עמדת הכנ"ר ורשות ני"ע: "נושי IDB יכולים לכפות הסדר לפי סעיף 350"
יום לאחר שחברת אידיבי אחזקות הציעה מתווה חדש להסדר חוב לנושיה ויומיים לאחר שלדוחות של אידיבי פיתוח הוצמדה הערת עסק חי בעקבות בקשת חלק מהנושים מבית המשפט להכריז על החברה כחדלת פירעון, מתפרסמת כעת בהעמדה המשותפת מטעם הכונס הרשמי ורשות ניירות ערך בעניין אי די בי כפי שהוגשה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב.
על פי העמדה, נושי אי די בי יכולים לכפות על החברה הסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות, ככל שיוכיחו את טענתם כי החברה חדלת פירעון.
בנוסף, ביהמ"ש יכול לכפות סעדי ביניים על החברה במקרה ויש חשש לחדלות הפירעון של החברה. וזאת, בשים לב לשני גורמים הקשורים זה בזה-
הראשון, ההסתברות לחדלות הפירעון של החברה. השני, מאזן הנוחות בין החברה לנושיה, כלומר הנזק לחברה ממתן הסעד אל מול הנזק לנושים אם לא יינתן.
היחס בין גורמים אלו מחייב שככל שההסתברות שהחברה חדלת פירעון גבוהה יותר, כך ייטה ביהמ"ש לתת סעדים "דרמטיים" יותר מבחינת התאגיד ולהיפך.
על פי עמדת הכנ"ר ורשות ני"ע, כפי שהוגשה לבית המשפט "מבלי להידרש לשאלת חדלות פירעונה של החברה שבנדון (פיתוח), הרי שעמדת מגישי העמדה הינה כי הגשמת תכליתו של סעיף 350 לחוק החברות בנוגע להליכי הבראה ולחברות בקשיים, מחייבת הותרת גמישות מירבית בידי בית המשפט, שתאפשר מתן פתרונות לחברות בקשיים, אף קודם להגיען לחדלות פירעון, ודווקא על מנת למנוע מהן להגיע לחדלות פירעון".
בתוך כך, מבקשים הכנ"ר ורשות ני"ע, מגישי העמדה, לשוב ולהדגיש את הנקודות הבאות:
* כאשר החברה חדלת פירעון (קרי היא אינה יכולה לשרת את חובותיה הקיימים או העתידיים) רשאי בית המשפט לאשר הסדר הבראה לחברה, אשר הוגש לבית המשפט בידי נושיה, גם אם זה אושר בידי נושיה ולא קיבל את הסכמת החברה. הותרת חלופה זו לצד חלופת הפירוק הקיימת בנסיבות אלה תאפשר לנושה להשיא את מיצוי זכויותיו.
* גם אם טרם בשלו התנאים לכפיית הסדר חוב בניגוד להסכמת החברה, קיימת בידי בית המשפט סמכות למתן סעדי ביניים, אשר גם באמצעותם ניתן לספק הגנה לנושים. סעדים אלה ינתנו אם בית המשפט סובר כי קיים חשש לחדלות פירעון. עוצמת הסעדים ועיתוי קביעתם משתנים כתלות בהסתברות שהחברה חדלת פירעון, ובמאזן הנוחות בין הנזק שייגרם לנושים מאי פסיקת הסעד, לנזק שייגרם לחברה מנקיטתו.
* קיים חשש של ניצול לרעה של הסעיף בידי נושה סחטן, ואולם לבית המשפט כלים מספקים להתמודד עם חשש כאמור, ובין היתר פסיקת פיצויים משמעותיים שעה שבקשת הנושים הוגשה שלא בתום לב, או אם הוכח כי החברה כשירה לתשלום חובותיה בהסתברות גבוהה.
* בשים לב להסדר שנחתם בין נציגויות בעלי האג"ח של אחזקות ושל פיתוח, ובשים לב לכך שאין חולק כי אחזקות חדלת פירעון, הרי שבכפוף להשלמת קבלת השליטה על פי דין בידי מחזיקי אחזקות (בין בהליך לפי סעיף 350 עם או בלי הקפאת הליכים, ובין בהליך פירוק), נראה שלא עולה עוד סוגיית הסכמת החברה, וההסדר (אם יאושר באסיפות המחזיקים) יהיה הסדר שקיבל את הסכמת החברה, ומכאן שהסוגיה נשוא נייר זה הופכת במקרה זה תיאורטית.
המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה
נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65% מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.
לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!
לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב
בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.
הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי
של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול
אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.
- נופר אנרגיה מגדילה הספק ייצור, אך הוצאות המימון מעמיקות את ההפסד
- 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס
(קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.
ג'ין טכנולוגיות: "זה ה'מאני-טיים' של ה-AI" - הנפקה בנאסד"ק? "על השולחן"
אחרי ההסכם עם חברת החשמל ב-2.3 מיליון שקל, מנכ"ל ג'ין טכנולוגיות עודד טהורי מדבר על צבר ההזמנות שהכפיל את עצמו, המגעים עם משרדי ממשלה נוספים, הפיילוט עם קבוצת אדאני בהודו והאפשרות להנפקה מעבר לים, האם יצטרכו לגייס הון בשביל הצמיחה? "יש לנו 40 מיליון שקל בקופה - זה מספיק לנו לפחות לשנתיים"
ג'ין טכנולוגיות (Jeen.ai), חברת הבינה המלאכותית שהוקמה מתוך חטיבת הדאטה של וואן טכנולוגיות והונפקה בבורסה במאי האחרון, מדווחת הבוקר על עסקה משמעותית עם חברת החשמל. במסגרת ההסכם, ג'ין תספק לחברת החשמל פתרונות AI בהיקף של כ-2.3 מיליון שקל לתקופה של שנתיים,
עם אופציה להארכה בשנתיים נוספות.
על פניו, הסכום לא גדול במיוחד - כ-1.1 מיליון שקל לשנה אבל העובדה שמדובר בחברת החשמל, אחד הגופים הציבוריים המרכזיים במשק, זה מה שנותן לעסקה משמעות הרבה יותר גדולה. מעבר להכנסות הישירות, ההתקשרות יכולה להיות שער לכניסה לעוד ארגונים ממשלתיים ולתקציבים נרחבים בהרבה בהמשך.
בשיחה עם מנכ"ל החברה, עודד טהורי, ניסינו להבין איך העסקה משתלבת באסטרטגיה של ג'ין טכנולוגיות 1.93% הצעירה, הזכרנו לו את החזון שנתן לנו בתחילת הדרך כשאמר - "החזון שלנו הוא להיות חברה גלובלית גדולה ומשמעותית ב-GenAI" וניסנו להבין מה המצב של צבר ההזמנות, והאם יש לחברה מספיק משאבים להמשך הצמיחה - "יש לנו 40 מיליון שקל בקופה וזה יספיק לנו לפחות לשנתיים", הוא מרגיע. לגבי ההסכם החדש מוסיף טהורי: "אמנם זה POC, אבל התקציב יכול להיות ממומש גם בתוך שנה, כך שיש פוטנציאל להרחבה". לצד הפעילות מול חברת החשמל, לג'ין כבר יש דריסת רגל אצל לקוחות אסטרטגיים כמו מכבי שירותי בריאות והתעשייה האווירית, אבל העיניים מסתכלות גם החוצה - לשווקים הבינלאומיים, שם התחילה החברה פיילוט וחתמה בתחילת השנה על הסכם הפצה עם קבוצת אדאני ההודית, והפוטנציאל, לדבריו, גדול מאוד.
היום אתם מדווחים על חוזה עם חברת החשמל, מבחינת ההיקף זה נראה חוזה לא מאוד גדול שנתיים, 2.3 מיליון שקל יש כאן בסיס יותר רחב מזה?
- ג'ין טכנולוגיות: הקצאה פרטית בדיסקאונט של 31% בתמורה לכ-23 מיליון שקל
- ג'ין טכנולוגיות יוצאת לדרום אמריקה: הסכם הפצה עם שותף מקומי בברזיל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"נכון, מדובר בשלב א' של ההתקשרות. זו התחלת הדרך ולא סוף התהליך. זה שלב ראשון בהטמעת המערכת, לא פריסה מלאה לכלל החברה. המשמעות היא שההיקף יכול לגדול מאוד בהמשך".
אז בעצם מה זה כולל? זה סוג של POC או כבר הטמעה מלאה?
