מליסרון מסכמת את Q1 עם הכנסות בהיקף של 336 מ' ש', גידול של 2%

הקבוצה רשמה ירידה של 19% ברווח הנקי הנובעת מירידת שווי הנדל"ן להשקעה. ה-NOI הסתכם בכ-257 מיליון שקל. שי ליפמן: "המנייה הזולה ביותר בתחום הקניונים"
לירן סהר |

קבוצת מליסרון מסכמת את הרבעון הראשון של 2013 עם הכנסות בהיקף של כ-336 מיליון שקל, לעומת כ-330 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 1.8%. הגידול בהכנסות נובע בעיקר מהכנסות שנוספו לקבוצה מהמשך אכלוס ההרחבות של הקניון הגדול בפתח תקווה ושל קניון רחובות, ומאכלוס נוסף בפארק התעשייה ביקנעם. עליה זו קוזזה בחלקה בירידה בהכנסות עקב מכירת הזכויות במבנה "איקאה" באזור התעשייה הדרומי בנתניה ברבעון הרביעי של שנת 2012.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם בכ-92 מיליון שקל לעומת כ-114 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 19%. הירידה ברווח נבעה בעיקרה מירידת שווי נדל"ן להשקעה, שבוצעה בעקבות ההשקעות בשיפור הקניונים, בעוד שאשתקד נרשמה ברבעון הראשון עליית ערך נדל"ן של כ-62 מיליון שקל בדו"חות הכספיים.

ה-NOI של מליסרון ברבעון הראשון של 2013 הסתכם בכ-257 מיליון שקל, לעומת כ-261 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ב-NOI לעומת הרבעון המקביל אשתקד נבעה בעיקר ממכירת מבנה "איקאה" בנתניה, וקוזזה בהגדלת האכלוסים האמורה בקניונים בפתח-תקווה וברחובות ובפארק התעשייה ביקנעם.

ה- EBITDA של מליסרון ברבעון הראשון של 2013 הסתכם לכ-239 מיליון שקל, לעומת כ-244 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ- 2% הנובע בעיקרו ממכירת הנכס בנתניה שהושכר ל"איקאה".

ה-FFO הריאלי של החברה הסתכם ברבעון זה בכ-110 מיליון שקל, עלייה של כ-36% בהשוואה לכ-81 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול ב-FFO נובע בעיקר מרכישת המיעוט בבריטיש ישראל, שנעשה תוך כדי השלמת המיזוג של החברה עם בריטיש ביום 27 במארס 2012, ומעליה בשיעור ההחזקה בגרנד קניון בחיפה ל- 100% החל מה- 23 באוקטובר 2012.

נכון לרבעון הראשון של 2013, לחברה נכסי נדל"ן להשקעה בלתי משועבדים בהיקף כולל של כ-4.7 מיליארד שקל (מזה כ- 1.4 מיליארד שקל נכסים המיועדים למימוש). בנוסף, שיעור חוב פיננסי מובטח לשווי נדל"ן להשקעה משועבד עומד, נכון ל-31.3.2013, על כ 52% בלבד. נכסים אלה מעניקים לחברה גמישות פיננסית רבה בהתנהלותה השוטפת.

נזכיר כי היום דיווחה החברה על הסכם למכירת קניון 'הצפון' בנהריה וקניון 'הדר' בירושלים לכלל עסקי ביטוח בתמורה כוללת של 440 מיליון שקל, בהמשך לדרישת הממונה על ההגבלים העסקיים.

עוד נוסיף כי בפברואר 2013 חתמה הקבוצה על הסכמים למכירת זכויותיה בקניון רננים ברעננה וקניון סביונים ביהוד לקבוצת משקיעים, וזאת בתמורה לכ-1 מיליארד שקל. תמורת העסקה שמשה את מליסרון לפירעון התחייבויות ולשיפור היחסים הפיננסיים.

שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של אקסלנס ברוקראז', אמר: "נכסי החברה מהוונים בספרים לפי תשואה ממוצעת של 7.83%, להערכתנו תשואה זו רחוקה מלייצג את שווים הריאלי (במודל לקחנו 7.6% - בשמרנות), סביבת הריבית הנמוכה תמשיך להביא להוזלה משמעותית בעלות גיוסי ההון של החברה, מה שיגדיל את ה- FFO בשנתיים הקרובות בעשרות מיליוני שקלים בשל חסכון בהוצאות מימון (ולהזכירכם החברה מחליפה הלוואת ישנות של בריטיש שגויסו במחירים שהיום נראים גבוהים מאוד). החברה מימשה 4 קניונים תמורת כ- 1.45 מיליארד שקל שילכו כולם להקטנת מינוף. מודל הערכת השווי שלנו גוזר לחברה מחיר של 106 שקל למנייה, אנו נותרים בהמלצת קנייה ומסמנים את החברה (שוב) כזולה ביותר בתחום זה."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%