דינה בן טל גננסיה צוחקת
צילום: ביז

אל על חוזרת לחלק דיבידנד - כמה היא תחלק השנה?

על רקע רווחי השיא ב-2024 ופירעון מלא של ההלוואות שלקחה מהמדינה, האוצר אישר לאל על לחזור לחלק דיבידנד - מה המגבלות על הדיבידנד של אל על וכמה היא צפויה לחלק השנה?

רוי שיינמן | (4)

אל על אל על 2.39%   רשמה ב-2024 רווח שיא של 545 מיליון דולר, היא עשתה את זה בשנה של מלחמה כשהיא מתפקדת כחברת התעופה הכמעט יחידה בנתב"ג עם מטוסים מלאים. עוד לפני המלחמה, בסוף 2022, אל על סיימה לפרוע את ההתחייבויות שלה למדינה מתקופת הקורונה שבמסגרתן התחייבה אל על גם לא לשלם דיבידנד. עם היציאה מהמשבר והשנה החלומית החלו המגעים בינה לבין האוצר להסרת המגבלה ועכשיו היא הוסרה רשמית.


לפי ההגבלות החדשות, אל על תוכל לחלק השנה דיבידנד בסך של 30% מהרווח הנקי, ובין השנים 2026-2028 תוכל לחלק בכל שנה כ-40% מהרווח הנקי של אותה שנה. 2025 בינתיים נפתחה חזק ואל על ציינה כבר בחודש מרץ שיש לה הזמנות של מעל 1 מיליארד דולר ל-2025 לעומת 700 מיליון דולר באותה נקודה ב-2023. גם אם הרווח של אל על יירד מעט השנה היא צפויה לחלק בסביבות 150-160 מיליון דולר למשקיעים כדיבידנד או כחלק מתכנית רכישה עצמית.


למה לאל על היה אסור לחלק דיבידנד עד עכשיו?

מגפת הקורונה הכניסה את אל על למשבר. העולם נסגר ושדות התעופה הפכו שוממים וכמו חברות תעופה רבות בעולם גם אל על נפגעה. החברה באה למדינה שמחזיקה במניית זהב וביקשה עזרה, המדינה נענתה כי בכל זאת אל על היא חברת תעופה סמי-לאומית והחשיבות שלה התבררה במלחמה כשהיא הייתה כמעט היחידה שהחזירה ישראלים לארץ מכל קצוות העוולם עם תחילת ולאורך המלחמה. המדינה בקורונה העניקה לאל על הלוואות והשקיעה בה ובתמורה התחייבה אל על שלא לחלק דיבידנד עד סוף 2025.


זה היה מהלך הגיוני באותה תקופה כשאל על הייתה במצב לא יציב, ואפשר להגיד שההשקעה הזו מצד המדינה כאמור השתלמה, אלא שהמלחמה שיפרה את המצב של אל על משמעותית ולכן הסרת המגבלה כבר הייתה באוויר.


השנה החלומית של אל על

בתחילת המלחמה אל על כמו כמעט כל החברות במשק יצאה באזהרות, אבל מהר מאוד התברר שהמלחמה הייתה אולי הדבר הטוב ביותר שקרה לה - שנת 2024 הסתיימה עם הכנסות של 3.4 מיליארד דולר, לעומת 2.5 מיליארד דולר ב-2023, קפיצה של 37%. הרווח הנקי קפץ ל-545 מיליון דולר, לעומת 117 מיליון דולר בשנה הקודמת, כאשר ב-2024 המטוסים היו מלאים כמעט לחלוטין - שיעור תפוסה של 94%. החוב נטו ירד דרמטית מ-1.4 מיליארד דולר ל-75 מיליון דולר בלבד.


הרבעון הרביעי בלט במיוחד עם הכנסות של 851 מיליון דולר - עלייה של 26% לעומת התקופה המקבילה ב-2023, אבל כאן צריך להכניס כוכבית: הרבעון המקביל ב-2023 היה חריג בגלל פרוץ המלחמה, כך שההשוואה צריכה להיעשות בזהירות. מה שבטוח הוא שהמטוסים של אל על היו מלאים כמעט עד אפס מקום, עם 96% תפוסה, נתון שמסביר גם את המשך עליית מחירי הכרטיסים.


לצד זאת, אל על שרק לפני כמה שנים כאמור לקחה הלוואות מהמדינה, ראתה את קופת המזומנים שלה תופחת לכ-1.44 מיליארד דולר. לצד המגעים להסרת המגבלה על חלוקת הדיבידנד אל על גם מחפשת לרכוש נכס עם המזומנים שלה שיעזור לה גם למנף את מועדון הלקוחות שלה שמונה כבר מעל 3 מיליון חברים, שליש מהם בכלל מחוץ לישראל. לרגע אל על אפילו הייתה במירוץ לרכישת ישראכרט, אם כי היא מהר הבינה שהיא לא תוכל לעמוד בלוחות הזמנים שהנהלת ישראכרט הציבה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


מאז פרוץ המלחמה מניית אל על זינקה ב-124%. בשנה האחרונה היא עלתה ב-133% ומתחילת השנה ב-30% והיא נסחרת לפי שווי של 5.38 מיליארד שקל.

מניית אל על בשנה האחרונה

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רוית אי 15/04/2025 12:05
    הגב לתגובה זו
    קן צרעות בראשות ר.א. שמנהלת או ניהלה את החונכות.
  • 3.
    אבי 15/04/2025 09:24
    הגב לתגובה זו
    תודה למי ששילם את המחירים האלה עשיתם לי יופי של רווח.
  • 2.
    איזה כייף שאתה יכול להחליט כאוות נפשך מתי אתה חברה פרטית ומתי חברה ציבורית גאוני (ל"ת)
    ריקו 14/04/2025 10:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מחלקת על חשבון האזרחים ששדדה בחסות הממשלה (ל"ת)
    אנונימי 14/04/2025 09:20
    הגב לתגובה זו
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.