יניב חברון: "קצת יותר ודאות רגולטורית וגיאופוליטית - והזרים יחזרו לת"א"
"העליות החדות שנרשמו במניות הבנקים הישראליות מאז ההודעה של בנק ישראל על מתווה הלימות ההון, נרשמו רק בגלל שנוצרה ודאות בשוק לגבי דרישות הרגולציה מהבנקים" , כך אומר היום בשיחה עם Bizportal יניב חברון, מנהל מחלקת מחקר ואסטרגיה בבית ההשקעות אקסלנס.
"הוודאות הרגולטורית הפחיתה את החשש ממחנק אשראי במשק וכעת ניתן לשערך את הבנקים כראוי, כאשר גם הסתברות לראות מהם דיבידנדים גדלה ואת זה השוק אוהב. מעבר לבהירות הרגולטורית לא ניתן לומר שהשתנה משהו דרמטי במערכת הבנקאית . בימים הקרובים נהיה יותר חכמים כשנראה את היקף המחיקות שירשמו הבנקים בעקבות ארועים שונים כגון הסדרי חוב בעיקר כאלו הנוגעות לקבוצות הלווים הגדולים במשק וכן את השפעת הקשיים שגברו בשוק הנדל"ן".
"מה שלמדנו מהתגובה בשוק הוא שחוסר הודאות הרגולטורית הוא שפגע בענף הבנקאות, כמו גם בענף הביטוח שגם בו נרשמה התאוששות מאז התבהרה התמונה הרגולטורית ביחס לעמלות הניהול בתחום הגמל. הרגולציה עצמה שברובה נועדה לתמוך בהגברת התחרות והשקיפות היא לא הבעיה, אלא חוסר הודאות שנמשך במשך זמן ארוך מדי בשוק הישראלי ביחס להחלטות של העומדים בראש הרשויות האחראיות על הרגולציה. כל עוד לא תהיה בישראל תוכנית רגולטורית מובנית ולאורך שנים - נראה את הפער שנפתח בין ישראל לעולם נשמר".
חברון טוען שירידת המחזורים בבורסה הישראלית מאד מדאיגה, אבל היא לא קיימת רק בישראל. גם במדד ה-S&P500 נרשמה ירידה של כ-35% במחזורים ולמרות זאת השוק שם הצליח לעלות יפה. הפגיעה במחזורים בבורסה הישראלית נבעה בראש ובראשונה מחוסר הודאות הרגולטורית והחשש מהקשחה ניכרת עוד יותר שלה שהותירה את המשקיעים על הגדר. אך יש פה עוד גורמים שפגעו במחזורים בשוק כגון יציאת המשקיעים הזרים והסטת הכספים על ידי הישראלים לחו"ל".
"במידה ותהיה יותר ודאות הן מבחינה רגולטורית והן מהבחינה הגיאופוליטית אני צופה שבטווח הזמן הבינוני נראה גם את המשקיעים הזרים חוזרים וגם את הישראלים מחזירים כספים הביתה", מעריך חברון.
"בפרספקטיבה גלובלית, הצמיחה בישראל אמנם התמתנה, אך בסה"כ המצב הכלכלי הוא טוב ולמרות זאת המשק מראה ביצועי חסר - בזאת אשמה בעיקר חוסר הוודאות הרגולטורית שנוצרה פה. אני חושב שזה מצויין שהאוצר אימץ את שיטת התקציב הדו שנתי אבל זה לא מספיק והייתי מעדיף לראות בישראל תכנון לטווח ארוך בדומה לתוכניות החומש הכלכליות הנהוגות בסין".
"תכנון ארוך טווח היה נותן נקודת תצפית טובה יותר על השפעת הרגולציה על הסקטורים השונים, מה שהיה יוצר כר עבודה נוח יותר גם לרגולטור וגם למשקיעים".
- 5.בנטוב 26/03/2012 11:45הגב לתגובה זולבורסה להיתאושש הכל מיתנהל על מיסחר יומי אגרסיבי וכולם רוצים עכשיו ומהר צריך לעודד משקיעים לתווח ארוך ואז ניראה ברכה
- בולשיט - צריך להוריד את המס. (ל"ת)טווח ארוך? 26/03/2012 12:06הגב לתגובה זו
- מסכים איתך על הורדת מס למשקיעים לטווח ארוך (ל"ת)בנטוב 26/03/2012 12:43
- 4.סוחר קטן 26/03/2012 11:45הגב לתגובה זוחברון מבין מה הוא אומר. הבנקים יעשו השנה 30%
- 3.למה להם? (ל"ת)הזרים ישלמו 25% מס 26/03/2012 11:44הגב לתגובה זו
- 2.לזרים אין באמת סיבה לחזור (ל"ת)נראה לך 26/03/2012 11:41הגב לתגובה זו
- מס גבוה ומיותר. הלואי שכולם יברחו - מרד ! (ל"ת)ואין סיבה לשלם 25% 26/03/2012 11:45הגב לתגובה זו
- 1.יללת אוכלי החינם 26/03/2012 11:30הגב לתגובה זוהזרים יוצאים הזרים מכניסים - בילבולי ביצים.

דלק: עלייה בהכנסות לכ-3.5 מיליארד שקל, תחלק דיבידנד של 250 מיליון
דלק קבוצה מציגה רבעון חיובי עם זינוק ב-EBITDAX ל-2.1 מיליארד שקל והמשך עלייה חדה בהפקה של איתקה, לצד עסקת הענק של ניו-מד להרחבת יצוא הגז למצרים; במקביל, חילקו והכריזו החברות הבנות דיבידנדים בהיקף של כ-547 מיליון דולר, מתוכם כ-290 מיליון דולר (כמיליארד
שקל) זרמו לדלק, והקבוצה עצמה הכריזה על חלוקה נוספת של 250 מיליון שקל, מה שמציב את תשואת הדיבידנד שלה סביב 10%
דלק קבוצה דלק קבוצה 2.86% מסכמת רבעון שני חזק עם עלייה של כ-40% בהכנסות ועלייה ב-EBITDAX, לצד המשך הצמיחה בהפקה של איתקה
וחתימת עסקת ייצוא היסטורית של ניו-מד למצרים.
הכנסות הקבוצה ברבעון השני של 2025 עמדו על כ-3.5 מיליארד שקל, עלייה של כ-40% לעומת הכנסות של כ-2.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות הקבוצה במחצית הראשונה של השנה הסתכמו בכ-7.4 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% לעומת כ-5.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח הנקי של הקבוצה ברבעון השני של השנה הסתכם בכ-176 מיליון שקל, לעומת 382 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הפער בין הרבעונים נבע בעיקר כתוצאה מקיטון ברווח של ניו-מד ברבעון השני של השנה, בעקבות הפסקת הפעילות של מאגר לוויתן במהלך מבצע "עם כלביא" ולצורך ביצוע עבודת תחזוקה להנחת הצינור השלישי, ירידה במחירי האנרגיה, וכן כתוצאה משינוי בשיעור ההחזקה של הקבוצה באיתקה, מכ-88.5% ברבעון המקביל, לכ-52.2% ברבעון הנוכחי, כתוצאה מהשלמת העסקה האסטרטגית לכניסתה של Eni UK לתוך איתקה, כמו גם משערוך תמורות מותנות, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המתואם של הקבוצה, בנטרול הפרשה חשבונאית חד-פעמית (לא תזרימית), בגין התאמות למיסים נדחים בים הצפוני, הסתכם בחציון הראשון של 2025 בכ-491 מיליון שקל לעומת רווח בסך של כ-651 מיליון שקל בחציון המקביל אשתקד. בשקלול ההפרשה החשבונאית, הרווח הנקי המדווח בחציון הראשון של 2025 עמד על כ-186 מיליון שקל.
ה-EBITDAX של הקבוצה זינק ברבעון השני והסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל. במחצית הראשונה של השנה זינק ה-EBITDAX לכ-5.3 מיליארד שקל, לעומת כ-3.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
- דלק רוכשת החזקה בחברת נפט קנדית
- דלק ברווח של 400 מיליון שקל על ישראכרט; מדרוג מעלה את הדירוג לקבוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח התפעולי של הקבוצה ברבעון השני הסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-34% לעומת כ-831 מיליון שקל ברבעון השני של 2024. במחצית הראשונה של השנה הסתכם הרווח התפעולי בכ-3.4 מיליארד שקל, גידול של כ-60% לעומת כ-2.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
קרעי עם היתר שליטה מתוקן שיאפשר לסרצ'לייט 10% נוספים ממניות בזק
שר התקשורת, שלמה קרעי, השלים את שלב האישור מצד המשרד ומסר היתר שליטה מעודכן לחתימת ראש הממשלה ולשר הביטחון, בקידום שינוי הבעלות בבזק
המהלך שמוביל משרד התקשורת לקראת שינוי הבעלות בבזק מתקרב לשלב ההכרעה. שר התקשורת, שלמה קרעי, השלים את שלב האישור מצד משרדו ומסר היתר שליטה מעודכן לחתימת ראש הממשלה ולשר הביטחון. ההיתר החדש יאפשר לקרן סרצ'לייט, המחזיקה כיום במניות באמצעות ביקום, לרדת
מתחת לסף ה-5% ולסיים את הקשר הפורמלי עם החברה כגורם שולט.
על פי גורמים בשוק, ההתקדמות בהליך הרגולטורי פותחת את הדלת למכירה משמעותית נוספת של מניות בזק על ידי סרצ'לייט, עד כדי שתרד במהירות מתחת לרף השליטה. בשלב זה, ביקום, החברה שדרכה פועלת סרצ'לייט,
מחזיקה בכ-15.9% ממניות בזק. ההסכמים כבר הגדירו כי החזקה הנמוכה מ-15% לא תיחשב עוד כשליטה, כך שמהלך נוסף של מכירת כ-10% מהמניות יוריד את סרצ'לייט למעמד של מחזיקה טכנית בלבד, ללא השפעה מהותית.
המכירה האחרונה שבוצעה על ידי ביקום בשבוע שעבר מחוץ לבורסה כללה 160 מיליון מניות בזק, כ-5.77% מהון החברה, למוסדיים זרים וישראלים. המחיר בעסקה נקבע על 6.03 שקלים למניה, דיסקאונט של כ-5% על מחיר השוק, בתמורת כוללת של כ-965 מיליון שקל. העסקה מצטרפת למימוש שביצעה במרץ השנה, אז מכרה כ-5% ממניות בזק בכ-950 מיליון שקל וירדה להחזקה של כ-22.5%. שתי העסקאות יחד מהוות מכירה של כ-10.8% ממניות בזק בתמורה כוללת של כמעט 2 מיליארד שקל והובילו לירידה דרמטית באחזקות תוך פרק זמן קצר יחסית: מ-27% ל-15.9%.
באופן חריג להסכמי הפצה מהסוג הזה, הפעם הוסכם מראש על אפשרות להמשך
מכירת מניות גם במהלך תקופת חסימה רגילה של 90 יום, בכפוף לאישור מהחתמים. האפשרות הזו, ככל שתופעל, צפויה לשמש את הקרן למכירת יתרת אחזקותיה מוקדם מהרגיל, ולא להמתין לתום תקופת החסימה. המוטיבציה לכך ברורה: אחזקה בשיעור כזה מעניקה משקל מוגבל בלבד בהצבעות, והמשך
השהייה בעמדה שאינה שליטה בפועל ואינה ניתנת למימוש מיידי, נתפסת על ידי הקרן כבלתי אטרקטיבית.
- בי-קום ממשיכה לממש מניות, מה זה מעיד על בזק?
- בזק: "הדיבידנד גדל כל שנה ואנחנו מצפים שימשיך לצמוח"; וכמה הרוויחה סרצ'לייט בהשקעה בבזק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרישה סופית של סרצ'לייט מהשליטה צפויה גם לשנות את הרכב הדירקטוריון של בזק. הדירקטורים שנחשבים כנציגיה, דארן גלאט ורן פורר, צפויים לעזוב את תפקידם, כפי
שנדרש במקרה בו גורם מאבד את מעמדו כבעל שליטה. המשמעות היא שדירקטוריון החברה יתאזן מחדש, ויידרש לפעול על פי עקרונות ממשל תאגידי של חברה ללא גרעין שליטה.