קידוח 'מירה' טלטל את הכשרת הישוב - 900 מיליון שקל בתשואה של עד 18%

עופר נמרודי מקווה לשחזר את ההתאוששות של יצחק תשובה בשנת 2009 לאחר תגלית 'תמר'. במקרה של כשלון בקידוח 'מירה' - החזר החובות מצד הכשרת הישוב הוא אפשרי, אך מעט מאתגר יותר
תומר קורנפלד | (6)

בסוף 2008 שוק ההון סימן את יצחק תשובה כאחד הטייקונים שעלולים לקרוס במשבר הכלכלי. משבר האשראי שפקד את העולם שלח גם את תשואות האג"ח של קבוצת דלק להרקיע לשחקים והמשקיעים דאגו. אך אז, נתגלתה תגלית הגז 'תמר' ושינתה את מצבו של תשובה ב-180 מעלות. התגלית הגדילה דרמטית את שווי הנכסים של קבוצת דלק וביחד עם התאוששות השווקים ב-2009 הביטחון החזירה את התשואות לרמתן טרם המשבר.

במצב דומה ניצב היום איש העסקים עופר נמרודי, הבעלים של חברת הכשרת הישוב שפעילותה המרכזית הינה בתחום הנדל"ן המניב, אך לפני כשנתיים נכנסה לתחום הנפט והנפיקה את הכשרה אנרגיה. תשואות האג"ח של החברה הרקיעו בחודש שחלף עד לרמה של 18%, בין היתר ברקע לצניחה החדה במניית הכשרה אנרגיה בעקבות התקלה בקידוח 'מירה 1' אשר מתבצע בימים אלו.

תוצאות קידוח 'מירה 1' גם צפויות להשפיע על חברת הכשרת הישוב באופן דומה לרוח הגבית שקיבל יצחק תשובה לאחר תגלית 'תמר'. האם לנמרודי יהיה מזל כפי שהיה לתשובה, נדע בעוד כשבוע לאחר שהקידוח יושלם.

בדומה ליצחק תשובה, בדו"ח הכספי שפרסמה הכשרת הישוב היא אינה בונה על קבלת דיבידנדים מהכשרה אנרגיה. אך עם זאת, תגלית גז במידה ותתרחש, תגדיל את השווי הנכסי של קבוצת הכשרת הישוב ועשויה באופן תיאורטי לאפשר לעופר נמרודי למחזר חובות בקבוצת הכשרת הישוב באמצעות שוק ההון.

חובות של 900 מיליון שקל

בסוף יוני, לחברת הכשרת הישוב היו התחייבויות של כ-900 מיליון שקל למחזיקי איגרות החוב. כמו כן לחברה ישנו אשראי בנקאי בהיקף של כ-400 מיליון שקל. בחודש האחרונים מממשת החברה תוכנית לרכישה עצמית של אג"ח בהיקף של 45 מיליון שקל. החברה רכשה אג"ח בהיקף של כ-17 מיליון שקל והצליחה להקטין את החוב, אך הדבר עדיין לא בא לידי ביטוי בתשואות האג"ח בבורסה.

מניתוח דו"ח תזרים המזומנים של החברה עולה כי על הכשרת הישוב לפרוע כ-23 מיליון שקל למחזיקי האג"ח עד סוף השנה. בשנת 2013 צפויה החברה לפרוע תשלומים בהיקף של 116 מיליון שקל, מתוכם 70 מיליון שקל הינם תשלומי קרן. על מנת לעמוד בהתחייבויות, בהכשרת הישוב בונים על גיוס חוב (לאו דווקא משוק ההון) בהיקף של כ-150 מיליון שקל בשנת 2013 וגיוס נוסף בשנת 2014.

על התוצאות הכספיות של הכשרת הישוב לרבעון השני העיבו התוצאות הכספיות של מעריב. בהכשרת הישוב מחקו 56 מיליון שקל על חברת הבת והחל מהרבעון השלישי לא צפויים הפסדים נוספים בגין ההשקעה בחברת מעריב. בנטרול ההפחתה, הייתה הכשרת הישוב מציגה רווח נקי הנובע מהשכרת נכסים, בנייה ומלונאות.

חלק ניכר מהפאניקה שאוחזת באג"ח של הכשרת הישוב קשורה לחברת חיפושי הנפט הכשרה אנרגיה שספגה טלטלה. מניית החברה מחקה כמחצית משוויה לאחר שצינורות נתקעו בקידוח ומחקה למשקיעים כ-370 מיליון שקל. הכשרת הישוב המחזיקה ב-55% ממניות הכשרה אנרגיה איבדה על הנייר נכסים בהיקף של 200 מיליון שקל. בתגובה: מחזיקי האג"ח של הכשרת הישוב החלו לטפס.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אורן 06/09/2012 10:04
    הגב לתגובה זו
    נמרודי התחיל עם קומבינות אביו באירן אף אחד לא מבין איך שגריר הפך למיליונר עכשיו גם הבן שתעבת הבצע שלו הצליחה למחוק מיליונים מכל מני משקיעים גם מוסדיים שקברו כספי חסכונות בעומק הים. אפה הימים שהבנקים ניהלו את הכסף? היה הרבה יותר טוב
  • 4.
    אסי1000 03/09/2012 07:56
    הגב לתגובה זו
    האם הכתב באמת קרא את הדוחות הכספיים של החברה? החברה מייצרת כסף ממספר מגוון של חברות בארץ ובעולם. לחברה תזרים חיובי מפעילות שוטפת לאורך זמן. לחברה מספר נכסים אטרקטיביים שניתן לשעבד כנגד חוב עתידי כמו קניון שבעת הכוכבים שמשוערך בכ- 780 מיליון ש"ח. תפסיקו ליצור פאניקה בציבור, אתם גורמים לכדור השלג לגדול ולגדול כך שבסוף גם חברות אטרקטיביות לא יוכלו לגייס חוב בשוק ההון. זה יגרום להתיבשות שוק האג"ח הקונצרני ולפגיעה אנושה בחיסכון של כולנו...
  • חה.חה. חה קניון שבעת הכוכבים כבר משועבד לבנקים (ל"ת)
    ישראלי 09/09/2012 17:35
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אבו ג'רעה 03/09/2012 00:43
    הגב לתגובה זו
    הכל על חשבון הציבור :-)
  • 2.
    אני לא דואג לנמרודי - "ידע" להסתדר גם בעבר... (ל"ת)
    אבנר 02/09/2012 21:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא יספקו נתון הכמות,כמו במקרה שמשון. (ל"ת)
    רונן 02/09/2012 20:11
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?