איתן ורטהיימר: "לאמא היהודיה הכאב ראש הוא נורא, 'בסדר' כאן נחשב כישלון מוחץ - כולם חייבים להיות כוכבים"

יו"ר ישקר בכנס "בלומברג" למשקיעים פיננסים בכירים: "כדי להגיע ראשון לשוק עם הדבר החדשני ביותר צריך לקום מוקדם או לעבוד מהר - זה סוג האנשים שיש בישראל"
יעל גרונטמן | (3)

בזמן שהמשקיעים הפיננסיים הזרים נעלמו כמעט מהבורסה הישראלית, עושה שר אוצר, שטייניץ מאמצי הסברה גדולים להשיב אותם חזרה לפעילות בשוק הישראלי. לשם כך הגיע שטייניץ מלווה בפמליה של אישי ציבור ומנכ"לים בחכירים לוועידה הכלכלית שארגן "בלומברג" בפרנקפורט למשיקיעים פיננסים בכירים. אחד מהפאנלים המרכזיים בוועידה התקיים הבוקר (ה') ועסק בכלכלת ישראל כהזדמנות להשקעה בתקופה זו.

יו"ר ישקר, איתן ורטהיימר התמקד בדבריו ביתרונות שיש לכוח האדם האיכותי בישראל. "תחרותיות נקבעת לפי מי שמגיע ראשון לשוק עם הדבר החדשני ביותר. בשביל זה צריך - או לקום מוקדם, או לעבוד מהר או שניהם. וזה בדיוק סוג האנשים שיש לנו בישראל, עם הרבה רעב ויכולת חיבור עם זה שמביא את היתרון". הוא הוסיף כי "האנשים בישראל נחשפים מוקדם ומסתגלים מהר מאוד לטכנולוגיות החדשות ביותר. לאימא יהודייה אין כאב ראש. יש כאב ראש נורא. רק להיות 'בסדר' נחשב לכישלון מוחץ. אנחנו חייבים להיות כוכבים".

מנכ"לית אינטל ישראל וסגנית נשיא אינטל העולמית, מקסין פרסברג אמרה כי "אינטל הגיעה לישראל בפעם הראשונה ב-1974 בהקמה של מרכז התכנון בחיפה. הסיבה העיקרית להגעתה, הייתה איכות כוח האדם, המהנדסים, היכולת שלהם לפתור בעיות בצורה יצירתית ומקורית, ובסופו של דבר לייצר עבור אינטל פתרונות ששימשו את החברה ועדיין משמשים עד היום".

פסברג אמרה כי "אינטל השקיעה עד היום 9.4 מיליארד דולר בישראל, בעוד ממשלת ישראל השקיעה 1.3 מיליארד דולר. השותפות הביאה לכך שהיום בקרית גת מייצרים את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר של אינטל. שילוב של יכולות הנדסיות מדהימות, תשתית חינוך איכותית בארץ, כמות זוכי פרס נובל ביחס לאוכלוסייה, השילוב בין יכולות החינוך יחד עם השקעה ממשלתית הופכת את ישראל לאטרקטיבית מאוד עבור חברות בינ"ל. שני הדברים הללו שזורים זה בזה חינוך ותמיכה ממשלתית בהשקעות".

מנכ"ל משרד האוצר לשעבר ויו"ר הוועדה להגברת התחרותיות במשק, חיים שני, הדגיש את ההזדמנות בעת הנוכחית עבור משקיעים. "רבים מהמשקיעים הזרים ראו את השוק הישראלי כקטן ולא תחרותי. בעקבות מסקנות ועדת התחרותיות, מבנה השוק יותר ברור ומובן, וכן יש נכסים ריאליים ופיננסים שיהיו הזדמנות, גם למשקיעים זרים". שני דיבר גם אודות יתרונות הסביבה הרגולטורית הזהירה בישראל וכן אודות משמעת פיסקלית שהיא חלק מהתרבות של ישראל. הוא ציין את העובדה כי שוק העבודה במגזר הפרטי הוא בין הגמישים בעולם.

לסיום, דיבר המדען הראשי במשרד התמ"ת, אבי חסון, על תכניות לעידוד השקעות מו"פ פיננסי, במסגרתן בנקים גדולים ומובילים בעולם ישקיעו בישראל. חסון אמר כי ישראל השכילה לבנות אקו-סיסטם ייחודי לקידום תעשיית החדשנות, שהביא ל-200 חברות זרות שבחרו להקים מרכזי פיתוח במדינת ישראל, ביניהם שחקנים ותיקים כמו IBM ואינטל, לצד שחקנים חדשים כמו אפל שמקימה את המרכז היחיד שלה מחוץ לארה"ב".

"חברות זרות היום בישראל כוללות לא רק את ענפי התקשורת והתוכנה, אלא גם חברות מתחומים שונים אחרים, כמו GM, מרק וקוקה קולה, שמחפשות בישראל את ההון האנושי הייחודי ואת הטכנולוגיות הפורצות. לאורך השנים, ממשלת ישראל בנתה מערכת של תשתית לחינוך המעודד יזמות, יחד עם סביבה עסקית נוחה למשקיעים ותכניות לעידוד השקעות הון. העובדה שחברות ישראליות גייסו יותר מ-2 מיליארד דולר בשנת 2011, כשהחלק הארי מגיע מהשקעות זרות, מדברת בעד עצמה."

לפני שהחל הפאנל על כלכלת ישראל, נפגשו שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ ומנכ"ל משרדו, דורון כהן, עם חברי המשלחת הישראלית: הגעתכם לכאן חשובה עבור הכלכלה הישראלית , אמר שטייניץ. ישראל הצליחה בשנים האחרונות להגיע להישגים מרשימים, יותר מאשר הכלכלות האחרות במערב. אבל בכדי שנמשיך ליהנות מרמת צמיחה חיובית, אנחנו חייבים למשוך השקעות לישראל, ולשמור לפחות על אותה רמת השקעות .

לדבריו של מ"מ מנכ"ל משרד האוצר, דורון כהן, הכתף שבכירים מהעולם העסקי נותנים היא חשובה מאוד לישראל. כשמנכ"ל ישראלי בחברה בינ ל מפיץ את המסר אודות הזדמנויות השקעה בישראל, המסר יכול להיקלט בצורה טובה באירופה", אמר כהן.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    צבר 23/03/2012 14:02
    הגב לתגובה זו
    ללא ספק אוהב ישראל
  • 2.
    אחרי הפשלות של המדינ 22/03/2012 17:03
    הגב לתגובה זו
    הם מחכים שהמשקיעים יבואו וישלמו להם 25 אחוזי מס.!!!! אפילו הפרירים הישראלים מעוצבנים כבר מהשנורר של הממשלה העשקנית הזאת. תורידו את המס ל 15 אחוז.
  • 1.
    בטח חכמולוג,בסדר זה תפרן, פה זה עשיר או תפרן (ל"ת)
    חלם 22/03/2012 16:56
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה ואיך להגן על ההשקעות?

על מניות הביטוח, העלייה בסיכון בתיק ההשקעות, האם אלביט מערכות היא מניה דפנסיבית? למה יש בתקופה כזו יתרון למניות התרופות? ההנפקות של ההייטק "הישראלי" בוול סטריט והאם יש בריחת מוחות?

מערכת ביזפורטל |

וול סטריט שוברת שיאים - הנאסד"ק עלה ב-0.7%, עליות בקוואנטים, פייבר ומאנדיי זינקו, מניות הקוואנטים  טסו בעשרות אחוזים - שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה. 

מדי יום , וול סטריט ממציאה סיפור חדש שמוסיף שמן למדורה. אינטל והשת"פ עם אנבידיה במסגרתו אנבידיה תשקיע גם 5 מיליארד דולר בענקית לשעבר, הזניקו את תחום השבבים ביום חמישי.  למחרת היו הקוונטים שתפסו את הבכורה. בתחילת השבוע היו אלו מניות האנרגיה הגרעינית. מהייפ להייפ הבורסה עולה. העליות שם מחלחלות אלינו - מניות השבבים, נייס, אלביט מערכות, טבע ועוד רבות הן מניות דואליות שמחירן נקבע בעיקר בוול סטריט.

העליות האלו עשויות לתעתע ולבלבל. משקיעים בשוק המקומי צריכים להפנים שהעובדה שהשוק עולה וגם הודעות שליליות לא מורידות אותו היא לא בהכרח סימן טוב. זה כן סימן לחוזקה, אבל צריך משמעת מאוד גדולה להבין שאם משתנים כללי הבסיס והסיכון עלה - צריך להוריד פוזיציה. קל ללכת עם העדר כי האווירה חיובית, אבל כשמתרחשים כמה דברים במקביל שמעלים את הסיכון והשוק ממשיך לעלות או יורד מעט, אתם צריכים להיות קרים - התמחור עלה, הסיכון עלה. תשקלו את הפוזיציה שלכם? כל אחד ולפי המשקל בשוק המניות והאלוקציה של התיק שלו בין מניות ואג"ח. 

בתחילת השבוע שעבר, וגם לפני כן, למעשה בחודש-חודשיים האחרונים אנחנו מציינים כאן את הסיכון במניות הביטוח. מסבירים שהן יכולות לעלות, אבל הן במחיר מלא פלוס פלוס. השבוע הן ירדו. לא בטוח שמספיק לאור עליית הסיכונים.

הסיכונים עלו וחשוב לנסות לנתח זאת בלי הטיה. אלא רק כלכלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מספק רמז עבה למה שהוא חושב שיהיה כאן מול מדינות באירופה. הוא התחרט חלקית, אבל כולנו מבינים איך העולם תופס את המלחמה בעזה. ארה"ב בהדרגה מסתכלת עלינו בעין עקומה. נכשלנו בקטאר. טראמפ אוהב מנצחים. עזה היא סיפור שלא ברור איך יתקדם, והסיכונים שם גדולים. חיילים צעירים נופלים שם. ויש דילמה וקרע מאוד גדולים בתוך העם - האם זה שווה את זה? האם אנחנו לא פוגעים בסיכוי להחזרת החטופים? ממשלה היא ממשלה. מעל הצבא, קובעת מדיניות ופעולות. אבל חלק גדול מהעם מביע חוסר אמון מוחלט והערכה שמדובר במלחמה כדי לחלץ את הראש מהבוץ ולהוסיף לו נקודות בבחירות המתקרבות.