בנק ישראל פירסם היום (ג') את דוח המדיניות המוניטרית למחצית הראשונה של שנת 2012. בבנק המרכזי חזרו על הערכות לפיהן הריבית צפויה להיוותר ברמתה הנוכחית עד סוף שנת 2013 וציינו שתחזית הצמיחה במשק נותרה על 3.1%, למרות שייתכן כי כבר בספטמבר תופחת תחזית הצמיחה ותחזית האינפלציה - אם המשבר הפיננסי באירופה יחריף.

"המדיניות המוניטרית נקבעה כדי לחזק את יכולתו של המשק להתמודד עם העמקת ההאטה במשק העולמי ועם השפעותיה השליליות האפשריות על כלכלת ישראל. קביעת המדיניות במהלך התקופה הנסקרת לוותה באי-ודאות גבוהה לגבי התפתחות התוצר, שכן האינדיקטורים לפעילות היו מעורבים: חלקם הצביע על המשך האטה בצמיחת התוצר, חלקם הצביע על יציבות ואף על האצה מסוימת" .

בתחזית שפירסם בנק ישראל נכתב כי "הסיכון העיקרי לפעילות הריאלית בישראל נובע מהאפשרות שיתרחש משבר פיננסי באירופה, אשר יביא לידי החרפת המיתון שם".

הממשלה תתקשה לעמוד ביעדי הגירעון בשנתיים הקרובות

על המדיניות הפיסקאלית, אשר מבוצעת על ידי משרד האוצר כותבים כלכלני הבנק המרכזי כי "התרחבות ההתחייבויות התקציביות לשנת 2013 וההאטה בקצב הצמיחה בשנת 2012 , יקשו על הממשלה לעמוד ביעדי הגירעון לשנתיים

הקרובות".

הבנק שבראשו עומד הנגיד פישר טוען עוד כי "בתקציב המדינה לשנת 2013 נדרש קיצוץ משמעותי, על מנת שלא לחרוג מתקרת ההוצאות הקבועה בחוק, המאפשרת גידול ריאלי ניכר של כ-5% בהוצאה הציבורית; זאת לאור עלותן הגבוהה של תכניות רב-שנתיות שאימצה הממשלה.

"בנוסף על כך, גם אם לא תהיה חריגה מתקרת ההוצאות, יידרשו צעדים להגדלת הכנסות הממשלה כדי שלא לחרוג מתקרת יעד הגירעון החדש לשנת 2013 , שהממשלה החליטה עליו ביולי 2012, ושהוכפל ל-3%. יישום הצעדים בתחום המסים לאור החלטות הממשלה בסוף יולי, יתרום להגדלת ההכנסות

ממיסים, ויסייע בהשגת היעד החדש של הגירעון" נכתב בדוח.

הריבית תישאר 2.25% עד סוף 2012

בחצי הראשון של שנת 2012 הופחתה הריבית במשק רק פעם אחת, בחודש פברואר ב-0.25% לרמה של 2.5%. בתום החציון, החליטה הוועדה המוניטרית להוריד את הריבית לחודש יולי ב-0.25% ובהחלטה האחרונה להותיר את הריבית לחודש אוגוסט ללא שינוי, ברמה של 2.25%.

מהתחזית שפירסמה מחלקת המחקר בבנק ישראל שערכה את הדוח עולה כי שיעור הצמיחה של התוצר ב-2012 צפוי להסתכם ב-3.1%, בהמשך לקצב הצמיחה המתון במחצית השנייה של 2011, וללא שינוי מהתחזית הקודמת. על פי אותה תחזית, ריבית בנק ישראל צפויה להיוותר, ברמה של 2.25% עד סוף 2013, על רקע המשך ההאטה הצפוי בפעילות הריאלית וסביבת האינפלציה הצפויה בשנה הקרובה. תוואי הריבית הצפוי נמוך מהתחזית הקודמת, שהעריכה אי-שינוי בריבית ברמה של 2.5%.

נציין כי את התחזית, כולל ההערכה כי הריבית במשק תישאר ברמה של 2.25% עד סוף 2013, פירסם כבר בנק ישראל במסגרת החלטת הריבית ליולי שהיתה ב-26 ביוני, ולכן אין בכך משום חידוש לשחקנים בשוק ההון.

תחזית האינפלציה הופחתה

מדד המחירים לצרכן עלה ב-1% בלבד מתחילת השנה ועד סוף חודש יוני, בגבול התחתון של טווח יעד האינפלציה (בין 1% ל-3%). בבנק ישראל מציינים כי מגמת הירידה בשיעור השנתי של עליית המדד, שהחלה ביולי 2011, נמשכה גם במחצית הנסקרת.

בניכוי רכיבי הדיור והאנרגיה, ירד המדד בשנים עשר החודשים האחרונים ב-0.6%. בציפיות לאינפלציה לשנה נרשמה עלייה במהלך הרבעון הראשון, לרמה של כ-2.5% אחוזים, ובמהלך הרבעון השני ירדו ציפיות אלה והגיעו לסביבת המרכז של טווח יעד האינפלציה.

על פי תחזית הצוות שנערכה בסוף יוני 2012, חטיבת המחקר מעריכה כי שיעור האינפלציה בארבעה הרבעונים הבאים יגיע ל-2.4%, מעט מעל אמצע התחום של יעד האינפלציה ונמוך מעט מהתחזית הקודמת, שעמדה על 2.6%.

היבוא גדל בשיעור חד

על הפעילות הריאלית המקומית, כותבית בדוח המדיניות המוניטרית של בנק ישראל כי "קצב הצמיחה של המשק הואט בתקופה הנסקרת לרמה של כ-3%. ההאטה בקצב הצמיחה של המשק המקומי, שהחלה ברבעון השני אשתקד, נמשכה במחצית הנסקרת. הצריכה, היצוא וההשקעה בנכסים קבועים עלו במתינות, ואילו היבוא גדל בשיעור חד.

בבנק ישראל מציינים כי "במהלך המחצית הראשונה של השנה עלה מעט שיעור האבטלה, במקביל לעלייה בשיעורי התעסוקה וההשתתפות, אולם שיעור האבטלה עדיין נמוך יחסית לעבר".

תיתכן הפחתת תחזית צמיחה ואינפלציה בספטמבר

"רמת הפעילות בגוש האירו נותרה ללא שינוי ברבעון הראשון של השנה ונראה שהיא התכווצה ברבעון השני, בד בבד עם התגברות משבר החוב במספר מדינות בגוש זה ועם התגברות החשש, שמא מדינה אחת או יותר תפרוש ממנו. במשקים המתעוררים העיקריים התעצמה ההאטה בקצב צמיחת התוצר. בארצות הברית נמשכה הצמיחה המתונה ברבעון הראשון, אולם ברביע השני ניכרה שוב היחלשות בפעילות. הבנקים המרכזיים הגבירו את המדיניות המרחיבה, תוך שמירה על ריביות נמוכות והזרמת נזילות לשווקים באירופה".

בתחזית שפירסם בנק ישראל נכתב עוד כי על רקע החרפת המשבר הפיננסי והמיתון באירופה, המסכנים את הפעילות הריאלית בישראל "במהלך חודש יולי 2012, לאחר התקופה הנסקרת, נוספו אינדיקטורים (ועדכונים) המחזקים את ההערכה בדבר האטה בפועל וצפויה של הפעילות הכלכלית. אם אינדיקטורים אלה יתמידו, ניתן להניח שחטיבת המחקר, בתחזיתה הבאה (שתיערך בסוף ספטמבר 2012), תעדכן כלפי מטה את נתוני האינפלציה והצמיחה לשנת 2013".

הפיחות התעצם אחרי התקופה הנסקרת

בבנק ישראל סקרו גם את השינויים שארעו במחצית הראשונה בשער החליפין, באותה התקופה השקל התחזק מול האירו ונחלש מול הדולר, אולם נשאר יציב ביחס לשער החליפין הנומינלי-אפקטיבי, תוך פיחות קל בערכו לקראת סוף התקופה הנסקרת, פיחות שנמשך והתעצם גם אחריה.

"היציבות היחסית בשער החליפין הנומינלי-אפקטיבי של השקל במהלך המחצית הנסקרת נובעת מכוחות שפעלו בשני כיוונים: מצד אחד, הגירעון בחשבון השוטף והירידה בפערי הריבית לעומת חוץ לארץ, לאחר הפחתת הריבית לחודש פברואר, גורמים התומכים בפיחות; ומצד שני - המצב הטוב של המשק הישראלי יחסית לעולם, גורם התומך בייסוף".

שוק המניות הישראלי נחלש גם ביחס לעולם

"מדדי המניות בישראל ירדו במחצית הנסקרת גם לעומת מדדי המניות המובילים בעולם, במקביל להמשך הירידה במחזורי המסחר. התשואות לפדיון באג"ח הממשלתי, השקלי והצמוד, פחתו במהלך המחצית הנסקרת, בדומה למגמה בעולם. לעומת זאת עלו פערי התשואות של אג"ח החברות לעומת האג"ח הממשלתי, בשל השפעה ניכרת של העלייה בתשואות האג"ח של מספר קבוצות עסקיות גדולות במשק.

בבנק ישראל מודעים לכך שגם האחזקות הפיננסיות של הזרים המשיכו להצטמצם במחצית הנסקרת, בעיקר באג"ח הממשלתיות ובמק"ם. סך האשראי למגזר העסקי עלה ב-3.1% במחצית הנסקרת (עד מאי, במונחים שנתיים), לאחר שעלה ב-3.2% אחוזים בשנת 2011. נמשכה היציבות ביחס בין האשראי העסקי לתוצר העסקי.

הירידה במחירי הדירות נבלמה