אל על חוזרת לחלק דיבידנד - כמה היא תחלק השנה?
על רקע רווחי השיא ב-2024 ופירעון מלא של ההלוואות שלקחה מהמדינה, האוצר אישר לאל על לחזור לחלק דיבידנד - מה המגבלות על הדיבידנד של אל על וכמה היא צפויה לחלק השנה?
אל על אל על 0% רשמה ב-2024 רווח שיא של 545 מיליון דולר, היא עשתה את זה בשנה של מלחמה כשהיא מתפקדת כחברת התעופה הכמעט יחידה בנתב"ג עם מטוסים מלאים. עוד לפני המלחמה, בסוף 2022, אל על סיימה לפרוע את ההתחייבויות שלה למדינה מתקופת הקורונה שבמסגרתן התחייבה אל על גם לא לשלם דיבידנד. עם היציאה מהמשבר והשנה החלומית החלו המגעים בינה לבין האוצר להסרת המגבלה ועכשיו היא הוסרה רשמית.
לפי ההגבלות החדשות, אל על תוכל לחלק השנה דיבידנד בסך של 30% מהרווח הנקי, ובין השנים 2026-2028 תוכל לחלק בכל שנה כ-40% מהרווח הנקי של אותה שנה. 2025 בינתיים נפתחה חזק ואל על ציינה כבר בחודש מרץ שיש לה הזמנות של מעל 1 מיליארד דולר ל-2025 לעומת 700 מיליון דולר באותה נקודה ב-2023. גם אם הרווח של אל על יירד מעט השנה היא צפויה לחלק בסביבות 150-160 מיליון דולר למשקיעים כדיבידנד או כחלק מתכנית רכישה עצמית.
למה לאל על היה אסור לחלק דיבידנד עד עכשיו?
מגפת הקורונה הכניסה את אל על למשבר. העולם נסגר ושדות התעופה הפכו שוממים וכמו חברות תעופה רבות בעולם גם אל על נפגעה. החברה באה למדינה שמחזיקה במניית זהב וביקשה עזרה, המדינה נענתה כי בכל זאת אל על היא חברת תעופה סמי-לאומית והחשיבות שלה התבררה במלחמה כשהיא הייתה כמעט היחידה שהחזירה ישראלים לארץ מכל קצוות העוולם עם תחילת ולאורך המלחמה. המדינה בקורונה העניקה לאל על הלוואות והשקיעה בה ובתמורה התחייבה אל על שלא לחלק דיבידנד עד סוף 2025.
זה היה מהלך הגיוני באותה תקופה כשאל על הייתה במצב לא יציב, ואפשר להגיד שההשקעה הזו מצד המדינה כאמור השתלמה, אלא שהמלחמה שיפרה את המצב של אל על משמעותית ולכן הסרת המגבלה כבר הייתה באוויר.
- "חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
- וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השנה החלומית של אל על
בתחילת המלחמה אל על כמו כמעט כל החברות במשק יצאה באזהרות, אבל מהר מאוד התברר שהמלחמה הייתה אולי הדבר הטוב ביותר שקרה לה - שנת 2024 הסתיימה עם הכנסות של 3.4 מיליארד דולר, לעומת 2.5 מיליארד דולר ב-2023, קפיצה של 37%. הרווח הנקי קפץ ל-545 מיליון דולר, לעומת 117 מיליון דולר בשנה הקודמת, כאשר ב-2024 המטוסים היו מלאים כמעט לחלוטין - שיעור תפוסה של 94%. החוב נטו ירד דרמטית מ-1.4 מיליארד דולר ל-75 מיליון דולר בלבד.
הרבעון הרביעי בלט במיוחד עם הכנסות של 851 מיליון דולר - עלייה של 26% לעומת התקופה המקבילה ב-2023, אבל כאן צריך להכניס כוכבית: הרבעון המקביל ב-2023
היה חריג בגלל פרוץ המלחמה, כך שההשוואה צריכה להיעשות בזהירות. מה שבטוח הוא שהמטוסים של אל על היו מלאים כמעט עד אפס מקום, עם 96% תפוסה, נתון שמסביר גם את המשך עליית מחירי הכרטיסים.
לצד זאת, אל על שרק לפני כמה שנים כאמור לקחה הלוואות מהמדינה, ראתה את קופת המזומנים שלה תופחת לכ-1.44 מיליארד דולר. לצד המגעים להסרת המגבלה על חלוקת הדיבידנד אל על גם מחפשת לרכוש נכס עם המזומנים שלה שיעזור לה גם למנף את מועדון הלקוחות שלה שמונה כבר מעל 3 מיליון חברים, שליש מהם בכלל מחוץ לישראל. לרגע אל על אפילו הייתה במירוץ לרכישת ישראכרט, אם כי היא מהר הבינה שהיא לא תוכל לעמוד בלוחות הזמנים שהנהלת ישראכרט הציבה.
- המוניטין ירד לאפס - עמית בירק פורש מאקוואריוס
- היום בבורסה: נייס תעלה, החוזים על האפס; הסנטימנט החיובי צפוי להימשך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
מאז פרוץ המלחמה מניית אל על זינקה ב-124%. בשנה האחרונה היא עלתה ב-133% ומתחילת השנה ב-30% והיא נסחרת לפי שווי של 5.38 מיליארד שקל.
- 4.רוית אי 15/04/2025 12:05הגב לתגובה זוקן צרעות בראשות ר.א. שמנהלת או ניהלה את החונכות.
- 3.אבי 15/04/2025 09:24הגב לתגובה זותודה למי ששילם את המחירים האלה עשיתם לי יופי של רווח.
- 2.איזה כייף שאתה יכול להחליט כאוות נפשך מתי אתה חברה פרטית ומתי חברה ציבורית גאוני (ל"ת)ריקו 14/04/2025 10:49הגב לתגובה זו
- 1.מחלקת על חשבון האזרחים ששדדה בחסות הממשלה (ל"ת)אנונימי 14/04/2025 09:20הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 0% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)המוניטין ירד לאפס - עמית בירק פורש מאקוואריוס
אחרי פחות מחצי שנה בתפקיד עמית בירק זה שאמר לנו "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס; אחרי קריסת מתווי הגיוס כשפיור קפיטל נסוגה ברגע האחרון בטענה שקיבלה מצגי שווא מצד ההנהלה אקוואריוס מאבדת את אמון המשקיעים - המנוע היחיד שאולי יכול להציל את החברה מה שמתבטא בהתרסקות של 97% מאז הנפקתה ב-2021
אקוואריוס אחרי קצת פחות מחצי שנה בתפקיד, עמית בירק - זה שאמר לנו בראיון "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס אקוואריוס מנוע . לבירק היו כנראה כוונות טובות, הוא באמת הגיע עם רצון “להציל” את החברה, חברה שבתוך 4 שנים מחקה 97% מערכה בבורסה. הוא השיק תוכנית התייעלות אגרסיבית, קיווה לגייס 10 מיליון דולר וסמך על המענק מממשלת גרמניה שאולי יעזור לאקוואריוס להתניע מחדש "הפעם נבחן בתוצאות, לא בהבטחות; זו לא אותה אקוואריוס - קיצצנו, התייעלנו, ואנחנו יוצאים לפיילוט בארה"ב" הוא אמר לנו. הכותרת הבומבסטית של אותו ראיון הייתה אווקאריוס 2.0?
צריכים לגשת לחברות מהסוג הזה בהרבה חשדנות, לפעמים אלו הנסיבות ולפעמים זה הנהלה לא שקופה שפעם אחר פעם לא בוחרת באינטרסים של המשקיעים. כשמנכ"ל נוטש/מוחלף לפני שהספיק להציג תוצאה אחת זה דגל אדום בכל מצב, אבל במקרה של אקוואריוס אנחנו אפילו לא צריך את הדגלים האלה. מספיק לעקוב אחר מה שהתרחש בחודשים האחרונים כדי להבין עד כמה הסיפור כבר חורג מגבולות כיסא המנכ"ל וכנראה זה יותר הקש ששבר את גב הגמל ובירק לא רצה לקשור את גורלו עם חברת המנועים הכושלת.
במקומו של בירק נכנס רועי בר־גיל, בוגר מנהל עסקים ברופין, שבשנים האחרונות כיהן כסגן נשיא לפיתוח עסקי בתעשייה האווירית.
מבלי לדון לגופו של אדם, לא ברור מה מינוי כזה אמור לשרת. אקוואריוס נמצאת בשלב שבו נדרש ניסיון נקודתי בתחום המנועים, בתחום של ייצור והטמעה לא יכולות קורפורייט כלליות. ההרגשה היא שהחברה לא בחרה מנכ"ל, אלא פשוט מינתה מי שהיה זמין.
תוכנית ההתייעלות שבירק ניסה להוביל נועדה להיות אבן היסוד של הגירסה המשופרת של החברה "אקוואריוס 2.0". הוא קיצץ כוח אדם, סגר משרדים, חתך הוצאות תפעוליות בכל מקום שניתן ועשה את הדבר ההגיוני של אם אי-אפשר להגדיל הכנסות, לפחות צריך לבלום את שריפת המזומנים. אולי זה היה ניסיון לייצר משמעת ארגונית בחברה שכבר שנים מתנהלת כמו סטארט-אפ שלא מבין שהכסף נגמר. אקוואריוס שרפה 6.7 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה אחרי שב-2024 שרפה 12 מיליון דולר, כך שניתן שאפשר לראות הפסדים מוגברים מתקופה לתקופה.
- "הציגו לנו מצג שווא" - המשקיע המרכזי באקוואריוס נסוג מההשקעה
- אקוואריוס מתניעה מחדש: "אני שם את הרקורד שלי על השולחן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שגם ההתייעלות הזאת, חריפה ככל שתהיה, פגשה את המובן מאליו כנראה - אין כאן פעילות מסחרית אמיתית שיכולה לשאת את החברה, אין צד ימני במאזן והפער בין עלויות הפיתוח לבין היכולת להביא מוצר לשוק רק הולך ומתרחק. ובואו נאמר את המובן מאיליו לא לוקח 4 שנים להביא מנוע לשוק. בטח שלא חמש. חברות שמפתחות טכנולוגיות מורכבות בהרבה כבר עברו מרעיון לייצור בזמן קצר מזה. כאן מדובר במנוע בעירה קטן, שנועד להיות בסיס לגנרטור, לא במטוס קרב. אם אחרי כל כך הרבה זמן החברה עדיין מדברת על "פיילוט ראשון", הרי שהפער בין עלויות הפיתוח לבין היכולת לייצר מוצר אמיתי כנראה גדול מאוד.
