הצניחה בשופרסל לא הותירה ברירה - דסק"ש בוחנת הפחתת השווי בספרים

בדסק"ש מסבירים כי ההפחתה נובעת מהפער בין השווי בשוק לשווי בספרים. השווי של שופרסל בספרי דסק"ש עומד על 2.08 מיליארד שקל, השווי בשוק - 1.42 מיליארד שקל. הפער: 660 מיליון שקל
תומר קורנפלד | (3)

הפחתות השווי בקבוצת IDB נמשכות. היום דיווחה דיסקונט השקעות כי היא צפויה לבצע הפחתה בשווי של חברת שופרסל, זאת כחלק מהיערכותה לפרסום הדוחות הכספיים לשנת 2011.

הפחתת השווי נובעת מהתמשכות הפער השלילי בין שווי השוק של השקעתה של החברה בשופרסל לבין ערכה בספרי דיסקונט השקעות. הערכות השווי מתבצעת על ידי מעריך שווי בלתי תלוי. חברת שופרסל, רשת הקמעונאות הגדולה בישראל נמצאת בשליטתה של חברת דיסקונט השקעות בשיעור של 46%.

נזכיר כי בתחילת 2010, רשמה דיסקונט השקעות רווח הון עצום של 1.2 מיליארד שקל, זאת כחלק מעסקה לרכישת 8.3% ממניות רשת הקמעונאות באמצעות הצעת הרכש. רווח הון העצום סייע לדסק"ש לחלק דיבידנדים גדולים בשנה זו בשל הרווחים החשבונאיים.

המחיקה הנוכחית צפויה לבוא לידי ביטוי ברישום הפסד בתוצאות הרבעון הרביעי של השנה. המחיקה מצטרפת להפחתות נוספות שביצעה הקבוצה בשנה החולפת כשהמרכזית שבהן הייתה הפחתה של שווי הקרקע בלאס ווגאס, וירידת שווי ההשקעה של הקבוצה בבנק קרדיט סוויס.

נכון לסוף ספטמבר רשומה חברת שופרסל בספרי דסק"ש לפי שווי של 2.08 מיליארד שקל. שווי השוק של ההחזקה של דסק"ש במניות כור בהתאם למחיר השוק הסתכם בכ-1.42 מיליארד שקל. המשמעות היא שדסק"ש עשויה לבצע הפחתה בשווי של שופרסל בהיקף של עד 660 מיליון שקל.

השנה החולפת הייתה לא פשוטה עבור מניית שופרסל, שאיבדה כ-30% מערכה. הירידה באה על רקע המחאה החברתית אשר גרמה לרשת הקמעונאות להגביר את המבצעים בחנויות, דבר אשר שחק את הרווחים של החברה.

מידרוג בוחנת את הדירוג

בתוך כך, המיזוג המתגבש בקבוצת IDB בין דיסקונט השקעות לבין חברת הבת כור גרם לסוכנות הדירוג מידרוג לבחון את ההשלכות של העסקה על דירוג החוב של החברות.

דירוג החוב של חברת דסק"ש עומד היום על A1 עם אופק שלילי. סך החוב המדורג מסתכם ב-5.4 מיליארד שקל. מנגד, דירוג החוב של חברת כור נמוך בדרגה אחת (A2) והוא עם אופק יציב. סך הדירוג מסתכם ב-2.05 מיליארד שקל.

במסגרת המיזוג המתגבש עשויה דסק"ש לרכוש את החזקות הציבור בחברת כור, בהתאם למחיר אשר ייקבע על פי הערכת שווי לחברה. בקבוצת IDB העריכו כי המיזוג בין שתי החברות יושלם עד סוף הרבעון השני של שנת 2012.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    משקיע 20/02/2012 11:58
    הגב לתגובה זו
    מישהו יכול להסביר מה המהלך הזה יעשה למניה החבוטה של שופרסל?
  • 2.
    נילי 20/02/2012 11:12
    הגב לתגובה זו
    והבונוסים לבכירים. כך יהיה לכם ברכה בהכנסות ויהיה לכם גם מה להציג במאזנים בתור הרווחים . מספיק עם השחיתותיות !
  • 1.
    לא נורא נשר תפצה במחירי המלט המופרזים (ל"ת)
    צחי 20/02/2012 10:15
    הגב לתגובה זו
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.