פרופ' אבישי ברוורמן, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת מטעם מפלגת העבודה ולשעבר בכיר בבנק העולמי, מציע בראיון ל-Bizportal לפתור את בעיית הגירעון על ידי רפורמה מרחיקת לכת בתחום המס בישראל, כך שניתן יהיה להגדיל את סעיפי ההוצאות תוך הקטנת הגירעון, מבלי שמעמד הביניים ישלם את המחיר. העול צריך ליפול על החברות הגדולות.

בהתייחסו להחלטת הממשלה להעלות את יעד הגירעון לשנת 2013 ל-4.65% אמר ברוורמן, "ביחס לשנה הנוכחית זה היה די ידוע לכולם שרוב הסוסים כבר ברחו מהאורווה, לצערי עקב הניהול הכושל של התקציב על ידי ממשלה הקודמת, שבחלקו נבע מאימוץ התקציב הדו שנתי. אני שמח ששר האוצר לפיד החליט לבטל את התקציב הדו שנתי מ-2015 והילך. כידוע, נכנסנו לבור מאוד מאוד גדול בתקציב ולכן הדבר המרכזי שחשוב לעמוד בו כרגע הוא יעד הגירעון של 3% ב-2014 , כפי שהבטיח שר האוצר לנגיד פישר".

"להבדיל מהמצב באירופה, בישראל המצב יחסית טוב ויש תעסוקה מלאה, אבל הבעיה שלנו בישראל זה השכר שאינו תואם את המציאות ויוקר המחייה פה. השכר של רוב העובדים נמוך ביחס לשכר שמקבלים העובדים במדינות מפותחות וראוי ששכר זה יעלה".

"בישראל אין מיתון, לכן בהחלט השאיפה של הממשלה צריכה להיות להצליח להוריד את הגירעון מרמתו המאוד גבוהה כיום. צריך להבין כי בשל פרמיית הסיכון הביטחונית הייחודית לנו, הוצאות הריבית על הגירעון של ישראל הן הרבה יותר גבוהות משל מדינות אחרות, הוצאות אלו בסופו של דבר שוב יפלו על מעמד הביניים, ואת זה צריך למנוע על ידי הפחתת הגירעון".

"לישראל יש בעיה בכך שהצמיחה פה לא יכולה להשען רק על סטארטאפים וחברות היי טק גדולות. בפועל רוב התעשיות בישראל סובלות מפיריון נמוך, כלומת תפוקה לעובד נמוכה מזו שבמדינות המפותחות, וזה קשור לכך שלא משקיעים מספיק בחינוך, בהכשרה מקצועית ובטכנולוגיות. הצמיחה שאנחנו רואים בהיי טק לא באמת מחלחלת למטה לעובדים בחברות ובעסקים הבינוניים והקטנים במשק שאחראים למרבית הפעילות במשק".

בהתייחסות של יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת ליחסו לטיפול בהוצאות לעומת הצורך בהקטנת הגירעון הוא אומר "גם אני, בדומה לעמיתי מזה שנים רבות, הנגיד פרופ' סטנלי פישר, ליברלי לגבי ההוצאות ושמרן ביחס לגירעון".

"בישראל כבר מזמן ההוצאות על חינוך, בריאות ורווחה הן מהנמוכות בעולם המפותח. אם ישראל רוצה להשקיע יותר גם בתחומים אלו, כמו גם בהכשרה טכנולוגית, ובמקביל גם להפחית את הגירעון - אז במקרה שהממשלה הנוכחית תחליט להמשיך בדרך שהתווה נתניהו בממשלה הקודמת, אני צופה שנהיה במצב של קאץ' 22. הבחירה בפיתרון בדרך הישנה תמשיך להביא לפגיעה במצבו של מעמד הביניים".

"לעומת זאת, אני מציע דרך חדשה לטיפול בבעיית הגירעון. אני לא מתנגד להגדלת צד ההוצאות, אך זה חייב להיות משולב עם הגדלה תואמת בהכנסות המדינה. כפי שאני רואה זאת פעולה הכוללת את הפחתת הגירעון תוך הגדלת ההוצאות יכולה להתבצע רק תוך רפורמה המרחיקת לכת בתחום המס בישראל. מה שאנחנו רואים כיום, שהחברות הגדולות משלמות מס בשיעור כל כך נמוך, בעוד שנטל המס על מעמד הביניים כל כך גבוה - זה דבר שצריך להשתנות מהיסוד".

התוכנית שאני מציע היא מהפכה במערכת המס בישראל שתאפשר לגבות יותר מס ממי שהיום מתחמקים מתשלום מסים, או שיש להם רו"ח מצויינים שמסייעים להם לשלם רק שברי אחוזים.

התוכנית של פרופ' ברוורמן (כמו כל דבר בישראל) מתחלקת ל-3:

1. "המנדט הבריטי הסתיים ולכן אין שום סיבה שמדינת ישראל תתקיים כבר 65 שנה עם פקודת מס הכנסה מימי המנדט. מדינת ישראל צריכה חקיקה מודרנית ושקופה שתצמצם למינימום את האפשרות של החברות הגדולות והחזקות במשק לבצע את תיכנוני המס האגרסיביים".

2. "צריך חוק חדש שיצור לנו מערכת מס פשוטה יותר - כשהרעיון הוא שמשקי הבית משלמים מס אחד! כי אם לאדם יש גם הכנסות מעבודה, גם הכנסות ממספר דירות להשקעה, גם הכנסות מהון ודיבידנדים - צריך לחבר את כל אותן ההכנסות ולשלם עליהם מס אחד".

3. "ההערכות מדברות על כך ש-20% מהתוצר נובע מכלכלה שחורה - צריך לנהל מלחמה בלתי מתפשרת ואפקטיבית כנגד ההון השחור, כולל חקיקה חדשה גם בתחום הזה, שתגרום למשטרה, לרשות המסים ולרשות להלבנת הון לעבוד יחד. היום ברור שיש רבים שמעגלים פינות. לדוגמא עסק קטן שמחליט להתנהל ישר ועל פי חוק מביט ימינה ושמאלה ורואה שהוא מאבד את היתרון היחסי לחבר שלו שפועל מחוץ לחוק, לכן צריך בעניין זה ללכת בשיטה של מקלות וגזרים. אכיפה תקיפה למרמים, אבל מי שמתנהל ישר נקל עליו, וברור כמה לעסק קטן זה חשוב לצורך הישרדותו".

כצעד אופרטיבי מציע פרופ' ברוורמן לתת הקלה משמעותית בשנה הראשונה לקיומו של עסק חדש "אנחנו נפעל להקלות בימי אשראי, בדיווחים הדו חודשיים ובמקדמות. אני ממליץ פה לראשונה, שעסק קטן חדש ושעובד טוב, במקום לחנוק אותו ביום הראשון - שישלם בשנה הראשונה לקיומו אפס אחוז ניכוי מס במקור".