההון".

מ"מ יו"ר הבורסה, ד"ר רון מלכא , הביע אופטימיות ביחס לעתיד הבורסה ואמר שהוא "שותף מלא למטרות וליעדים שהציב יו"ר רשות ניירות ערך. בתוך שלושה שבועות הדירקטוריון ייבחר את המנכ"ל הבא של הבורסה ומיד לאחר מכן את היו"ר. המנכ"לית היוצאת, אסתר לבנון, תישאר בתפקידה עד סוף דצמבר".

נציין כי עד כה עדיין לא התגבשה ופורסמה רשימה סופית של המועמדים לתפקיד חשוב זה, למרות שאסתר לבנון הודיעה על התפטרותה כבר לפני כחודשיים. ב'בורסת השמות' נשמעים שמות שונים של אנשים בעלי רקע מעשי בשוק ההון.

אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות : "בחינת המצב של הבורסה לא צריך להיעשות ע"י בחינת מחזור המסחר אלא ע"י כמות החברות שנסחרות בה. חברות פרטיות לא רוצות להנפיק בבורסה וחברות קיימות בורחות. סדר גודל של 120 חברות נמחקו מהבורסה וכבר שנתיים וחצי אין חברות חדשות שמצטרפות. כל מנכ"ל של חברה פרטית שיישאל בעניין יאמר שאינו רוצה להפוך לחברה ציבורית בגלל הרגולציה".

לדבריו, "יש התחמקות מבחינה מעמיקה של עלות-תועלת ברגולציה וזה מה שמונע את הצעדת הבורסה קדימה". פלטו קרא לוועדת הכספים לדרוש מרשות ניירות ערך ומיתר הרגולטורים לבצע בדיקת עלות-תועלת בנושא הרגולציה.

ח"כ ראובן ריבלין (הליכוד-ביתנו): אחת הבעיות המרכזיות היא הפגיעה באמון הציבור. זה מרכיב מרכזי ויש לטפל בכך. בלי אמון ציבורי שום דבר לא ישנה את מצב הבורסה והיא לא תשוב להוות אפיק השקעה כדאי".

ח"כ אראל מרגלית (העבודה): "על הבורסה להתנהל כגוף עסקי לכל דבר ועניין וזה המפתח לשיפור במצבה. עליה להתרענן ולפעול להבאת גופים מוסדיים זרים ולא להסתמך רק על החברות בשוק המקומי". מרגלית הוסיף, כי "בשש השנים הקרובות חברות ציבוריות רבות יעמדו למכירה, כ-43 חברות לאחר שיאושר חוק הריכוזיות שיחייב פירוק פירמידות. מדובר בהמון סחורה שעל הבורסה להשיג אותה לעצמה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גאוני האוצר יודעים זאת ... (ל"ת)
    דניאל 01/10/2013 13:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בועז 01/10/2013 11:49
    הגב לתגובה זו
    רק הקטנת מס רוחי הון יגרום לבורסה להתאושש ,יגדיל את מס אמת שאנשים ישלמו ,היום הם משקעים בנדלן גובים שכירות ולא משלמים מס
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה רוצה חנינה לנתניהו; המדדים עולים עד 2%

נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג והבורסה מתרוממת במה שנראה כמו סיום אפשרי לסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה

מערכת ביזפורטל |

העליות במדדים מתחזקות, ת"א 35 עולה 1.2% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-2%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עולה 1.5%, בעוד ת"א ביטוח מוסיף 1.2%.

ת"א נפט וגז יורד 0.1%. ת"א נדל"ן מוסיף 1.9%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


התחזקות במדדים לצד הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.