האביב הערבי העיב על אקירוב: אלרוב נדל"ן סבלה מירידה בשיעורי התפוסה בבתי המלון בירושלים
חברת אלרוב נדלן מסכמת את הרבעון הרביעי של 2011 עם הכנסות מדמי שכירות בארץ, בצרפת ובשוויץ בהיקף של כ-74.6 מיליון שקל, זאת לעומת 65.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 13.5%. ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ- 302.5 מיליון שקל, לעומת כ- 348.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ברבעון זה נרשם שיערוך נדל"ן בסך של כ- 100 מיליון שקל בלבד לעומת כ- 159 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ- 17 מיליון שקל (חלק מחזיקי ההון של החברה כ- 7.2 מיליון שקל), לעומת כ- 156 מיליון שקל (חלק מחזיקי ההון של החברה כ- 141.1 מיליון שקל) ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח נובעת מרישום גידול בעתודה למיסים נדחים בסך של כ-132 מיליון שקל בעקבות עדכון העתודה למיסים נדחים בארץ במהלך שנת הדוח משיעור מס חברות של 18% לשיעור של 25% בעקבות חקיקת החוק לתיקון נטל המס.
העודף התפעולי שנבע ממלונות הקבוצה בירושלים (מצודת דוד וממילא) הסתכם בכ- 68.5 מיליון שקל לעומת כ- 78.8 מיליון שקל בשנת 2010. הקיטון נובע מירידה בשיעורי התפוסה בשני בתי המלון בירושלים, בעקבות השפעת האירועים במזרח התיכון וכן מירידה בשער החליפין של הדולר בחלק מתקופת הדוח. מלון לוטסיה בפריז תרם בשנת 2011 כ- 34 מיליון שקל לעודף התפעולי של המגזר, זו שנת הפעילות המלאה הראשונה של המלון בקבוצת אלרוב.
החברה מעריכה כי העודף התפעולי מהמלונות בירושלים (מצודת דוד ומלון ממילא בירושלים) בשנת 2012 יעמוד על כ- 80-85 מיליון שקל ותחזית העודף התפעולי ממלון לוטסיה בפריז נותרה על כנה והינה כ- 34 מיליון שקל (כ-7 מיליון יורו).
שוויו ההוגן של הנדל"ן להשקעה (שאינו כולל את הנדל"ן המלונאי בהקמה ואת מלונות החברה בירושלים ובפריס) ליום 31.12.2011 הסתכם בכ-5.26 מיליארד שקל, לעומת כ-4.3 מיליארד שקל בסוף שנת 2010. עיקר הגידול נבע מרכישתו של בניין משרדים בשוויץ A-tec, מהתחזקות האירו והפרנק השוויצרי שתרם לעליה בשקלים של הנדל"ן להשקעה של החברה בצרפת ובשוויץ וכן מהמשך ההשקעה של החברה בשני נכסים שנמצאים בשלבי בניה בשוויץ ובלונדון.
אלפרד אקירוב, יו"ר דירקטוריון החברה מסר: "ייחודה של שנת 2011 הוא המאמצים הגדולים שהשקענו בפיתוח המלון באמסטרדם שנשאו פרי בתום השנה עם פתיחתו. זהו המלון הראשון שפיתחנו באירופה, נכון לעכשיו הוא עולה על ציפיותינו המקוריות. כעת אנו מתמקדים בסיום פיתוח המלון בלונדון אשר מתקדם ע"פ לוח הזמנים המתוכנן וצפוי להיפתח לפני האולימפיאדה בלונדון."
אקירוב מציין כי שנת 2011 הייתה מאתגרת בתיירות בישראל - "אנו מקווים כי שנת 2012 תהיה טובה יותר והעלינו את תחזיותינו לעודף התפעולי הצפוי מהמלונות בירושלים בהתאם. אנו ממשיכים לפעול לאיתור נכסים מניבים נוספים, המתאימים לאסטרטגיית ההשקעה שלנו, עם דגש על שוויץ, אשר כלכלתה ממשיכה להוכיח את איתנותה ויציבותה. אני מאמין כי המשך הפעילות המלונאית באירופה במקביל לפיתוח פורטפוליו הנכסים המניבים שלנו יביא אותנו ליעד שהצבנו לעצמנו במסגרת התוכנית האסטרטגית והוא להגיע להכנסות מדמי שכירות ועודף תפעולי מבתי מלון של כ- 1 מיליארד שקל בתום שנת 2016."
- 1.רפי 20/03/2012 13:14הגב לתגובה זואיפה הוא חי ממציא תחזיות שלא יזרקו לו את המניה בחזרה ל2 שקל

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?