פריון העבודה בישראל נמוך ב-24% מזה של כלל מדינות ה-OECD וקצב גידולו בשנים 1995-2011 היה נמוך מהקצב הממוצע ב-OECD, כך עולה מנתוני דו"ח בנק ישראל לשנת 2012.

פריון העבודה מוגדר כיחס של סך התוצר לשעות העבודה בפועל, והוא מודד את כושר הייצור של המשק בהינתן תשומת העבודה שברשותו. בהסתכלות ארוכת טווח רמת הפריון והשינויים בו תלויים במספר גורמים, כגון ההון האנושי במשק, מלאי ההון הפיזי, הרמה הטכנולוגית ויעילות הניצול של גורמי הייצור. בחינה בין לאומית של פריון העבודה ב-2011 מעלה שישראל נמצאת בשליש התחתון של המדינות המפותחות.

ברמה של יוון ופורטוגל

הפריון בישראל נמוך ב-37% מזה של 7 המדינות המתועשות (G7) וב-24% מזה של כלל מדינות ה-OECD. הפריון בישראל דומה יותר לפריון במדינות כגון ניו זילנד, יוון ופורטוגל וכן לפריון במספר מדינות מזרח אירופיות.

ממוצע שעות העבודה למועסק בישראל (37.1 לשבוע) גבוה יחסית לממוצע של 33.6 שעות בשבוע ב-OECD. כאשר בוחנים את הקשר בין השעות למועסק לבין רמת הפריון לשעת עבודה במדינות ה-OECD, מוצאים מתאם שלילי ברור של (0.85-).

שיעור ההשקעה בעובדים בישראל נמוך

בבנק ישראל מסבירים שככל שהיקף ההון הפיזי גדול יותר, ניתן לייצר יותר בעזרת כל עובד. מהנתונים עולה שבין השנים 2000 ל-2011 שיעור ההשקעה בישראל היה 17% - נמוך מממוצע של 22% במדינות ה-OECD ומהנמוכים במדינות המפותחות. בהנחות סטנדרטיות לגבי המבנה של פונקציית הייצור המצרפית של המשק, שיעור ההשקעה הנמוך בישראל יכול להסביר כמחצית מהפער ברמת הפריון בין ישראל ל-OECD.

דוח הוועדה להגברת התחרות במשק הצביע על כך שבישראל רווחת תחרות נמוכה בשל ריבוי קבוצות עסקיות השולטות במגוון רחב מאוד של שווקים. בחינה שנערכה בעבר בבנק ישראל הצביעה על כך שרמת המחירים של הצריכה הפרטית בישראל, במונחי שוויון כוח קנייה (PPP), גבוהה יחסית לשאר מדינות ה-OECD, וזאת כאשר מביאים בחשבון את העובדה שרמת ההכנסה לנפש בישראל נמוכה מהממוצע בחברות ה-OECD. ייתכן שרמת המחירים הגבוהה נובעת מרמת הפריון הנמוכה, אך ממצא זה עקבי גם עם כך שרמת התחרות בישראל נמוכה יחסית.

סקטור התעשייה בולט לחיוב

בדו"ח מציינים לחיוב את סקטור התעשייה הישראלי כיוצא הדופן בשיעורי הפריון - "ייתכן כי שיעור ההשקעה בתעשייה גבוה בהשוואה בין לאומית, חרף נטל הביטחון והתנודות הגיאו-פוליטיות המקומיות, מאחר שהענף מתחרה בחברות מחו"ל הן משום שהוא עתיר יצוא והן משום שהוא חשוף ליבוא מתחרה. תחרות זו מחייבת את החברות לאמץ טכנולוגיות מחו"ל. זו גם אחת הסיבות לכך שקצב הגידול בפריון העבודה בתעשייה גבוה יחסית ליתר הענפים. אולם משקלו של ענף התעשייה בישראל, כ-18 אחוז מסך התמ"ג, דומה למשקל המאפיין מדינות בעלות קצב צמיחת פריון נמוך יחסית ספרד, לוקסמבורג, ניו זילנד, צרפת והולנד."

בבנק ישראל טוענים כי ייתכן שרמת התחרות הנמוכה מסבירה גם את קצב הגידול הנמוך של הפריון וגם את שיעורי ההשקעה הנמוכים בענפים המוטים לשוק המקומי. ניתוח שיוצג בדוח בנק ישראל מביא המחשה עדכנית לכך שהגברת התחרות בתחום התקשורת הסלולרית הביאה להגדלת התפוקה ובד בבד להפחתה במספר המועסקים קרי, לעלייה בפריון.

לפי בנק ישראל, סביבת הפעילות העסקית עשויה להשפיע על פריון העבודה גם דרך הביורוקרטיה, הרגולציה ומערכות החוק. מדד ה-DOING BUISNESS של הבנק העולמי מלמד כי בהשוואה למדינות אחרות, בישראל הנושאים האלה טעונים שיפור. תחומים שבהם הנחיתות של ישראל בולטת הם אופן הטיפול בפשיטות רגל ומידת האכיפה של חוזים. "אנו מוצאים כי לדירוג בתחומים אלה יש קשר חיובי עם רמת הפריון במדינות ה-OECD, ודירוגה של ישראל בהם עולה בקנה אחד עם נחיתותה ברמת הפריון."

הצטרפות של עובדים מעוטי ניסיון

עוד טוענים בבנק ישראל כי בעקבות הצטרפותם של משתתפים חדשים מעוטי ניסיון לשוק העבודה, בעיקר בקרב נשים, שיעור אשר עלה בקרב נשים מ-59% במחצית השנייה של שנות ה-90 לל-64% ב-2012, נפגע הפריון שלהם בשוק העבודה. לשם המחשה, אם נניח כי בממוצע רמת הפריון של המצטרפים לשוק העבודה הוא כ-75% מזה של העובדים הקיימים, נקבל כי הגידול בשיעור ההשתתפות גרע כ-0.1 נקודת אחוז מקצב הגידול השנתי של פריון העבודה בישראל.

בבנק ישראל מציינים כי חלק ניכר מהגידול בשיעור ההשתתפות התרחש כתוצאה מדחיית גיל הפרישה אצל נשים בנות חמישים ומעלה, גיל שבו פריון העבודה אמנם בשיאו, אך לאחריו הוא מתחיל לרדת בממוצע . יכול להיות אפוא שמסיבות אלה הגידול בשיעור ההשתתפות מסביר חלק מהפיגור בגידול הפריון. אך אין זאת אומרת כמובן שהגידול בכוח העבודה אינו תהליך רצוי, שכן הוא תרם רבות לגידול התוצר לנפש בישראל. יתר על כן, במרוצת השנים, לאחר שיסתיים תהליך ההתרחבות המואץ של כוח העבודה ולאחר שהמצטרפים החדשים ירכשו ניסיון תעסוקתי, גורם זה ידעך מאליו.