פרופ' ברוורמן: "0% ניכוי מס במקור - בשנה הראשונה של עסק חדש"

יו"ר ועדת הכלכלה: "רפורמת מס יסודית היא תנאי להגדלת ההוצאות תוך צמצום הגירעון " מציע לראשונה שעסק קטן ישלם בשנה הראשונה לקיומו אפס אחוז ניכוי מס במקור
יעל גרונטמן | (11)

פרופ' אבישי ברוורמן, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת מטעם מפלגת העבודה ולשעבר בכיר בבנק העולמי, מציע בראיון ל-Bizportal לפתור את בעיית הגירעון על ידי רפורמה מרחיקת לכת בתחום המס בישראל, כך שניתן יהיה להגדיל את סעיפי ההוצאות תוך הקטנת הגירעון, מבלי שמעמד הביניים ישלם את המחיר. העול צריך ליפול על החברות הגדולות.

בהתייחסו להחלטת הממשלה להעלות את יעד הגירעון לשנת 2013 ל-4.65% אמר ברוורמן, "ביחס לשנה הנוכחית זה היה די ידוע לכולם שרוב הסוסים כבר ברחו מהאורווה, לצערי עקב הניהול הכושל של התקציב על ידי ממשלה הקודמת, שבחלקו נבע מאימוץ התקציב הדו שנתי. אני שמח ששר האוצר לפיד החליט לבטל את התקציב הדו שנתי מ-2015 והילך. כידוע, נכנסנו לבור מאוד מאוד גדול בתקציב ולכן הדבר המרכזי שחשוב לעמוד בו כרגע הוא יעד הגירעון של 3% ב-2014 , כפי שהבטיח שר האוצר לנגיד פישר".

"להבדיל מהמצב באירופה, בישראל המצב יחסית טוב ויש תעסוקה מלאה, אבל הבעיה שלנו בישראל זה השכר שאינו תואם את המציאות ויוקר המחייה פה. השכר של רוב העובדים נמוך ביחס לשכר שמקבלים העובדים במדינות מפותחות וראוי ששכר זה יעלה".

"בישראל אין מיתון, לכן בהחלט השאיפה של הממשלה צריכה להיות להצליח להוריד את הגירעון מרמתו המאוד גבוהה כיום. צריך להבין כי בשל פרמיית הסיכון הביטחונית הייחודית לנו, הוצאות הריבית על הגירעון של ישראל הן הרבה יותר גבוהות משל מדינות אחרות, הוצאות אלו בסופו של דבר שוב יפלו על מעמד הביניים, ואת זה צריך למנוע על ידי הפחתת הגירעון".

"לישראל יש בעיה בכך שהצמיחה פה לא יכולה להשען רק על סטארטאפים וחברות היי טק גדולות. בפועל רוב התעשיות בישראל סובלות מפיריון נמוך, כלומת תפוקה לעובד נמוכה מזו שבמדינות המפותחות, וזה קשור לכך שלא משקיעים מספיק בחינוך, בהכשרה מקצועית ובטכנולוגיות. הצמיחה שאנחנו רואים בהיי טק לא באמת מחלחלת למטה לעובדים בחברות ובעסקים הבינוניים והקטנים במשק שאחראים למרבית הפעילות במשק".

בהתייחסות של יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת ליחסו לטיפול בהוצאות לעומת הצורך בהקטנת הגירעון הוא אומר "גם אני, בדומה לעמיתי מזה שנים רבות, הנגיד פרופ' סטנלי פישר, ליברלי לגבי ההוצאות ושמרן ביחס לגירעון".

"בישראל כבר מזמן ההוצאות על חינוך, בריאות ורווחה הן מהנמוכות בעולם המפותח. אם ישראל רוצה להשקיע יותר גם בתחומים אלו, כמו גם בהכשרה טכנולוגית, ובמקביל גם להפחית את הגירעון - אז במקרה שהממשלה הנוכחית תחליט להמשיך בדרך שהתווה נתניהו בממשלה הקודמת, אני צופה שנהיה במצב של קאץ' 22. הבחירה בפיתרון בדרך הישנה תמשיך להביא לפגיעה במצבו של מעמד הביניים".

"לעומת זאת, אני מציע דרך חדשה לטיפול בבעיית הגירעון. אני לא מתנגד להגדלת צד ההוצאות, אך זה חייב להיות משולב עם הגדלה תואמת בהכנסות המדינה. כפי שאני רואה זאת פעולה הכוללת את הפחתת הגירעון תוך הגדלת ההוצאות יכולה להתבצע רק תוך רפורמה המרחיקת לכת בתחום המס בישראל. מה שאנחנו רואים כיום, שהחברות הגדולות משלמות מס בשיעור כל כך נמוך, בעוד שנטל המס על מעמד הביניים כל כך גבוה - זה דבר שצריך להשתנות מהיסוד".

התוכנית שאני מציע היא מהפכה במערכת המס בישראל שתאפשר לגבות יותר מס ממי שהיום מתחמקים מתשלום מסים, או שיש להם רו"ח מצויינים שמסייעים להם לשלם רק שברי אחוזים.

התוכנית של פרופ' ברוורמן (כמו כל דבר בישראל) מתחלקת ל-3:

1. "המנדט הבריטי הסתיים ולכן אין שום סיבה שמדינת ישראל תתקיים כבר 65 שנה עם פקודת מס הכנסה מימי המנדט. מדינת ישראל צריכה חקיקה מודרנית ושקופה שתצמצם למינימום את האפשרות של החברות הגדולות והחזקות במשק לבצע את תיכנוני המס האגרסיביים".

2. "צריך חוק חדש שיצור לנו מערכת מס פשוטה יותר - כשהרעיון הוא שמשקי הבית משלמים מס אחד! כי אם לאדם יש גם הכנסות מעבודה, גם הכנסות ממספר דירות להשקעה, גם הכנסות מהון ודיבידנדים - צריך לחבר את כל אותן ההכנסות ולשלם עליהם מס אחד".

3. "ההערכות מדברות על כך ש-20% מהתוצר נובע מכלכלה שחורה - צריך לנהל מלחמה בלתי מתפשרת ואפקטיבית כנגד ההון השחור, כולל חקיקה חדשה גם בתחום הזה, שתגרום למשטרה, לרשות המסים ולרשות להלבנת הון לעבוד יחד. היום ברור שיש רבים שמעגלים פינות. לדוגמא עסק קטן שמחליט להתנהל ישר ועל פי חוק מביט ימינה ושמאלה ורואה שהוא מאבד את היתרון היחסי לחבר שלו שפועל מחוץ לחוק, לכן צריך בעניין זה ללכת בשיטה של מקלות וגזרים. אכיפה תקיפה למרמים, אבל מי שמתנהל ישר נקל עליו, וברור כמה לעסק קטן זה חשוב לצורך הישרדותו".

כצעד אופרטיבי מציע פרופ' ברוורמן לתת הקלה משמעותית בשנה הראשונה לקיומו של עסק חדש "אנחנו נפעל להקלות בימי אשראי, בדיווחים הדו חודשיים ובמקדמות. אני ממליץ פה לראשונה, שעסק קטן חדש ושעובד טוב, במקום לחנוק אותו ביום הראשון - שישלם בשנה הראשונה לקיומו אפס אחוז ניכוי מס במקור".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מרקו 06/05/2013 13:36
    הגב לתגובה זו
    משנה אם ברוורמן יקים פה מדינת משטרה סוציאליסטית נוסח שאבז וירדוף כל אזרח על רדתו לתהום
  • 8.
    אף אחד לא יודע מתי החבל יקרע. אחרי שהוא יקרע נשלח את (ל"ת)
    ברורמן להביא לפה חב' 06/05/2013 12:16
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מנהיג המהפכה 06/05/2013 11:15
    הגב לתגובה זו
    העלאת שיעור מס החברות יקטין את המס המתקבל ממס חברות עקב אילוץ החברות לבצע תיכנוני מס . ביטול פטורים והורדת שיעור המס יאפשר לחברות להתרכז בהשקעה ויצירה של רווח אמיתי .
  • 6.
    man39 06/05/2013 11:06
    הגב לתגובה זו
    מי שיבדוק את הוצאות המדינה יראה שהעול העצום ביותר הוא המגזר הציבורי שעושק את הקופה. אבל מישום מה בחלק הזה לא נוגעים...עופר עיני יותר חזק מכולם. כל מי שמכיר את המספרים יודע שאם היו מטפלים עמוקות שמגזר הציבורי לא היינו צריכים בכלל עוד גזרות היינו בכלל בעודף....
  • פשוט ונכון (ל"ת)
    מרקו 06/05/2013 13:37
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    משכורת נמוכה למורים וזו התוצאה!! (ל"ת)
    אזרח מודאג 06/05/2013 10:41
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אחד העם 06/05/2013 10:18
    הגב לתגובה זו
    " מה שאנחנו רואים כיום, שהחברות הגדולות משלמות מס בשיעור כל כך נמוך, בעוד שנטל המס על מעמד הביניים כל כך גבוה - זה דבר שצריך להשתנות היסוד".
  • 3.
    החברות "הגדולות " הם הקטר של המשק !! (ל"ת)
    פוץ, חרטטן, בלון 06/05/2013 10:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    המלש 06/05/2013 09:40
    הגב לתגובה זו
    כתבה מאלפת של אדם שמבין כלכלה גלובלית. טוב שהוא יור ועדת הכלכלה בכנסת. אני מקווה שגם יתיעצו עם הוועדה שבראשה הוא מכהן.
  • 1.
    נפוח וחרטטן שמעולם לא קידם משהו ממשי. (ל"ת)
    העבודה אעלק 06/05/2013 09:37
    הגב לתגובה זו
  • רק טיפש קופץ (ל"ת)
    לא יפה 06/05/2013 10:33
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?