הזינוק בנפט והתחרות הקשה העבירו את אל על להפסד של 49 מיליון ד' ב-2011

בשורה העליונה - גידול של 3.6% בהכנסות שהסתכמו ב-2.043 מיליארד דולר. יישום מדיניות "שמיים פתוחים" גרמה לתחרות אגרסיבית
יעל גרונטמן | (2)

חברת אל על פירסמה הבוקר (ד') את תוצאותיה הכספיות ולפיהן בשנת 2011 עברה החברה להפסד בסך 49 מיליון דולר לעומת רווח בסך כ-57 מיליון דולר בשנת 2010.

בשורה העליונה דיווחה החברה על גידול קל בשיעור של 3.6% בהכנסות שהסתכמו ב-2.043 מיליארד דולר. הוצאות התפעול של החברה עלו ב-11.3% ל-1.764 מיליארד דולר, כך שההפסד התפעולי של החברה ב-2011 הסתכם ב-43.3 מיליון דולר לעומת רווח תפעולי של 88 מיליון דולר ב-2010.

נציין כי ההפסד בגין גידור תזרימי מזומנים הסתכם ב-36.64 מיליון דולר לעומת רווח בגין גידור תזרימי מזומנים בסך של 65.9 מיליון דולר שרשמה חברת התעופה הישראלית בשנת 2010.

יתרת המזומנים ושווי המזומנים בקופת החברה בסיום שנת 2011 ירדה ב-23% ל-85.3 מיליון דולר. עלות שכרו של המנכ"ל אליעזר שקדי הסתכמה ב-2.8 מיליון שקל.

החברה מסבירה בדוחות כי הסיבה העיקרית להפסדים שרשמה בשנת 2011

הינה הגידול בעלויות התפעול, הנובע בעיקר מעלית מחירי הדס"ל מעבר לגידול שחל בשנת הדוח בהכנסות החברה, וכתוצאה מאבדן נתח שוק עקב תחרות גוברת ואגרסיבית בעיקר נוכח יישום מדיניות "שמיים פתוחים" בפועל של ממשלת ישראל.

לאור האמור ונוכח המשבר העולמי, התחרות הגוברת בשוק התעופה ואי היציבות הפוליטית במדינות האזור, לא הצליחה החברה במהלך שנת 2011 להדביק את הגידול בעלויות התפעול. בנוסף, תוכנית ההתייעלות שגיבשה החברה ברבעון השלישי של שנת 2011 יושמה עד כה באופן חלקי.

החברה מעריכה כי תאלץ להתמודד עם אתגרי שנת 2011 גם במהלך שנת 2012 , הן ברמה המימונית והן ברמה התזרימית. "המשך עליית מחירי הדס"ל בצורה חדה, כפי שבאה לידי ביטוי ברבעון הראשון של שנת 2012 , בשילוב המשבר הכלכלי העולמי והסביבה התחרותית אשר מקשה על מדיניות ההכנסות של החברה, מציבים בפני החברה אתגרים בתחילתה של

שנת 2012 וייתכן שאף בהמשך שנה זו".

לאור זאת, הנהלת החברה מבצעת, בין היתר, אופטימיזציה של הפעולות המסחריות תוך ניהול צמוד ומבוקר של לוח הטיסות והגדלת הכנסות מפעולות, לרבות כאלה שאינן קשורות במכירת כרטיסי טיסה, צמצום עלויות ופעולות נוספות בתחומים הפיננסים והמימוניים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חברה עלובה הלוואי ותפשוט את הרגל (ל"ת)
    להעלות לשקדי את השכר 21/03/2012 09:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מתי יפול האסימון? 21/03/2012 09:34
    הגב לתגובה זו
    הצנחת מנכל מהצבא ללא כל רקע רלוונטי לחברה מסחרית, חברה מאובנת עם שיטות ניהול מיושנות וחוסר מעוף, ידיים כבולות על יחדי החלטות פוליטיות והתרפסות לדתיים, מחירים בדרך כלל מאוד מאוד יקרים מבריחים לקוחות. איך רוצים שהחברה תרוויח???
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?