תעוכב יציאתו מהארץ של מנהל פעיל או בעל שליטה בחברה שחייבת מס

בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג: ועדת שרים לחקיקה אישרה את טיוטת החוק לטיפול בהון השחור, הגברת האכיפה והעמקת גביית המסים
יעל גרונטמן | (6)

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום את טיוטת החוק שהביא שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, המעניקה לרשות המסים כלים חדשים בהתמודדות עם ההון השחור, העמקת גביית המסים והגברת האכיפה. בהצעת החוק כלולים שינויים במרבית חוקי המס, אשר יאפשרו צמצום בהיקף העלמות המס, שיפור וייעול גביית המסים, שיפור באיסוף המידע והדיווח לרשות המסים, וכן מלחמה בתופעת הלבנת ההון וההון השחור.

מרבית ההצעות הכלולות בהצעת החוק שאושרה היום הינן פרי עבודתו של צוות שהוקם על ידי שר האוצר בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג, בנוגע להגברת האכיפה וההתמודדות עם ה"כלכלה השחורה". בראש הצוות עומד מנהל רשות המסים, דורון ארבלי, וחברים בו המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, סגן הממונה על התקציבים, מאיר בינג ובכירים נוספים מהנהלת רשות המסים, מאגף התקציבים וממשרד המשפטים.

לדברי דורון ארבלי, מנהל רשות המסים התיקון שעבר הינו הישג משמעותי למשרד האוצר ורשות המסים אשר יחד עם מהלכים נוספים שבוצעו לאחרונה ומתבצעים בימים אלה יעצים את היכולת של הרשות להתמודד עם סרבני תשלום מסים ולהתמודד עם ה"כלכלה השחורה".

על מנת לייעל ולהגביר את האכיפה ולצמצם את תופעת ההון השחור כוללת הצעת החוק תיקון לחוק איסור הלבנת הון לפיו יתווספו לעבירות המקור לפי החוק גם עבירות מס עם יסוד נפשי של כוונה לפי חוקי המס השונים. בנוסף, מוצע לתקן את החוק כך שתתאפשר העברה ישירה של מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון אל רשות המסים. צעד נוסף שנועד לסייע בהתמודדות עם הכלכלה השחורה הוא תיקון לחוק מע"מ הקובע נכון להיום כי בעסקאות בין עוסקים לא יתאפשר לשלם במזומן בעסקאות שערך הנכסים או השירותים בהן עלה על 20,000 שקל. בהצעת החוק מוצע לקבוע כי על הפרת החוק ניתן יהיה להטיל קנס אזרחי בשיעור של 15% מסכום העסקה וכן לקבוע כי סכום העסקה המרבי יופחת ל- 10,000 שקל.

בתחום של חיזוק יכולת האכיפה והגבייה של הרשות מוצעים, תיקונים לחוקי המס במטרה לאפשר גביית חובות מס בהעברת נכסים ללא תמורה או פעילות בין קרובים וכן התחמקות מתשלום מס על ידי "גלגול חברות". תיקון דומה מתמודד עם התופעה של הברחת נכסים בין בני זוג ומציע לקבוע כי ניתן יהיה לגבות חוב מס בנסיבות של העברת נכסים, ללא תמורה או בתמורה חלקית, כל עוד לא עברו חמש שנים, במקום שלוש כיום, מתום שנת המס שבה היה חוב המס או שבה הועברו הנכסים.

עוד מוצע לתקן את פקודת מס הכנסה כך שבמקרה של חוב מס של חברה, ניתן יהיה לעכב יציאה מן הארץ של מנהל פעיל או בעל שליטה בחברה. כן מוצע לקבוע בחוק הבלו, סעיף לפיו המנהל יהיה רשאי לבקש מבית משפט השלום לצוות על עיכוב יציאה מן הארץ של כל אדם אשר נדרש לשלם בלו ולא עשה כן, או מנהל פעיל בחברה אשר נדרשה לשלם בלו והיה למנהל רשות המסים חשד סביר, כי הבלו לא ישולם.

כמו כן, במטרה לייעל ולשפר את גביית המסים, מוצע לקבוע בחוקי המס סמכויות דומות לסמכויות של המרכז לגביית קנסות, לרבות: הגבלת החייב מלקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר, הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, הגבלת החייב מלייסד תאגיד, הגבלת החייב מלקבל, מלהחזיק או מלחדש רישיון נהיגה.

תיקון נוסף מוצע לחוק מיסוי רווחי נפט, לפיו ניתן יהיה להגדיל מקדמות אם פקיד השומה סבור כי המקדמות ששולמו היו נמוכות מדי, וכן להטיל קנסות בגין אי תשלום מקדמות.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    משה 14/10/2012 18:16
    הגב לתגובה זו
    איך הוא יעביר את זה לפני הפריימריס ..?
  • 5.
    שטייניץ הולך ומיתגלה כלוחם ללא חת בשחיתות ובהעלמות המס (ל"ת)
    נווה 14/10/2012 16:10
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אז המטוסים יטוסו ריקים... (ל"ת)
    איציק ר 14/10/2012 15:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    טווח ארוך 14/10/2012 15:12
    הגב לתגובה זו
    איסור על עסקאות במזומן ,כך ימנעו הלבנת הון בצורה הכי טובה סמכויות גביה נוספות למס הכנסה זה אסון לאומי , גם כך מרכז לגביית קנסות (הוצל"פ) לשעבר הוא ביזיון לאומי
  • 2.
    14/10/2012 15:03
    הגב לתגובה זו
    ולא משלמים מס
  • 1.
    במקום להילחם בפרזיטים הוא נלחם ביזמים. (ל"ת)
    יד הנפץ 14/10/2012 14:51
    הגב לתגובה זו
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע 1.01%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלטשולר עולה 3%, ניו מד יורדת 1.5%; המדדים בעליות

פתיחה חזקה בת"א ברקע העליות החזקות מעבר לים; עונת הדוחות ממשיכה עם ניו-מד, ובהמשך יצטרפו חברות נוספות; ג'י סיטי מתקנת מהירידות החדות של הימים האחרונים
מערכת ביזפורטל |

פתיחה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.7% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.1%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים עולה 0.5%, מדד הביטוח מוסיף 0.6%, מדד הנדל"ן עולה 0.6% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.  


ג’י סיטי ג'י סיטי 0.93%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?



לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.


בגזרה הגיאופוליטית, אתמול ישראל קיבלה גופת חטוף אחרי 4,118 ימים. נכון לבוקר זה, נותרו עוד 4 חללים בעזה, וכאשר האחרון יחזור זה אמור להיות האות להתקדם לשלב השני והמורכב לא פחות. הפסקת האש עדיין שברירית, ורואים את זה גם בדיווחים שמגיעים מאזור לבנון, כאשר צה"ל תוקף מדי פעם בהתאם להתפתחויות בגזרה הצפונית.