עמי פרץ. קרדיט: דוד סקוריעמי פרץ. קרדיט: דוד סקורי

כלל ביטוח תשקיע 250 מיליון שקל בבוני התיכון; המניה עולה 7%

הגוף המוסדי ישקיע 150 מיליון שקל ב-5 פרויקטים ל-1.4 אלף דירות עד שנת 2027, ועוד 100 מיליון שקל לפרויקטים עתידיים, זו לא הרכישה הראשונה של כלל בתחום ההתחדשות העירונית; וגם - מה עשתה המניה לאחרונה?

צלי אהרון |

חברת כלל החזקות עסקי ביטוח כלל עסקי ביטוח 1.78%  תזרים 250 מיליון שקל ישירות להון הפרויקטים של חברת ההתחדשות העירונית בוני התיכון בוני תיכון -0.38%  העוסקת בייזום ובניית פרויקטים של בנייה למגורים.

ההשקעה תחולק לשני שלבים: בשלב הראשון יוזרמו 150 מיליון שקל לחמישה פרויקטים בעלי תב”ע מאושרת, הכוללים שני מיזמי פינוי-בינוי ברחובות, פרויקט בעגור ברמלה, אחד בכפר סבא ואחד ביבנה - בסך כ-1.4 אלף דירות. בשלב השני יוקצו עוד 100 מיליון שקל להשקעות בפרויקטים עתידיים נוספים, אשר יקבלו אישורים תכנוניים בשנים הקרובות.

המודל הפיננסי שבחרו הצדדים מציב את כלל ביטוח כשותפה באקוויטי של כל פרויקט: החברה תזרום 49% מההון העצמי הדרוש ותיהנה מ-25% מהרווח הנקי. גישה זו מאפשרת לבוני התיכון לצמצם את הצורך בהון העצמי היזמי, ועם זאת להאיץ את תחילת העבודות - הן על רקע מורכבות אישור התב”ע והן בשל הביקושים הגוברים באזורים המבוקשים.

זו לא הפעם הראשונה בה אנו עדים לגוף מוסדי גדול שנכנס להשקעה בחברות התחדשות עירונית,כך למשל - כתבנו על השאלה - מה המוסדיים יודעים שאנחנו לא? גופים כמו מנורה, הפניקס ואף כלל עצמה - השקיעו סכומי כסף גדולים על פרויקטים של התחדשות עירונית. 

משנת 2022, נכנסו גופים מוסדיים לעומק שוק ההתחדשות העירונית, דרך השקעות ממוקדות בחברות ופרויקטים. כלל ביטוח כבר רכשה מניות מ-ICR שבשליטת ישראל קנדה בכ-260 מיליון שקל, והשקיעה 330 מיליון שקל נוספים ב-20% מאפריקה מגורים התחדשות עירונית.

מנורה הצטרפה עם השקעה של כ-30 מיליון שקל בהכשרת היישוב התחדשות עירונית. גם הפניקס, הראל ובנק מזרחי מעורבים במימון פרויקטים דרך קרנות פרטיות וליווי חוץ-בנקאי.

לצד המוסדיים פועלים גם גופים חוץ-בנקאיים כמו ברקת קפיטל, פנינסולה וקטה גרופ, שהפכו לשחקנים חזקים יחסית במימון של יזמים קטנים ובפרויקטים הנמצאים בשלבים מוקדמים. 


למה דווקא עכשיו?


ההשקעה החדשה נחתמת בתקופה שבה שוק המגורים רווי אתגרים, עליית מחירי קרקע ובנייה, תנודתיות בריביות ומשבר כוח האדם בענף. ובכל זאת, אולי זו בעצם הזדמנות למנף הון, לזרז תהליכים תכנוניים ולהגדיל את ההיצע.

בוני התיכון, שפועלת מאז אמצע שנות ה-80 ומתמקדת ביזום, תכנון ובנייה של מיזמי פינוי-בינוי ותוספות בנייה ב‑15 ערים מרכזיות בישראל, רואה במימון המוסדי כלי אסטרטגי לשמירה על צמיחה מתמדת.

לחברה יותר מ‑80 פרויקטים ב‑8 ערים כבר בשלבי ביצוע או שיווק, וזרם ההשקעות הצפוי יאפשר לה להרחיב את פעילותה לערים נוספות ובמקביל להבטיח גיבוי הוני לפרויקטים גדולים יותר ומורכבים יותר.

בכלל ביטוח מציינים כי המהלך מתאים לאסטרטגיית ההשקעות שלהם, אשר נותנת להם חשיפה אלטרנטיבית וסולידית בשוק הנדל”ן, עם פוטנציאל תשואה יציב לאורך שנים.

מנגד, בוני התיכון מתחזקת ביכולת להוציא פרויקטים לפועל במהירות יחסית, מה שיתרום להגברת ההיצע באזורים כמו רחובות, רמלה, כפר סבא ויבנה, שבהם נרשמת עלייה מתמדת בביקושים בשל פיתוח תשתיות תחבורה וקרבה למרכזי תעסוקה.



עמי פרץ, מנכ"ל בוני התיכון, מסר: "אנחנו מברכים על השותפות עם כלל ביטוח, גוף מוסדי מרכזי ומוערך, שמהווה תוספת כוח משמעותית לפעילות שלנו. בוני התיכון, שנוסדה לפני כ-40 שנה, היא אחת החברות המובילות בישראל בתחום ההתחדשות העירונית עם פריסה רחבה ותנופת עשייה של עשרות פרויקטים באזורים המבוקשים ביותר בארץ, בהיקף עצום של עשרות אלפי יחידות דיור"


ברק בנסקי, משנה למנכ"ל, מנהל חטיבת ההשקעות של כלל, מסר: ״אנו מברכים על השותפות עם חברת בוני התיכון, ורואים בהשקעה הרחבה של אסטרטגיית ההשקעות שביצעה כלל בשנים האחרונות בתחום הנדל״ן למגורים במשק המקומי, בדגש על תחום ההתחדשות העירונית"


שווי שוק, הון עצמי ומה עשתה המניה?

שווי השוק של חברת בוני התיכון עומד על כ-895 מיליון שקל, הונה העצמי נאמד בכ-208 מיליון שקל. המניה עלתה מתחילת השנה בכ-20% וב-12 החודשים האחרונים בכ-51%.


מניית בוני תיכון
מניית בוני תיכון



יהיה מעניין להמשיך ולעקוב אחרי חברת בוני התיכון, בעיקר בעקבות ההודעה על השקעתה של כלל ביטוח אבל לא רק - לאחרונה היא מאיצה תהליכים בחברה וקיבלה מספר תב"עות מאושרות. כך או אחרת - נמשיך לעקוב.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המניה שתזנק ב-4%, ומה יקרה לאלביט?

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של פרופ' דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל פרופ' דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.