יאיר המבורגר
צילום: גבע טלמור

ב-200 מיליון שקל: המבורגר מוכרים לכלל מניות הראל

המוסדיים ממשיכים לקנות ובעלי העניין ממשיכים למכור: כלל ביטוח רוכשת 1% מהראל תמורת 200 מיליון שקל ממשפחת המבורגר שתרד להחזקה של כ45.3%; אחרי קפיצה של כ-113% בהראל המבורגר מחזיקים ברווח תיאורטי של למעלה מ-5 מילארד שקל

מנדי הניג | (4)
למרות עלייה של יותר מ-113% במניית הראל  הראל השקעות 1.29%   מתחילת השנה, כלל ביטוח  כלל עסקי ביטוח 1.78%   רוכשת 1% ממניות החברה תמורת כ-200 מיליון שקל. המוכרת היא משפחת המבורגר, בעלת השליטה, שממשיכה בצמצום ההחזקות שלה אחרי שמכרה לפני כחצי שנה נתח נוסף בגובה 2.5% לפי שווי חברה שהיה אז נמוך בחצי. עם השלמת העסקה הנוכחית, תחזיק המשפחה בכ-45.3% מהחברה.

מנגד, הרכישה מצד כלל ביטוח שמגיעה אחרי זינוק של כ-102% במדד הביטוח מראה שיש את מי שחושב שיש עוד לאן לעלות. וכנראה שלמוסדיים יש לא רק אמונה אלא גם תיאבון, המכירה בוצעה לפי 10,670 אג' למניה מה שמהווה דיסקאונט של כ-2% על מחיר הסגירה (10,780 אג') פער קטן יחסית למה שאנחנו רגילים לראות בעסקאות מחוץ לבורסה, שלרוב כוללות דיסקאונט גדול יותר.

מניית הראל, שנסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-22 מיליארד שקל, זינקה בכ-113% מתחילת השנה. העלייה החדה מוסברת בשורה של גורמים: סביבת שוק הון חזקה, רווחיות משופרת של תחום הנוסטרו, עלייה בדמי הניהול שנגבים על רקע גידול בתיקי הנכסים, וגם אימוץ התקן החשבונאי IFRS 17 התקן שמאפשר לחברות הביטוח להכיר ברווחים עתידיים מוקדם יותר. בנוסף, מחירי הביטוחים ובעיקר ביטוחי הרכב התייקרו, מה שהחזיר את הענף לרווחיות של 1.7 מיליארד שקל במצטבר לכלל החברות.

עסקת המכירה האחרונה של משפחת המבורגר מגלמת רווח יפה על הנייר. בהתחשב בכך שהמניה עלתה השנה ב-113% ושהמשפחה מחזיקה כ-46.63% מהון החברה, מדובר בשווי תיאורטי של כ-10.25 מיליארד שקל - לעומת שווי של כ-4.8 מיליארד שקל בתחילת השנה. כלומר, רווח פוטנציאלי של מעל 5 מיליארד שקל וזה רק השנה.

את חגיגת המימושים אנחנו רואים בעוד חברות, גם בעלי המניות המרכזיים בבית ההשקעות מיטב ניצלו את הזינוק החריג במניית החברה ובחרו לממש חלק קטן מהחזקותיהם, בעסקה מחוץ לבורסה תמורת כ-200 מיליון שקל בדיסקאונט של כ-3% ממחיר השוק - המלצת מכירה למיטב השקעות? בעלי העניין מממשים במאות מיליונים.

בסופו של דבר, אפשר להבין את הרצון של משפחת המבורגר לפגוש קצת רווחים אחרי עשרות שנים של שליטה רצופה, ובמיוחד בשנה שבה שווי ההחזקה שלה כמעט הוכפל, אבל מה שנראה טבעי מצד בעלי השליטה, יכול להיראות אחרת בעיני המשקיעים. כשגם השחקנים הכי ותיקים בענף מתחילים לממש, אולי זו הזדמנות לשאול בכנות איפה באמת נמצאת מניית הראל היום והאם נשאר עוד מקום לעליות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הרצת מניות הביטוח מצדיקה חקירה דחופה (ל"ת)
    מיה 24/07/2025 08:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משקיע ותיק 24/07/2025 00:23
    הגב לתגובה זו
    שכלל קונה הראל מוכיח שהראל חבגה עם עתיד.ככלל חברות הביטוח עוד עם עתיד גדול.
  • 2.
    בועה. (ל"ת)
    אנונימי 23/07/2025 21:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יחזקאל 23/07/2025 15:51
    הגב לתגובה זו
    הם הרי לא מטומטמים הציבור המטומטם קונה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: שבבים, בנקים והשקעות של צעירים

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.