האוזר: "בעל שליטה צריך להיות גלוי ביחס ליכולתו להיות ערב לחובותיו"

רשות ניירות ערך פירסמה עמדת סגל לפיה בעל שליטה שמעמיד ערבות מהותית לפירעון אג"ח נדרש לגילוי מלא אודות יכולתו הפיננסית
חן דרסינובר | (5)

רשות ניירות ערך במהלך שיחייב בעלי שליטה בחברות ליתן גילוי מלא על יכולותיהם הפיננסיות במקרה בו הם מעמידים ערבות מהותית לפירעון אגרות חוב. ערבות זו, שבד"כ ניתנת כלפי מחזיקי האג"ח, מיועדת למימוש אם החברה לא תעמוד בהתחייבויותיה כליהם על רקע הרעה במצב העסקי והחשש כי זו לא תפקע את תשלומי הקרן והריבית, ולחילופין כדי למנוע העמדת אגרות החוב לפירעון מיידי או כדי להימנע מרישום הערת 'עסק חי' בדו"חות הכספיים של החברה.

לפי עמדת רשות ניירות ערך, חובות הגילוי בחוק ניירות ערך ותקנותיו מחייבות גילוי מידע מקיף אודות ערבות מהותית שניתנת על ידי בעל שליטה בנסיבות בהן קיים סיכון ביכולת מימושה. ללא מידע מלא אודות הערבות, "לא ניתן להעריך את ההסתברות לפירעון אגרות החוב ואת שווין הכלכלי, ולקבל החלטה מושכלת בנוגע לניירות הערך של התאגיד". לפי הרשות, המידע שבעל שליטה אשר ערב באופן אישי לחובותיו צריך להיות מקיף ומלא, ונדרש עד מועד מימושה, או לחלופין, עד המועד בו חדלה הערבות להיות מהותית.

הרשות מציינת כי מתן ערבות מהותית ללא מידע כנדרש אודות הערבות והערב, מהווה הפרה של חובות דיווח שונות בתקנות ניירות ערך ועלולה לגרום בין היתר סנקציות שונות בגין הפרת חובת הגילוי. בנוסף, הרשות מדגישה כי אין בעמדתה זו כדי למנוע מבעל שליטה לתמוך בחברה בקשיים או ליטול חלק בהדר חוב באמצעיו הפרטיים.

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר הגיב לעמדת הרשות: "צריך להיות ברור כי לצד העמדת הערבות חייב להינתן גילוי על היכולת של בעל השליטה לעמוד בקיום הערבות. לא נאפשר מסחר באגרות חוב ללא גילוי כאמור, שכן הדבר משול למסחר ב'קופסא שחורה' מבלי שיש למשקיעים יכולת לקבל החלטות השקעה על בסיס מידע מלא".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 17/02/2013 19:31
    הגב לתגובה זו
    לקנות בריינסטורם אפילו מעט תוך חודשיים 400% מינימום
  • 2.
    איפה היית עד עכשו,מר האוזר? (ל"ת)
    מיקי 17/02/2013 18:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    טובע ברגולציה 17/02/2013 15:02
    הגב לתגובה זו
    עודף הרגולציה פוגע בתוצר שנתית בין 1% ל2%. יש לפעול מיידית לביטול כל רגולציה שאינה נחוצה ממש, ובמקביל לחקור את הגורמים שהביאו להיווצרות עודף הרגולציה.
  • קירח 17/02/2013 15:57
    הגב לתגובה זו
    בשוק רגיל מכריחים את בעל השליטה לתת מידע גלוי, במידה ולא נותן השוק יודע להתנקם בו. בארץ ישראל זה לא קןרה. האוזר החליט החלטה אמיצה בעקבות דלק נדלן. זאת שערורייה שיד אחת לוקחת ויד אחת לא מחזירה במיוחד שיש לך את אחד העסקים הרווחים ביותר שידעה מדינת ישראל, כל הקולגות שדיברתי איתם מסכימים אך לאף אחד אין את האומץ כי הם ממונפים בחובות לאותו בעל שליטה. פסגות למשל החליטו להיות ראשונים ובשנת 2013 תראה עוד רבים אחרים באים בעקיבותם. בינתיים אתה יכול לראות את דנקר וזיסר (מסתבר שפסגות כבר לא היחידים עם האומץ)
  • טובע ברגולציה 17/02/2013 16:08
    אם היה קל, נוח, ומהיר לפרק חברות בארץ - היה נגמר הרבה יותר מהר. היום זה מסובך מאוד, ויקר מאוד. מחזיק מוסדי נחשף שוב ושוב בעיתונות במעין זובור מתמשך וצריך לכסת"ח כל החלטה שלו - ויש לו חשיפות משפטיות לא זניחות ביחס לכל החלטה. חוקקו את "חוק התספורת" - שרק הפך את המצב ליותר גרוע על ידי הוספת עוד פונקציונר שצריך לשלם לו. במדינה מתוקנת היה ניתן להכיר במהירות שחברה היא לא סולבנטית ולהעביר את מניותיה לנושיה. סאטו - חד וחלק, ללא סאגא מתמשכת.
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה

בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה

תמיר חכמוף |

נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65%   מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.

לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.

הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.

על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס (קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.