דינה בן טל גננסיה צוחקת
צילום: ביז

אל על חוזרת לחלק דיבידנד - כמה היא תחלק השנה?

על רקע רווחי השיא ב-2024 ופירעון מלא של ההלוואות שלקחה מהמדינה, האוצר אישר לאל על לחזור לחלק דיבידנד - מה המגבלות על הדיבידנד של אל על וכמה היא צפויה לחלק השנה?

רוי שיינמן | (4)

אל על אל על 2%   רשמה ב-2024 רווח שיא של 545 מיליון דולר, היא עשתה את זה בשנה של מלחמה כשהיא מתפקדת כחברת התעופה הכמעט יחידה בנתב"ג עם מטוסים מלאים. עוד לפני המלחמה, בסוף 2022, אל על סיימה לפרוע את ההתחייבויות שלה למדינה מתקופת הקורונה שבמסגרתן התחייבה אל על גם לא לשלם דיבידנד. עם היציאה מהמשבר והשנה החלומית החלו המגעים בינה לבין האוצר להסרת המגבלה ועכשיו היא הוסרה רשמית.


לפי ההגבלות החדשות, אל על תוכל לחלק השנה דיבידנד בסך של 30% מהרווח הנקי, ובין השנים 2026-2028 תוכל לחלק בכל שנה כ-40% מהרווח הנקי של אותה שנה. 2025 בינתיים נפתחה חזק ואל על ציינה כבר בחודש מרץ שיש לה הזמנות של מעל 1 מיליארד דולר ל-2025 לעומת 700 מיליון דולר באותה נקודה ב-2023. גם אם הרווח של אל על יירד מעט השנה היא צפויה לחלק בסביבות 150-160 מיליון דולר למשקיעים כדיבידנד או כחלק מתכנית רכישה עצמית.


למה לאל על היה אסור לחלק דיבידנד עד עכשיו?

מגפת הקורונה הכניסה את אל על למשבר. העולם נסגר ושדות התעופה הפכו שוממים וכמו חברות תעופה רבות בעולם גם אל על נפגעה. החברה באה למדינה שמחזיקה במניית זהב וביקשה עזרה, המדינה נענתה כי בכל זאת אל על היא חברת תעופה סמי-לאומית והחשיבות שלה התבררה במלחמה כשהיא הייתה כמעט היחידה שהחזירה ישראלים לארץ מכל קצוות העוולם עם תחילת ולאורך המלחמה. המדינה בקורונה העניקה לאל על הלוואות והשקיעה בה ובתמורה התחייבה אל על שלא לחלק דיבידנד עד סוף 2025.


זה היה מהלך הגיוני באותה תקופה כשאל על הייתה במצב לא יציב, ואפשר להגיד שההשקעה הזו מצד המדינה כאמור השתלמה, אלא שהמלחמה שיפרה את המצב של אל על משמעותית ולכן הסרת המגבלה כבר הייתה באוויר.


השנה החלומית של אל על

בתחילת המלחמה אל על כמו כמעט כל החברות במשק יצאה באזהרות, אבל מהר מאוד התברר שהמלחמה הייתה אולי הדבר הטוב ביותר שקרה לה - שנת 2024 הסתיימה עם הכנסות של 3.4 מיליארד דולר, לעומת 2.5 מיליארד דולר ב-2023, קפיצה של 37%. הרווח הנקי קפץ ל-545 מיליון דולר, לעומת 117 מיליון דולר בשנה הקודמת, כאשר ב-2024 המטוסים היו מלאים כמעט לחלוטין - שיעור תפוסה של 94%. החוב נטו ירד דרמטית מ-1.4 מיליארד דולר ל-75 מיליון דולר בלבד.


הרבעון הרביעי בלט במיוחד עם הכנסות של 851 מיליון דולר - עלייה של 26% לעומת התקופה המקבילה ב-2023, אבל כאן צריך להכניס כוכבית: הרבעון המקביל ב-2023 היה חריג בגלל פרוץ המלחמה, כך שההשוואה צריכה להיעשות בזהירות. מה שבטוח הוא שהמטוסים של אל על היו מלאים כמעט עד אפס מקום, עם 96% תפוסה, נתון שמסביר גם את המשך עליית מחירי הכרטיסים.


לצד זאת, אל על שרק לפני כמה שנים כאמור לקחה הלוואות מהמדינה, ראתה את קופת המזומנים שלה תופחת לכ-1.44 מיליארד דולר. לצד המגעים להסרת המגבלה על חלוקת הדיבידנד אל על גם מחפשת לרכוש נכס עם המזומנים שלה שיעזור לה גם למנף את מועדון הלקוחות שלה שמונה כבר מעל 3 מיליון חברים, שליש מהם בכלל מחוץ לישראל. לרגע אל על אפילו הייתה במירוץ לרכישת ישראכרט, אם כי היא מהר הבינה שהיא לא תוכל לעמוד בלוחות הזמנים שהנהלת ישראכרט הציבה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


מאז פרוץ המלחמה מניית אל על זינקה ב-124%. בשנה האחרונה היא עלתה ב-133% ומתחילת השנה ב-30% והיא נסחרת לפי שווי של 5.38 מיליארד שקל.

מניית אל על בשנה האחרונה

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רוית אי 15/04/2025 12:05
    הגב לתגובה זו
    קן צרעות בראשות ר.א. שמנהלת או ניהלה את החונכות.
  • 3.
    אבי 15/04/2025 09:24
    הגב לתגובה זו
    תודה למי ששילם את המחירים האלה עשיתם לי יופי של רווח.
  • 2.
    איזה כייף שאתה יכול להחליט כאוות נפשך מתי אתה חברה פרטית ומתי חברה ציבורית גאוני (ל"ת)
    ריקו 14/04/2025 10:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מחלקת על חשבון האזרחים ששדדה בחסות הממשלה (ל"ת)
    אנונימי 14/04/2025 09:20
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?