אל על חוזרת לחלק דיבידנד - כמה היא תחלק השנה?
על רקע רווחי השיא ב-2024 ופירעון מלא של ההלוואות שלקחה מהמדינה, האוצר אישר לאל על לחזור לחלק דיבידנד - מה המגבלות על הדיבידנד של אל על וכמה היא צפויה לחלק השנה?
אל על אל על 0% רשמה ב-2024 רווח שיא של 545 מיליון דולר, היא עשתה את זה בשנה של מלחמה כשהיא מתפקדת כחברת התעופה הכמעט יחידה בנתב"ג עם מטוסים מלאים. עוד לפני המלחמה, בסוף 2022, אל על סיימה לפרוע את ההתחייבויות שלה למדינה מתקופת הקורונה שבמסגרתן התחייבה אל על גם לא לשלם דיבידנד. עם היציאה מהמשבר והשנה החלומית החלו המגעים בינה לבין האוצר להסרת המגבלה ועכשיו היא הוסרה רשמית.
לפי ההגבלות החדשות, אל על תוכל לחלק השנה דיבידנד בסך של 30% מהרווח הנקי, ובין השנים 2026-2028 תוכל לחלק בכל שנה כ-40% מהרווח הנקי של אותה שנה. 2025 בינתיים נפתחה חזק ואל על ציינה כבר בחודש מרץ שיש לה הזמנות של מעל 1 מיליארד דולר ל-2025 לעומת 700 מיליון דולר באותה נקודה ב-2023. גם אם הרווח של אל על יירד מעט השנה היא צפויה לחלק בסביבות 150-160 מיליון דולר למשקיעים כדיבידנד או כחלק מתכנית רכישה עצמית.
למה לאל על היה אסור לחלק דיבידנד עד עכשיו?
מגפת הקורונה הכניסה את אל על למשבר. העולם נסגר ושדות התעופה הפכו שוממים וכמו חברות תעופה רבות בעולם גם אל על נפגעה. החברה באה למדינה שמחזיקה במניית זהב וביקשה עזרה, המדינה נענתה כי בכל זאת אל על היא חברת תעופה סמי-לאומית והחשיבות שלה התבררה במלחמה כשהיא הייתה כמעט היחידה שהחזירה ישראלים לארץ מכל קצוות העוולם עם תחילת ולאורך המלחמה. המדינה בקורונה העניקה לאל על הלוואות והשקיעה בה ובתמורה התחייבה אל על שלא לחלק דיבידנד עד סוף 2025.
זה היה מהלך הגיוני באותה תקופה כשאל על הייתה במצב לא יציב, ואפשר להגיד שההשקעה הזו מצד המדינה כאמור השתלמה, אלא שהמלחמה שיפרה את המצב של אל על משמעותית ולכן הסרת המגבלה כבר הייתה באוויר.
- הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?
- אל על: למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי עלה ל-202.6 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השנה החלומית של אל על
בתחילת המלחמה אל על כמו כמעט כל החברות במשק יצאה באזהרות, אבל מהר מאוד התברר שהמלחמה הייתה אולי הדבר הטוב ביותר שקרה לה - שנת 2024 הסתיימה עם הכנסות של 3.4 מיליארד דולר, לעומת 2.5 מיליארד דולר ב-2023, קפיצה של 37%. הרווח הנקי קפץ ל-545 מיליון דולר, לעומת 117 מיליון דולר בשנה הקודמת, כאשר ב-2024 המטוסים היו מלאים כמעט לחלוטין - שיעור תפוסה של 94%. החוב נטו ירד דרמטית מ-1.4 מיליארד דולר ל-75 מיליון דולר בלבד.
הרבעון הרביעי בלט במיוחד עם הכנסות של 851 מיליון דולר - עלייה של 26% לעומת התקופה המקבילה ב-2023, אבל כאן צריך להכניס כוכבית: הרבעון המקביל ב-2023
היה חריג בגלל פרוץ המלחמה, כך שההשוואה צריכה להיעשות בזהירות. מה שבטוח הוא שהמטוסים של אל על היו מלאים כמעט עד אפס מקום, עם 96% תפוסה, נתון שמסביר גם את המשך עליית מחירי הכרטיסים.
לצד זאת, אל על שרק לפני כמה שנים כאמור לקחה הלוואות מהמדינה, ראתה את קופת המזומנים שלה תופחת לכ-1.44 מיליארד דולר. לצד המגעים להסרת המגבלה על חלוקת הדיבידנד אל על גם מחפשת לרכוש נכס עם המזומנים שלה שיעזור לה גם למנף את מועדון הלקוחות שלה שמונה כבר מעל 3 מיליון חברים, שליש מהם בכלל מחוץ לישראל. לרגע אל על אפילו הייתה במירוץ לרכישת ישראכרט, אם כי היא מהר הבינה שהיא לא תוכל לעמוד בלוחות הזמנים שהנהלת ישראכרט הציבה.
- רבל זינקה לאור עלייה ברווחיות ולמרות ירידה בהכנסות
- אפל תרכוש חשמל מאקונרג'י, לאחר חיבור של פרויקט של 52 מגה וואט לרשת בפולין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אין עשן בלי אש - תחזית מאכזבת לנייס, אבל יש נקודת אור
מאז פרוץ המלחמה מניית אל על זינקה ב-124%. בשנה האחרונה היא עלתה ב-133% ומתחילת השנה ב-30% והיא נסחרת לפי שווי של 5.38 מיליארד שקל.
- 4.רוית אי 15/04/2025 12:05הגב לתגובה זוקן צרעות בראשות ר.א. שמנהלת או ניהלה את החונכות.
- 3.אבי 15/04/2025 09:24הגב לתגובה זותודה למי ששילם את המחירים האלה עשיתם לי יופי של רווח.
- 2.איזה כייף שאתה יכול להחליט כאוות נפשך מתי אתה חברה פרטית ומתי חברה ציבורית גאוני (ל"ת)ריקו 14/04/2025 10:49הגב לתגובה זו
- 1.מחלקת על חשבון האזרחים ששדדה בחסות הממשלה (ל"ת)אנונימי 14/04/2025 09:20הגב לתגובה זו
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף 0% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף 0% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
