פסגות: "בתרחיש שההתעוררות בגדה נגררת לאינתיפאדה שלישית, הפוטנציאל לפגיעה במשק גבוה - ראו מיתון 2002"
מצב הביטחון בשטחי יהודה ושומרון הולך ומחריף מזה מס' שבועות, אולם ארועי הימים האחרונים, הכוללים שביתת אסירים נרחבת וארועים אלימים ברחבי הגדה, תוך עלייה בדרגת הכוננות של צה"ל, מובילים את אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו של בית ההשקעות פסגות לפרסם היום בסקירתו השבועית הערכה קשה על ההשפעה שתהיה להתפרצות אינתיפדה שלישית על המסחר בבורסה.
גרינפלד אמנם מסייג את דבריו ואומר, "קשה לתת תחזיות, בטח לגבי העתיד ובטח ובטח לגבי העתיד בגזרה הביטחונית. למרות שבאופן כללי רוב האירועים הביטחוניים בשנים האחרונות מסתיימים ללא פגיעה בשוקי המניות, הסיבה לכך היא שהשפעתם על הפעילות במשק זניחה וקצרת טווח באופן יחסי".
ולמרות הסייגים אומר מנהל מחלקת המאקרו של פסגות, "לעומת זאת, בתרחיש שבו ההתעוררות בגדה נגררת לכדי אינתיפאדה שלישית ופיגועים במרכז הארץ, ההשפעה על המשק תהיה הרבה יותר משמעותית ראה מיתון 2002-2001, ומכאן שגם פוטנציאל הפגיעה בשווקים יותר גבוה".
גם כלכלני בנק הפועלים התייחסו בסקירתם השבועית שפורסמה היום להסלמה במצב הביטחוני ואמרו, "לפי שעה נראה, כי המשקיעים בוחרים להסתכל על חצי הכוס המלאה, כשסטיות התקן באופציות המעו"ף ממשיכות להיות נמוכות מאוד, ולנוע סביב 13%. עם זאת, נוכח התעוררות ההפגנות בשטחי איו"ש, והחשש מפני גלישה לעימות נוסף, תיתכן עלייה בסטיות התקן בימים הקרובים".
"לפי שעה, גורמי הסיכון עודם שרירים וקיימים (חשש מפני גזירות תקציביות, האטה בכלכלה המקומית והסיכונים הגיאופוליטיים). לפיכך, אנו עדיין רואים לנכון להחזיק ברמת חשיפה נמוכה יחסית ברכיב המנייתי המקומי, תוך הדגשת רמת הסיכון הגבוהה ברכיב זה בטווח הקרוב".
- 7.זורעים רוח יקצרו סופה אין צורך להיתרגש כולו כלם פאדי (ל"ת)ציון 25/02/2013 16:39הגב לתגובה זו
- 6.מיכל 25/02/2013 15:42הגב לתגובה זובתרחיש שההתעוררות בגדה נגררת לאינתיפאדה שלישית, הפוטנציאל לפגיעה במשק נמוכה... מזל שתיקנתם אותי
- 5.כל הקטסטרופות שנחזו כבר מגולמות במדד (ל"ת)קצת אופטימיות 25/02/2013 15:33הגב לתגובה זו
- 4.אלי 25/02/2013 15:27הגב לתגובה זוהם רוצים למכור עיתונים ויורים לעצמנו ברגל.
- 3.חיריק 25/02/2013 15:17הגב לתגובה זומי מפחד הפולנים אין להם איכן להשקיע מליונים
- 2.ירושלמי 25/02/2013 14:59הגב לתגובה זוהפוטנציאל לפגיעה במשק גבוה.. אני ממש תמה איך הם עלו על זה....
- 1.הבורסה נשלטת ע"י מספר סוחרים לכן היא עולה (ל"ת)אנונימי 25/02/2013 14:36הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
