פישר שוב מתערב במט"ח: הדולר זינק תוך דקות חזרה ל-3.6 שקלים
נראה כי בנק ישראל שוב מתערב בשוק המט"ח, בפעם השניה החודש. למרות שעדיין לא נתקבלה מבנק ישראל הודעה רשמית על התערבותו בשוק, מהתנהלות המסחר בשוק המט"ח עולה תמונה המציגה קפיצה חדה ומהירה בשערו של הדולר.
בחדרי המסחר העריכו כי היקף ההתערבות הפעם דומה להיקף בו התערב בנק ישראל מוקדם יותר החודש - כשרכש כ-100 מיליון דולר והצליח לייצב את הדולר מעל לרמות של 3.6 שקלים.
בשעה 10:21 נרשמה קפיצה בשערו של הדולר מרמה של 3.586 שקלים לרמה הנושקת ל-3.6 שקלים, כך שתוך דקות קוזזו ירידות של כ-0.4%. אולם מאז נראה כי הספקולנטים התעשתו וכעת שוב נרשמה חולשה בשערו של הדולר שנסחר בין הבנקים ברמה של 3.591 שקלים. אתמול נקבע שערו היציג של הדולר על 3.592 שקלים לאחר שירד ב-0.33%.
בנק ישראל מנסה להיאבק בכוחות הפועלים לחיזוקו של השקל, דבר אשר גורם לפגיעה משמעותית בכושר התחרות של היצואנים הישראליים, בהם רוצה לתמוך בנק ישראל.
נציין כי פרט לספקולנטים שמוצאים עניין בשקל הישראלי והריבית הגבוה יותר שלו ביחס למטבעות העיקריים, מאז שהתחיל לזרום הגז הטבעי מפרויקט "תמר" התווסף לחץ משמעותי על שוק המט"ח, מאחר וחברת החשמל לא נזקקת כעת לרכיש/ות של גז טבעי זר בתמורה למיליארדי דולרים בחודש.
כעת גוברות ההערכות בשוק כי על מנת להתמודד עם הלחץ בשוק המט"ח, בנק ישראל יבצע הפחתה של הריבית במשק כבר בחודש הקרוב מרמה של 1.75% ל-1.5%. נזכיר כי ביום ה' הקרוב תתקבל גם החלטת הריבית בגוש האירו וההערכות הן כי ה-ECB יפחית את הריבית בגוש ב-0.25% ל-0.5% בלבד.
FXCM ישראל העריכו הבוקר כי ההתערבות של בנק ישראל תבוצע ברמות נמוכות יותר של 3.57 שקלים. "כדי לחולל מפנה יצטרך בנק ישראל להתערב בהיקפים גדולים יותר של מעל ל-200 מיליון דולר".
"בנאום בשבוע שעבר, רמז הנגיד פישר בנאום פומבי בשבוע שעבר כי הבנק ימשיך ויתערב במסחר ואף עשוי להוריד את הריבית, אבל הרטוריקה לבדה לא עשתה רושם על המשקיעים. בחשבון סופי, למרות התהודה התקשורתית, ההתערבות הקודמת של הבנק לא חוללה מפנה במסחר בדולר-שקל והמגמה היורדת נותרה בעינה".
- 5.נקנו פוטים דולריים ,פישר לא מצליח לבלום את הסחף בדולר. (ל"ת)חיים 30/04/2013 16:06הגב לתגובה זו
- 4.הספקולנטים צוחקים ממנו שוב הדולר אדום. 3 ש"ח בקרוב. (ל"ת)צחי 30/04/2013 13:52הגב לתגובה זו
- 3.מי נתן לו רשות לגעת בכספי הפנסיה ולרכוש $ (ל"ת)משאל עם 30/04/2013 13:37הגב לתגובה זו
- 2.גדי 30/04/2013 12:43הגב לתגובה זואל תיגע בדולר זה יביא אסון תיקנה זהב הסינים הרוסים ההודים וכו יותר חכמים מימך
- 1.קולומבו 30/04/2013 12:24הגב לתגובה זוהערך הריאלי בהתחשבות בהתחזקות הדולר בעולם 4.2 שח ..
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').
