חלוקים לקראת גיוס דסק"ש: מעלות מוציאה מרשימת המעקב אך מידרוג עדיין צופה אופק שלילי

אתמול פורסם שדסק"ש נערכת לגיוס כ-300 מ' ש'. "להערכתנו הקב' תשמור על נזילות מספקת ותמשיך להקטין את המינוף", כותבים במעלות. במדרוג סבורים כי "האסטרטגיה להקטנת מינוף טרם באה לידי ביטוי"
רקפת גלילי | (3)

חברת דיסקונט השקעות ("דסק"ש") הודיעה אתמול כי החלה לפעול לקראת אפשרות של גיוס סכום כולל של עד כ-300 מיליון שקלים בהנפקת אגרות חוב מסדרה ח' ו/או סדרה ט' לציבור בזמן הקרוב בדרך של הרחבת סדרה במסגרת של הצעתן לציבור. סוכנויות הדירוג מצידן חלוקות בהערכתן את אופק דירוג החוב של חברת ההחזקות.

חברת הדירוג מעלות העניקה היום (ה') דירוג 'ilA-' להרחבת סדרות ח' ו/או ט' של דסק"ש בסך של עד 500 מיליון שקלים ע.נ. אגרות החוב שיונפקו למטרת מחזור חוב וחברת מדרוג העניקה דירוג A1 עם לכל סדרות האג"ח. באשר לאופק הדירוג במעלות הוציאו את החברה מרשימת המעקב וצופים תחזית דירוג יציבה בעת שבמדרוג האופק הוא שלילי.

"השלמת עסקת מכתשים אגן שיפרה את הנזילות של הקבוצה והגדילה את המרווח מול ההתניות הפיננסיות. המינוף המצרפי של הקבוצה קטן לכ- 70% כיום, לעומת 82% לפני כחודש, כתוצאה ממכירת נכסים ועלייה בשווי השוק של חלק ניכר מנכסי הפורטפוליו", מנמקים במעלות.

"תחזית הדירוג היציבה משקפת את הערכתנו שהקבוצה תמשיך לשמור על נזילות מספקת ותמשיך במאמציה להפחית את רמת החוב ולהקטין את המינוף", מוסיפים עוד במעלות.

חברת מדרוג מציינת כי למרות שסלקום ושופרסל "נותרו חברות מובילות בתחומן בשוק הישראלי, בעלות נתחי שוק משמעותיים, פיזור עסקי רחב, תזרימי מזומנים תפעוליים חזקים ופרופיל סיכון אשראי חזק יחסית", עדיין "בשנה החולפת חלה שחיקה במיצוב העסקי והפיננסי של האחזקות סלקום ושופרסל, על רקע הרעה בסביבה העסקית".

בין הגורמים הממתנים את ההתפתחויות השליליות מציינים במדרוג כי יש למנות את השלמת עסקת מכתשים אגן ואת עסקת בניין HSBC - אשר חיזקו במידה רבה את הנזילות של החברה הבת כור (70.1%). "אנו מעריכים את רמת הנזילות של דסק"ש כסבירה בהסתמך על יתרות נזילות משמעותיות שהחברה מותירה לאורך זמן".

מדרוג סבורים כי אסטרטגיה להקטנת מינוף טרם באה לידי ביטוי ובבחינת הדירוג, ציינה כי תעקוב אחר השקעות מהותיות נוספות שתבצע החברה במעריב (62.7%) "הנחשבת בעינינו כהשקעה בעלת סיכון עסקי גבוה", וכן אחר מהלכי ההבראה של מעריב. "מהלכים משמעותיים של ארגון מחדש, שיובילו לקיטון המינוף ושיפור הנזילות, גם ברמת דסק"ש, עשויים להוביל לבחינת ייצוב הדירוג", כותבים עוד במדרוג.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חוסר אחריות של מעלות (ל"ת)
    החברה במצב קשה 26/01/2012 12:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אני עם מדרוג (ל"ת)
    חזי 26/01/2012 12:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סכנת נפשות, כשחברה מוכנה לגייס בתשואה מעל 10% (ל"ת)
    א 26/01/2012 12:04
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?