הצלחה במחקר: מכירות הטריאנדה של טבע יגדלו ל-670 מ' ד' ב-2013

מחקר שפורסם בכנס של איגוד האונקולוגים הקליניים בשיקגו: התרופה Treanda של טבע לטיפול בלימפומה מסוג נון הוצ'קין עובדת טוב יותר מהטיפול הסטנדרטי ויש לה פחות תופעות לוואי
יעל גרונטמן | (3)

התרופה טריאנדה (Treanda) של טבע המיועדת לטיפול בגידולים במערכת החיסון עובדת טוב יותר מהטיפול הסטנדרטי ועם פחות תופעות לוואי, כך עולה מהמצאים של מחקר שהוצגו בכנס של איגוד האונקולוגים הקליניים שנערך בשיקגו. ממצאי המחקר עליהם דווח האתר "בלומברג", עשויים להוביל לכך שיותר רופאים ירשמו את התרופה כטיפול ראשוני. תוצאות המחקר שפורסמו בכנס מראות כי במחקר ההשוואתי שנערך בין החולים שקיבלו את הטריאנדה של טבע ואת התרופה Rituxan של חברת רוש, עולה כי החולים שקיבלו את התרופה של טבע חיו יותר משלוש שנים מבלי שחלה התקדמות בגידולים, לעומת החולים שקיבלו טיפולים כימותרפיים שכללו את התרופה Rituxan של חברת רוש. המחקר בחן את מצבם של חולים שלקו בגידול איטי של לימפומה שטופלו עד כה בתרופות אחרות. הממצאים עשויה להקפיץ את מכירות הטריאנדה, אשר על פי הערכות צפויות לזנק ל-670 מיליון דולר בשנה הבאה, כך על פי הערכות ממוצעות של 8 אנליסטים שנאספו על ידי בלומברג. בשנה שעברה נמכרה התרופה ב-500 מיליון דולר. נציין כי תקופת הבלעדיות של טבע פוקעת בשנה הבאה, מה שעלול להצית תחרות מיצרניות גנריקה אחרות. המכירות הצפויות של התרופה בארה"ב בשנת 2012 צפויות להסתכם ב-580 מיליון דולר לאחר שברבעון הראשון הן הסתכמו בכ-148 מיליון דולר, כך שמדובר על צפי לגידול של כ-15.5% במכירות ב-2013. "טרינדה היא לא רק פחות רעילה אלא גם יותר אפקטיבית מרוב התרופות המשמשות בקו הטיפולי הראשון", אמר מתיאס רומל, פרופסור בביה"ס האוניברסיטאי לרפואה בגיסן שבגרמניה ששימש גם כאחד החוקרים במחקר זה והוסיף, "צריך לשקול את התרופה כטיפול מועדף, וכטיפול בקו החזית בעבור החולים". "הטיפול פותח לפני מספר עשורים במזרח גרמניה והיה נפוץ לשימוש במזרח אירופה במשך שנים רבות", אמר רומל והוסיף כי "רופאים מחוץ לגוש הסובייטי למדו על הטיפול הזה רק לאחר איחוד גרמניה והם חששו לעשות בטיפול זה שימוש". הטריאנדה של טבע זכתה באישור ה-FDA בארה"ב במארס 2008 כאשר ההתוויה של התרופה היתה לטיפול בחולים כרוניים בלוקמיה לימפומית, סרטן שפוגע ברקמות רכות בעצמות, במקום בו נוצרים תאי הדם. התרופה הוכרה 7 חודשים לאחר מכן כטיפול מגבה גם בחולים שלקו בלימפומה מסוג נון הוצ'קין שקצב הצמיחה שלה איטי. בתגובה לידיעה אמר היום האנליסט יונתן קרייזמן מכלל פיננסים ברוקראז', "ההצלחה של טבע עם הטריאנדה מהווה אינדיקציה מעודדת. להערכתנו בהתחשב במכפיל של 6.7x על ציפיות השוק ל-2013, ההודעה עשויה לגרור תגובה חיובית במניה. משמעות ההודעה היא סבירות גבוהה של מעבר הטריאנדה מתרופה לטיפול קו שני עם מכירות של 580 מיליון דולר ב-2012 לטיפול קו ראשון עם מכירות של מיליארד דולר ומעלה ב-2015".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    האם? 03/06/2012 09:13
    הגב לתגובה זו
    עדיף לא לקבוע ולצאת בכותרות, כי בשוק ההון כלום לא בטוח, יכול להיות שאכן טבע תרד בסביבות 3 אחוז, אך אתם מסכימים שהודעה שכזו יכולה לתת לטבע פוש למעלה ובטח ובטח של ירידה של פחות מ-2 אחוז. לתשומת ליבכם.
  • 1.
    מומחה 03/06/2012 08:41
    הגב לתגובה זו
    הוציאו הודעה בגלל המפולת שבדרך.
  • אתה שורטיסט מסכן (ל"ת)
    שקרן 03/06/2012 09:09
    הגב לתגובה זו
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?

האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים דיבידנד


בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.


הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין. 

והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.   


ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.

 הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח.  מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל. 


עונת הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי.  הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%) תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.

מייסדי רייזור לאבס, צילום: ניר סלקמןמייסדי רייזור לאבס, צילום: ניר סלקמן
דוחות

הזמנה אחת בשנתיים; האם רייזור בדרך למטה?

לקוח אחד, הזמנה מ-2023 שמסופקת בחלקים; איפה ה-AI המבריק ואיך זה שלחברה אין לקוחות

מנדי הניג |

רייזור -3.75%  מסכמת את המחצית הראשונה של 2025 עם הכנסות של 15.7 מיליון שקל פי שלושה מהתקופה המקבילה אבל מאחורי נתון הצמיחה המרשים לכאורה מסתתר הנתון הבא - כמעט כל השורה העליונה נשענת על עסקה אחת. עסקה שנחתמה עוד ברבעון הרביעי של 2023 עם תאגיד כרייה בינלאומי, בהיקף כולל של 78.6 מיליון שקל. פרויקט אחד, שמתממש בהדרגה, בלי שום צבר נוסף שיבטיח את המשך קצב ההכנסות בעתיד. בינתיים, רייזור שורפת לא מעט כסף, במחצית האחרונה תזרימי המזומנים היו שליליים על 8.5 מיליון שקל, עליה של 14% לעומת המחצית הקודמת היא שורפת יותר מחצי ממה שהיא מצליחה להכניס. 

רייזור פיתחה מערכת מבוססת AI שנועדה למנוע תקלות במכונות כריה  באמצעות סנסורים שמוצמדים למכונות, יחד עם אלגוריתמים שמנתחים את כל הדאטה בזמן אמת. המערכת יודעת להתריע מראש על תקלות טכניות, לחזות שחיקה של רכיבים ולהוזיל את עלויות התחזוקה של תאגידי הכרייה הגדולים בעולם. לאחרונה היא מנסה ליישם את אותה טכנולוגיה גם בתחום המשאיות הכבדות של הלקוח היחיד שלה, שלו יש צי של משאיות כבדות, שגם עבורן משמעות של יום השבתה בעקבות תקלה טכנית הוא הפסד של מאות אלפי דולרים.

במצגת למשקיעים, רייזור מצטטת מאמר לפיו "חברות כרייה עלולות להפסיד עד 500,000 דולר לשעה עבור כל תקרית של כשל במכונות הכבדות". הנתון הזה רק מחדד את השאלה: איך ייתכן שלאורך כמעט שנתיים ה־AI המבריק והסנסורים ה"מהפכניים" לא הצליחו להניב אפילו לקוח משמעותי נוסף? התירוץ הקל יהיה שתעשיית הכרייה מסורתית ואיטית בקליטת טכנולוגיות חדשות, אבל אם הפתרון באמת כל כך יעיל קשה להסביר למה המתחרות לא רוצות גם. ככל שהזמן עובר החשש הוא שמדובר בפתרון שהוא לא מהפכני כמו שניתן היה להעריך או שיש תחרות גדולה. ה-AI מתקדם מדי שבוע, ונראה שגם בתחומים האלו יש התקדמות גדולה, רק שהעובדה שאין הזמנות חדשות מעידה על בעיה גדולה בפתרון של החברה.  

הגיוס הבא: AI + ביטחון

ובזמן שרייזור נשארת תלויה בלקוח יחיד, המייסדים שלה, רז רודיטי, מיכאל זולוטוב ועידו רוזנברג, כבר מכוונים הלאה. הם עכשיו רוצים לגייס לחברה אחרת אקסונז ויז'ן הפעם יש בחברה את כל מה שהשוק אוהב גם AI וגם ביטחון, אלא שגם כאן יש נורה אדומה מהבהבת. 

אקסונז מפתחת מערכות AI לשוק הביטחוני וכבר מחזיקה בגירעון של כ־3.8 מיליון שקל בהון העצמי והפסדים צבורים של 16.7 מיליון שקל, לפי טיוטת התשקיף שהגישו להנפקה בבורסה.