הרווח של בנק דיסקונט ב-Q4 זינק ב-70%; המניה צוללת 3.8%

הרווח הנקי עלה ב-2011 כולה ב-21% ל- 852 מיליון שקל. אקסלנס ברוקראז': "הרווח מנוטרל רווחי מס משקף תשואה להון של 2.5% (!)"
יעל גרונטמן | (1)

בנק דיסקונט פירסם את תוצאותיו הכספיות לשנת 2011 והציג בשורה התחתונה גידול של 21% ברווח הנקי שהסתכם ב- 852 מיליון שקל לעומת 704 מיליון שקל בשנת 2010.

עיקר העלייה ברווחיות השנה התרחשה ברבעון הרביעי אז זינק הרווח הנקי ב-69.5% ל-222 מיליון שקל לעומת 131 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2010. גם הרווח נקי מפעולות רגילות עלה השנה ב-18.4% ל-791 מיליון שקל לעומת 668 מיליון שקל בשנת 2010.

עם זאת, פיקדונות הציבור (נטו) בבנק נפלו ב-1.999 מיליארד שקל לעומת גידול בפקדונות הציבור בסך של 3.177 מיליארד שקל ב-2010. גם הפיקדונות מהמערכת הבנקאית ירדו בשנה החולפת ב-599 מיליון שקל לעומת גידול בהם בהיקף של 1.041 מיליארד שקל שנרשמו ב-2010. כך שבשורה האחרונה של התזרים, צנח היקף מזומנים שהיה בידי הבנק ב-3.14 מיליארד שקל ויתרת המזומנים של הבנק בסוף השנה הסתכמה ב-14.08 מיליארד שקל.

גם בסעיף האשראי שניתן לציבור (נטו) חלה ירידה של 1.93% והוא הסתכם ב-2011 ב-116.3 מיליארד שקל לעומת 118.6 מיליארד שקל בסוף שנת 2010.

עוד נציין כי במהלך השנה החולפת עלה משקל ענף הבינוי ונדל"ן מסך ההוצאה בגין הפסדי אשראי ל-38.2% מסך ההפרשה לחובות מסופקים של הבנק, זאת בהשוואה ל-28.1% ב-2010.

נתון מרכזי בדוחותיהם של כל הבנקים היא התשואה להון המיוחס לבעלי המניות של הבנק ובבנק דיסקונט עלתה התשואה להון ל-8.2% לעומת 7% בשנת 2010. כאשר התשואה להון ברבעון הרביעי זינקה ל-8.7% לעומת שיעור של 5.1% ברבעון המקביל אשתקד. הבנק הציג גם יחס הון ראשוני 8.8%. יחס הון ליבה של 8.1%. כאשר יחס הון לרכיבי סיכון (במונחי באזל II) עמד על 14.1%.

מה שעזר לשיפור בדוחות הבנק היתה ההפרשה למסים על הרווח מפעולות רגילות בסך של 87 מיליון שקל שביצע הבנק בשנת 2011 , לעומת סך של 458 מיליון שקל בשנת 2010. הירידה בהפרשה למסים הושפעה, בעיקר, מגידול בסך של 164 מיליון שקל ביתרת המסים נדחים לקבל (בהשוואה למצב המיסויי ללא שינויי החקיקה), שחושבה מחדש בעקבות תיקוני החקיקה שהתקבלו בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג.

עלות שכרו של יו"ר הדירקטוריון, ד"ר יוסי בכר הסתכמה ב-211 ב-10.735 מיליון שקל וראובן שפיגל שמונה למנכ"ל הבנק ב-1 בינואר 2011 קיבל בשנה האחרונה שכר שעלותו הסתכמה ב-9.941 מיליון שקל.

בתגובה לדוחות אמר מיכה גולדברג, אנליסט הבנקים באקסלנס ברוקראז': "דוחות דיסקונט מאכזבים. הרווח מנוטרל רווחי מס עמד על כ-60 מיליון שקל ומשקף תשואה להון של 2.5% (!) בזמן שהבנק הבינלאומי מייצר תשואה מתואמת להון של 8.7% ומזרחי מצליח לייצר 14% (בלי רווחי מס)".

לדברי גולדברג "בניגוד לשאר הבנקים שדיווחו עד עכשיו, דיסקונט גם דווח של עלייה בהפרשות לחומ"ס ל-0.86% מסך האשראי כאשר רווחי המימון ירדו, הכנסות תפעוליות נפלו, האשראי קטן משמעותית, ורק הפיקדונות עולים והכל כדי להגדיל הלימות הון (שאכן גדל ב-30 נקודות בסיס)".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מה לגבי הדיבידנד..? (ל"ת)
    או.קיי ו 28/03/2012 12:00
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה ואיך להגן על ההשקעות?

על מניות הביטוח, העלייה בסיכון בתיק ההשקעות, האם אלביט מערכות היא מניה דפנסיבית? למה יש בתקופה כזו יתרון למניות התרופות? ההנפקות של ההייטק "הישראלי" בוול סטריט והאם יש בריחת מוחות?

מערכת ביזפורטל |

וול סטריט שוברת שיאים - הנאסד"ק עלה ב-0.7%, עליות בקוואנטים, פייבר ומאנדיי זינקו, מניות הקוואנטים  טסו בעשרות אחוזים - שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה. 

מדי יום , וול סטריט ממציאה סיפור חדש שמוסיף שמן למדורה. אינטל והשת"פ עם אנבידיה במסגרתו אנבידיה תשקיע גם 5 מיליארד דולר בענקית לשעבר, הזניקו את תחום השבבים ביום חמישי.  למחרת היו הקוונטים שתפסו את הבכורה. בתחילת השבוע היו אלו מניות האנרגיה הגרעינית. מהייפ להייפ הבורסה עולה. העליות שם מחלחלות אלינו - מניות השבבים, נייס, אלביט מערכות, טבע ועוד רבות הן מניות דואליות שמחירן נקבע בעיקר בוול סטריט.

העליות האלו עשויות לתעתע ולבלבל. משקיעים בשוק המקומי צריכים להפנים שהעובדה שהשוק עולה וגם הודעות שליליות לא מורידות אותו היא לא בהכרח סימן טוב. זה כן סימן לחוזקה, אבל צריך משמעת מאוד גדולה להבין שאם משתנים כללי הבסיס והסיכון עלה - צריך להוריד פוזיציה. קל ללכת עם העדר כי האווירה חיובית, אבל כשמתרחשים כמה דברים במקביל שמעלים את הסיכון והשוק ממשיך לעלות או יורד מעט, אתם צריכים להיות קרים - התמחור עלה, הסיכון עלה. תשקלו את הפוזיציה שלכם? כל אחד ולפי המשקל בשוק המניות והאלוקציה של התיק שלו בין מניות ואג"ח. 

בתחילת השבוע שעבר, וגם לפני כן, למעשה בחודש-חודשיים האחרונים אנחנו מציינים כאן את הסיכון במניות הביטוח. מסבירים שהן יכולות לעלות, אבל הן במחיר מלא פלוס פלוס. השבוע הן ירדו. לא בטוח שמספיק לאור עליית הסיכונים.

הסיכונים עלו וחשוב לנסות לנתח זאת בלי הטיה. אלא רק כלכלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מספק רמז עבה למה שהוא חושב שיהיה כאן מול מדינות באירופה. הוא התחרט חלקית, אבל כולנו מבינים איך העולם תופס את המלחמה בעזה. ארה"ב בהדרגה מסתכלת עלינו בעין עקומה. נכשלנו בקטאר. טראמפ אוהב מנצחים. עזה היא סיפור שלא ברור איך יתקדם, והסיכונים שם גדולים. חיילים צעירים נופלים שם. ויש דילמה וקרע מאוד גדולים בתוך העם - האם זה שווה את זה? האם אנחנו לא פוגעים בסיכוי להחזרת החטופים? ממשלה היא ממשלה. מעל הצבא, קובעת מדיניות ופעולות. אבל חלק גדול מהעם מביע חוסר אמון מוחלט והערכה שמדובר במלחמה כדי לחלץ את הראש מהבוץ ולהוסיף לו נקודות בבחירות המתקרבות.