יניב חברון: "קצת יותר ודאות רגולטורית וגיאופוליטית - והזרים יחזרו לת"א"
"העליות החדות שנרשמו במניות הבנקים הישראליות מאז ההודעה של בנק ישראל על מתווה הלימות ההון, נרשמו רק בגלל שנוצרה ודאות בשוק לגבי דרישות הרגולציה מהבנקים" , כך אומר היום בשיחה עם Bizportal יניב חברון, מנהל מחלקת מחקר ואסטרגיה בבית ההשקעות אקסלנס.
"הוודאות הרגולטורית הפחיתה את החשש ממחנק אשראי במשק וכעת ניתן לשערך את הבנקים כראוי, כאשר גם הסתברות לראות מהם דיבידנדים גדלה ואת זה השוק אוהב. מעבר לבהירות הרגולטורית לא ניתן לומר שהשתנה משהו דרמטי במערכת הבנקאית . בימים הקרובים נהיה יותר חכמים כשנראה את היקף המחיקות שירשמו הבנקים בעקבות ארועים שונים כגון הסדרי חוב בעיקר כאלו הנוגעות לקבוצות הלווים הגדולים במשק וכן את השפעת הקשיים שגברו בשוק הנדל"ן".
"מה שלמדנו מהתגובה בשוק הוא שחוסר הודאות הרגולטורית הוא שפגע בענף הבנקאות, כמו גם בענף הביטוח שגם בו נרשמה התאוששות מאז התבהרה התמונה הרגולטורית ביחס לעמלות הניהול בתחום הגמל. הרגולציה עצמה שברובה נועדה לתמוך בהגברת התחרות והשקיפות היא לא הבעיה, אלא חוסר הודאות שנמשך במשך זמן ארוך מדי בשוק הישראלי ביחס להחלטות של העומדים בראש הרשויות האחראיות על הרגולציה. כל עוד לא תהיה בישראל תוכנית רגולטורית מובנית ולאורך שנים - נראה את הפער שנפתח בין ישראל לעולם נשמר".
חברון טוען שירידת המחזורים בבורסה הישראלית מאד מדאיגה, אבל היא לא קיימת רק בישראל. גם במדד ה-S&P500 נרשמה ירידה של כ-35% במחזורים ולמרות זאת השוק שם הצליח לעלות יפה. הפגיעה במחזורים בבורסה הישראלית נבעה בראש ובראשונה מחוסר הודאות הרגולטורית והחשש מהקשחה ניכרת עוד יותר שלה שהותירה את המשקיעים על הגדר. אך יש פה עוד גורמים שפגעו במחזורים בשוק כגון יציאת המשקיעים הזרים והסטת הכספים על ידי הישראלים לחו"ל".
"במידה ותהיה יותר ודאות הן מבחינה רגולטורית והן מהבחינה הגיאופוליטית אני צופה שבטווח הזמן הבינוני נראה גם את המשקיעים הזרים חוזרים וגם את הישראלים מחזירים כספים הביתה", מעריך חברון.
"בפרספקטיבה גלובלית, הצמיחה בישראל אמנם התמתנה, אך בסה"כ המצב הכלכלי הוא טוב ולמרות זאת המשק מראה ביצועי חסר - בזאת אשמה בעיקר חוסר הוודאות הרגולטורית שנוצרה פה. אני חושב שזה מצויין שהאוצר אימץ את שיטת התקציב הדו שנתי אבל זה לא מספיק והייתי מעדיף לראות בישראל תכנון לטווח ארוך בדומה לתוכניות החומש הכלכליות הנהוגות בסין".
"תכנון ארוך טווח היה נותן נקודת תצפית טובה יותר על השפעת הרגולציה על הסקטורים השונים, מה שהיה יוצר כר עבודה נוח יותר גם לרגולטור וגם למשקיעים".
- 5.בנטוב 26/03/2012 11:45הגב לתגובה זולבורסה להיתאושש הכל מיתנהל על מיסחר יומי אגרסיבי וכולם רוצים עכשיו ומהר צריך לעודד משקיעים לתווח ארוך ואז ניראה ברכה
- בולשיט - צריך להוריד את המס. (ל"ת)טווח ארוך? 26/03/2012 12:06הגב לתגובה זו
- מסכים איתך על הורדת מס למשקיעים לטווח ארוך (ל"ת)בנטוב 26/03/2012 12:43
- 4.סוחר קטן 26/03/2012 11:45הגב לתגובה זוחברון מבין מה הוא אומר. הבנקים יעשו השנה 30%
- 3.למה להם? (ל"ת)הזרים ישלמו 25% מס 26/03/2012 11:44הגב לתגובה זו
- 2.לזרים אין באמת סיבה לחזור (ל"ת)נראה לך 26/03/2012 11:41הגב לתגובה זו
- מס גבוה ומיותר. הלואי שכולם יברחו - מרד ! (ל"ת)ואין סיבה לשלם 25% 26/03/2012 11:45הגב לתגובה זו
- 1.יללת אוכלי החינם 26/03/2012 11:30הגב לתגובה זוהזרים יוצאים הזרים מכניסים - בילבולי ביצים.
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןמנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
טאואר סמיקונדקטור טאואר 2.25% יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6% ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.
טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.
טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות
וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים
הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.
תוצאות הרבעון השלישי
ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.
- למה התחזיות השחורות על מפולת לא מסתדרות עם המציאות
- האם מניות השבבים הישראליות יקרות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.
ניר דוד מנכ״ל בזק, מנכ״ל פלאפון ו-Yes אילן סיגל, ויו״ר הקבוצה תומר ראב״ד, צילום: אלעד גוטמן"פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
אחרי עשור של השקעות כבדות, בבזק מסמנים מעבר לשלב הבא: ירידה בקאפקס, עלייה בתזרים והתרחבות לעולמות ה-AI והענן. "אנחנו עוגן לאומי לתשתיות ישראל ומוכנים לעשרים השנה הבאות", אומרים בהנהלה; וגם - האם החדירה של ה-AI תתורגם לפיטורים בקבוצת בזק?
אחרי עלייה של כמעט 40% במניית בזק -0.23% מתחילת השנה, הקבוצה סוגרת את הרבעון השלישי עם נתונים טובים כמעט בכל החזיתות: צמיחה של 2% בהכנסות הליבה, עלייה של 14% ב-EBITDA, ותחושת יציבות שמעט חברות תקשורת בעולם יכולות להרשות לעצמן. בבזק מדגישים כי 93% מהכנסות הקבוצה מגיעות כיום מפעילויות הליבה תוצאה של יישום של האסטרטגיה הרב-שנתית, שמתחילה לתת את אותותיה גם ברווחיות. על הדוחות לרבעון השלישי של קבוצת בזק: בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
הרבעון הזה מסמן גם את סיום אחד המהלכים המשמעותיים ביותר של החברה בעשור האחרון - פריסת הסיבים. 2.9 מיליון משקי בית כבר מחוברים, ו-969 אלף מנויים פעילים על הרשת, כשבזק מדווחת שהפרויקט הארצי כמעט הושלם. "אנחנו עוגן לאומי בהיבט התשתיתי של ישראל", אומרים בקבוצה, ומדגישים את תפקיד הרשת כחיבור מרכזי לכלכלה הדיגיטלית, לעולם הבינה המלאכותית ולפעילות הענן המקומית.
לצד השיפור התפעולי, גם המאזן של בזק ממשיך להתחזק. יחס החוב נטו ל-EBITDA ירד ל-1.3 בלבד, והחברה שומרת על דירוג אשראי גבוה של AA - נתון יוצא דופן בשוק התקשורת. זה מאפשר לה גמישות פיננסית, ומעניק ביטחון למשקיעים הזרים שהחלו לשוב לשוק הישראלי בחודשים האחרונים.
במקביל, החברות הבנות ממשיכות להציג מגמת צמיחה. פלאפון רושמת שיא של שש שנים בהכנסות משירותים, ו-yes משלימה את מה שבקבוצה מכנים "מהפך מלא", עם שיפור עקבי ברווחיות, עלייה במספר המנויים, וחיסכון של עשרות מיליוני שקלים כתוצאה מהמעבר לשידור מבוסס אינטרנט במקום לוויין. עכשיו, כשההשקעות ההוניות מגיעות לסופן, בקבוצה מתכננים את הצעד הבא. "הפריסה נגמרת, אבל הצמיחה רק מתחילה", הם אומרים. עם ירידה צפויה בהיקף ההשקעות, גידול בתזרים, ושילוב הולך וגדל של בינה מלאכותית בתהליכים הפנימיים ובמוצרים ללקוחות, בזק מבקשת לעבור שלב - מחברת תשתית לחברת שירותים חכמים.
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- ברקליס: בזק המניה המועדפת בסקטור; מה מחירי היעד של מניות התקשורת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בראיון שקיימנו עם הנהלת בזק - יו"ר הקבוצה תומר ראב"ד, המנכ"ל ניר דוד, ומנכ"ל פלאפון ו-yes אילן סיגל - הם מדברים על השנה החולפת, על סיום פרויקט הסיבים ההיסטורי ועל השלב הבא של החברה. השלושה מתארים את המהלכים מאחורי השיפור ברווחיות, מסבירים כיצד הבינה המלאכותית נכנסת לכל רובדי הפעילות - מהשירות ללקוח ועד ההתייעלות הפנימית - ומתייחסים גם לתחומי הצמיחה העתידיים, מהחשמל ועד כבלים תת-ימיים שיחברו את ישראל לאירופה. לדבריהם, בזק נמצאת כעת "בנקודת איזון חדשה", אחרי שנים של השקעות כבדות, ומתחילה לקצור את הפירות.
רבעון שלישי טוב, והתוצאות מדברות בעד עצמן. איך אתם מסכמים את התקופה הזאת?
