עדכון המדדים מאחורינו: מי מרוויח ומי מפסיד ביום שאחרי?
המצטרפות למדדים ממשיכות לעלות, בעוד היוצאות נאבקות במגמת ירידה - האם מדובר בהמשך מגמה או תיקון רגעי?
אחרי יום מסחר סוער בבורסה בתל אביב, בו נרשם מחזור היסטורי של 12.5 מיליארד שקל בעקבות עדכון המדדים, בורסה חזרה היום לפעילות שגרתית עם מחזור של כ-1.2 מיליארד שקל נכון לעכשיו, אך לא לפני שמניות המדד המעודכן הספיקו למשוך עניין רב גם ביום שאחרי. מנורה, נאוויטס
וכלל ביטוח, שנכנסו אתמול למדד ת"א 35, ממשיכות להציג עליות של עד 2%, כאשר מנורה מבטחים בולטת עם מחזור מסחר מרשים של כ-28 מיליון שקל. נראה כי השוק ממשיך להביע אופטימיות על כניסת החברות החדשות, מתוך ציפייה לתמיכת קרנות הסל וקרנות הפנסיה, מה שמעניק תחושת ביטחון
להמשך.
מנגד, היום שאחרי לא קל למניות שעזבו את מדד הדגל. סאפיינס יורדת ב-1.5% עם מחזור מסחר של 10 מיליון שקל, ואנרג'יקס מאבדת 1.3% עם מחזור של 18 מיליון שקל. נראה כי המשקיעים מגיבים בזהירות לשינוי במעמדן של המניות, שעברו ממדד ת"א
35 למדד ת"א 90, מה שמעלה סימני שאלה לגבי המשך התמיכה בהן מצד הקרנות הגדולות. לעומת זאת, דווקא ארפורט סיטי, שיצאה אף היא מהמדד, מצליחה להפתיע עם עלייה של 1.2% למרות מחזור מסחר צנוע של כ-6 מיליון שקל. ייתכן כי המשקיעים רואים ביציאה הזדמנות לרכוש מניה שסבלה ממכירות
יתר. שווי השוק של ארפורט סיטי עומד על 6.22 מיליארד שקל, מניית החברה ירדה בכ-9% מתחילת השנה, כאשר ההון העצמי שלה מסתכם בכ-9.7 מיליארד שקל, מכפיל ההון הוא 0.64, ומכפיל רווח 15.
כניסה למדדים המובילים אינה רק עניין של יוקרה, אלא משפיעה
באופן ישיר על מחזורי המסחר של המניות המעודכנות. הסיבה לכך היא הזרמות הון משמעותיות מצד קרנות סל וקרנות פנסיה, שמחויבות להתאים את החזקותיהן להרכב המדד החדש. המשמעות היא כי ביום העדכון עצמו, ולעיתים גם בימים שלאחר מכן, ניתן לראות עליות חדות במחזורים במניות שנכנסו
למדד. למעשה, עצם ההשתייכות למדד הדגל של הבורסה מייצרת עניין רב מצד המשקיעים המוסדיים, שמוסיפים את המניות החדשות לתיקי ההשקעות שלהם. לעומת זאת, מניות שעזבו את המדד, כמו סאפיינס ואנרג'יקס, סובלות מירידות לא רק בגלל יציאתן אלא גם בגלל מכירות מצד קרנות שהוציאו
אותן מהתיק. התהליך הזה, שבו קרנות סל וקרנות פנסיה מתאימות את החזקותיהן להרכב המדד, מתרחש בעיקר ביום העדכון עצמו. ביום שאחרי, התנודתיות עשויה לנבוע בעיקר ממימושים של סוחרי יום או מתיקון טבעי לאחר יום מסחר חריג.
ארית נכנסה למדד ת"א
90 בהמשך לזינוק של כ-190% מתחילת השנה. החברה, שפועלת בתחום הביטחוני, נהנתה מזינוק חד ברקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בארץ ובעולם, המונעת בעיקר מהמתח הגיאופוליטי העולמי ומ"מירוץ החימוש" שמתגבר בעקבות מלחמת רוסיה אוקראינה, מלחמת חרבות ברזל, וההתחממות במזרח התיכון.
היום, גם אחרי עדכון המדד, מניית ארית ממשיכה לרשום עלייה של כ-5% עם מחזור כספי גבוה של כ-25 מיליון שקל. המשקיעים רואים בהמשך העליות כחיזוק לכך שהמגמה החיובית במניות הביטחוניות רחוקה מלהסתיים. עם זאת, המשך הביקוש לציוד ביטחוני שכעת בצמיחה עולמית, עלול לדעוך
בשלב מסוים, ובמקביל התמחור של המניה כפי שכתבנו מוקדם יותר, עשוי להוות תמרור אזהרה, במידה ובהמשך הצמיחה הביטחונית תתערער.
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת השאלות המרכזיות היא האם העליות במניות החדשות שנכנסו למדד הן חלק ממגמה ארוכת טווח, או שמא מדובר בתגובה רגעית הנובעת מהזרמות ההון של קרנות הסל והמוסדיים ביום העדכון. אחרי כניסת מניה למדד, נרשמות עליות כתוצאה מביקושים טכניים מצד קרנות שעוקבות אחר המדד. עם זאת, השאלה היא האם הביקוש יימשך גם לאחר שההתאמות הטכניות יושלמו. במקרה של מנורה וכלל, העליות ממשיכות גם ביום שאחרי, כאשר מנורה עולה בכ-2% וכלל בכ-1.5%. שני הגופים נהנים מרקע חיובי בשוק הביטוח הישראלי, לאחר שהציגו ביצועים חזקים במהלך השנה האחרונה.
בנוסף, העניין מצד המוסדיים
במניותיהן לא נובע רק מכניסתן למדד ת"א 35, אלא גם מהציפיות להמשך צמיחה במגזר הביטוח, והמשך צמיחה של כלכלת ישראל. חברות הביטוח תורמות לאיתנות הבורסה, מניות הביטוח, שנחשבות למעין "אופציה" על השוק בישראל בשל חשיפתן להשקעות בשוקי המניות והאג"ח, מראות עוצמה בשנה-שנתיים
האחרונות וניתן לראות כי מדד הביטוח עלה מתחילת השנה בכ-24%.
- 1.אנונימי 07/05/2025 14:26הגב לתגובה זואין כמו הבורסה שלנו מדלגת על כל הודעות סיכון קיומי פה שיש במדיה ועולה למעלה ברור שאין הסבר הגיוני לזה אבל ככה זה במזרח התיכון הכל הפוך על הפוך
- אנונימי 07/05/2025 14:43הגב לתגובה זוכך נראית בועה. עולה בלי הגיון. . . עד הפיצוץ
בנקים קרדיט מערכתמניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?
האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?
האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק.
"אנחנו ממשיכים לראות את הבנקים הישראליים כאטרקטיביים ורואים פוטנציאל להמשך עליית ערך", כותבים רוזנר וריימר, "עליית הערך מונעת על ידי תשואה להון גבוהה יותר ויחסי הוצאות-הכנסות נמוכים משמעותית, בהובלת צמיחת אשראי חד-ספרתית גבוהה ואיכות נכסים טובה".
רבעון חזק שעלה על התחזיות
עונת הדוחות לרבעון השלישי הסתיימה עם תוצאות שהכו את הציפיות. לפי ברקליס, הבנקים הציגו צמיחת אשראי מוצקה ותשואה על ההון שעלתה על האומדנים. ה-ROE הממוצע ברבעון עמד על 16.3%, גבוה ב-40 נקודות בסיס מהתחזית. צמיחת האשראי הסתכמה ב-3% רבעונית ו-11% שנתית, לעומת אומדן של 10%.
- איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
- המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הנקי של הבנקים עלה ב-17% בממוצע בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווח חד-פעמי שרשם בנק הפועלים מפשרה משפטית, העלייה עמדה על 12%. ההכנסות שאינן מריבית זינקו ב-35% בממוצע, כאשר כל ארבעת הבנקים הציגו גידול בסעיף זה.

הנשיא ממשיך לעשות בושות...
אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו
רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק -26.47% , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.
זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף
שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע
להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי
אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.
במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי.
שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית.
השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- ריבלין הפך להיות מאכער של אלקטריאון - לא לכבודו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא הפעם הראשונה
מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021,
מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -1.79% אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד
מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים
ודילולים בדרך.
