פטריק דרהי הגשים חלום: מניית הוט נמחקת מהמסחר בבבורסה בת"א

מניות הוט יימחקו מהמסחר במדד ת"א 75 ובמדד ת"א 100 ביום א' הקרוב. שתי סדרות האג"ח של החברה (א' ו-ב') בהיקף של 1.53 מיליארד שקל ימשיכו להיסחר בבורסה
יעל גרונטמן | (3)

פטריק דרהי, בעל השליטה בהוט, הצליח להגשים את חלומו ולהשתלט באופן מלא על חברת התקשורת הישראלית ולהפוך אותה לחברה פרטית משלו המוחזקת על ידי החברה הפרטית קול. מניות החברה יימחקו מהמסחר במדד ת"א 75 ובמדד ת"א 100 ביום א' הקרוב. כבר היום לא מתקיים מסחר במניות החברה. שתי סדרות האג"ח של החברה (א' ו-ב') ימשיכו להיסחר בבורסה כרגיל. ביום שלפני עצירת המסחר בה, סגרה מניית הוט במחיר של 41.66 שקל, ששיקף לה שווי של 3.044 מיליארד שקל. מתחילת השנה רשמה המניה תשואה חיובית בשיעור של 8.6%. מאז השפל השנתי שנרשם בחודש יולי בעיצומו של המשבר בשוק התקשורת הישראלי זינקה המניה בכ-37%. זמן קצר לאחר מכן, ב-23 באוגוסט הגיש דרהי הצעת רכש לרכישת מניות הוט לפי מחיר של 37 שקל לפי שווי של 2.695 מיליארד שקל, מחיר ששיקף אז פרמיה של 12.5%, אך בהמשך נאלץ דרהי לשפר את ההצעה פעם נוספת ל-38 שקל ואז שוב פעם. בסופו של דבר עסקת המיזוג הושלמה לפי מחיר של 41 שקל למניה. עוד לפני השלמת המיזוג הצליח דרהי לאסוף במשך תקופה ממושכת מניות של הוט והגיע לאחרונה להחזקות בשיעור של 69% בהון החברה. במסגרת השלמת המיזוג ורכישת המניות מהציבור דיווחה היום החברה כי דרהי רכש בעסקה מחוץ לבורסה את חלקו של אליעזר פישמן ואת חלקה של ידיעות אחרונות, במחיר זהה לזה שנתן לציבור, 41 שקל למניה. כאמור, להוט יש שתי סדרות אג"ח סחירות. סדרת האג"ח א' שווה כיום כ-840 מיליון שקל וסדרת האג"ח ב' שווה כ-690 מיליון שקל. כלומר בסה"ח חייבת החברה למחזיקי האג"ח כ-1.53 מיליארד שקל. בדוחות האחרונים שפירסמה החברה היא הציגה גידול של כ-26% בהכנסות שהסתכמו ב-3.126 מיליארד שקל. הרווח הנקי נפל ב-70% ל-65 מיליון שקל והחברה הסבירה אז שהירידה ברווח הנקי נובעת בעיקר מהכניסה לתחום הסלולר וצפויה להימשך גם ברבעונים הבאים. הוט, פרט להיותה החברה הישראלית היחידה שמפעילה שידורי טלוויזיה בכבלים, הפכה בשנים האחרונות גם לחברה הפועלת בתחומי הטלפוניה, תשתית אינטרנט ורשת טלפונים סלולרית (הוט מובייל). מנכ"ל החברה הוא הרצל עוזר ויו"ר הדירקטוריון היא סטלה הנדלר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חיים 27/12/2012 18:35
    הגב לתגובה זו
    מה קורה לבעלי המניות משהו יודע?
  • גידי 27/12/2012 20:47
    הגב לתגובה זו
    כל אחד מקבל 42 שקל עבור כל מניה (ולא 41 כפי הכתבו כאן)
  • 1.
    עודף הרגולציה מבריח חברות החוצה מתל-אביב! (ל"ת)
    די לעודף רגולציה! 27/12/2012 18:34
    הגב לתגובה זו
אסא לווינגר, מנכ"ל אנרג'יקס
צילום: יח"צ
ראיון

מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"

אנרג'יקס סיימה את הרבעון השני עם ירידה דו ספרתית בהכנסות וב-EBITDA, אך אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס מאמין כי "רעידת אדמה רגולטורית" בארה"ב דווקא תחזק את יתרונם התחרותי ותדחוק שחקנים אחרים החוצה תוך עלייה במחירי החשמל; עם זאת, ניכרת סקפטיות בשוק כאשר המניה מציגה תשואה שלילית בשנה האחרונה

רן קידר |
נושאים בכתבה אנרג'יקס
אנרג'יקס אנרג'יקס -2.72%   סיכמה את הרבעון השני עם ירידה של כ־10% בהכנסות וירידה חדה יותר ב-EBITDA, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות צנח ל-2 מיליון שקל בלבד, בעיקר בשל ירידת ערך של 36 מיליון שקל בפרויקט אר"ן. למרות זאת, בחברה מדגישים כי מדובר בתנאי השוואה "לא מחמיאים" אך התוצאה בפועל היא שההכנסות והרווחיות יורדת וכרגע השוק מתמחר את החברה על התוצאות העדכניות. 

להערכת המנכ"ל אסא לוינגר, השוק מתעלם מהפוטנציאל הגלום בגל רגולציה חדש בארה"ב, שצפוי לחזק את יתרון החברה מול מתחרים ולהוביל לעלייה במחירי החשמל תוך שאנרג'יקס עשויה לרכוש פרויקטים שיתקעו ללא מימון או ציוד במחירי עלות.

ברקע פרסום דוח הרבעון השני של 2025, שעליו כתבנו בהרחבה, ערכנו ראיון עם מנכ"ל החברה, אסא לוינגר, שבו דיברנו על תנודתיות מחירי החשמל, ההשפעה הצפויה של הרגולציה בארה"ב, והאסטרטגיה לצמיחה.

מחירי החשמל ירדו לאחרונה, מה ההערכה שלכם לגבי ההמשך?

ב-2022 פרצה המלחמה באוקראינה, סוף עידן הקורונה, ומחירי החשמל ראו עליה מאד חדה, באירופה ובכלל. ובזמן של הספייק הזה, שהמחירים הרקיעו שחקים, הצלחנו לקבע את מחירי החשמל בפולין במהלך 2022 ועד סוף 2024. אם היינו יכולים לקבע את המחירים ולגדר אותם לתקופה ארוכה יותר, זה מה שהיינו עושים, אבל כך או כך לאחר מספר חודשים המחירים החלו לרדת ואנחנו בעצם נהנינו ממחירים גבוהים מאד שלא שיקפו את מחירי השוק ב-2023 ו-2024. עבורנו זו הייתה הכנסה עודפת של מאות מיליוני שקלים במהלך השנתיים וחצי הללו, אבל אם משווים במהלך 2025 את מחירי החשמל למה שהצלחנו לקבע, כמובן שהם נמוכים יותר אבל הם מחירי השוק. כך שלכאורה ההכנסות שלנו ירדו אבל למעשה היו שנתיים וחצי שנהנינו ממחירי שיא, גבוהים בהרבה ממחירי השוק. 

ומה לגבי ההכנסות שלכם ממיסים? אם מנטרלים אותם הרווח שלכם היה מינימלי 

ההכנסות ממיסים היא הכנסה שאנחנו מקבלים מהממשל האמריקאי ואותה אנחנו רושמים על פני 5 שנים, במקום להכניס אותם לשנה אחת או רבעון אחד. מה שרואים ברבעון הזה היא הכנסה אמיתית ויציבה, שאינה צפויה להסתיים בקרוב. האם ריבוי הפרויקטים שלכם מוביל להתייעלות? בעקבות העובדה שאנחנו גם היזם וגם חברת ההקמה, אנחנו מצליחים לייעל והתשואות בפרויקטים שלנו בפולין וגם בחלק מהפרויקטים בארה"ב הן גבוהות. לגבי הפרויקטים בישראל, אני חושב שהתשואות אינן מספיק גבוהות באופן כללי בענף כולו.

האם אינכם חוששים מביטול הטבות ה-IRA והחוק הגדול והיפה של טראמפ? 

זוהי בעצם המהות של אנרג'יקס, ואם לרדת לעומקם של הדברים, אנחנו היחידים בישראל שעובדים עם פירסט סולאר ולמעשה אנחנו אחד משלושת הלקוחות הגדולים ביותר שלהם בכל העולם. פירסט סולאר הוא ספק הלוחות הסולריים הייד בארה"ב והעובדה שהלוחות מיוצרים בארה"ב מסתדר היטב עם הרגולוציה החדשה ברוח MAGA, שתפעל נגד ה-Foreign Entity of Concern, זאת אומרת שימוש ברכיבים סיניים במתקנים סולאריים. 

חיסכון חסכון כסף יורו
צילום: Pixabay

שיא בגיוסים: קרנות הנאמנות גייסו 12.5 מיליארד שקל ביולי

התעשיה כולה גייסה ביולי האחרון 12.5 מיליארד שקל, בקרנות המסורתיות נרשם גיוס של 3.9 מיליארד שיא חודשי שלא נראה מאז ינואר 2018; קרנות הסל הוסיפו לגיוס סכום של כ-3.2 מיליארד שקל, זהו הגיוס הגדול ביותר מתחילת השנה הן בקרנות המחקות והן בקרנות הסל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

ברקע העליות בשוק המקומי בזמן האחרון, הקרנות המנייתיות רושמות שיא חודשי של שבע שנים בגיוסים. ביולי האחרון החוסכים-משקיעים הזרימו סכומי עתק לקרנות הנאמנות במה שנראה בלא רק חזרה של האמון מצד הציבור והמוסדיים, אלא גם מיקוד מחודש באפיקים מנייתיים ושקליים תוך הפניית גב מסוימת להשקעות בחו"ל. מספרים כאלה לא ראינו בתעשייה כבר שנים, ויכול להיות שהם מאותתים על שינוי מגמה מבחינה מבנית בהתנהלות של המשקיעים.

על פי סקירה שפרסם נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב, תעשיית הקרנות כולה גייסה במהלך חודש יולי סכום יוצא דופן של כ-12.5 מיליארד שקל. מדובר בגיוס החודשי הגבוה ביותר שנרשם בקרנות המסורתיות מאז ינואר 2018, ובשיא מתחילת השנה בקרנות הפסיביות נתון המעיד על דינמיקה חדשה בזירת ההשקעות המקומית. מיטב מציינים כי עיקר ההון זרם לקרנות פסיביות וקרנות כספיות, ובעיקר לאותן קרנות שמתמקדות בשוק הישראלי, הן באג"ח והן במניות.

במרכז חגיגת הגיוסים עומדות הקרנות הפסיביות, עם גיוס מרשים של כ-5 מיליארד שקל ביולי לבדו. חלוקת הסכום מצביעה על העדפה ברורה של המשקיעים לקרנות סל, שגייסו 3.2 מיליארד שקל יותר מכל מחצית השנה הראשונה גם יחד בעוד שהקרנות המחקות גייסו 1.8 מיליארד שקל.

הקטגוריה הבולטת ביותר הייתה מניות בישראל, שבלעה כמעט את כל הגיוסים בקרנות הסל עם כ-3.1 מיליארד שקל, והובילה גם בקרנות המחקות עם גיוס של כ-1.1 מיליארד. מדובר באינדיקציה ברורה לתיאבון הולך וגדל של משקיעים מוסדיים לחשיפה לשוק המניות המקומי.

מאידך, קטגוריות של מניות ואג"ח בחו"ל דווקא סיימו את החודש עם פדיונות. הקרנות המחקות פדו כ-250 מיליון שקל מקרנות מניות חו"ל, ואילו קרנות הסל פדו 110 מיליון שקל מקטגוריית חברות והמרה.