אבנר ארד מנכל משק אנרגיה
צילום: ליאת לרנר

משק אנרגיה: הסכם אנרגיה בהיקף 3.5 מיליארד שקל ל-20 שנה עם חברה טכנולוגית

חותמת על הסכם עם חברה טכנולוגית לאספקת חשמל והקמת מתקני ייצור סולאריים ואגירה בהיקף 3.5 מיליארד שקל לאורך 20 שנה, תוך חיזוק הפעילות באנרגיה מתחדשת וקונבנציונלית

מנדי הניג |

חברת משק אנרגיה משק אנרגיה 1.68%   מדווחת על התקשרות במערך הסכמים ארוך טווח עם אחת חברה טכנולוגית מהגדולות במשק לשיתוף פעולה בתחום אספקת חשמל, הקמת מתקני ייצור סולאריים ואגירת אנרגיה. ההסכם, המוערך בהיקף הכנסות כולל של כ-3.5 מיליארד ש"ח שיפרסו לאורך כ-20 שנה מאפשר למשק אנרגיה לחזק את פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת והקונבנציונלית תוך ניצול יכולותיה ליצירת ערך לשותפיה.

המניה של משק אנרגיה השיגה תשואה של כ-2.55% בחודש האחרון מתחילת השנה היא עלתה ביותר ב-20% והיא נסחרת לפי שווי של של כ-2.23 מיליארד שקל. הביצועים האלה עולים משמעותית על ממוצע הביצועים בסקטור של אנרגיה מתחדשת כאשר המדד הסקטוריאלי רשם תשואה של 0.54% בחודש האחרון ו-2.97% מתחילת השנה.

במסגרת ההסכם שנחתם משק אנרגיה עצמה או באמצעות חברת הבת דליה אנרגיות תספק לחברה הטכנולוגית חשמל בהיקף של למעלה מ-1.5 מיליארד קוט"ש לאורך 10 שנים בהנחה על רכיב הייצור, עם אפשרות להארכה לחמש שנים נוספות וזכות לסיום לאחר חמש שנים בכפוף לתנאים מוסכמים. היקף ההכנסות מאספקת החשמל מוערך בכ-700 מיליון שקל. בנוסף, משק אנרגיה קיבלה זכות בלעדית לבחינת היתכנות להקמת מתקני אגירת אנרגיה באתרי החברה, בהיקף מצטבר של כ-500 מגה-וואט שעה, עם פוטנציאל הכנסות של כ-1.5 מיליארד ש"ח לאורך תקופת הפעלתם.

כחלק מההסכם, משק אנרגיה תוכל ליזום ולהקים מתקן ייצור חשמל פוטו-וולטאי משולב אגירה בהספק של כ-150 מגה-וואט AC וקיבולת אגירה של 750 מגה-וואט שעה, בשטח של עד 2,000 דונם באחד מאתרי החברה. הפרויקט, שצפוי להתחיל לפעול מסחרית בשנת 2030 בכפוף לאישורים רגולטוריים עשוי להניב לחברה הכנסות של כ-2 מיליארד שקל לאורך הפעלתו.

ההתקשרות מגיעה על רקע צמיחה משמעותית של משק אנרגיה בשוק האנרגיה. לפני כשלושה חודשים דווח כי בנק לאומי חתם על הסכם מימון בהיקף של 270 מיליון שקל עבור החברה, המיועד בחלקו להקמת מתקנים סולאריים נוספים ובחלקו לפיתוח תחנת הכוח דליה 2, פרויקט בהספק של כ-846 מגה-וואט שמומן גם הוא במסגרת מזכר הבנות עם בנק לאומי ודיסקונט בהיקף של 4.3 מיליארד שקל. מימון זה משקף את האטרקטיביות של תחום האנרגיה עבור המערכת הבנקאית המאופיין בסכומי מימון גבוהים, ריביות יחסית גבוהות ועמלות ניהול משמעותיות עבור הבנק המוביל. בנק לאומי הקים מערך ייעודי למימון פרויקטים בתחום האנרגיה והתשתיות הלאומיות וסיפק מימון גם לחברות נוספות כמו פריים אנרג'י ולהב.

אבנר ארד, מנכ"ל משק אנרגיה ציין: "אנו גאים בהסכם האסטרטגי עם חברה טכנולוגית מהמובילות במשק הישראלי הסכם שיבטיח לה הוזלה בעלויות החשמל תוך מינוף נכסיה לטובת פיתוח מתקני ייצור ואגירת אנרגיה במתקניה הן לצורך צמיחה עסקית והן לצורך יצירת יתירות והגברת אמינות לאספקת החשמל באתריה. מבחינת משק אנרגיה מדובר בתוספת משמעותית לצבר הנכסים בייזום והקמה. ההסכם מתאפשר הודות ליכולתה הייחודית של משק אנרגיה ליצור סינרגיה בין זרועות הפעילות שלה - ייצור קונבנציונלי, ייצור סולארי ופעילות אספקה - לטובת יצירת ערך ממשי לצרכנים ולשותפיה. אני מודה להנהלת החברה על האמון שהיא מביעה במשק אנרגיה בהתקשרות זו ובטוח שמדובר בצעד משותף ראשון מתוך שיתופי פעולה עתידיים רבים נוספים"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPTבורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPT

עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35

השווי המצטבר של מדד ת"א 35 חצה את רף הטריליון שקלים. כמעט מחצית ממנו יושב על פיננסים, כשליש על בנקים בלבד, הנדל"ן תופס כ-10%, וטבע לבדה שווה כמו סקטור שלם

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה בורסה מדד ת"א 35

השווי המצרפי של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב חצה את רף הטריליון שקלים, ועומד על כ-1.074 טריליון שקל. מדובר בסכימה פשוטה של שוויי השוק של כל החברות הכלולות במדד ת"א 35, והיא מספקת הצצה לא רק לגודל של מדד הדגל, אלא גם לאופן שבו הוא מתחלק בפועל בין סקטורים וחברות.

חשוב להדגיש כי הבדיקה מתייחסת לשווי השוק המלא של החברות, ולא לשווי הרלבנטי למדד עצמו. מדדי הבורסה מחושבים על בסיס שווי מתואם, שמושפע משיעור מניות הצפה ומוגבל ברף מקסימלי לחברה בודדת. כאן מדובר בחישוב “ברוטו”, שמטרתו להבין על מה המדד באמת יושב, ולא איך הוא משוקלל טכנית ביום מסחר נתון.

כשמסתכלים על הפילוח, התמונה ברורה למדי. חלק גדול מהשווי מרוכז במספר סקטורים ושמות כבדים, הרבה יותר מאשר בפיזור שווה בין 35 מניות.

הבנקים מחזיקים כמעט שליש מהשווי

חמשת הבנקים הגדולים הכלולים במדד – לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי – מגיעים יחד לשווי מצרפי של כ-332.5 מיליארד שקל. מדובר בכ-31% מהשווי הכולל של ת"א 35.

במונחים פשוטים, כמעט שליש מהמדד יושב על המערכת הבנקאית. המשמעות היא שכל שינוי בסביבת הריבית, רגולציה על הבנקים או שיח ציבורי על מיסוי רווחי המערכת, משפיע באופן ישיר על התנהגות המדד כולו, גם אם בשאר החברות הגדולות לא נרשמת תזוזה חריגה.


אודי מוקדי יור סייברארק
צילום: דויד שופר
ראיון

אחרי אקזיט של 25 מיליארד דולר - ״אל תסתכלו לטווח קצר ועל מסיבת אקזיט מהירה, אפשר לבנות דברים גדולים״

יו"ר ומייסד סייברארק אודי מוקדי מדבר על עסקת המכירה לפאלו אלטו, על ריצה למרחקים ארוכים ומספק עצות ליזמים צעירים
ליאור דנקנר |

בוועידה הכלכלית של ביזפורטל ראיינו אנשים שיש להם "מניות" בהצלחה הכלכלית של המדינה - אחד מהם הוא אודי מוקדי, מייסד ויו"ר סייברארק CyberArk Software 0.66%   . במהלך הראיון הוא סיפר איך נולדה העסקה למכירת החברה לפאלו אלטו, מה זה אומר לנהל אותה יותר מ-25 שנה מאור יהודה לפתח תקווה ועד לעסקת ענק, ולאן הוא חושב שהתעשייה והיזמים הישראלים צריכים לכוון מכאן.


"הכרזנו ביולי, מחכים לאישורים"

כשנשאל על מועד סגירת העסקה, מוקדי אומר: "הכרזנו ב-30 ביולי ומחכים לכל מיני אישורים". לדבריו, "כרגע הצפי הוא פברואר, מרץ או אפריל 2026". העסקה, כמו שהוא מדגיש, עדיין לא מאחוריהם: "קודם כל, זה לא מסתיים עד שזה לא מסתיים, מחכים לאישורים".

ברקע יש נתון אחד שמסדר את המספרים - פאלו אלטו רכשה את סייברארק בעסקה ששווייה נע "ב-25 בערך, תלוי במחיר המניה, סביב 23-25 מיליארד דולר", לדבריו. "סיכמנו מה המחיר עם מנגנון בעיקר מנייתי".

איך זה הרגיש לסגור עסקה כזו אחרי 25 שנה כמוביל החברה, מה היה הכי מרגש?

"זה היה מרגש מאוד, הישג גדול. אבל, הרבה יותר ריגש אותי שהנפקנו את החברה בנאסד"ק". בהנפקה בנאסד"ק והנפקה בכלל יש משהו נוסף - הבעת אמון, היכרות, וזה מתורגם גם לביצועים בשטח. כשאיש המכירות הולך למכור, יש מאחוריו שם, מותג, חברה שנסחרת בוול סטריט. הדלתות נפתחות מהר יותר.