האוזר: "בעל שליטה צריך להיות גלוי ביחס ליכולתו להיות ערב לחובותיו"
רשות ניירות ערך במהלך שיחייב בעלי שליטה בחברות ליתן גילוי מלא על יכולותיהם הפיננסיות במקרה בו הם מעמידים ערבות מהותית לפירעון אגרות חוב. ערבות זו, שבד"כ ניתנת כלפי מחזיקי האג"ח, מיועדת למימוש אם החברה לא תעמוד בהתחייבויותיה כליהם על רקע הרעה במצב העסקי והחשש כי זו לא תפקע את תשלומי הקרן והריבית, ולחילופין כדי למנוע העמדת אגרות החוב לפירעון מיידי או כדי להימנע מרישום הערת 'עסק חי' בדו"חות הכספיים של החברה.
לפי עמדת רשות ניירות ערך, חובות הגילוי בחוק ניירות ערך ותקנותיו מחייבות גילוי מידע מקיף אודות ערבות מהותית שניתנת על ידי בעל שליטה בנסיבות בהן קיים סיכון ביכולת מימושה. ללא מידע מלא אודות הערבות, "לא ניתן להעריך את ההסתברות לפירעון אגרות החוב ואת שווין הכלכלי, ולקבל החלטה מושכלת בנוגע לניירות הערך של התאגיד". לפי הרשות, המידע שבעל שליטה אשר ערב באופן אישי לחובותיו צריך להיות מקיף ומלא, ונדרש עד מועד מימושה, או לחלופין, עד המועד בו חדלה הערבות להיות מהותית.
הרשות מציינת כי מתן ערבות מהותית ללא מידע כנדרש אודות הערבות והערב, מהווה הפרה של חובות דיווח שונות בתקנות ניירות ערך ועלולה לגרום בין היתר סנקציות שונות בגין הפרת חובת הגילוי. בנוסף, הרשות מדגישה כי אין בעמדתה זו כדי למנוע מבעל שליטה לתמוך בחברה בקשיים או ליטול חלק בהדר חוב באמצעיו הפרטיים.
יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר הגיב לעמדת הרשות: "צריך להיות ברור כי לצד העמדת הערבות חייב להינתן גילוי על היכולת של בעל השליטה לעמוד בקיום הערבות. לא נאפשר מסחר באגרות חוב ללא גילוי כאמור, שכן הדבר משול למסחר ב'קופסא שחורה' מבלי שיש למשקיעים יכולת לקבל החלטות השקעה על בסיס מידע מלא".
- 3.אנונימי 17/02/2013 19:31הגב לתגובה זולקנות בריינסטורם אפילו מעט תוך חודשיים 400% מינימום
- 2.איפה היית עד עכשו,מר האוזר? (ל"ת)מיקי 17/02/2013 18:47הגב לתגובה זו
- 1.טובע ברגולציה 17/02/2013 15:02הגב לתגובה זועודף הרגולציה פוגע בתוצר שנתית בין 1% ל2%. יש לפעול מיידית לביטול כל רגולציה שאינה נחוצה ממש, ובמקביל לחקור את הגורמים שהביאו להיווצרות עודף הרגולציה.
- קירח 17/02/2013 15:57הגב לתגובה זובשוק רגיל מכריחים את בעל השליטה לתת מידע גלוי, במידה ולא נותן השוק יודע להתנקם בו. בארץ ישראל זה לא קןרה. האוזר החליט החלטה אמיצה בעקבות דלק נדלן. זאת שערורייה שיד אחת לוקחת ויד אחת לא מחזירה במיוחד שיש לך את אחד העסקים הרווחים ביותר שידעה מדינת ישראל, כל הקולגות שדיברתי איתם מסכימים אך לאף אחד אין את האומץ כי הם ממונפים בחובות לאותו בעל שליטה. פסגות למשל החליטו להיות ראשונים ובשנת 2013 תראה עוד רבים אחרים באים בעקיבותם. בינתיים אתה יכול לראות את דנקר וזיסר (מסתבר שפסגות כבר לא היחידים עם האומץ)
- טובע ברגולציה 17/02/2013 16:08אם היה קל, נוח, ומהיר לפרק חברות בארץ - היה נגמר הרבה יותר מהר. היום זה מסובך מאוד, ויקר מאוד. מחזיק מוסדי נחשף שוב ושוב בעיתונות במעין זובור מתמשך וצריך לכסת"ח כל החלטה שלו - ויש לו חשיפות משפטיות לא זניחות ביחס לכל החלטה. חוקקו את "חוק התספורת" - שרק הפך את המצב ליותר גרוע על ידי הוספת עוד פונקציונר שצריך לשלם לו. במדינה מתוקנת היה ניתן להכיר במהירות שחברה היא לא סולבנטית ולהעביר את מניותיה לנושיה. סאטו - חד וחלק, ללא סאגא מתמשכת.
טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דסרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד
ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48% , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.
עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.
החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.
בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד
עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.
