גרף

קלינגמן: "את דיסקונט ניו יורק עשוי לקנות בנק אמריקני, לא בנק פועלים"

מניית דיסקונט עולה במחזור גדול ומשלימה זינוק של 70% מאז חודש אוגוסט ו-11% מאז הדוחות ל-Q3. קלינגמן מצפה שהצעת הרכש לרכישת דיסקונט ניו יורק תהיה גבוהה משווי של 850 מיליון דולר
יעל גרונטמן |

מניית בנק [דיסקונט בולטת גם היום בעליות של כ-1.5% שמובילות אותה להיסחר ברמת שיא שנתית של 6.13 שקל. דיסקונט הצליחה לרשום מאז השפל אליו נפלה באוגוסט זינוק של כ-70%. רק בשבוע האחרון, מאז פירסום הדוחות ל-Q3, רשמה המניה זינוק של 11%. המניה מרכזת היום את המחזור השלישי בגודלו בבורסה בת"א ובימים האחרונים בלטה במסחר ער - כל זאת על רקע ההערכות כי שלוחת הבנק בניו יורק מועמדת למכירה.

במסגרת חרושת השמועת סביב הבנק עלה בימים האחרונים גם שמו של בנק הפועלים כגוף שמעוניין לרכוש את דיסקונט ניו יורק, אולם מנהל מחלקת המחקר בפסגות, טרנס קלינגמן אמר היום (ה') בשיחה עם Bizportal "אני מעריך שמי שירכוש את דיסקונט ניו יורק (שמחזיק גם בשלוחה באורוגואי) יהיה בנק אמריקני או בנק דרום אמריקני ולאו דווקא בנק פועלים".

לדברי קלניגמן, "הנכס הבולט של דיסקונט ניו יורק לא נמצא באשראי אלה בפיקדונות שמסתכמים ב-4 מיליארד דולר בניו יורק ועוד 2 מיליארד דולר באורוגואי. פיקדונות אלה נחשבים כיום לנכס אטרקטיבי בעבור בנקים רבים".

להערכת קלינגמן המחיר הסביר שעשוי לקבל דיסקונט ניו יורק מהרוכשים הפוטנציאליים צפוי לשקף מכפיל של 1.1-1.2 על ההון עומד כיום על כ-770 מיליון דולר, כלומר הוא מצפה להצעת רכש שתהיה גבוהה מ-850 מיליון דולר. קלינגמן מציין כי בנקים בסדר גודל בינוני קטן כדוגמת דיסקונט ניו יורק נמכרו בארה"ב בתקופה האחרונה לפי מכפיל על ההון בסדר גודל של 1.2-1.3.

אם וכאשר באמת יצליח הבנק שנשלט על ידי משפחת ברונפמן למכור את הפעילות הניו יורקית יעזור הדבר לשפר במידה רבה את הלימות ההון של הבנק. להערכת קלינגמן "אחרי המכירה דיסקונט יכול יהיה להציג שיפור בשיעור הלימות הון שיכול יהיה להגיע ל-9.75%. ברמה שכזו עולה ההסתברות כי הבנק יוכל לחלק דיבידנד חד פעמי בהיקף סביר וכן לחזור למדיניות של חלוקת דיבידנדים מהרווחים גם בעתיד".

היום פירסמה אנליסטית הבנקים של בנק מזרחי טפחות, אורית לוין עידכון למניות הבנקים לאחר הרבעון השלישי והצמידה לדיסקונת המלצת "תשואת שוק" לעומת המלצות "קנייה" שהעניקה לשלושת הבנקים הגדולים האחרים (לא כולל מזרחי טפחות).

לדבריה האנליסטית, "מהלכי ההתייעלות של הבנק, לצד מהלכים לשיפור יחס ההון ליבה, יהיו במוקד תשומת הלב של הנהלת הבנק. אנו חוששים מההאטה בהכנסות המימוניות של הבנק בתשעת החודשים הראשונים של השנה. להערכתנו, בנטרול התנודות בשוק ההון, השפעת שער חליפין וכו', יוכל הבנק יוכל להשיג תשואה להון של כ 7-7.5% לאורך זמן. אנו סבורים שמחיר המניה הנוכחי משקף את מחירה הכלכלי ולכן ממליצים עליה בתשואת שוק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?