עדכון המדדים מאחורינו: מי מרוויח ומי מפסיד ביום שאחרי?
המצטרפות למדדים ממשיכות לעלות, בעוד היוצאות נאבקות במגמת ירידה - האם מדובר בהמשך מגמה או תיקון רגעי?
עדכון מדדים אחרי יום מסחר סוער בבורסה בתל אביב, בו נרשם מחזור היסטורי של 12.5 מיליארד שקל בעקבות עדכון המדדים, בורסה חזרה היום לפעילות שגרתית עם מחזור של כ-1.2 מיליארד שקל נכון לעכשיו, אך לא לפני שמניות המדד המעודכן הספיקו למשוך עניין רב גם ביום שאחרי. מנורה, נאוויטס
וכלל ביטוח, שנכנסו אתמול למדד ת"א 35, ממשיכות להציג עליות של עד 2%, כאשר מנורה מבטחים בולטת עם מחזור מסחר מרשים של כ-28 מיליון שקל. נראה כי השוק ממשיך להביע אופטימיות על כניסת החברות החדשות, מתוך ציפייה לתמיכת קרנות הסל וקרנות הפנסיה, מה שמעניק תחושת ביטחון
להמשך.
מנגד, היום שאחרי לא קל למניות שעזבו את מדד הדגל. סאפיינס יורדת ב-1.5% עם מחזור מסחר של 10 מיליון שקל, ואנרג'יקס מאבדת 1.3% עם מחזור של 18 מיליון שקל. נראה כי המשקיעים מגיבים בזהירות לשינוי במעמדן של המניות, שעברו ממדד ת"א
35 למדד ת"א 90, מה שמעלה סימני שאלה לגבי המשך התמיכה בהן מצד הקרנות הגדולות. לעומת זאת, דווקא ארפורט סיטי, שיצאה אף היא מהמדד, מצליחה להפתיע עם עלייה של 1.2% למרות מחזור מסחר צנוע של כ-6 מיליון שקל. ייתכן כי המשקיעים רואים ביציאה הזדמנות לרכוש מניה שסבלה ממכירות
יתר. שווי השוק של ארפורט סיטי עומד על 6.22 מיליארד שקל, מניית החברה ירדה בכ-9% מתחילת השנה, כאשר ההון העצמי שלה מסתכם בכ-9.7 מיליארד שקל, מכפיל ההון הוא 0.64, ומכפיל רווח 15.
כניסה למדדים המובילים אינה רק עניין של יוקרה, אלא משפיעה
באופן ישיר על מחזורי המסחר של המניות המעודכנות. הסיבה לכך היא הזרמות הון משמעותיות מצד קרנות סל וקרנות פנסיה, שמחויבות להתאים את החזקותיהן להרכב המדד החדש. המשמעות היא כי ביום העדכון עצמו, ולעיתים גם בימים שלאחר מכן, ניתן לראות עליות חדות במחזורים במניות שנכנסו
למדד. למעשה, עצם ההשתייכות למדד הדגל של הבורסה מייצרת עניין רב מצד המשקיעים המוסדיים, שמוסיפים את המניות החדשות לתיקי ההשקעות שלהם. לעומת זאת, מניות שעזבו את המדד, כמו סאפיינס ואנרג'יקס, סובלות מירידות לא רק בגלל יציאתן אלא גם בגלל מכירות מצד קרנות שהוציאו
אותן מהתיק. התהליך הזה, שבו קרנות סל וקרנות פנסיה מתאימות את החזקותיהן להרכב המדד, מתרחש בעיקר ביום העדכון עצמו. ביום שאחרי, התנודתיות עשויה לנבוע בעיקר ממימושים של סוחרי יום או מתיקון טבעי לאחר יום מסחר חריג.
ארית נכנסה למדד ת"א
90 בהמשך לזינוק של כ-190% מתחילת השנה. החברה, שפועלת בתחום הביטחוני, נהנתה מזינוק חד ברקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בארץ ובעולם, המונעת בעיקר מהמתח הגיאופוליטי העולמי ומ"מירוץ החימוש" שמתגבר בעקבות מלחמת רוסיה אוקראינה, מלחמת חרבות ברזל, וההתחממות במזרח התיכון.
היום, גם אחרי עדכון המדד, מניית ארית ממשיכה לרשום עלייה של כ-5% עם מחזור כספי גבוה של כ-25 מיליון שקל. המשקיעים רואים בהמשך העליות כחיזוק לכך שהמגמה החיובית במניות הביטחוניות רחוקה מלהסתיים. עם זאת, המשך הביקוש לציוד ביטחוני שכעת בצמיחה עולמית, עלול לדעוך
בשלב מסוים, ובמקביל התמחור של המניה כפי שכתבנו מוקדם יותר, עשוי להוות תמרור אזהרה, במידה ובהמשך הצמיחה הביטחונית תתערער.
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת השאלות המרכזיות היא האם העליות במניות החדשות שנכנסו למדד הן חלק ממגמה ארוכת טווח, או שמא מדובר בתגובה רגעית הנובעת מהזרמות ההון של קרנות הסל והמוסדיים ביום העדכון. אחרי כניסת מניה למדד, נרשמות עליות כתוצאה מביקושים טכניים מצד קרנות שעוקבות אחר המדד. עם זאת, השאלה היא האם הביקוש יימשך גם לאחר שההתאמות הטכניות יושלמו. במקרה של מנורה וכלל, העליות ממשיכות גם ביום שאחרי, כאשר מנורה עולה בכ-2% וכלל בכ-1.5%. שני הגופים נהנים מרקע חיובי בשוק הביטוח הישראלי, לאחר שהציגו ביצועים חזקים במהלך השנה האחרונה.
בנוסף, העניין מצד המוסדיים
במניותיהן לא נובע רק מכניסתן למדד ת"א 35, אלא גם מהציפיות להמשך צמיחה במגזר הביטוח, והמשך צמיחה של כלכלת ישראל. חברות הביטוח תורמות לאיתנות הבורסה, מניות הביטוח, שנחשבות למעין "אופציה" על השוק בישראל בשל חשיפתן להשקעות בשוקי המניות והאג"ח, מראות עוצמה בשנה-שנתיים
האחרונות וניתן לראות כי מדד הביטוח עלה מתחילת השנה בכ-24%.
- 1.אנונימי 07/05/2025 14:26הגב לתגובה זואין כמו הבורסה שלנו מדלגת על כל הודעות סיכון קיומי פה שיש במדיה ועולה למעלה ברור שאין הסבר הגיוני לזה אבל ככה זה במזרח התיכון הכל הפוך על הפוך
- אנונימי 07/05/2025 14:43הגב לתגובה זוכך נראית בועה. עולה בלי הגיון. . . עד הפיצוץ
הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
