דינה בן טל גננסיה צוחקת
צילום: ביז

אל על חוזרת לחלק דיבידנד - כמה היא תחלק השנה?

על רקע רווחי השיא ב-2024 ופירעון מלא של ההלוואות שלקחה מהמדינה, האוצר אישר לאל על לחזור לחלק דיבידנד - מה המגבלות על הדיבידנד של אל על וכמה היא צפויה לחלק השנה?

רוי שיינמן | (4)

אל על אל על 2.39%   רשמה ב-2024 רווח שיא של 545 מיליון דולר, היא עשתה את זה בשנה של מלחמה כשהיא מתפקדת כחברת התעופה הכמעט יחידה בנתב"ג עם מטוסים מלאים. עוד לפני המלחמה, בסוף 2022, אל על סיימה לפרוע את ההתחייבויות שלה למדינה מתקופת הקורונה שבמסגרתן התחייבה אל על גם לא לשלם דיבידנד. עם היציאה מהמשבר והשנה החלומית החלו המגעים בינה לבין האוצר להסרת המגבלה ועכשיו היא הוסרה רשמית.


לפי ההגבלות החדשות, אל על תוכל לחלק השנה דיבידנד בסך של 30% מהרווח הנקי, ובין השנים 2026-2028 תוכל לחלק בכל שנה כ-40% מהרווח הנקי של אותה שנה. 2025 בינתיים נפתחה חזק ואל על ציינה כבר בחודש מרץ שיש לה הזמנות של מעל 1 מיליארד דולר ל-2025 לעומת 700 מיליון דולר באותה נקודה ב-2023. גם אם הרווח של אל על יירד מעט השנה היא צפויה לחלק בסביבות 150-160 מיליון דולר למשקיעים כדיבידנד או כחלק מתכנית רכישה עצמית.


למה לאל על היה אסור לחלק דיבידנד עד עכשיו?

מגפת הקורונה הכניסה את אל על למשבר. העולם נסגר ושדות התעופה הפכו שוממים וכמו חברות תעופה רבות בעולם גם אל על נפגעה. החברה באה למדינה שמחזיקה במניית זהב וביקשה עזרה, המדינה נענתה כי בכל זאת אל על היא חברת תעופה סמי-לאומית והחשיבות שלה התבררה במלחמה כשהיא הייתה כמעט היחידה שהחזירה ישראלים לארץ מכל קצוות העוולם עם תחילת ולאורך המלחמה. המדינה בקורונה העניקה לאל על הלוואות והשקיעה בה ובתמורה התחייבה אל על שלא לחלק דיבידנד עד סוף 2025.


זה היה מהלך הגיוני באותה תקופה כשאל על הייתה במצב לא יציב, ואפשר להגיד שההשקעה הזו מצד המדינה כאמור השתלמה, אלא שהמלחמה שיפרה את המצב של אל על משמעותית ולכן הסרת המגבלה כבר הייתה באוויר.


השנה החלומית של אל על

בתחילת המלחמה אל על כמו כמעט כל החברות במשק יצאה באזהרות, אבל מהר מאוד התברר שהמלחמה הייתה אולי הדבר הטוב ביותר שקרה לה - שנת 2024 הסתיימה עם הכנסות של 3.4 מיליארד דולר, לעומת 2.5 מיליארד דולר ב-2023, קפיצה של 37%. הרווח הנקי קפץ ל-545 מיליון דולר, לעומת 117 מיליון דולר בשנה הקודמת, כאשר ב-2024 המטוסים היו מלאים כמעט לחלוטין - שיעור תפוסה של 94%. החוב נטו ירד דרמטית מ-1.4 מיליארד דולר ל-75 מיליון דולר בלבד.


הרבעון הרביעי בלט במיוחד עם הכנסות של 851 מיליון דולר - עלייה של 26% לעומת התקופה המקבילה ב-2023, אבל כאן צריך להכניס כוכבית: הרבעון המקביל ב-2023 היה חריג בגלל פרוץ המלחמה, כך שההשוואה צריכה להיעשות בזהירות. מה שבטוח הוא שהמטוסים של אל על היו מלאים כמעט עד אפס מקום, עם 96% תפוסה, נתון שמסביר גם את המשך עליית מחירי הכרטיסים.


לצד זאת, אל על שרק לפני כמה שנים כאמור לקחה הלוואות מהמדינה, ראתה את קופת המזומנים שלה תופחת לכ-1.44 מיליארד דולר. לצד המגעים להסרת המגבלה על חלוקת הדיבידנד אל על גם מחפשת לרכוש נכס עם המזומנים שלה שיעזור לה גם למנף את מועדון הלקוחות שלה שמונה כבר מעל 3 מיליון חברים, שליש מהם בכלל מחוץ לישראל. לרגע אל על אפילו הייתה במירוץ לרכישת ישראכרט, אם כי היא מהר הבינה שהיא לא תוכל לעמוד בלוחות הזמנים שהנהלת ישראכרט הציבה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


מאז פרוץ המלחמה מניית אל על זינקה ב-124%. בשנה האחרונה היא עלתה ב-133% ומתחילת השנה ב-30% והיא נסחרת לפי שווי של 5.38 מיליארד שקל.

מניית אל על בשנה האחרונה

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רוית אי 15/04/2025 12:05
    הגב לתגובה זו
    קן צרעות בראשות ר.א. שמנהלת או ניהלה את החונכות.
  • 3.
    אבי 15/04/2025 09:24
    הגב לתגובה זו
    תודה למי ששילם את המחירים האלה עשיתם לי יופי של רווח.
  • 2.
    איזה כייף שאתה יכול להחליט כאוות נפשך מתי אתה חברה פרטית ומתי חברה ציבורית גאוני (ל"ת)
    ריקו 14/04/2025 10:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מחלקת על חשבון האזרחים ששדדה בחסות הממשלה (ל"ת)
    אנונימי 14/04/2025 09:20
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.