מליסרון מסכמת את Q1 עם הכנסות בהיקף של 336 מ' ש', גידול של 2%
קבוצת מליסרון מסכמת את הרבעון הראשון של 2013 עם הכנסות בהיקף של כ-336 מיליון שקל, לעומת כ-330 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 1.8%. הגידול בהכנסות נובע בעיקר מהכנסות שנוספו לקבוצה מהמשך אכלוס ההרחבות של הקניון הגדול בפתח תקווה ושל קניון רחובות, ומאכלוס נוסף בפארק התעשייה ביקנעם. עליה זו קוזזה בחלקה בירידה בהכנסות עקב מכירת הזכויות במבנה "איקאה" באזור התעשייה הדרומי בנתניה ברבעון הרביעי של שנת 2012.
הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם בכ-92 מיליון שקל לעומת כ-114 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 19%. הירידה ברווח נבעה בעיקרה מירידת שווי נדל"ן להשקעה, שבוצעה בעקבות ההשקעות בשיפור הקניונים, בעוד שאשתקד נרשמה ברבעון הראשון עליית ערך נדל"ן של כ-62 מיליון שקל בדו"חות הכספיים.
ה-NOI של מליסרון ברבעון הראשון של 2013 הסתכם בכ-257 מיליון שקל, לעומת כ-261 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ב-NOI לעומת הרבעון המקביל אשתקד נבעה בעיקר ממכירת מבנה "איקאה" בנתניה, וקוזזה בהגדלת האכלוסים האמורה בקניונים בפתח-תקווה וברחובות ובפארק התעשייה ביקנעם.
ה- EBITDA של מליסרון ברבעון הראשון של 2013 הסתכם לכ-239 מיליון שקל, לעומת כ-244 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ- 2% הנובע בעיקרו ממכירת הנכס בנתניה שהושכר ל"איקאה".
ה-FFO הריאלי של החברה הסתכם ברבעון זה בכ-110 מיליון שקל, עלייה של כ-36% בהשוואה לכ-81 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול ב-FFO נובע בעיקר מרכישת המיעוט בבריטיש ישראל, שנעשה תוך כדי השלמת המיזוג של החברה עם בריטיש ביום 27 במארס 2012, ומעליה בשיעור ההחזקה בגרנד קניון בחיפה ל- 100% החל מה- 23 באוקטובר 2012.
נכון לרבעון הראשון של 2013, לחברה נכסי נדל"ן להשקעה בלתי משועבדים בהיקף כולל של כ-4.7 מיליארד שקל (מזה כ- 1.4 מיליארד שקל נכסים המיועדים למימוש). בנוסף, שיעור חוב פיננסי מובטח לשווי נדל"ן להשקעה משועבד עומד, נכון ל-31.3.2013, על כ 52% בלבד. נכסים אלה מעניקים לחברה גמישות פיננסית רבה בהתנהלותה השוטפת.
נזכיר כי היום דיווחה החברה על הסכם למכירת קניון 'הצפון' בנהריה וקניון 'הדר' בירושלים לכלל עסקי ביטוח בתמורה כוללת של 440 מיליון שקל, בהמשך לדרישת הממונה על ההגבלים העסקיים.
עוד נוסיף כי בפברואר 2013 חתמה הקבוצה על הסכמים למכירת זכויותיה בקניון רננים ברעננה וקניון סביונים ביהוד לקבוצת משקיעים, וזאת בתמורה לכ-1 מיליארד שקל. תמורת העסקה שמשה את מליסרון לפירעון התחייבויות ולשיפור היחסים הפיננסיים.
שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של אקסלנס ברוקראז', אמר: "נכסי החברה מהוונים בספרים לפי תשואה ממוצעת של 7.83%, להערכתנו תשואה זו רחוקה מלייצג את שווים הריאלי (במודל לקחנו 7.6% - בשמרנות), סביבת הריבית הנמוכה תמשיך להביא להוזלה משמעותית בעלות גיוסי ההון של החברה, מה שיגדיל את ה- FFO בשנתיים הקרובות בעשרות מיליוני שקלים בשל חסכון בהוצאות מימון (ולהזכירכם החברה מחליפה הלוואת ישנות של בריטיש שגויסו במחירים שהיום נראים גבוהים מאוד). החברה מימשה 4 קניונים תמורת כ- 1.45 מיליארד שקל שילכו כולם להקטנת מינוף. מודל הערכת השווי שלנו גוזר לחברה מחיר של 106 שקל למנייה, אנו נותרים בהמלצת קנייה ומסמנים את החברה (שוב) כזולה ביותר בתחום זה."
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
מחקר גלובלי שפורסם ב-2022 על ידי קאי רוגרי מאוניברסיטת קולומביה שחזר את הניסויים המקוריים ב-19 מדינות ו-13 שפות. התוצאה: 90% מהממצאים המקוריים שוחזרו בהצלחה. רוגרי מסכם: "המחקר שלנו מציע עדות משכנעת להמשיך ולהתייחס לתורת הפרוספקט כהסבר תקף להתנהגות אינדיבידואלית".
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
הטיות קוגניטיביות ותנודתיות השוק האמריקאי
מחקר שפורסם במארס 2024 ב-Behavioural Public Policy של הוצאת אוניברסיטת קיימברידג' ניתח עשר שנות נתונים של מדד S&P 500, ריביות ריאליות, אמון צרכנים, תנודתיות שוק ומרווחי אשראי. החוקרים יישמו ניתוח סדרות עתיות תוך התחשבות בהשפעות של הטיות התנהגותיות. הממצאים חשפו מתאמים משמעותיים: עליית ריביות ריאליות משפיעה שלילית על מניות, כשהקשר מוסבר במידה רבה על ידי שנאת הפסד וסנטימנט. החוקרים מציינים: "בעוד שמימון התנהגותי התקדם משמעותית בהסבר הקשר בין התנהגות אנושית לשווקים פיננסיים, נדרשת חקירה עמוקה יותר של הניואנסים של היבטים התנהגותיים אלה בהקשר של תנודתיות שווקים".
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
