שוק המט"ח מדשדש; "שבירה מתחת ל-3.6 שקלים היא בלתי נמנעת"

הדולר נסחר בין הבנקים בירידה של של 0.1% וברמה של 3.6155 שקלים. האירו מתחזק ב-0.16% ל-4.716 שקלים. FXCM: "לא יהיה די בהתערבות אחת כדי לשנות את מאזן הכוחות"
יעל גרונטמן |

המסחר בשוק המט"ח הפך למנומנם משהו בימים האחרונים, כאשר הדולר מצליח לשמור על רמה שמעל ל-3.6 שקלים לאחר שבועיים מאז שהתערב בנק ישראל במסחר ורכש כ-100 מיליון דולר. אולם ב-FXCM ישראל אומרים הבוקר (ה') כי "שבירה מתחת ל-3.6 שקלים היא בלתי נמנעת. בשוק ממתינים לראות מה תהיה אסטרטגיית ההתערבות של בנק ישראל בסיבוב השני".

בנוסף, בשוק ממתינים בדריכות להחלטת הריבית באירופה בשבוע הבא, אשר על פי ההערכות תופחת ב-0.25% לשפל של 0.5% על רקע נתונים חלשים ביבשת, כאשר בשבוע האחרון היו אלה נתוני מדד מנהלי הרכש שהצביעו על התכווצות חדה מהצפי בפעילות הכלכלית במדינות גוש האירו, כולל מעבר להתכווצות בפעילות במגזר השירותים בגרמניה. עוד לפני כן, כבר מחר עשוי נתון צמיחת התמ"ג שיפורסם בארה"ב להזיז את השוק במקרה של חריגה מהציפיות

לפני פתיחת המסחר בבורסה הדולר נסחר בין הבנקים בירידה של של 0.1% וברמה של 3.6155 שקלים לאחר שאתמול נחלש הדולר היציג ב-0.17% ל-3.619 שקלים. האירו מתחזק כעת ב-0.16% ונסחר בין הבנקים ב-4.716 שקלים לאחר שרשם אתמול ירידה זניחה של 0.03% והאירו היציג נקבע על 4.708 שקלים. בעולם מתחזק האירו ב-0.2% ונסחר ברמה של 1.3040 שקלים.

במחלקת המחקר של FXCM ישראל מציינים הבוקר: "לאחר שבועיים של דשדוש, מאז ההתערבות של בנק ישראל, הדולר-שקל שוב לוחץ מטה ומאיים לפרוץ את רמת המפתח של 3.60. התערבות בנק ישראל אמנם בלמה זמנית את הסחף השלילי, אבל לא חוללה מפנה ממשי בדולר-שקל, שנותר מתחת לרמת ההתנגדות של 3.65.

"כעת נראה כי השבירה מטה שוב מתחת 3.60 הינה בלתי נמנעת. די ברור כי בתנאים הפונדמנטליים הנוכחיים השקל צפוי להמשיך ולהתחזק מול הדולר, וכי לא יהיה די בהתערבות אחת כדי לשנות את מאזן הכוחות.

"כזכור, הכלכלנים של גולדמן סאקס פרסמו לא מכבר הערכה כי הדולר-שקל צפוי לרדת ל-3.45, ותחזית זו לא השתנתה. אם אכן הדולר-שקל ישבור שוב מטה מעניין יהיה לראות כיצד יגיב בנק ישראל. האם יתערב באותה רמה, כלומר באזור 3.60, בניסיון לקבוע תחתית, או שיארוב לספקולנטים ברמה נמוכה יותר, באזור 3.55-3.57".

היצואנים בולמים את עודפי הביקוש של חב' האנרגיה

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות אמר כי "נתונים כלכליים מאכזבים שפורסמו בארה"ב תמכו בהיחלשות הדולר אל מול המטבעות המובילים. אולם, בזירה המקומית, על רקע פעילות הסקטור העסקי, היצעי מט"ח מצד יצואנים, ממשיכים לבלום את עודפי הביקוש מצד חברות האנרגיה.

"בשלב הנוכחי הדולר ממשיך לנוע בתחום שערים צר, כאשר פריצת רמת 3.6 שקלים לדולר מטה תזרז את מעורבות בנק ישראל במסחר במט"ח. להערכתנו, ובמיוחד על רקע סימני ההאטה באסיה ובאירופה, בנק ישראל יפעל למיתון השפעת שער החליפין על תנאי הסחר של היצואנים הישראלים. בטווח הקצר, הדולר ממשיך לנוע בתחום השערים של 3.58-3.66 שקלים".

לא נראה שתתרחש פריצה בקרוב

חזי ינושבסקי ראש מחלקת מחקר ATRADE אומר הבוקר כי בזירת המט"ח, צמד הדולר שקל נסחר בכבדות רבה בין 3.60- 3.62. "לא נראה שתתרחש פריצה בקרוב, כל עוד לא מתקבלת הכרעה בזירת המט"ח הבינ"ל".

"מחר יפורסם הנתון המרכזי של השבוע תמ"ג של הרבעון הראשון בארה"ב. הנתון צפוי להעיד על כך שהכלכלה הגדולה בעולם צמחה בקצב של 3.1% לעומת 0.4% צמיחה שנרשמו ברבעון הקודם.

"נתון מפתיע עלול להזניק את המדדים המובילים בוול סטריט אל עבר שיאים חדשים. הדולר האמריקני עשוי להתחזק במקרה זה, בעיקר כנגד הין. היעד שלנו במקרה של נתון חיובי הינו: 101 ין לדולר. נתון מאכזב עלול להווה טריגר למהלך ירידות משמעותי ולהיחלשות הדולר, בעיקר כנגד הין".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?