ניסיון השתלטות: משקיע רוצה לרכוש נתח מאג"ח ג' של אמפל, מה האינטרס?
האם מישהו מנסה להשתלט על חברת אמפל אמריקן דרך איגרות החוב שלה? ל-Bizportal נודע כי חברת החיתום של מגדל שוקי הון קיבלה פניה ממשקיע גדול לרכישת 30% מאג"ח ג' של אמפל אמריקן ולכן הפיצה היום מכתב למשקיעים בניסיון לארגן את העסקה. חברת אמפל אמריקן נקלעה לטלטלה לאחר הפסקת הזרמת צינור הגז למצרים. החברה הגישה בקשה לבימ"ש להגנה מפני נושים (Chapter 11) ובימים אלו מחזיקי האג"ח בוחנים את האפשרויות שלהם ואת הדרכים להשתלט על החברה. במגדל לא מציינים את שמו של המשקיע אשר מעוניין לרכוש את האג"חים, אך מציינים כי הרוכש אינו קשור ליוסי מימן והוא אינו רוכש את האג"ח עבור בעל השליטה הקודם. בסה"כ מבקש הרוכש לרכוש 50 מיליון ערך נקוב של סדרה ג' המהווים כ-30% מהיתרה של הסדרה. משקיעים אשר מעוניינים למכור למשקיע את האג"ח יכולים לעשות זאת דרך מגדל חיתום. בחברת החיתום מציינים כי ניתן למכור את האג"חים במחיר שלא יעלה על 26 אגורות. רכישת איגרות החוב תתבצע בהתאם למכרז על פיו ראשית יירכשו איגרות החוב במחירים הנמוכים ביותר ובסדר עולה. אם ההצעה תיענה במלואה ישלם המשקיע עד 13 מיליון שקל. מהלך מהסוג הזה הוא מהלך השתלטות על חברה באמצעות איגרות החוב היא אחת הדברים הפופולריות שלה. כאשר החברה לא משלמת את החוב כסדרו יכול המשקיע לפעול כנגד החברה ולבצע תהליך של המרת החוב של החברה להון מניות ודילול בעל השליטה. במקרה אחר, קרן יורק הפכה לנושה מרכזי בשתי חברות אחזקה: אידיבי פיתוח של נוחי דנקנר וחברת אלביט הדמיה של מוטי זיסר. לעת עתה, בשני מקרים אלו מתנהגת יורק כמשקיע אג"ח פאסיבי ועדיין לא הובילה מהלכים לרכישת השליטה בחברה. מה רואה לנגד עיניו המשקיע? שני הנכסים המרכזיים של חברת אמפל אמריקן הוא צינור הגז המצרי וחברת גדות מיכליות. צינור הגז אמנם אינו מספק גז טבעי לישראל, אך חברת אמפל פועלת מול גורמים בינלאומיים בניסיון לתבוע את הממשל המצרי. חברת גדות מיכליות היא נכס מרכזי אחר הנמצא בבעלות החברה ומייצר מזומנים, אך נכס זה משועבד לבנק דיסקונט כנגד חוב כלפיו.
- 5.כרית בטחון 28/01/2013 02:48הגב לתגובה זוהם קונים את האגח ב4 אגורות לפי 2 מליון שקל ואם יזכו בתביעה נגד מצריים וגדות תמכר לפי 100 מליון דולר לפחות יעשו פי 60 על השקעתם
- 4.גרידי מוסמך 27/01/2013 15:38הגב לתגובה זונו באמת קצת כבוד לכבוד המת
- 3.גדות ביוכימיה?.... וואלה? ואני סברתי לתומי (ל"ת)גדות מיכליות.... 27/01/2013 12:53הגב לתגובה זו
- 2.א 27/01/2013 12:24הגב לתגובה זופעם הייתם סוחרים יותר טוב.
- 1.פרטי 27/01/2013 12:05הגב לתגובה זואי אפשר לצאת מהאגח הזה ועוד שנים עד שיהיה שם משהו מהמצרים האלו. שיתקע הקונה החכם עם האגח של הנוכלים האלו

למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?
בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.
הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין.
והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.
ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.
הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח. מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עונת
הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי. הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%)
תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.

בריל צונחת 10%, אנרג'יקס ב-4.8%; פריון עולה 5.3% - מגמה שלילית במדדים
המסחר בבורסה מתנהל במגמה שלילית כאשר מדד ת"א 35 נסחר בירידה של 0.6% ומדד ת"א 90 יורד 0.6%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים מאבד 1.8% אחרי הזינוק אתמול, מדד הביטוח יורד 0.5%, מדד הנדלן יורד 0.6% ומדד הנפט והגז יורד ב-0.8%.
הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר. הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%
הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה. מתוך אלפי קרנות בישראל אחוז מאד גבוה כמעט לא
מייצר הכנסות כלשהן; אילו קרנות בכל זאת מייצרות הכנסות לבתי ההשקעות? האם הן גם הטובות ביותר עבור הצרכן? דווקא הקרן המכניסה ביותר היא דוגמה ל"מלכודת מס" שדורשת רפורמה במיסוי הקרנות
בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות עליות קלות כשהתשואות יורדות בהתאמה, אגרת חוב ממשלתית שקלית בריבית קבועה עם מח"מ ברוטו של 11.2 שנים נסחרת בלי שינוי ניכר ובריבית של 4.47%.
- הבנקים זינקו בכ-6%, הפניקס זינקה 7%; סאפיינס ב-24%
- סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניות במוקד
נאייקס נאייקס 3.69% חתמה על שותפות אסטרטגית עם Autel Energy, יצרנית עמדות טעינה לרכבים חשמליים, במסגרתה תטמיע פתרונות
תשלום בכ-100 אלף עמדות טעינה בצפון אמריקה ואירופה עד סוף 2026. ההסכם משלב את מערך עמדות ה־AC/DC של Autel, כלי הניהול בענן ותשתית השירות הגלובלית שלה, עם מערכת התשלומים של נאייקס, במטרה להנגיש חוויית טעינה ותשלום נוחה, מהירה ונגישה לנהגים, ולספק מענה לביקוש
ההולך וגובר לתשתיות טעינה בשווקים האלה.