הצניחה בשופרסל לא הותירה ברירה - דסק"ש בוחנת הפחתת השווי בספרים

בדסק"ש מסבירים כי ההפחתה נובעת מהפער בין השווי בשוק לשווי בספרים. השווי של שופרסל בספרי דסק"ש עומד על 2.08 מיליארד שקל, השווי בשוק - 1.42 מיליארד שקל. הפער: 660 מיליון שקל
תומר קורנפלד | (3)

הפחתות השווי בקבוצת IDB נמשכות. היום דיווחה דיסקונט השקעות כי היא צפויה לבצע הפחתה בשווי של חברת שופרסל, זאת כחלק מהיערכותה לפרסום הדוחות הכספיים לשנת 2011.

הפחתת השווי נובעת מהתמשכות הפער השלילי בין שווי השוק של השקעתה של החברה בשופרסל לבין ערכה בספרי דיסקונט השקעות. הערכות השווי מתבצעת על ידי מעריך שווי בלתי תלוי. חברת שופרסל, רשת הקמעונאות הגדולה בישראל נמצאת בשליטתה של חברת דיסקונט השקעות בשיעור של 46%.

נזכיר כי בתחילת 2010, רשמה דיסקונט השקעות רווח הון עצום של 1.2 מיליארד שקל, זאת כחלק מעסקה לרכישת 8.3% ממניות רשת הקמעונאות באמצעות הצעת הרכש. רווח הון העצום סייע לדסק"ש לחלק דיבידנדים גדולים בשנה זו בשל הרווחים החשבונאיים.

המחיקה הנוכחית צפויה לבוא לידי ביטוי ברישום הפסד בתוצאות הרבעון הרביעי של השנה. המחיקה מצטרפת להפחתות נוספות שביצעה הקבוצה בשנה החולפת כשהמרכזית שבהן הייתה הפחתה של שווי הקרקע בלאס ווגאס, וירידת שווי ההשקעה של הקבוצה בבנק קרדיט סוויס.

נכון לסוף ספטמבר רשומה חברת שופרסל בספרי דסק"ש לפי שווי של 2.08 מיליארד שקל. שווי השוק של ההחזקה של דסק"ש במניות כור בהתאם למחיר השוק הסתכם בכ-1.42 מיליארד שקל. המשמעות היא שדסק"ש עשויה לבצע הפחתה בשווי של שופרסל בהיקף של עד 660 מיליון שקל.

השנה החולפת הייתה לא פשוטה עבור מניית שופרסל, שאיבדה כ-30% מערכה. הירידה באה על רקע המחאה החברתית אשר גרמה לרשת הקמעונאות להגביר את המבצעים בחנויות, דבר אשר שחק את הרווחים של החברה.

מידרוג בוחנת את הדירוג

בתוך כך, המיזוג המתגבש בקבוצת IDB בין דיסקונט השקעות לבין חברת הבת כור גרם לסוכנות הדירוג מידרוג לבחון את ההשלכות של העסקה על דירוג החוב של החברות.

דירוג החוב של חברת דסק"ש עומד היום על A1 עם אופק שלילי. סך החוב המדורג מסתכם ב-5.4 מיליארד שקל. מנגד, דירוג החוב של חברת כור נמוך בדרגה אחת (A2) והוא עם אופק יציב. סך הדירוג מסתכם ב-2.05 מיליארד שקל.

במסגרת המיזוג המתגבש עשויה דסק"ש לרכוש את החזקות הציבור בחברת כור, בהתאם למחיר אשר ייקבע על פי הערכת שווי לחברה. בקבוצת IDB העריכו כי המיזוג בין שתי החברות יושלם עד סוף הרבעון השני של שנת 2012.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    משקיע 20/02/2012 11:58
    הגב לתגובה זו
    מישהו יכול להסביר מה המהלך הזה יעשה למניה החבוטה של שופרסל?
  • 2.
    נילי 20/02/2012 11:12
    הגב לתגובה זו
    והבונוסים לבכירים. כך יהיה לכם ברכה בהכנסות ויהיה לכם גם מה להציג במאזנים בתור הרווחים . מספיק עם השחיתותיות !
  • 1.
    לא נורא נשר תפצה במחירי המלט המופרזים (ל"ת)
    צחי 20/02/2012 10:15
    הגב לתגובה זו
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה רוצה חנינה לנתניהו; המדדים עולים עד 2%

נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג והבורסה מתרוממת במה שנראה כמו סיום אפשרי לסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה

מערכת ביזפורטל |

העליות במדדים מתחזקות, ת"א 35 עולה 1.1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עולה 1.3%, בעוד ת"א ביטוח מוסיף 1.2%. ת"א נפט וגז יורד 0.1%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.5%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


התחזקות במדדים לצד הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.