גליה מאור ויתרה על 3.25 מיליון שקלים וגם על שנה וחצי צינון
דירקטוריון בנק לאומי דן אמש, ואישר, את בקשתה של מנכ"ל הבנק היוצאת, גב' גליה מאור, לוותר על דרישתו כי תאריך את תקופת הצינון שלה מ-6 חודשים (הזמן בחוזה המקורי שלה) ל-24 חודשים, בתמורה לויתור שלה על הגמול הכספי בעבור התחייבות זו. המהלך מגיע לאחר לחץ ציבורי ולא מעט כותרות בעיתונים שהעלו תהיות באשר לגובה הסכום ונחיצות הצינון הארוך, דבר אשר ללא ספק פגע בשמה הטוב של מאור.
כידוע, ביקש דירקטוריון לאומי ממאור, להתחייב שלא לכהן, ולא לתת שירותים לבנקים ישראלים אחרים ו/או לשלוחותיהם בחו"ל, למשך 24 חודשים. זאת, במקום 6 חודשים בלבד, שנקבעו מלכתחילה בחוזה ההעסקה שלה. לאור חוות דעת של עו"ד נחום פיינברג, מומחה לדיני עבודה, שסבר כי לא ניתן היה לדרוש הארכת תקופת צינון, המהווה פגיעה בחופש העיסוק, ללא מתן תמורה נאותה, החליט הדירקטוריון להעניק לגב' מאור, כנגד התחייבות זו, תשלום בסך 3.25 מיליון שקלים.
בפנייתה ליו"ר הדירקטוריון, מר דוד ברודט, ציינה מאור כי משהתברר לה, בדיעבד, שהנושא עורר תגובות אשר פגעו בשמה הטוב, בשמו הטוב של הבנק, ובשמם הטוב של חברי הדירקטוריון, ועל מנת להשיב את הרוח הטובה והחיובית שהיתה מנת חלקה במשך למעלה מ-20 שנות שירותה בבנק, היא מבקשת שהדירקטוריון יוותר על ההסכמה בין הצדדים להארכת תקופת הצינון, וכנגד זאת, תוותר היא, כמובן, על התגמול האמור.
כאמור, אישר הדירקטוריון בישיבתו אמש את בקשתה של מאור, לאחר שהגיע למסקנה שבנסיבות שנוצרו ולטובת הבנק, ראוי לבטל את ההסכמה האמורה.
התשלום בסך של 3.25 מיליון שקלים היה אמור להצטרף לחבילת פרישה של לא פחות מ-8 מיליון שקל אותה קיבלה מאור שהודיעה על פרישתה בתחילת השנה מבנק לאומי לאחר 17 שנים בתפקיד המנכ"ל. מאור זכאית לפיצויים בגובה של 200% ממשכורתה האחרונה שהסתכמה בכ-210 אלף שקל לכל שנת העסקתה בבנק. מעבר לכך היא זכאית לתוספת כספי הפנסיה.
- 8.דניאל 05/06/2012 10:36הגב לתגובה זותראו מה היא בעצם אומרת, היא לא מוותרת על האתנן כי הגיעה למסקנה שטעתה, אלא רק כי זה פוגע "בשמה הטוב"
- 7.חי במינוס 05/06/2012 10:27הגב לתגובה זוביניהם אלא יעבירו אותו כדוידנד. בנוסף, אם יהי חסר לגליה לגמור את החודש,מוכן לתרום לה.
- 6.hi 05/06/2012 09:21הגב לתגובה זוסוף גנב לתליה
- 5.אל תדאגו הבנק יתן לגליה "מתן בסתר" (ל"ת)אפי 05/06/2012 09:14הגב לתגובה זו
- 4.ישראל ישראלי 2012 05/06/2012 09:11הגב לתגובה זואיזו אישה חכמה....השם שלה שווה יותר . עוד מיליון לא ישנה לה.
- 3.באמת אין דברים כאלה... (ל"ת)רינת 05/06/2012 09:08הגב לתגובה זו
- 2.מוטי 05/06/2012 09:07הגב לתגובה זואין ספק בכך שהיא מלכה
- 1.שראלי 05/06/2012 09:05הגב לתגובה זוהלו דרקטריון צאו ולמדודרך ארץ

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?