בורסה לניירות ערך בתל אביב נרשם אירוע חריג שגרם לבהלה קלה בקרב סוחרים ומשקיעים, כאשר סדרת עסקאות שבוצעו במניית אלביט מערכות אלביט מערכות 0.42% , אחת מהחברות הביטחוניות הגדולות בישראל, גרמה לקריסה רגעית של כ-33% במחיר המניה. שווי השוק של אלביט מערכות עומד על כ-70 מיליארד שקל, כך שמדובר במחיקה של יותר מ-23 מיליארד שקלים.

במשך דקות, השוק כולו רעד, המדדים המובילים צנחו בעוצמה כאשר ת"א 35 רשם ירידה של כ-1.5%, עד שהמניה חזרה למחירה לפני הפקודה, ובסופו של דבר הבורסה הודיעה על ביטול העסקאות השגויות.

מה כנראה קרה?

האירוע התרחש במהלך שלב המסחר הרציף, כאשר פקודת מכירה בהיקף גדול במיוחד הוזנה עם טעות, ייתכן שהיה בלבול בין שדה המחיר לשדה הכמות או שנפלה ספרה בהזנת השער. במילים פשוטות: ייתכן שסוחר כלשהו שלח פקודה שביצעה מכירה של מניות אלביט במחיר 100,000, בשעה שמחירה הריאלי של המניה עמד באותן דקות על כ-149,000 אגורות.

הפער האדיר הוביל לביצוע עסקה במחיר הנמוך ביותר שנסחרה בו מניית אלביט מזה שנים. מדובר היה בכמות משמעותית של 64,207 מניות, כך שהיקף העסקה השגויה עמד על למעלה מ־62 מיליון שקלים. התוצאה הייתה צניחה חדה של כשליש משווי השוק של החברה, תנועה שנמשכה פחות מ-5 דקות אך הורגשה היטב בכל המדדים.

• התביעה בדרך? טעות של הבורסה גרמה נזק מהיר למשקיעים - הנה הסיפור
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מדובר בהפסד פוטנציאלי של יותר מ-35 מיליון שקל בכלל העסקאות שנעשו באותן הדקות.

השפעה מיידית על המדדים

כאמור, הטעות במניית אלביט לא נשארה בגבולות נייר הערך הספציפי, משום שמדובר באחת המניות המשמעותיות במדד ת"א 35, העסקה גרמה לירידה חדה במדדים המובילים: מדד ת"א 35 צנח באותה עת ביותר מ-1.5%, ומדד ת"א 125 נחלש בכ-1.25%. רק לאחר מספר דקות, כאשר זוהתה הטעות והמניה התאוששה לשער הריאלי, גם המדדים חזרו לרמותיהם המקוריות.

התקבלה בקשה לביטול העסקאות

זמן קצר לאחר שהתרחשה הקריסה החריגה במניית אלביט מערכות, פרסמה הבורסה לניירות ערך בתל אביב הודעה רשמית שלפיה העסקאות שבוצעו במחיר הלא סביר ייבחנו בהתאם להנחיות, ובסיומה של בדיקה מהירה הוחלט לבטל אותן. ההחלטה נשענה על כללי הבורסה לביטול עסקה שגויה, אותם כללים שמכונים גם "fat finger cancellation", שנועדו בדיוק למקרים שבהם מתבצעת עסקה עקב טעות אנוש, כמו בלבול בשדה המחיר או הקלדה שגויה.

• נקסטקום בעסקת אגירה של 17 מיליון שקל
• ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

במקרה זה, העסקה בוצעה בשלב הרצף, חרגה ביותר מ־6% ממחיר השוק הריאלי (הפער בפועל היה למעלה מ־30%), ומדובר בנזק כספי מהותי שמוערך בעשרות מיליוני שקלים. גם מבחינת לוחות הזמנים, נראה הבקשה הראשונית לביטול הוגשה בתוך דקות ספורות, ולאחריה הוגשה בקשה רשמית בכתב, כפי שנדרש בתקנון.

במילים אחרות, המקרה של אלביט עמד בכל הקריטריונים שנקבעו, ואולי אפילו הדגים מדוע הם חיוניים כל כך לשמירה על אמון המשקיעים ותקינות המסחר, אם כי יש סוחרים זריזים שניצלו את הטעות אך לא ייהנו מהרווחים.

מה קרה במקרים כאלה בעבר?

הבורסה מתמודדת עם מספר מצומצם של עסקאות שגויות מדי שנה, לפי נתוני טיוטת התקנות שפורסמה ב-2022, מתקבלות בממוצע כ-16 בקשות ביטול בשנה, כולן לרוב עקב טעויות אנוש או שיגור פקודות שגוי.

למרות שהנזק הפוטנציאלי ממשי, לעיתים עשרות מיליוני שקלים כמו במקרה הזה, הקנסות שהבורסה מטילה על חברי הבורסה שהגישו את הפקודות השגויות נחשבים זניחים: בין 1,500 שקלים (אם הבקשה נדחית) ועד 8,500 שקלים (אם מתקבל הביטול), לא כולל מע"מ. כלומר, גם אם בוצעה עסקה שגויה בהיקף של עשרות מיליונים, העלות בפועל היא לכל היותר כ-10,000 שקלים.

בשנים קודמות תועדו מקרים דומים במניות כמו טבע, בזק או בנקים, אך עוצמת הטעות באלביט, גם בגודל הכספי וגם בהשפעה המיידית על המדדים, הופכת אותה לאחת מהבולטות.

האם המנגנון מספיק טוב?

האירוע החריג מעלה מחדש את השאלה האם המנגנונים הקיימים מספיקים. מצד אחד, עצם קיומו של נוהל ביטול עסקה שגויה מנע כאן תוצאה דרמטית הרבה יותר, סוחרי אלגו, מדדים, אופציות, משקיעים מוסדיים וקרנות סל היו עלולים להיפגע אנושות. מצד שני, העונש הכספי למבצע הטעות נראה כמעט מגוחך ביחס לגודל הסיכון, והאחריות בפועל נותרת ללא הרתעה אמיתית.

ההשפעה כאמור היא רחבה יותר מהעסקאות שבוצעו במניה אחת, ההשפעה על המדדים המרכזיים והנגזרים גם יצטרכו להיות מטופלים מבלי לפגוע בסוחרים שיצאו בסטופ או כאלה שראו הזדמנות במניה נופלת וניסו לנצל אותה.

טעות סוחר: כללים שכדאי לדעת

במקרים נדירים, סוחר בבורסה עלול לבצע עסקה שגויה – בין אם מדובר בטעות הקלדה, בלחיצה מיותרת או בחוסר תשומת לב רגעי שעלול להוביל להפסדים משמעותיים. במקרים כאלה, קיימת אפשרות לפנות לבורסה ולבקש לבטל את העסקה, אך מדובר בהליך מורכב וכפוף לתנאים נוקשים מאוד. הנה כל מה שצריך לדעת:

1. העסקה חייבת להתבצע במסחר הרציף

הבורסה מבדילה בין שלבי המסחר השונים – המסחר הרציף לעומת שלב הנעילה (Closing Auction). רק עסקאות שבוצעו במהלך המסחר הרציף (שעות הפעילות הרגילות של הבורסה) יכולות להיות מועמדות לביטול. במילים אחרות, טעות סוחר שהתבצעה בשלב הנעילה לא תוכל להיות מבוטלת, גם אם ברורה לחלוטין ומדובר בטעות תמימה.

2. הטעות צריכה להיות במחיר – לא בכמות

הבורסה תבחן את סיבת הטעות, ותקבל בקשות רק כאשר הטעות נוגעת לשער העסקה (המחיר שנקבע למניה או לנייר הערך). למשל: אם סוחר הקליד בטעות מחיר גבוה פי עשרה מהמחיר הרצוי – זו טעות שיכולה להוות עילה לביטול. לעומת זאת, אם הסוחר הקליד בטעות כמות שגויה (למשל, מכר את כל תיק ההשקעות שלו במקום חלק ממנו), העסקה לא תבוטל, גם אם הנזק יהיה משמעותי.

3. עמלות טיפול גבוהות – 10,000 ש”ח + מע”מ

הגשת בקשה לביטול עסקה כרוכה בעלויות נלוות. הבורסה גובה שתי עמלות נפרדות: עמלת הגשה ועמלת קיבול (במידה והבקשה התקבלה) כל אחת מהעמלות עומדת על סך 5,000 ש”ח + מע”מ, כלומר סה”כ 10,000 ש”ח + מע”מ במקרה שהבקשה מתקבלת. זוהי הוצאה לא מבוטלת, ולכן רק במקרים בהם הטעות גרמה לנזק משמעותי יש טעם להגיש בקשה.

4. סטיות המחיר הרלוונטיות – בהתאם למדד

אחד הקריטריונים המרכזיים לבדיקה הוא מידת הסטייה של המחיר בעסקה לעומת שערי השוק הרגילים. הבורסה קובעת רף שמעליו היא עשויה לבחון את העסקה כחריגה: אם מדובר במניה הנכללת במדד ת”א-35 – יש להוכיח כי מחיר העסקה סטה לפחות ב-6% מהשער ההגיוני. אם מדובר במניה ממדד ת”א-125 או מתחתיו – הסטייה הנדרשת עומדת על לפחות 12%. כלומר, אם מחיר העסקה היה חריג רק ב-5% – גם אם מדובר בסכום כספי גבוה – הבקשה תידחה ככל הנראה. חשוב לציין כי הקריטריונים הללו עודכנו מספר פעמים בשנים האחרונות, כך שהמשמעות המעשית של סעיף זה מעט פחות נוקשה מבעבר.

5. הנזק הכספי – מינימום 50,000 ש”ח

הבורסה לא תתערב בעסקאות שגויות אם לא נגרם מהן נזק כלכלי משמעותי. לפי הנהלים, רק עסקאות שגרמו לנזק כספי של לפחות 50,000 ש”ח יכולות לזכות בהתייחסות. גם כאן מדובר בסף מינימלי – ככל שהנזק גבוה יותר, כך סיכויי הבקשה להתקבל עולים.