גליה מאור ויתרה על 3.25 מיליון שקלים וגם על שנה וחצי צינון

דירקטוריון בנק לאומי דן אמש, ואישר, את בקשתה של מנכ"ל הבנק היוצאת, גב' גליה מאור, לוותר על דרישתו כי תאריך את תקופת הצינון שלה מ-6 חודשים (הזמן בחוזה המקורי שלה) ל-24 חודשים, בתמורה לויתור שלה על הגמול הכספי בעבור התחייבות זו. המהלך מגיע לאחר לחץ ציבורי ולא מעט כותרות בעיתונים שהעלו תהיות באשר לגובה הסכום ונחיצות הצינון הארוך, דבר אשר ללא ספק פגע בשמה הטוב של מאור.

כידוע, ביקש דירקטוריון לאומי ממאור, להתחייב שלא לכהן, ולא לתת שירותים לבנקים ישראלים אחרים ו/או לשלוחותיהם בחו"ל, למשך 24 חודשים. זאת, במקום 6 חודשים בלבד, שנקבעו מלכתחילה בחוזה ההעסקה שלה. לאור חוות דעת של עו"ד נחום פיינברג, מומחה לדיני עבודה, שסבר כי לא ניתן היה לדרוש הארכת תקופת צינון, המהווה פגיעה בחופש העיסוק, ללא מתן תמורה נאותה, החליט הדירקטוריון להעניק לגב' מאור, כנגד התחייבות זו, תשלום בסך 3.25 מיליון שקלים.

בפנייתה ליו"ר הדירקטוריון, מר דוד ברודט, ציינה מאור כי משהתברר לה, בדיעבד, שהנושא עורר תגובות אשר פגעו בשמה הטוב, בשמו הטוב של הבנק, ובשמם הטוב של חברי הדירקטוריון, ועל מנת להשיב את הרוח הטובה והחיובית שהיתה מנת חלקה במשך למעלה מ-20 שנות שירותה בבנק, היא מבקשת שהדירקטוריון יוותר על ההסכמה בין הצדדים להארכת תקופת הצינון, וכנגד זאת, תוותר היא, כמובן, על התגמול האמור.

כאמור, אישר הדירקטוריון בישיבתו אמש את בקשתה של מאור, לאחר שהגיע למסקנה שבנסיבות שנוצרו ולטובת הבנק, ראוי לבטל את ההסכמה האמורה.

התשלום בסך של 3.25 מיליון שקלים היה אמור להצטרף לחבילת פרישה של לא פחות מ-8 מיליון שקל אותה קיבלה מאור שהודיעה על פרישתה בתחילת השנה מבנק לאומי לאחר 17 שנים בתפקיד המנכ"ל. מאור זכאית לפיצויים בגובה של 200% ממשכורתה האחרונה שהסתכמה בכ-210 אלף שקל לכל שנת העסקתה בבנק. מעבר לכך היא זכאית לתוספת כספי הפנסיה.