אלקטרה פאוור מממשת פרויקט סולארי בארה"ב ומקטינה את החוב
החברה תקבל כ-40 מיליון שקל שתי עסקאות שונות, המהלך יסייע להקטנת החוב, תוך התמקדות בפעילויות הליבה בישראל כמו גפ"מ, גז טבעי ואספקת חשמל
אלקטרה פאוור אלקטרה פאוור מעדכנת על מהלך נוסף במסגרת יישום האסטרטגיה למיקוד בפעילויות הליבה בישראל ומימוש השקעות החברה בארה"ב, שם פועלת החברה באמצעות חברת BRP המוחזקת על ידה ב-22.05%. חברת BRP שעוסקת בייזום ומכירה של מתקנים סולאריים ומתקני אגירה בארה"ב, חתמה על הסכם למכירת זכויות להקמת שדה סולארי רחב-היקף במערב ארצות הברית.
עם קבלת התמורה תעביר BRP לחברה סך של כ-38 מיליון שקל (כ-10.5 מיליון דולר), כהחזר על חשבון חלק מיתרת הלוואות הבעלים, כאשר לאחריו ולאחר החזר של כ-2 מיליון שקל (כ-0.5 מיליון דולר) אשר התקבל ממימוש פרויקט נוסף, תקטן יתרת קרן הלוואות הבעלים לסך של כ-19 מיליון דולר (מתוך מסגרת הלוואות בעלים אשר עמדה במקור על סך של כ-40 מיליון דולר). בגין הפרויקט החברה צפויה לתשלומים נוספים בכפוף לעמידה עתידית באבני דרך הקשורות בפרויקט, אשר חלקן צפויות להתממש במהלך שנת 2025.
בסך הכל מימשה BRP חמישה פרויקטים תוך כשנה, בהתאם לתוכניתה האסטרטגית של החברה, כאשר התמורה המצטברת שקיבלה אלקטרה פאוור בגין המימושים בשנה האחרונה מסתכמת בכ-22 מיליון דולר.
בנוסף, מעדכנת אלקטרה פאוור על הקטנת מסגרת הערבויות שהעמידה לטובת BRP בכ-8 מיליון דולר נוספים, כך שתעמוד על 18.5 מיליון דולר מתוך מסגרת מקורית של 77 מיליון דולר.
הקטנת הלוואת הבעלים ומסגרת הערבויות תורמת לשיפור האובליגו וחשיפות האשראי של החברה,
כחלק מהאסטרטגיה העסקית שאימצה החברה למימוש השקעותיה בארה"ב ולירידה משמעותית בחוב הפיננסי שלה, ובמקביל מיקוד פעילותה בישראל.
- אלקטרה פאוור מחזירה את המותג "סופרגז" וממקדת את פעילותה בגפ"מ
- אלקטרה פאוור: ההכנסות צמחו אבל הגפ"מ אכל את הרווח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דניאל ספיר, מנכ"ל אלקטרה פאוור: "מכירת הזכויות בפרויקטים בארה"ב משקפת את מימוש אסטרטגיית החברה לצמצום הפעילות
בארה"ב, הקטנת המינוף ומיקוד עסקי בתחומי הליבה של החברה בישראל: הגפ"מ, גז טבעי ואספקת חשמל, זאת לצד פעולות רבות שאנו מבצעים לצמצום ההוצאות השוטפות, הקטנת החוב ושיפור משמעותי ברווחיות. מהלכים אלו כבר התבטאו כפירות ראשונים בתוצאות 2024 ואנחנו פועלים להמשך המגמה".
לאחרונה דיווחה החברה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2024 אשר משקפות את יישום התוכנית האסטרטגית של החברה והציגה עלייה של כ-21% בהכנסות לכ-856 מיליון שקל, גידול של כ-22% ב-EBITDA לכ-100 מיליון שקל, ומעבר לרווח נקי לבעלי המניות של כ-7.4 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-71.5
מיליון שקל בשנת 2023.
סך ההכנסות של החברה ברבעון הרביעי של 2024 צמחו בכ-26.3% לכ-226.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-179.3 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023. החברה רשמה ברבעון הרביעי לשנת 2024 רווח נקי לבעלי המניות של כ-179 אלף שקל, בהשוואה
להפסד של כ-8 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2024 צמח בכ-21% לכ-48.2 מיליון שקל, לעומת כ-39.8 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023. החברה רשמה רווח תפעולי ברבעון הרביעי של 2024 בסך כ-5.6 מיליון שקל, בהשוואה לרווח תפעולי של כמיליון
שקל ברבעון המקביל בשנת 2023. ה-EBITDA ברבעון עלה לכ-25 מיליון שקל, לעומת כ-19 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023.
במבט שנתי, ההכנסות בשנת 2024 עלו בכ-21% לכ-856 מיליון שקל, לעומת כ-707 מיליון שקל בשנת 2023. החברה רשמה בשנת 2024 רווח
נקי לבעלי המניות של כ-7.4 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-71.5 מיליון שקל בשנת 2023. הרווח הגולמי הכולל בשנת 2024 הסתכם בסך של כ-168 מיליון שקל (19.6% מההכנסות), בהשוואה 158 מיליון שקל בסוף שנת 2023 (22.3% מההכנסות).
- 1.לרון 04/05/2025 09:58הגב לתגובה זושעידן טראמפ אינו ירוק!
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
