עדכון המדדים מאחורינו: מי מרוויח ומי מפסיד ביום שאחרי?
המצטרפות למדדים ממשיכות לעלות, בעוד היוצאות נאבקות במגמת ירידה - האם מדובר בהמשך מגמה או תיקון רגעי?
אחרי יום מסחר סוער בבורסה בתל אביב, בו נרשם מחזור היסטורי של 12.5 מיליארד שקל בעקבות עדכון המדדים, בורסה חזרה היום לפעילות שגרתית עם מחזור של כ-1.2 מיליארד שקל נכון לעכשיו, אך לא לפני שמניות המדד המעודכן הספיקו למשוך עניין רב גם ביום שאחרי. מנורה, נאוויטס
וכלל ביטוח, שנכנסו אתמול למדד ת"א 35, ממשיכות להציג עליות של עד 2%, כאשר מנורה מבטחים בולטת עם מחזור מסחר מרשים של כ-28 מיליון שקל. נראה כי השוק ממשיך להביע אופטימיות על כניסת החברות החדשות, מתוך ציפייה לתמיכת קרנות הסל וקרנות הפנסיה, מה שמעניק תחושת ביטחון
להמשך.
מנגד, היום שאחרי לא קל למניות שעזבו את מדד הדגל. סאפיינס יורדת ב-1.5% עם מחזור מסחר של 10 מיליון שקל, ואנרג'יקס מאבדת 1.3% עם מחזור של 18 מיליון שקל. נראה כי המשקיעים מגיבים בזהירות לשינוי במעמדן של המניות, שעברו ממדד ת"א
35 למדד ת"א 90, מה שמעלה סימני שאלה לגבי המשך התמיכה בהן מצד הקרנות הגדולות. לעומת זאת, דווקא ארפורט סיטי, שיצאה אף היא מהמדד, מצליחה להפתיע עם עלייה של 1.2% למרות מחזור מסחר צנוע של כ-6 מיליון שקל. ייתכן כי המשקיעים רואים ביציאה הזדמנות לרכוש מניה שסבלה ממכירות
יתר. שווי השוק של ארפורט סיטי עומד על 6.22 מיליארד שקל, מניית החברה ירדה בכ-9% מתחילת השנה, כאשר ההון העצמי שלה מסתכם בכ-9.7 מיליארד שקל, מכפיל ההון הוא 0.64, ומכפיל רווח 15.
כניסה למדדים המובילים אינה רק עניין של יוקרה, אלא משפיעה
באופן ישיר על מחזורי המסחר של המניות המעודכנות. הסיבה לכך היא הזרמות הון משמעותיות מצד קרנות סל וקרנות פנסיה, שמחויבות להתאים את החזקותיהן להרכב המדד החדש. המשמעות היא כי ביום העדכון עצמו, ולעיתים גם בימים שלאחר מכן, ניתן לראות עליות חדות במחזורים במניות שנכנסו
למדד. למעשה, עצם ההשתייכות למדד הדגל של הבורסה מייצרת עניין רב מצד המשקיעים המוסדיים, שמוסיפים את המניות החדשות לתיקי ההשקעות שלהם. לעומת זאת, מניות שעזבו את המדד, כמו סאפיינס ואנרג'יקס, סובלות מירידות לא רק בגלל יציאתן אלא גם בגלל מכירות מצד קרנות שהוציאו
אותן מהתיק. התהליך הזה, שבו קרנות סל וקרנות פנסיה מתאימות את החזקותיהן להרכב המדד, מתרחש בעיקר ביום העדכון עצמו. ביום שאחרי, התנודתיות עשויה לנבוע בעיקר ממימושים של סוחרי יום או מתיקון טבעי לאחר יום מסחר חריג.
ארית נכנסה למדד ת"א
90 בהמשך לזינוק של כ-190% מתחילת השנה. החברה, שפועלת בתחום הביטחוני, נהנתה מזינוק חד ברקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בארץ ובעולם, המונעת בעיקר מהמתח הגיאופוליטי העולמי ומ"מירוץ החימוש" שמתגבר בעקבות מלחמת רוסיה אוקראינה, מלחמת חרבות ברזל, וההתחממות במזרח התיכון.
היום, גם אחרי עדכון המדד, מניית ארית ממשיכה לרשום עלייה של כ-5% עם מחזור כספי גבוה של כ-25 מיליון שקל. המשקיעים רואים בהמשך העליות כחיזוק לכך שהמגמה החיובית במניות הביטחוניות רחוקה מלהסתיים. עם זאת, המשך הביקוש לציוד ביטחוני שכעת בצמיחה עולמית, עלול לדעוך
בשלב מסוים, ובמקביל התמחור של המניה כפי שכתבנו מוקדם יותר, עשוי להוות תמרור אזהרה, במידה ובהמשך הצמיחה הביטחונית תתערער.
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת השאלות המרכזיות היא האם העליות במניות החדשות שנכנסו למדד הן חלק ממגמה ארוכת טווח, או שמא מדובר בתגובה רגעית הנובעת מהזרמות ההון של קרנות הסל והמוסדיים ביום העדכון. אחרי כניסת מניה למדד, נרשמות עליות כתוצאה מביקושים טכניים מצד קרנות שעוקבות אחר המדד. עם זאת, השאלה היא האם הביקוש יימשך גם לאחר שההתאמות הטכניות יושלמו. במקרה של מנורה וכלל, העליות ממשיכות גם ביום שאחרי, כאשר מנורה עולה בכ-2% וכלל בכ-1.5%. שני הגופים נהנים מרקע חיובי בשוק הביטוח הישראלי, לאחר שהציגו ביצועים חזקים במהלך השנה האחרונה.
בנוסף, העניין מצד המוסדיים
במניותיהן לא נובע רק מכניסתן למדד ת"א 35, אלא גם מהציפיות להמשך צמיחה במגזר הביטוח, והמשך צמיחה של כלכלת ישראל. חברות הביטוח תורמות לאיתנות הבורסה, מניות הביטוח, שנחשבות למעין "אופציה" על השוק בישראל בשל חשיפתן להשקעות בשוקי המניות והאג"ח, מראות עוצמה בשנה-שנתיים
האחרונות וניתן לראות כי מדד הביטוח עלה מתחילת השנה בכ-24%.
- 1.אנונימי 07/05/2025 14:26הגב לתגובה זואין כמו הבורסה שלנו מדלגת על כל הודעות סיכון קיומי פה שיש במדיה ועולה למעלה ברור שאין הסבר הגיוני לזה אבל ככה זה במזרח התיכון הכל הפוך על הפוך
- אנונימי 07/05/2025 14:43הגב לתגובה זוכך נראית בועה. עולה בלי הגיון. . . עד הפיצוץ
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

איך ייראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
אחרי אישור תקציב 2026, יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר ואלכס זבז'ינסקי ממיטב מנתחים איך הגידול בהנפקות, יעד הגירעון המתרחב והעלייה בתשואות בארה"ב משנים את התמונה בשוק האג"ח הממשלתי ואילו אפיקים אטרקטיביים יותר כעת
התקציב שאושר ביום שישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה.
כשהמדינה מגדילה את היקף ההנפקות, כמו שמתוכנן ל-2026, המשמעות היא היצע גדול יותר של אג"ח בשוק. במצב כזה, כדי שמשקיעים יסכימו לרכוש את האג"ח, המחיר שלהן נוטה לרדת והתשואה לפדיון עולה. זה מנגנון בסיסי של יותר סחורה, מחיר נמוך יותר ומשכך תשואה גבוהה יותר. עם זאת, לא מדובר בשינוי מאוד משמעותי ביחס לשנים קודמות.
"צופים כי היקף הגיוס השבועי יעלה ב-2026 לכיוון 3 מיליארד שקל"
יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר, מתייחס לתקציב הביטחון שנקבע על 112 מיליארד שקל ומגדיר אותו כסביר - "תחזית ההכנסות ממסים עומדת על 554.5 מיליארד שקל, כולל 10 מיליארד שקל מעסקת ויז. ללא הרכיב החד-פעמי, מדובר בגידול נומינלי של 5.3%, שמבוסס על תחזית צמיחה אופטימית של 5.2%. אבל אם הצמיחה בפועל תהיה קרובה יותר ל-4%, הגירעון עלול להתרחב ל-4.2% ואף יותר, במיוחד בשנת בחירות שבה חלק מהחלטות האוצר עלולות שלא להתממש במלואן"
- הקונצנזוס מתייצב: הנתונים תומכים בהפחתת ריבית כבר ביולי
- הצרכנים נשארים בבית ורשתות המזון מרוויחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחזית מימון הגירעון ב-2026, לידר שוקי הוון
