תשואה וגרף
צילום: CANVA

עדכון המדדים מאחורינו: מי מרוויח ומי מפסיד ביום שאחרי?

המצטרפות למדדים ממשיכות לעלות, בעוד היוצאות נאבקות במגמת ירידה - האם מדובר בהמשך מגמה או תיקון רגעי?

אביחי טדסה | (2)
נושאים בכתבה עדכון מדדים

אחרי יום מסחר סוער בבורסה בתל אביב, בו נרשם מחזור היסטורי של 12.5 מיליארד שקל בעקבות עדכון המדדים, בורסה חזרה היום לפעילות שגרתית עם מחזור של כ-1.2 מיליארד שקל נכון לעכשיו, אך לא לפני שמניות המדד המעודכן הספיקו למשוך עניין רב גם ביום שאחרי. מנורה, נאוויטס וכלל ביטוח, שנכנסו אתמול למדד ת"א 35, ממשיכות להציג עליות של עד 2%, כאשר מנורה מבטחים בולטת עם מחזור מסחר מרשים של כ-28 מיליון שקל. נראה כי השוק ממשיך להביע אופטימיות על כניסת החברות החדשות, מתוך ציפייה לתמיכת קרנות הסל וקרנות הפנסיה, מה שמעניק תחושת ביטחון להמשך.


מנגד, היום שאחרי לא קל למניות שעזבו את מדד הדגל. סאפיינס יורדת ב-1.5% עם מחזור מסחר של 10 מיליון שקל, ואנרג'יקס מאבדת 1.3% עם מחזור של 18 מיליון שקל. נראה כי המשקיעים מגיבים בזהירות לשינוי במעמדן של המניות, שעברו ממדד ת"א 35 למדד ת"א 90, מה שמעלה סימני שאלה לגבי המשך התמיכה בהן מצד הקרנות הגדולות. לעומת זאת, דווקא ארפורט סיטי, שיצאה אף היא מהמדד, מצליחה להפתיע עם עלייה של 1.2% למרות מחזור מסחר צנוע של כ-6 מיליון שקל. ייתכן כי המשקיעים רואים ביציאה הזדמנות לרכוש מניה שסבלה ממכירות יתר. שווי השוק של ארפורט סיטי עומד על 6.22 מיליארד שקל, מניית החברה ירדה בכ-9% מתחילת השנה, כאשר ההון העצמי שלה מסתכם בכ-9.7 מיליארד שקל, מכפיל ההון הוא 0.64, ומכפיל רווח 15.


כניסה למדדים המובילים אינה רק עניין של יוקרה, אלא משפיעה באופן ישיר על מחזורי המסחר של המניות המעודכנות. הסיבה לכך היא הזרמות הון משמעותיות מצד קרנות סל וקרנות פנסיה, שמחויבות להתאים את החזקותיהן להרכב המדד החדש. המשמעות היא כי ביום העדכון עצמו, ולעיתים גם בימים שלאחר מכן, ניתן לראות עליות חדות במחזורים במניות שנכנסו למדד. למעשה, עצם ההשתייכות למדד הדגל של הבורסה מייצרת עניין רב מצד המשקיעים המוסדיים, שמוסיפים את המניות החדשות לתיקי ההשקעות שלהם. לעומת זאת, מניות שעזבו את המדד, כמו סאפיינס ואנרג'יקס, סובלות מירידות לא רק בגלל יציאתן אלא גם בגלל מכירות מצד קרנות שהוציאו אותן מהתיק. התהליך הזה, שבו קרנות סל וקרנות פנסיה מתאימות את החזקותיהן להרכב המדד, מתרחש בעיקר ביום העדכון עצמו. ביום שאחרי, התנודתיות עשויה לנבוע בעיקר ממימושים של סוחרי יום או מתיקון טבעי לאחר יום מסחר חריג.


ארית נכנסה למדד ת"א 90 בהמשך לזינוק של כ-190% מתחילת השנה. החברה, שפועלת בתחום הביטחוני, נהנתה מזינוק חד ברקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בארץ ובעולם, המונעת בעיקר מהמתח הגיאופוליטי העולמי ומ"מירוץ החימוש" שמתגבר בעקבות מלחמת רוסיה אוקראינה, מלחמת חרבות ברזל, וההתחממות במזרח התיכון. היום, גם אחרי עדכון המדד, מניית ארית ממשיכה לרשום עלייה של כ-5% עם מחזור כספי גבוה של כ-25 מיליון שקל. המשקיעים רואים בהמשך העליות כחיזוק לכך שהמגמה החיובית במניות הביטחוניות רחוקה מלהסתיים. עם זאת, המשך הביקוש לציוד ביטחוני שכעת בצמיחה עולמית, עלול לדעוך בשלב מסוים, ובמקביל התמחור של המניה כפי שכתבנו מוקדם יותר, עשוי להוות תמרור אזהרה, במידה ובהמשך הצמיחה הביטחונית תתערער.


אחת השאלות המרכזיות היא האם העליות במניות החדשות שנכנסו למדד הן חלק ממגמה ארוכת טווח, או שמא מדובר בתגובה רגעית הנובעת מהזרמות ההון של קרנות הסל והמוסדיים ביום העדכון. אחרי כניסת מניה למדד, נרשמות עליות כתוצאה מביקושים טכניים מצד קרנות שעוקבות אחר המדד. עם זאת, השאלה היא האם הביקוש יימשך גם לאחר שההתאמות הטכניות יושלמו. במקרה של מנורה וכלל, העליות ממשיכות גם ביום שאחרי, כאשר מנורה עולה בכ-2% וכלל בכ-1.5%. שני הגופים נהנים מרקע חיובי בשוק הביטוח הישראלי, לאחר שהציגו ביצועים חזקים במהלך השנה האחרונה. 

בנוסף, העניין מצד המוסדיים במניותיהן לא נובע רק מכניסתן למדד ת"א 35, אלא גם מהציפיות להמשך צמיחה במגזר הביטוח, והמשך צמיחה של כלכלת ישראל. חברות הביטוח תורמות לאיתנות הבורסה, מניות הביטוח, שנחשבות למעין "אופציה" על השוק בישראל בשל חשיפתן להשקעות בשוקי המניות והאג"ח, מראות עוצמה בשנה-שנתיים האחרונות וניתן לראות כי מדד הביטוח עלה מתחילת השנה בכ-24%.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 07/05/2025 14:26
    הגב לתגובה זו
    אין כמו הבורסה שלנו מדלגת על כל הודעות סיכון קיומי פה שיש במדיה ועולה למעלה ברור שאין הסבר הגיוני לזה אבל ככה זה במזרח התיכון הכל הפוך על הפוך
  • אנונימי 07/05/2025 14:43
    הגב לתגובה זו
    כך נראית בועה. עולה בלי הגיון. . . עד הפיצוץ
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

לוגו "קשרי תעופה"
צילום: יח"צ
דוחות

קשרי תעופה: התאוששות בתחום התיירות

קשרי תעופה מסכמת את הרבעון השלישי עם רווח נקי של 5 מיליון דולר לעומת 3 מיליון דולר אשתקד, עלייה בהכנסות ושיפור בפעילות הקרקע והשייט. לצד זאת החברה מרחיבה את פעילות הנדל"ן לתיירות, כאשר פרויקטים בקפריסין ובלפלנד מתחילים להתקרב להכרה בהכנסות

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה קשרי תעופה

קשרי תעופה קשרי תעופה 0%  פרסמה הערב את הדוחות לרבעון השלישי של 2025, ומציגה שיפור ברוב הפרמטרים ביחס לשנה שעברה.

ההכנסות לרבעון השלישי של 2025 הסתכמו בסך של כ- 88.7  מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 62.5 מיליון דולר ברבעון המקביל. ההכנסות לתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכמו בסך של כ- 164.4 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ-109.9 מיליון דולר בתקופה מקבילה אשתקד.

הרווח הגולמי לרבעון השלישי הסתכם בסך של כ- 13 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 9 מיליון דולר אשתקד. הרווח הגולמי בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכם בסך של כ-22.5 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ-16 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח התפעולי ברבעון השלישי  הסתכם בסך של כ- 5.7 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 3.8  מיליון דולר אשתקד. הרווח התפעולי בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכם בסך של כ-5.2 מיליון דולר, בהשוואה לסך של  של כ- 3.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח הנקי ברבעון השלישי הסתכם בסך של כ-5 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.  הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכם בסך של כ -4.7 מיליון דולר, בהשוואה לסך  של כ- 3.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.