לאומי שוקי הון: "מדדי התל בונד הפכו למשמעותית פחות מסוכנים"

דודי רזניק: מרווחי מדדי התל בונד המובילים צנחו מרמות של מעל ל-3% אל מתחת לרמות של 2% על רקע היציאה של אידיבי ושינוי הרכב המדדים בשבוע שעבר
יעל גרונטמן | (2)

"מדדי התל בונד הפכו למשמעותית פחות מסוכנים" כך כותב דודי רזניק, מנהל מחקר אג"ח בלאומי שוקי הון בסקירתו השבועית, על רקע המשך ירידת המרווחים בשוק אג"ח החברות. את הדברים כותב רזניק בעקבות המגמה חיובית בשוק הקונצרני גם בשבוע שעבר, בו רשמו מדדי התל בונד צמודי המדד עלייה של כ- 29 נ"ב בממוצע, למרות ירידות המחירים שנרשמו באיגרות החוב הממשלתיות המקבילות.

"ככלל, תופעת העלייה בתיאבון לסיכון נותנת אותותיה בעליות שערים חדות יותר בקבוצות הדירוג הנמוכות, תופעה שלא נראתה מזה תקופה. כך לדוגמא מדד התל בונד צמודות יתר עלה השבוע ב 86 נ"ב לעומת עלייה מינורית של 11 נ"ב במדד התל בונד צמוד בנקים המגלם השקעה בקבוצות דירוג גבוהות יחסית".

רזניק מצביע גם על תופעת החזרה לנכסי סיכון שנתנה אותותיה גם בשוק הראשוני השבוע, כאשר 2 חברות בדירוג A חזרו לגייס. שיכון ובינוי גייסה מהציבור 537 מ' ש' ושלמה החזקות גייסה 117 מ' ש', שתיהן גייסו באמצעות הרחבה של סדרות קיימות. "נראה כי המשך המגמה החיובית בשווקים צפויה לפתוח בהדרגה את ה"סתימה" שאחזה בשוק הראשוני בחודשים האחרונים, עת ראינו רק חברות בדירוגים גבוהים או חברות כגון חברת חשמל (שגייסה בערבות מדינה) מגיעות לשוק הראשוני".

בלאומי שוקי הון מזכירים כי השבוע עודכנו מדדי התל בונד והפכו כצפוי למשמעותית מסוכנים פחות. מרווחי מדדי התל בונד המובילים צנחו מרמות של מעל ל-3% אל מתחת לרמות של 2% כתוצאה מיציאת איגרות אידיבי פיתוח בתחילת אוקטובר וכן כתוצאה מהעדכון האחרון השבוע של מדדי התל בונד.

כך מדד התל בונד 20 מורכב היום מ-51.5%, 10% חברת חשמל והיתר תקשורת, נדל"ן, כימיה, מסחר ואחזקות בחלקים קטנים יחסית. מדד הל-בונד 40 גם מורכב מכ-51.6% בנקים, אם כי כאן הפיזור יותר גבוה עם 27% בענף הנדל"ן ו-10% בחברות החזקה. "לאור העובדה כי אנו מעדיפים להגדיל מעט רמת הסיכון באפיק הקונצרני ולאור והפיזור המעט גבוה יותר במדד התל בונד 40 נראה כי בשלב זה אחזקה בו עדיפה".

על השינוי שחל במבנה מדד התל בונד השקלי שכולל כ-40% בנקים ופיזור מגוון בין ענפי התקשורת, ההחזקות, הנדל"ן והכימיה, אומר רזניק " המדד בהחלט מעניין להשקעה, אם כי החיסרון בו היא העובדה שאג"ח חברת חשמל 23 שמהווה כ-7% מהמדד ונסחרת במרווח אפסי, פוגמת המרווח הממוצע של המדד הזה".

"ככלל עמדתנו לגבי השוק ממשיכה להיות אופטימית יחסית. בתקופה הקרובה נראה כי תהליך ירידת המרווחים עשוי להימשך בעיקר בכל הקשור לאיגרות בקבוצת הדירוג A. בקבוצת דירוג זו נראה כי רמת המרווחים עוד עשויה לרדת לאור רמת המרווחים הגבוהה למרות עליות השערים של השבועות האחרונים.

רזניק מציין כי בעולם ובעיקר בארה"ב נמשכות עליות שערים תוך ירידות

במרווחים בשוק האג"ח הקונצרני. המרווחים על אגרות החוב בארה"ב מצויים כיום ברמות שפל שלא נראו מאז 2007 , כאשר גם התשואות של העקום האמריקני לא רחוקות מרמות השפל".

בהתייחסות לשוק האג"ח הממשלתיות רזניק טוען כי הירידה הצפויה בסביבת האינפלציה עשויה לגרום להמשך ירידת הציפיות האינפלציוניות ולהשפיע בשוק האג"ח הממשלתיות בעיקר בחלק הקצר בינוני של העקום, לפיכך הוא ממשיך להמליץ על מח"מ של 5-6 שנים, "להערכתנו השקלים הלא צמודים בטווחים של 3-6שנים הינם אטרקטיבים ביותר כרגע להשקעה, על רקע הערכתנו כי הריבית לא צפויה לעלות עוד תקופה ארוכה (תוך אפשרות אף לירידת ריבית נוספת בהמשך)".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    זהירות !!! פחות מסוכן = מסוכן מאד (כי 0* כל דבר תמיד=0) (ל"ת)
    ישראל ישראלי 22/10/2012 06:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לאחר ההצהרות האלה צריך לברוח מתל בונד (ל"ת)
    מומו 21/10/2012 14:18
    הגב לתגובה זו
דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון. 

עוזי לוי, מנכ"ל מבנה. קרדיט: איל תגרעוזי לוי, מנכ"ל מבנה. קרדיט: איל תגר
דוחות

מבנה נדל"ן: עלייה של 4% ברווח הנקי ו-4% ב-NOI מנכסים זהים

הרווח הנקי לבעלי המניות עלה ל-129 מיליון שקל, ה-NOI מנכסים זהים בישראל צמח ל-208 מיליון שקל וה-AFFO (המתואם) עלה ב-2% ל-158 מיליון שקל; שיעור התפוסה בישראל עלה ל-94.1% לקראת אכלוס פרויקט הדגל "מבנה הסוללים" בתחילת 2026

צלי אהרון |

חברת מבנה נדל"ן  מבנה 1.17%  , העוסקת בנדל"ן להשקעה לתעשיה,משרדים ומרכזים מסחריים, וייזום פרוייקטי בנייה - דיווחה על תוצאות די טובות לרבעון השלישי של השנה, מהן עולה תמונה של יציבות וצמיחה מתונה בפרמטרים התפעוליים המרכזיים. הרווח הנקי לבעלי המניות עלה בכ-4% והסתכם בכ-129 מיליון שקל, לעומת כ-123 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלה הרווח הנקי בכ-33% והגיע ל-550 מיליון שקל, בעיקר בזכות שערוכים ועליית ערך נדל"ן להשקעה כמו גם מכירת דירות בפרויקט "מבנה הסוללים" בתל אביב לקרן מגוריט מגוריט 1.21%  .

במהלך הרבעון נרשמה גם עלייה של כ-4% ב-NOI מנכסים זהים בישראל, שהסתכם בכ-208 מיליון שקל, לעומת כ-200 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול מיוחס לעליית דמי השכירות הריאליים ולעליית המדד. ה-NOI הכולל עמד על כ-218 מיליון שקל ומצביע על עלייה מתונה לעומת 216 מיליון שקל ברבעון המקביל, כאשר החברה מציינת כי העלייה בישראל קוזזה חלקית על ידי ירידה בפעילות בחו"ל, לאחר מימוש נכסים כחלק מהאסטרטגיה להתמקדות בשוק המקומי. כמו כן, החברה אשררה את תחזיתה השנתית ל-NOI בטווח של 850-875 מיליון שקל.

מדד נוסף המצביע על יציבות יחסית מבחינה תפעולית הוא ה-AFFO (FFO לפי גישת ההנהלה), שעלה ברבעון בכ-2% והסתכם בכ-158 מיליון שקל, לעומת כ-155 מיליון שקל ברבעון המקביל. גם כאן החברה שומרת על תחזית שנתית של 600-620 מיליון שקל.

בתחום התפוסה, מציגה מבנה שיפור יחסי: שיעור התפוסה בנכסים בישראל עלה ל-94.1%, זאת בנטרול נכסים המצויים בשלבי אכלוס ראשוני. לשם השוואה, שיעור התפוסה עמד על 93.6% בסוף 2024 ועל 92.7% בסוף 2023. נראה כי המגמה החיובית נובעת הן מגידול בביקוש לנכסים מניבים בתחומי תעסוקה ולוגיסטיקה, והן מהמשך השבחת נכסים קיימים ברחבי הארץ.ההון העצמי המאוחד של החברה עלה לכ-8.6 מיליארד שקל לעומת 8.3 מיליארד שקל בסוף 2024, וזאת למרות חלוקת דיבידנד של 70 מיליון שקל וביצוע רכישה עצמית של מניות בהיקף של כ-194 מיליון שקל. יתרות המזומנים ושווי המזומנים עמדו בסוף ספטמבר על כ-665 מיליון שקל, והחוב הפיננסי נטו הסתכם בכ-8 מיליארד שקל.