עדכון המדדים מאחורינו: מי מרוויח ומי מפסיד ביום שאחרי?
המצטרפות למדדים ממשיכות לעלות, בעוד היוצאות נאבקות במגמת ירידה - האם מדובר בהמשך מגמה או תיקון רגעי?
עדכון מדדים אחרי יום מסחר סוער בבורסה בתל אביב, בו נרשם מחזור היסטורי של 12.5 מיליארד שקל בעקבות עדכון המדדים, בורסה חזרה היום לפעילות שגרתית עם מחזור של כ-1.2 מיליארד שקל נכון לעכשיו, אך לא לפני שמניות המדד המעודכן הספיקו למשוך עניין רב גם ביום שאחרי. מנורה, נאוויטס
וכלל ביטוח, שנכנסו אתמול למדד ת"א 35, ממשיכות להציג עליות של עד 2%, כאשר מנורה מבטחים בולטת עם מחזור מסחר מרשים של כ-28 מיליון שקל. נראה כי השוק ממשיך להביע אופטימיות על כניסת החברות החדשות, מתוך ציפייה לתמיכת קרנות הסל וקרנות הפנסיה, מה שמעניק תחושת ביטחון
להמשך.
מנגד, היום שאחרי לא קל למניות שעזבו את מדד הדגל. סאפיינס יורדת ב-1.5% עם מחזור מסחר של 10 מיליון שקל, ואנרג'יקס מאבדת 1.3% עם מחזור של 18 מיליון שקל. נראה כי המשקיעים מגיבים בזהירות לשינוי במעמדן של המניות, שעברו ממדד ת"א
35 למדד ת"א 90, מה שמעלה סימני שאלה לגבי המשך התמיכה בהן מצד הקרנות הגדולות. לעומת זאת, דווקא ארפורט סיטי, שיצאה אף היא מהמדד, מצליחה להפתיע עם עלייה של 1.2% למרות מחזור מסחר צנוע של כ-6 מיליון שקל. ייתכן כי המשקיעים רואים ביציאה הזדמנות לרכוש מניה שסבלה ממכירות
יתר. שווי השוק של ארפורט סיטי עומד על 6.22 מיליארד שקל, מניית החברה ירדה בכ-9% מתחילת השנה, כאשר ההון העצמי שלה מסתכם בכ-9.7 מיליארד שקל, מכפיל ההון הוא 0.64, ומכפיל רווח 15.
כניסה למדדים המובילים אינה רק עניין של יוקרה, אלא משפיעה
באופן ישיר על מחזורי המסחר של המניות המעודכנות. הסיבה לכך היא הזרמות הון משמעותיות מצד קרנות סל וקרנות פנסיה, שמחויבות להתאים את החזקותיהן להרכב המדד החדש. המשמעות היא כי ביום העדכון עצמו, ולעיתים גם בימים שלאחר מכן, ניתן לראות עליות חדות במחזורים במניות שנכנסו
למדד. למעשה, עצם ההשתייכות למדד הדגל של הבורסה מייצרת עניין רב מצד המשקיעים המוסדיים, שמוסיפים את המניות החדשות לתיקי ההשקעות שלהם. לעומת זאת, מניות שעזבו את המדד, כמו סאפיינס ואנרג'יקס, סובלות מירידות לא רק בגלל יציאתן אלא גם בגלל מכירות מצד קרנות שהוציאו
אותן מהתיק. התהליך הזה, שבו קרנות סל וקרנות פנסיה מתאימות את החזקותיהן להרכב המדד, מתרחש בעיקר ביום העדכון עצמו. ביום שאחרי, התנודתיות עשויה לנבוע בעיקר ממימושים של סוחרי יום או מתיקון טבעי לאחר יום מסחר חריג.
ארית נכנסה למדד ת"א
90 בהמשך לזינוק של כ-190% מתחילת השנה. החברה, שפועלת בתחום הביטחוני, נהנתה מזינוק חד ברקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בארץ ובעולם, המונעת בעיקר מהמתח הגיאופוליטי העולמי ומ"מירוץ החימוש" שמתגבר בעקבות מלחמת רוסיה אוקראינה, מלחמת חרבות ברזל, וההתחממות במזרח התיכון.
היום, גם אחרי עדכון המדד, מניית ארית ממשיכה לרשום עלייה של כ-5% עם מחזור כספי גבוה של כ-25 מיליון שקל. המשקיעים רואים בהמשך העליות כחיזוק לכך שהמגמה החיובית במניות הביטחוניות רחוקה מלהסתיים. עם זאת, המשך הביקוש לציוד ביטחוני שכעת בצמיחה עולמית, עלול לדעוך
בשלב מסוים, ובמקביל התמחור של המניה כפי שכתבנו מוקדם יותר, עשוי להוות תמרור אזהרה, במידה ובהמשך הצמיחה הביטחונית תתערער.
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת השאלות המרכזיות היא האם העליות במניות החדשות שנכנסו למדד הן חלק ממגמה ארוכת טווח, או שמא מדובר בתגובה רגעית הנובעת מהזרמות ההון של קרנות הסל והמוסדיים ביום העדכון. אחרי כניסת מניה למדד, נרשמות עליות כתוצאה מביקושים טכניים מצד קרנות שעוקבות אחר המדד. עם זאת, השאלה היא האם הביקוש יימשך גם לאחר שההתאמות הטכניות יושלמו. במקרה של מנורה וכלל, העליות ממשיכות גם ביום שאחרי, כאשר מנורה עולה בכ-2% וכלל בכ-1.5%. שני הגופים נהנים מרקע חיובי בשוק הביטוח הישראלי, לאחר שהציגו ביצועים חזקים במהלך השנה האחרונה.
בנוסף, העניין מצד המוסדיים
במניותיהן לא נובע רק מכניסתן למדד ת"א 35, אלא גם מהציפיות להמשך צמיחה במגזר הביטוח, והמשך צמיחה של כלכלת ישראל. חברות הביטוח תורמות לאיתנות הבורסה, מניות הביטוח, שנחשבות למעין "אופציה" על השוק בישראל בשל חשיפתן להשקעות בשוקי המניות והאג"ח, מראות עוצמה בשנה-שנתיים
האחרונות וניתן לראות כי מדד הביטוח עלה מתחילת השנה בכ-24%.
- 1.אנונימי 07/05/2025 14:26הגב לתגובה זואין כמו הבורסה שלנו מדלגת על כל הודעות סיכון קיומי פה שיש במדיה ועולה למעלה ברור שאין הסבר הגיוני לזה אבל ככה זה במזרח התיכון הכל הפוך על הפוך
- אנונימי 07/05/2025 14:43הגב לתגובה זוכך נראית בועה. עולה בלי הגיון. . . עד הפיצוץ
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרדיט: ענבל מרמריהרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות
דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים
הרשות לניירות ערך הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.
הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.
במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.
- 1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
- המניפולציות שמאחורי המדדים: הרשות סיימה את החקירה נגד בונוס ביוגרופ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.
