האביב הערבי העיב על אקירוב: אלרוב נדל"ן סבלה מירידה בשיעורי התפוסה בבתי המלון בירושלים
חברת אלרוב נדלן מסכמת את הרבעון הרביעי של 2011 עם הכנסות מדמי שכירות בארץ, בצרפת ובשוויץ בהיקף של כ-74.6 מיליון שקל, זאת לעומת 65.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 13.5%. ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ- 302.5 מיליון שקל, לעומת כ- 348.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ברבעון זה נרשם שיערוך נדל"ן בסך של כ- 100 מיליון שקל בלבד לעומת כ- 159 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ- 17 מיליון שקל (חלק מחזיקי ההון של החברה כ- 7.2 מיליון שקל), לעומת כ- 156 מיליון שקל (חלק מחזיקי ההון של החברה כ- 141.1 מיליון שקל) ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח נובעת מרישום גידול בעתודה למיסים נדחים בסך של כ-132 מיליון שקל בעקבות עדכון העתודה למיסים נדחים בארץ במהלך שנת הדוח משיעור מס חברות של 18% לשיעור של 25% בעקבות חקיקת החוק לתיקון נטל המס.
העודף התפעולי שנבע ממלונות הקבוצה בירושלים (מצודת דוד וממילא) הסתכם בכ- 68.5 מיליון שקל לעומת כ- 78.8 מיליון שקל בשנת 2010. הקיטון נובע מירידה בשיעורי התפוסה בשני בתי המלון בירושלים, בעקבות השפעת האירועים במזרח התיכון וכן מירידה בשער החליפין של הדולר בחלק מתקופת הדוח. מלון לוטסיה בפריז תרם בשנת 2011 כ- 34 מיליון שקל לעודף התפעולי של המגזר, זו שנת הפעילות המלאה הראשונה של המלון בקבוצת אלרוב.
החברה מעריכה כי העודף התפעולי מהמלונות בירושלים (מצודת דוד ומלון ממילא בירושלים) בשנת 2012 יעמוד על כ- 80-85 מיליון שקל ותחזית העודף התפעולי ממלון לוטסיה בפריז נותרה על כנה והינה כ- 34 מיליון שקל (כ-7 מיליון יורו).
שוויו ההוגן של הנדל"ן להשקעה (שאינו כולל את הנדל"ן המלונאי בהקמה ואת מלונות החברה בירושלים ובפריס) ליום 31.12.2011 הסתכם בכ-5.26 מיליארד שקל, לעומת כ-4.3 מיליארד שקל בסוף שנת 2010. עיקר הגידול נבע מרכישתו של בניין משרדים בשוויץ A-tec, מהתחזקות האירו והפרנק השוויצרי שתרם לעליה בשקלים של הנדל"ן להשקעה של החברה בצרפת ובשוויץ וכן מהמשך ההשקעה של החברה בשני נכסים שנמצאים בשלבי בניה בשוויץ ובלונדון.
אלפרד אקירוב, יו"ר דירקטוריון החברה מסר: "ייחודה של שנת 2011 הוא המאמצים הגדולים שהשקענו בפיתוח המלון באמסטרדם שנשאו פרי בתום השנה עם פתיחתו. זהו המלון הראשון שפיתחנו באירופה, נכון לעכשיו הוא עולה על ציפיותינו המקוריות. כעת אנו מתמקדים בסיום פיתוח המלון בלונדון אשר מתקדם ע"פ לוח הזמנים המתוכנן וצפוי להיפתח לפני האולימפיאדה בלונדון."
אקירוב מציין כי שנת 2011 הייתה מאתגרת בתיירות בישראל - "אנו מקווים כי שנת 2012 תהיה טובה יותר והעלינו את תחזיותינו לעודף התפעולי הצפוי מהמלונות בירושלים בהתאם. אנו ממשיכים לפעול לאיתור נכסים מניבים נוספים, המתאימים לאסטרטגיית ההשקעה שלנו, עם דגש על שוויץ, אשר כלכלתה ממשיכה להוכיח את איתנותה ויציבותה. אני מאמין כי המשך הפעילות המלונאית באירופה במקביל לפיתוח פורטפוליו הנכסים המניבים שלנו יביא אותנו ליעד שהצבנו לעצמנו במסגרת התוכנית האסטרטגית והוא להגיע להכנסות מדמי שכירות ועודף תפעולי מבתי מלון של כ- 1 מיליארד שקל בתום שנת 2016."
- 1.רפי 20/03/2012 13:14הגב לתגובה זואיפה הוא חי ממציא תחזיות שלא יזרקו לו את המניה בחזרה ל2 שקל
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףהגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
חיים כצמן במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע.
זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.
הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע.
השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק.
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.
טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 0% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל היה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטיס. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שם רווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
