הכנסות אלקטרה גדלו ברבעון הרביעי ב-8.6% ל-726.8 מ' ש'
קבוצת אלקטרה, שנחשבת לאחת הקבוצות הקבלניות המובילות בישראל, דיווחה כי ברבעון הרביעי של שנת 2011 עלו הכנסותיה בכ-8.6% לכ-726.8 מיליון שקל, כאשר הגידול בהכנסות נבע בעיקר מהעלייה בהכנסות שהניב מגזר שרות, אחזקה וסחר.
הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של קבוצת אלקטרה ברבעון הרביעי של השנה ירד ב-3.7% והסתכם בכ- 25.7 מיליון שקל, לעומת כ- 26.7 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2010, אז נכללו הכנסות בעלות אופי חד פעמי בסך של כ-5 מיליון שקל, בעיקר בגין הסדר חובות חפציבה. בנטרול ההכנסות החד פעמיות האמורות והוצאות חד פעמיות אחרות, רשמה הקבוצה ברבעון הרביעי של 2011 עלייה בשיעור של כ-21% ברווח הנקי לכ-26.2 מיליון שקל, לעומת כ-21.7 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2010.
סיכום שנה
החברה, תחת שרבטו של המנכ"ל איתמר דויטשר, סיכמה את שנת 2011 כולה עם עלייה של כ-5.5% בהכנסותיה לסך של כ-2.85 מיליארד שקל. דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בסך של 50 מיליון שקל.
עיקר הגידול בהכנסות מוסבר על ידי החברה בגידול בהיקפי הפעילות נרשמו במגזר השרות, אחזקה וסחר ובמגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בישראל .
הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ירד ב-14% בשנת 2011 והסתכם בכ-127.8 מיליון שקל, לעומת כ-148.9 מיליון שקל בשנת 2010, בה נכללו, הכנסות בעלות אופי חד פעמי, בעיקר הסדר חובות ומימוש זכויות בפרויקט אגירה שאובה, וכן הכנסה חד פעמית נוספת בסך של כ-15.1 מיליון שקל שנרשמה בשנת 2010 בגין השלמת השלב האחרון של העיסקה למכירת חברת אנרקו.
בנטרול סעיפי ההכנסות וההוצאות האחרות, שהינן בעלות אופי חד פעמי, רשמה אלקטרה ב-2011 עלייה של כ-6.6% ברווח מפעולות נמשכות לרמה של כ-132.8 מיליון שקל, לעומת רווח מפעולות נמשכות בסך של כ-124.6 מיליון שקל בשנת 2010.
צבר הזמנות החברה, נכון לסוף 2011, חצה לראשונה את רף 4 מיליארד השקלים והסתכם בכ-4.2 מיליארד שקל. צבר זה אינו כולל עוד הכנסות צפויות בהיקף של כ- 2.5 מיליארד שקל בגין עיר הבה"דים, פרוייקטי האגירה השאובה, מתחם תנובה ומגדל W-PRIME.
ממאזנה של אלקטרה עולה, כי החברה נהנית מנזילות גבוהה. יתרות המזומנים ושווי המזומנים והשקעות לזמן קצר של הקבוצה הסתכמו לסך של כ- 287.4 מיליון שקל. יצויין, כי תזרים המזומנים מפעילות שוטפת, בניכוי רכישת קרקעות במסגרת הגדלת פעילות הייזום של הקבוצה, הסתכם בשנת 2011 בכ-154 מיליון שקל, לעומת כ-147 מיליון שקל בשנת 2010.
איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה: "אלקטרה ממשיכה להציג גידול בהיקפי פעילותה בישראל ובחו"ל, ולחזק את מעמדה המוביל כמותג חזק ובעל מוניטין בתחומי פעילותה השונים. צבר העבודות של אלקטרה, המסתכם כיום בכ-4.2 מיליארד שקל, מבטיח לקבוצה זרם תקבולים ופרויקטים יציב גם לשנים הבאות, ומעיד יותר מכל על חיזוק מעמדה של הקבוצה בשוקי היעד שלה ועל התפתחות מנועי הצמיחה שלה, בעיקר בתחומי ה-facilities management, תחת המותג אלקטרה FM והפרויקטים הלאומיים בתחומי האנרגיה והתשתיות, תחת המותג אלקטרה פאואר.
"לאחר השלמתו של מגדל אלקטרה, שהינו אחד מהבניינים היוקרתיים בגוש דן, אלקטרה מעורבת היום במספר פרויקטים גדולים נוספים, ביניהם עיר הבה"דים, אגירות שאובות ומתחם תנובה ואנו מתמודדים כיום על פרויקטים משמעותיים חדשים".
עלות שכרו של דויטשר הסתכמה בשנת 2011 בלא פחות מ-9.85 מיליון שקל. עלות זו מורכבת מבונוס של 4.9 מיליון שקל ומשכר בסיסי שנתי בסך של 1.9 מיליון שקל. בסך הכל עלות שכרם של חמשת הבכירים באלקטרה הסתכמה ב-20.8 מיליון שקל.
- 1.אז למה הגנבים לא משלמים את החוב לדל" ק נדל" ן? (ל"ת)משקיע 07/03/2012 14:01הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
מה יהיה מחר בבורסה ואיך להגן על ההשקעות?
על מניות הביטוח, העלייה בסיכון בתיק ההשקעות, האם אלביט מערכות היא מניה דפנסיבית? למה יש בתקופה כזו יתרון למניות התרופות? ההנפקות של ההייטק "הישראלי" בוול סטריט והאם יש בריחת מוחות?
וול סטריט שוברת שיאים - הנאסד"ק עלה ב-0.7%, עליות בקוואנטים, פייבר ומאנדיי זינקו, מניות הקוואנטים טסו בעשרות אחוזים - שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה.
מדי יום , וול סטריט ממציאה סיפור חדש שמוסיף שמן למדורה. אינטל והשת"פ עם אנבידיה במסגרתו אנבידיה תשקיע גם 5 מיליארד דולר בענקית לשעבר, הזניקו את תחום השבבים ביום חמישי. למחרת היו הקוונטים שתפסו את הבכורה. בתחילת השבוע היו אלו מניות האנרגיה הגרעינית. מהייפ להייפ הבורסה עולה. העליות שם מחלחלות אלינו - מניות השבבים, נייס, אלביט מערכות, טבע ועוד רבות הן מניות דואליות שמחירן נקבע בעיקר בוול סטריט.
העליות האלו עשויות לתעתע ולבלבל. משקיעים בשוק המקומי צריכים להפנים שהעובדה שהשוק עולה וגם הודעות שליליות לא מורידות אותו היא לא בהכרח סימן טוב. זה כן סימן לחוזקה, אבל צריך משמעת מאוד גדולה להבין שאם משתנים כללי הבסיס והסיכון עלה - צריך להוריד פוזיציה. קל ללכת עם העדר כי האווירה חיובית, אבל כשמתרחשים כמה דברים במקביל שמעלים את הסיכון והשוק ממשיך לעלות או יורד מעט, אתם צריכים להיות קרים - התמחור עלה, הסיכון עלה. תשקלו את הפוזיציה שלכם? כל אחד ולפי המשקל בשוק המניות והאלוקציה של התיק שלו בין מניות ואג"ח.
בתחילת השבוע שעבר, וגם לפני כן, למעשה בחודש-חודשיים האחרונים אנחנו מציינים כאן את הסיכון במניות הביטוח. מסבירים שהן יכולות לעלות, אבל הן במחיר מלא פלוס פלוס. השבוע הן ירדו. לא בטוח שמספיק לאור עליית הסיכונים.
- קמטק זינקה ב-13.3%, פריורטק ב-10.3%; נעילה חיובית בת"א
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיכונים עלו וחשוב לנסות לנתח זאת בלי הטיה. אלא רק כלכלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מספק רמז עבה למה שהוא חושב שיהיה כאן מול מדינות באירופה. הוא התחרט חלקית, אבל כולנו מבינים איך העולם תופס את המלחמה בעזה. ארה"ב בהדרגה מסתכלת עלינו בעין עקומה. נכשלנו בקטאר. טראמפ אוהב מנצחים. עזה היא סיפור שלא ברור איך יתקדם, והסיכונים שם גדולים. חיילים צעירים נופלים שם. ויש דילמה וקרע מאוד גדולים בתוך העם - האם זה שווה את זה? האם אנחנו לא פוגעים בסיכוי להחזרת החטופים? ממשלה היא ממשלה. מעל הצבא, קובעת מדיניות ופעולות. אבל חלק גדול מהעם מביע חוסר אמון מוחלט והערכה שמדובר במלחמה כדי לחלץ את הראש מהבוץ ולהוסיף לו נקודות בבחירות המתקרבות.
