מזרחי טפחות הציג תשואה להון של 13.6%, הרווח גדל ב-5.5% ל-251 מ' ש'
בנק מזרחי טפחות פירסם הבוקר את תוצאות הכספיות לסיכום הרבעון הראשון של השנה. הבנק שמנוהל על ידי אלי יונס הצליח להציג תשואה על ההון בשיעור של 13.6%, מעל לתחזיות שהיו בשוק. הרווח הנקי ברבעון הראשון גדל ב-5.56% ל-251 מיליון שקל לעומת 238 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
סך הכנסות המימון של הבנק גדלו ב-9.3% ל-788 מיליון שקל לעומת 721 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. משקי הבית תרמו לגידול בהכנסות המימון של הבנק כ-11.3%, הכנסות המימון שנבעו משוק המשכנתאות גדלו ל-15.5%. מפעילות הבנקאות הפרטית נבעו להבנק כ-33.3% מהכנסות המימון ומעסקים קטנים הכניס הבנק כ-22.3%.
האשראי לציבור גדל בסוף הריבעון הראשון ב-10.1% ל-120.407 מיליארד שקל בהשוואה לסוף הרבעון הראשון בשנת 2011. לעומת זאת, פיקדונות הציבור בבנק מזרחי טפחות גדלו נכון לסוף הרבעון ב-9.6% והסתכמו ב-119.501 מיליארד שקל.
הבנק הציג שיפור גם ביחס הון רובד 1 לרכיבי סיכון שעלה ברבעון הראשון ל- 7.94% לעומת 7.61% ברבעון המקביל אשתקד.
על פי הודעת הבנק, מהפיכת הבנקאות ההיברידית של הבנק, שהושקה ברבעון האחרון של 2011 , הביאה לזינוק בקצב גיוס הלקוחות החדשים. בחמשת החודשים הראשונים של 2012 הצטרפו לבנק כ-25 אלף לקוחות חדשים נטו קצב שנתי של למעלה מ-60 אלף לקוחות חדשים בשנה, לעומת כ-46 אלף לקוחות חדשים שהצטרפו למזרחי-טפחות אשתקד.
מגמת ההתרחבות בפעילות הבנק באה לידי ביטוי גם בתחום המשכנתאות. ברבעון הראשון של 2012 טיפס נתח השוק של מזרחי-טפחות בהלוואות לדיור ל-36.7% , לעומת נתח שוק ממוצע של כ-34% בשנת 2011 .
לצד המשך הצמיחה במגוון סעיפי ההכנסה, הצליח מזרחי-טפחות לשמור על שליטה בתחום ההוצאה. הדבר בא לביטוי בגידול מתון של 3.1% בסך ההוצאות התפעוליות והאחרות ברבעון הראשון השנה, לעומת הרבעון המקביל - שיעור זה מצוי מתחת ליעד המכסימום של 4.0% , שנקבע בתוכנית האסטרטגית של הבנק. גם בהוצאות השכר נרשמה עליה קלה של 3.1%, לעומת הרבעון המקביל אשתקד, זאת למרות שהרבעון הראשון מדי שנה מתאפיין בהתאמות שכר הסכמיות.
"הגידול המשמעותי בהכנסות מזה והשמירה ההדוקה על צד ההוצאות מזה, מאפשרים לבנק להציג ברבעון הראשון יחס יעילות מרשים של 60.3% , בהשוואה ל-60.6% ברבעון המקביל ב-2011 , ובכך לשמור על מעמדו כבנק היעיל במערכת הבנקאות בישראל".
מנכ"ל הבנק, אלי יונס אמר עם פירסום הדוחות: "תוצאות הרבעון הראשון של השנה, ובראשן רווח נקי של 251 מיליון שקל ותשואה להון של 13.6% על רקע הגידול של כ-15% בבסיס ההון של הבנק, העלייה ביחס הון רובד 1 לרמה של 7.94% והשפעתם על אופן חישוב התשואה להון - הן המשך ישיר לתוצאות המצוינות אליהן הגענו בשנה החולפת, ומצביעות על צמיחה מרשימה במגוון סעיפי ההכנסה תוך שליטה הדוקה בכל סעיפי ההוצאה".
יונס התייחס גם לירידה במחזורים בבורסה ואמר "צמצום של כ-50% במחזורי המסחר הממוצעים בבורסה לניירות ערך, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד שהביא לירידה בהכנסות הבנק מעמלות בתחום הזה, כמו-גם השפעות חשבונאיות קצרות-טווח על סך ההכנסות המימוניות, מיתנו את השפעת
הצמיחה על התוצאות הכספיות.
בסיכום דבריו התייחס יונס ליכול העמידה של הבנק בדרישות הלימות ההון של בנק ישראל ואמר, "רמת הרווחיות הגבוהה, היציבות באופי הפעילות ופרופיל הסיכון הנמוך המאפיינים את מזרחי-טפחות, מהווים פלטפורמה מיטבית להשגת יעד הלימות ההון של 9.0% , עד למועד שקבע בנק ישראל - סוף 2014. במקביל, אנו מצויים בעיצומו של תהליך אימוץ מודלים מתקדמים לניהול סיכונים, שנועד לאפשר הקצאת הון, באופן מדויק ויעיל, כנגד
- 9.מה עם דיבידנד (ל"ת)גנב יונס 29/05/2012 09:47הגב לתגובה זו
- 8.דרך אגב 29/05/2012 09:24הגב לתגובה זובכל הבנקים ובחסות בנק ישראל ,ישקרו עם הדוחות, פתאום אין חוב אבוד,הלוואות שלא יוחזרו, הלוואות שלא מוחזרות, חברות בפש"ר,אגחים בתיספורות, אין זה כלול בדוחות, זה דוחות זה...
- 7.אם הכל זהב 29/05/2012 09:23הגב לתגובה זואת רוויח , כי הדוח לא נכון, בלשון המעטה, שקרים וכזבים.
- 6.ולא - הדוח לא אמיתי (ל"ת)דוח טוב=דיבדנד 29/05/2012 09:22הגב לתגובה זו
- 5.אם הדוח טוב 29/05/2012 09:22הגב לתגובה זוואם הןא שיקרי , תשבו בכלא.
- 4.ל2 אתה מבין מה זה ? 29/05/2012 09:21הגב לתגובה זוהאם יקבלו אנשי הציבור והעם דיבדנד? בודאי שלא. רק יונס יקח לעצמו. ובונוסים לעובדים.
- 3.אלי יונס (ל"ת)תותח 29/05/2012 09:14הגב לתגובה זו
- 2.דוח מעולה - לפחות מחזיקי המניות יהנו (ל"ת)תותח 29/05/2012 09:14הגב לתגובה זו
- 1.ליאור 29/05/2012 08:55הגב לתגובה זומשכורות של 3700 שח שווה לעבוד שם

הבורסה נעלה באדום: 75 מניות מת״א 90 סגרו שלילי כשהמדד איבד 1.8%
יום המסחר הראשון לשבוע המסחר והאחרון לשנה העברית נסגר באדום; בין הגורמים שהעיבו על הסנטימנט - שיחות על הסכם לשחרור חטופים שקרסו, צונאמי מדיני של הכרה במדינה פלסטינית לצד ״הכרה״ ישראלית בבידוד הכלכלי שצפוי לה - אבל ייתכן שהסיבה לירידות היא פרקטית מעיקרה: המשקיעים רוצים לכסות פוזיציות לפני חופשת חגים בת שלושה ימים
ת״א 35 סגר בירידה של 1.5% לשער 3,030.36, ת״א 90 איבד 1.83% לשער של 3,256.39.
גם בשאר הסקטורים המגמה בייתה שלילית - מדד הבנקים איבד 2%, בעוד בת״א ביטוח הירידות היו חדות קצת יותר והמדד נסגר על ירידה של 2.88%. ת״א נדל״ן ירד 1.6%, ת״א נפט וגז ירד 0.66%.
אנחנו נכנסים לעונת החגים, בה שבועות המסחר יהיו קצרים ולא רציפים. שבוע המסחר יתקיים היום (ראשון)
ובחמישי בלבד, לרגל חופשת ראש השנה. ברקע, המדדים נסגרו בטריטוריה שלילית, כאשר ה"חופשה" הארוכה מלחיצה חלק מהסוחרים שלא יוכלו להגיב להתפתחויות הגיאופוליטיות עד ליום חמישי.
הבורסה אולי יורדת, אבל ראש הממשלה אופטימי. נתניהו אומר היום בפתח ישיבת הממשלה: ״יש אפשרות של שלום עם שכנותינו מצפון. מקיימים מגעים עם סוריה ולבנון״. נתניהו הוסיף: ״נצטרך להיאבק גם באו"ם וגם בכל הזירות אחרות בנושא התעמולה השקרית נגדנו והקריאות להקמת מדינה פלסטינית - הקהילה בין-לאומית תשמע מאיתנו בעניין הזה בימים הקרובים״. הדברים נאמרים כאשר בריטניה, אוסטרליה וקנדה הכריזו על הכרתן במדינה פלסטינית באופן רשמי. צרפת צפויה להכריז זאת במהלך נאומו של נשיא צרפת מחר באו"ם. אל המהלך יצטרפו היום/מחר גם: פורטוגל, בלגיה, מלטה, אנדורה, לוקסמבורג וסאן מרינו.
כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל בינינו, מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה. אחרי עבודה של חודשים הצוות המשותף לאוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך מציג מתווה לעדכון מודל העמלות בניהול חשבונות ניירות ערך, כדי לנסות ולשפר את השקיפות, ולתת למשקיעים יכולת להשוות בין נותני השירותים וככה להגביר את התחרות בשוק ההון - עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; צוות עבודה ממליץ על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
- קמטק זינקה ב-13.3%, פריורטק ב-10.3%; נעילה חיובית בת"א
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם הריבית תרד בשבוע הבא? מרבית הכלכלנים סבורים שלא. הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות הכלכלנים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים
למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
כאל נמכרת לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל בלבד, המשקף מכפיל רווח חד ספרתי, בשעה שתחום הפיננסים בשוק ההון רושם גאות והתרחבות מכפילים; למה דיסקונט נפטר מ״מדפסת כסף״ במחיר מציאה?
חברת כרטיסי האשראי כאל בדרך לעבור רשמית לידי קבוצת חורש והראל הראל השקעות -4% לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל (עד 4 מיליארד שקל בכפוף לאבני דרך), והכותרות התמקדו בצדדים המרוויחים, חורש והראל מהצד הקונה, ואל על אל על -0.8% מהצד שזוכה באופציית פנטום של כ192 מיליון שקל (מי המרוויחה המפתיעה מעסקת
כאל?). אך מתחת לפני השטח עולה שאלה לא פחות מהותית: האם דיסקונט מכר את חברת כרטיסי האשראי במחיר נמוך מדי, דווקא בעיצומה של גאות בסקטור הפיננסי?
במבט על המספרים, כאל מציגה כיום רווח נקי של כ-100 מיליון שקל ברבעון אחרי שהגדילה את השורה התחתונה
בכ-20% מהרבעון המקביל. כלומר, מדובר בקצב שנתי של כ-400 מיליון שקל שעוד עשוי להמשיך ולצמוח. על בסיס שווי העסקה, המשקף מכפיל רווח עתידי של 8-9 בלבד, מדובר בתמחור שנראה שמרני מאוד ביחס למצבה של החברה. זאת במיוחד על רקע העובדה שכאל הובילה בשנים האחרונות את הענף
מבחינת רווחיות, ועקפה את המתחרות ישראכרט ישראכרט -2.53% ומקס. במילים אחרות, נראה שחורש והראל קיבלו חברה רווחית וצומחת במחיר שלא משקף בהכרח את הפוטנציאל שלה.
כדי להבין עד כמה התמחור זול, מספיק להביט על המתרחש בבורסה. מניות הבנקים עלו בשנה האחרונה ביותר מ-70%, ומניות הביטוח זינקו ביותר מ-170% באותה התקופה, שלא לדבר על מניות בתי ההשקעות שגם חוות עדנה, והתחום הפיננסי כולו נמצא בשיא של כל הזמנים עם תמחור גבוה, כאשר המכפילים של החברות הפכו לשמרניים לנדיבים. אפילו ישראכרט, שרשמה הפסדים ברבעונים האחרונים, נסחרת במכפיל 15.8 על הרווחים של שנת 2024. בתוך סביבה כזו, עסקה לפי מכפיל חד ספרתי נראית זולה, כמעט מנותקת מהסנטימנט השוקי. בעוד הבנקים והמבוטחים נסחרים במכפילים גבוהים בהרבה, אחת החברות הרווחיות בענף האשראי נמכרה במחיר שמשדר יותר פסימיות מאופטימיות.
אחת הנקודות הבולטות בסיפור היא העובדה שדיסקונט דיסקונט -0.85% לא בחר בהצעה הגבוהה ביותר. מוטי בן משה הציע לרכוש את כאל לפי שווי של 4.18 מיליארד שקל, גבוה בכ-400 מיליון שקל מהשווי שבו נסגרה העסקה עם חורש והראל. למרות זאת, הדירקטוריון העדיף ללכת עם קבוצת חורש הראל, כנראה בשל שיקולים של יציבות, יכולת תפעולית או עמידה בדרישות רגולטוריות. עצם קיומה של הצעה גבוהה יותר רק מדגיש את העובדה שדיסקונט יכל למכור במחיר גבוה יותר, אך בחר שלא, כך שבעלי המניות עשויים להרגיש החמצה של ערך ממשי בעסקה שהלך לאיבוד.
לדיסקונט יש כמובן את השיקולים שלו. הבנק ביקש לממש החזקה לא ליבתית, לקבל נזילות מיידית ולהפחית חשיפה רגולטורית. מנגד, מבחינת הקונים זו הזדמנות כניסה לשליטה
בכאל במחיר שנראה מתחת לערך הכלכלי המלא, עם אפשרות ליהנות מהמשך הצמיחה בתחום האשראי הצרכני והמסחרי בישראל.