תעוכב יציאתו מהארץ של מנהל פעיל או בעל שליטה בחברה שחייבת מס
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום את טיוטת החוק שהביא שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, המעניקה לרשות המסים כלים חדשים בהתמודדות עם ההון השחור, העמקת גביית המסים והגברת האכיפה. בהצעת החוק כלולים שינויים במרבית חוקי המס, אשר יאפשרו צמצום בהיקף העלמות המס, שיפור וייעול גביית המסים, שיפור באיסוף המידע והדיווח לרשות המסים, וכן מלחמה בתופעת הלבנת ההון וההון השחור.
מרבית ההצעות הכלולות בהצעת החוק שאושרה היום הינן פרי עבודתו של צוות שהוקם על ידי שר האוצר בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג, בנוגע להגברת האכיפה וההתמודדות עם ה"כלכלה השחורה". בראש הצוות עומד מנהל רשות המסים, דורון ארבלי, וחברים בו המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, סגן הממונה על התקציבים, מאיר בינג ובכירים נוספים מהנהלת רשות המסים, מאגף התקציבים וממשרד המשפטים.
לדברי דורון ארבלי, מנהל רשות המסים התיקון שעבר הינו הישג משמעותי למשרד האוצר ורשות המסים אשר יחד עם מהלכים נוספים שבוצעו לאחרונה ומתבצעים בימים אלה יעצים את היכולת של הרשות להתמודד עם סרבני תשלום מסים ולהתמודד עם ה"כלכלה השחורה".
על מנת לייעל ולהגביר את האכיפה ולצמצם את תופעת ההון השחור כוללת הצעת החוק תיקון לחוק איסור הלבנת הון לפיו יתווספו לעבירות המקור לפי החוק גם עבירות מס עם יסוד נפשי של כוונה לפי חוקי המס השונים. בנוסף, מוצע לתקן את החוק כך שתתאפשר העברה ישירה של מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון אל רשות המסים. צעד נוסף שנועד לסייע בהתמודדות עם הכלכלה השחורה הוא תיקון לחוק מע"מ הקובע נכון להיום כי בעסקאות בין עוסקים לא יתאפשר לשלם במזומן בעסקאות שערך הנכסים או השירותים בהן עלה על 20,000 שקל. בהצעת החוק מוצע לקבוע כי על הפרת החוק ניתן יהיה להטיל קנס אזרחי בשיעור של 15% מסכום העסקה וכן לקבוע כי סכום העסקה המרבי יופחת ל- 10,000 שקל.
בתחום של חיזוק יכולת האכיפה והגבייה של הרשות מוצעים, תיקונים לחוקי המס במטרה לאפשר גביית חובות מס בהעברת נכסים ללא תמורה או פעילות בין קרובים וכן התחמקות מתשלום מס על ידי "גלגול חברות". תיקון דומה מתמודד עם התופעה של הברחת נכסים בין בני זוג ומציע לקבוע כי ניתן יהיה לגבות חוב מס בנסיבות של העברת נכסים, ללא תמורה או בתמורה חלקית, כל עוד לא עברו חמש שנים, במקום שלוש כיום, מתום שנת המס שבה היה חוב המס או שבה הועברו הנכסים.
עוד מוצע לתקן את פקודת מס הכנסה כך שבמקרה של חוב מס של חברה, ניתן יהיה לעכב יציאה מן הארץ של מנהל פעיל או בעל שליטה בחברה. כן מוצע לקבוע בחוק הבלו, סעיף לפיו המנהל יהיה רשאי לבקש מבית משפט השלום לצוות על עיכוב יציאה מן הארץ של כל אדם אשר נדרש לשלם בלו ולא עשה כן, או מנהל פעיל בחברה אשר נדרשה לשלם בלו והיה למנהל רשות המסים חשד סביר, כי הבלו לא ישולם.
כמו כן, במטרה לייעל ולשפר את גביית המסים, מוצע לקבוע בחוקי המס סמכויות דומות לסמכויות של המרכז לגביית קנסות, לרבות: הגבלת החייב מלקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר, הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, הגבלת החייב מלייסד תאגיד, הגבלת החייב מלקבל, מלהחזיק או מלחדש רישיון נהיגה.
תיקון נוסף מוצע לחוק מיסוי רווחי נפט, לפיו ניתן יהיה להגדיל מקדמות אם פקיד השומה סבור כי המקדמות ששולמו היו נמוכות מדי, וכן להטיל קנסות בגין אי תשלום מקדמות.
- 6.משה 14/10/2012 18:16הגב לתגובה זואיך הוא יעביר את זה לפני הפריימריס ..?
- 5.שטייניץ הולך ומיתגלה כלוחם ללא חת בשחיתות ובהעלמות המס (ל"ת)נווה 14/10/2012 16:10הגב לתגובה זו
- 4.אז המטוסים יטוסו ריקים... (ל"ת)איציק ר 14/10/2012 15:58הגב לתגובה זו
- 3.טווח ארוך 14/10/2012 15:12הגב לתגובה זואיסור על עסקאות במזומן ,כך ימנעו הלבנת הון בצורה הכי טובה סמכויות גביה נוספות למס הכנסה זה אסון לאומי , גם כך מרכז לגביית קנסות (הוצל"פ) לשעבר הוא ביזיון לאומי
- 2.14/10/2012 15:03הגב לתגובה זוולא משלמים מס
- 1.במקום להילחם בפרזיטים הוא נלחם ביזמים. (ל"ת)יד הנפץ 14/10/2012 14:51הגב לתגובה זו
מאיר שמיר עשה פי 8 על ההשקעה בלנדבאזז; עכשיו ה-IPO
מבטח שמיר של מאיר שמיר השקיעה 34 מיליון שקל וצפויה אחרי ה-IPO להיות עם החזקה של 280-300 מיליון שקל. רווח פוטנציאלי של כ-260 מיליון שקל, מתוכו כ-130 מיליון שקל אמור להירשם בהמשך
מבטח שמיר החזקות מבטח שמיר 0% היא אחת מחברות ההחזקה הוותיקות והטובות בבורסה בת"א. היא מייצרת תשואות עודפות על פני זמן כשהשווי הנוכחי שלה מסתכם ב-2.5 מיליארד שקל, אחרי מהלך של פי 5 ב-5 השנים האחרונות. בראש החברה עומד מאיר שמיר שבכלל התחיל בתחום הביטוח והפך את החברה מסוג של סוכנות ביטוח לחברת החזקות עפ פעילות רחבה בתחום האשראי החוץ בנקאי דרך מניף, פעילות בנדל"ן דרך שורה של חברות, פעילות באנרגיה דרך החזקה בתחנות כוח והחזקה גם במניות טכנולוגיה.
על פני השנים שמיר ידע לקנות נמוך ולמכור יקר, כשאת עסקת החלומות הוא עשה בתנובה - רכישה יחד עם אייפקס את השליטה ומכירה תוך כמה שנים בשווי כפול. מבטח השקיעה כ-600 מיליון שקל ונפגשה עם כ-1.2 מיליארד שקל, כשמאז ההצלחה הגדולה היתה במניף שהונפקה בבורסה לפני כארבע שנים ומאז שינק שוויה יותר מפי 2 לשווי של כ-1.25 מיליארד שקל. החזקתה של מבטח מסתכמת בכ-600 מיליון שקל, כשהיא גם נהנתה מדיבידנדים שוטפים.
בעשור האחרון הקבוצה משקיעה הרבה בתחנות כוח שהפכו למרכיב הגדול בסל השקעות שלה. זה תחום שדורש סבלנות, ולשמיר יש סבלנות. לפני כשש שנים נכנסה הקבוצה לשותפות בתחנת אלון תבור והיא רכשה מאז נתח במספר תחנות עם תפוקה כוללת שמועכת בכ-1,800 מגוואט. כמו כן, החברה מקימה את תחנת קסם בעלות של מעל 4 מיליארד שקל. גם את תחום האנרגיה ידע שמיר לתרגם לרווחים כשהכניס את כלל להשקעה בתחום לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל.
ואחרי תנובה, מימון חוץ בנקאי ואנרגיה, מגיע תורה של הטכנולוגיה. חברת הפינטק לנדבאזז (Lendbuzz), שהוקמה על ידי הישראלים אמיתי קלמר וד"ר דן רביב, ומספקת ניתוח פיננסי טכנולוגי מבוסס AI של לווים בעיקר לסוכניות רכב, מתקדמת צעד משמעותי בדרך להפיכתה לציבורית בוול סטריט. מבטח השקיעה בה 34 מיליון שקל כשההשקעה רשומה בספרים ב-166 מיליון שקל.
- תיק ההשקעות של מבטח שמיר עולה ל־5.4 מיליארד שקל; מגזר הטכנולוגיה מכביד על הרבעון
- אנרג'יאן ושותפות תמר יספקו גז לתחנת קסם תמורת 2.8 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנדבאזז נערכת לגיוס לפי שווי של 1.3-1.5 מיליארד דולר ומבטח מחזיקה בדילול כ-6.6% ממנה. ההחזקה צפויה להיות אחרי ההנפקה בשווי של 280-300 מיליון שקל וזו הצפת ערך מרשימה. פי 8 עד אפילו פי 10 תוך כ-5 שנים.
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
