פישר מעדיף שהממשלה תעמוד ביעד הגירעון גם במחיר של העלאת מיסים
"אנחנו בגירעון של כ-4% במצב של תעסוקה כמעט מלאה. אני מרגיש מאוד לא נוח עם גירעון כזה במצב הנוכחי, היות ובמידה והמשק ייכנס למיתון, תרחיש שאנו חייבים לקחת בחשבון, הגירעון יגדל ויהיה קשה יותר לטפל בו", כך אמר היום נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר בכנס השנתי של חטיבת המחקר של בנק ישראל שעסק בעניינים הקשורים למדיניות הפיסקאלית. פרופ' פישר התייחס גם לחשיבות שהוא רואה בהמשך ירידת יחס החוב תוצר של המשק הישראלי לרמה של 74% ואמר "למדינת ישראל חשוב מאוד שיחס החוב לתוצר יהיה נמוך: אנו חשופים הרבה יותר ממדינות אחרות לסיכונים גיאופוליטיים, ואם חס וחלילה נמצא את עצמנו יום אחד בעימות עם שכנינו, הקרובים או הרחוקים, חשוב שלא נגיע אליו עם יחס חוב כזה. חשוב מאוד, אם כן, להמשיך ולהפחית את יחס החוב לתוצר". על רקע ההכנסות של הממשלה שחזויות להיות נמוכות ממגבלת ההוצאות, הממשלה תצטרך לסגור פער של יותר מ-12 מיליארד ב-2013. הנגיד ציין כי מגבלת התקציב היא חוק, אשר ניתן לשנות אותו ואמר "אני מקווה שהממשלה לא תשנה חוק זה, משום שאנו מתקרבים לרמת הוצאות של 43.5% מהתוצר השנה, ועלינו לשמור מרווח בטיחות למקרה של משבר בטחוני". "הממשלה תצטרך אם כן להוריד את רמת ההוצאות המתוכננת - וצריך כמובן לזכור שעדיין יהיה מדובר בגידול של כ-5% בהוצאות ב-2013 יחסית ל-2012, בשל התאמות לאינפלציה אבל ההוצאות המתוכננות אמורות לגדול ב-10%, וזה עוד לפני התחשבנות מול משרד הביטחון לגבי ההשלכות של מבצע "עמוד ענן". לא הייתי רוצה לעמוד במקום מי שיצטרך להסביר לחלקים מהציבור, ש"הבטחנו אבל לא הבטחנו ליישם"... אבל זו העבודה של הפוליטיקאים". "הממשלה תצטרך להחליט מה לעשות וזה יהיה מאוד קשה. אם הייתי צריך לבחור, הייתי מעדיף שהממשלה תעמוד ביעד הגירעון וגם בכלל ההוצאה. ואולם, אם יהיה הכרח לשנות את כלל ההוצאה ולהגדיל אותו, דבר שאיננו רצוי, אני מעדיף שזה יעשה תוך עלייה במיסים וקיצוץ משמעותי של הגירעון, רצוי אף אל מעט מתחת ל-3%. "לא מומלץ לדחות את ההחלטות האלו המתחים בתוך הממשלה רק גדלים ככל שמתרחקים מהבחירות, ועדיף לקבל החלטות אלו כבר בתחילת הקדנציה של הממשלה. עלינו לזכור שעלולים להיות גם אתגרים בטחוניים, וזו האחריות העליונה של הממשלה להגן על אזרחיה".
- 3.אלי בוכריס 26/12/2012 21:37הגב לתגובה זושימו לב ככל שהמדינה גדלה המיסים רק עולים דבר לא הגיוני , הסיבה היחידה המדינה מעבירה מליארדים על מליארדים לחרדים , והם לא תורמים דבר, הנגיד עם כל הכבוד לו, שיתחיל להתעשת בסוף הוא יהרוג את הגמל שמביא מיסים , מוקדם היום לעשות פעולה בקיצוצים לחרדים ולא להטיל מס אחר כך יהרוג גם את התרנגול המטיל שיכבת הבניים, ןעו דבר לגבי המדד שירד זה בדיחה מהלכת מדוע לא נותנים לגוף חיצוני , כמו באבטלה עד שארגון האוסדי , הראה שהאבטלה יותר גבוהה. לכן אני אומר לנגיד תתעורר . המלך ערום לא להתבייש להגיד לו את זה.
- 2.תקצץ בבית. 26/12/2012 21:29הגב לתגובה זומילארד ש"ח לבנק מרכזי. זה הזוי!!! יש לבטל הדפסת שטרות חדשים - אפשר להתסדר עם הקיימים. לבטל את תקציב הבינוי של 177 מש"ח. וכן לפטר 40% מהעובדים ולקצץ שכר של כל עובדי דור א' ב40%.
- 1.משלם מיסים 26/12/2012 19:49הגב לתגובה זואפשר לחתוך תקציב בנק ישראל ב50% - לא לבנות ארמון, לא להדפיס שטרות חדשים (להסתפק בקיימים), ולקצץ שכר ולפטר עובדים. ניתן לקצץ באופן נרחב בתקציב. אין בעיה לפטר 10% מהעובדים במגזר הציבורי (כולל צבא וביטחון) ולקצץ לנותרים 10% בשכר - והופס, חסכנו כמעט 20%.
מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"
אנרג'יקס סיימה את הרבעון השני עם ירידה דו ספרתית בהכנסות וב-EBITDA, אך אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס מאמין כי "רעידת אדמה רגולטורית" בארה"ב דווקא תחזק את יתרונם התחרותי ותדחוק שחקנים אחרים החוצה תוך עלייה במחירי החשמל; עם זאת, ניכרת סקפטיות בשוק כאשר המניה מציגה תשואה שלילית בשנה האחרונה
אנרג'יקס להערכת המנכ"ל אסא לוינגר, השוק מתעלם מהפוטנציאל הגלום בגל רגולציה חדש בארה"ב, שצפוי לחזק את יתרון החברה מול מתחרים ולהוביל לעלייה במחירי החשמל תוך שאנרג'יקס עשויה לרכוש פרויקטים שיתקעו ללא מימון או ציוד במחירי עלות.
ברקע פרסום דוח הרבעון השני של 2025, שעליו כתבנו בהרחבה, ערכנו ראיון עם מנכ"ל החברה, אסא לוינגר, שבו דיברנו על תנודתיות מחירי החשמל, ההשפעה הצפויה של הרגולציה בארה"ב, והאסטרטגיה לצמיחה.
מחירי החשמל ירדו לאחרונה, מה ההערכה שלכם לגבי ההמשך?
ב-2022 פרצה המלחמה באוקראינה, סוף עידן הקורונה, ומחירי החשמל ראו עליה מאד חדה, באירופה ובכלל. ובזמן של הספייק הזה, שהמחירים הרקיעו שחקים, הצלחנו לקבע את מחירי החשמל בפולין במהלך 2022 ועד סוף 2024. אם היינו יכולים לקבע את המחירים ולגדר אותם לתקופה ארוכה יותר, זה מה שהיינו עושים, אבל כך או כך לאחר מספר חודשים המחירים החלו לרדת ואנחנו בעצם נהנינו ממחירים גבוהים מאד שלא שיקפו את מחירי השוק ב-2023 ו-2024. עבורנו זו הייתה הכנסה עודפת של מאות מיליוני שקלים במהלך השנתיים וחצי הללו, אבל אם משווים במהלך 2025 את מחירי החשמל למה שהצלחנו לקבע, כמובן שהם נמוכים יותר אבל הם מחירי השוק. כך שלכאורה ההכנסות שלנו ירדו אבל למעשה היו שנתיים וחצי שנהנינו ממחירי שיא, גבוהים בהרבה ממחירי השוק.
ומה לגבי ההכנסות שלכם ממיסים? אם מנטרלים אותם הרווח שלכם היה מינימלי
ההכנסות ממיסים היא הכנסה שאנחנו מקבלים מהממשל האמריקאי ואותה אנחנו רושמים על פני 5 שנים, במקום להכניס אותם לשנה אחת או רבעון אחד. מה שרואים ברבעון הזה היא הכנסה אמיתית ויציבה, שאינה צפויה להסתיים בקרוב. האם ריבוי הפרויקטים שלכם מוביל להתייעלות? בעקבות העובדה שאנחנו גם היזם וגם חברת ההקמה, אנחנו מצליחים לייעל והתשואות בפרויקטים שלנו בפולין וגם בחלק מהפרויקטים בארה"ב הן גבוהות. לגבי הפרויקטים בישראל, אני חושב שהתשואות אינן מספיק גבוהות באופן כללי בענף כולו.
- אנרג'יקס מדווחת על ירידה של כ-10% בהכנסות וכ-21% ב-EBITDA
- קריסה בענף האנרגיה המתחדשת; סולאראדג' נחתכת ב-19% בטרום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם אינכם חוששים מביטול הטבות ה-IRA והחוק הגדול והיפה של טראמפ?
זוהי בעצם המהות של אנרג'יקס, ואם לרדת לעומקם של הדברים, אנחנו היחידים בישראל שעובדים עם פירסט סולאר ולמעשה אנחנו אחד משלושת הלקוחות הגדולים ביותר שלהם בכל העולם. פירסט סולאר הוא ספק הלוחות הסולריים הייד בארה"ב והעובדה שהלוחות מיוצרים בארה"ב מסתדר היטב עם הרגולוציה החדשה ברוח MAGA, שתפעל נגד ה-Foreign Entity of Concern, זאת אומרת שימוש ברכיבים סיניים במתקנים סולאריים.
שיא בגיוסים: קרנות הנאמנות גייסו 12.5 מיליארד שקל ביולי
התעשיה כולה גייסה ביולי האחרון 12.5 מיליארד שקל, בקרנות המסורתיות נרשם גיוס של 3.9 מיליארד שיא חודשי שלא נראה מאז ינואר 2018; קרנות הסל הוסיפו לגיוס סכום של כ-3.2 מיליארד שקל, זהו הגיוס הגדול ביותר מתחילת השנה הן בקרנות המחקות והן בקרנות הסל
קרנות נאמנות ברקע העליות בשוק המקומי בזמן האחרון, הקרנות המנייתיות רושמות שיא חודשי של שבע שנים בגיוסים. ביולי האחרון החוסכים-משקיעים הזרימו סכומי עתק לקרנות הנאמנות במה שנראה בלא רק חזרה של האמון מצד הציבור והמוסדיים, אלא גם מיקוד מחודש באפיקים מנייתיים ושקליים תוך הפניית גב מסוימת להשקעות בחו"ל. מספרים כאלה לא ראינו בתעשייה כבר שנים, ויכול להיות שהם מאותתים על שינוי מגמה מבחינה מבנית בהתנהלות של המשקיעים.
על פי סקירה שפרסם נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב, תעשיית הקרנות כולה גייסה במהלך חודש יולי סכום יוצא דופן של כ-12.5 מיליארד שקל. מדובר בגיוס החודשי הגבוה ביותר שנרשם בקרנות המסורתיות מאז ינואר 2018, ובשיא מתחילת השנה בקרנות הפסיביות נתון המעיד על דינמיקה חדשה בזירת ההשקעות המקומית. מיטב מציינים כי עיקר ההון זרם לקרנות פסיביות וקרנות כספיות, ובעיקר לאותן קרנות שמתמקדות בשוק הישראלי, הן באג"ח והן במניות.
במרכז חגיגת הגיוסים עומדות הקרנות הפסיביות, עם גיוס מרשים של כ-5 מיליארד שקל ביולי לבדו. חלוקת הסכום מצביעה על העדפה ברורה של המשקיעים לקרנות סל, שגייסו 3.2 מיליארד שקל יותר מכל מחצית השנה הראשונה גם יחד בעוד שהקרנות המחקות גייסו 1.8 מיליארד שקל.
הקטגוריה הבולטת ביותר הייתה מניות בישראל, שבלעה כמעט את כל הגיוסים בקרנות הסל עם כ-3.1 מיליארד שקל, והובילה גם בקרנות המחקות עם גיוס של כ-1.1 מיליארד. מדובר באינדיקציה ברורה לתיאבון הולך וגדל של משקיעים מוסדיים לחשיפה לשוק המניות המקומי.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- קרנות נאמנות 80/20 - המנצחות והמאכזבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאידך, קטגוריות של מניות ואג"ח בחו"ל דווקא סיימו את החודש עם פדיונות. הקרנות המחקות פדו כ-250 מיליון שקל מקרנות מניות חו"ל, ואילו קרנות הסל פדו 110 מיליון שקל מקטגוריית חברות והמרה.
