יעקב לוקסנבורג לפידות קפיטל
צילום: שלומי יוסף
דוחות

לפידות קפיטל: הרווח ברבעון זינק ב-62% ל-112 מ' שקל

הרווח ב-2024 עלה ב-16.5% והסתכם ב-444 מיליון שקל; בסך הכל קיבלה החברה כ-175 מיליון שקל בדיבידנדים מהחברות המוחזקות במהלך השנה

רוי שיינמן |

לפידות קפיטל לפידות קפיטל לפידות קפיטל 2%  , קבוצת ההשקעות השולטת בדניה סיבוס, אפריקה מגורים, סאני תקשורת ועוד, רשמה רווח של 112 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2024 לעומת 69 מיליון שקל ברבעון המקביל, עלייה של 62%. ב-2024 כולה הסתכם הרווח ב-444 מיליון שקל לעומת 381 מיליון שקל בשנת 2023. הרווח הנקי של בעלי המניות של לפידות הסתכם בכ-272 מיליון שקל לעומת כ240 מיליון שקל בשנת 2023.


יתרות נזילות של החברה נכון לסוף השנה הסתכמה לכ-1.64 מיליארד שקל. ההון העצמי המאוחד של לפידות הסתכם בכ-3.7 מיליארד שקל (חלק הבעלים כ-2.4 מיליארד שקל), זאת לעומת 3.1 מיליארד שקל (חלק הבעלים כ-2 מיליארד שקל) בסוף 2023.


סך הדיבידנד עליו הכריזו כלל חברות הקבוצה במהלך שנת 2024 הסתכם ב-268 מיליון שקל, מתוכם כ-175 מיליון שקל חלקה של לפידות. במצטבר הכריזה לפידות על דיבידנדים בשנת 2024 בסך 51 מיליון שקל, וזאת בנוסף לרכישה עצמאית של מניות שביצע החברה בשנת 2024 בסך של כ-7 מיליון שקל. בנוסף, דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בשנת 2025 בסך של 8 מיליון שקל.


לאחרונה נכנסה לפידות למאבק ההשתלטות על חלל תקשורת כשמולה עומד שיתוף הפעולה של יעקב פרנקל וחברת 4iG. חלל מחכה שמשרד התקשורת יאשר את הסדר החוב שהציעו פרנקל ו-4iG, ולפידות ניצלה את ההתמהמהות של המשרד בשביל להציע הצעה משלה, כמעט זהה לזו של פרנקל ו-4iG, למעט שבהצעה של לפידות בעלי החוב של חלל יקבלו חזרה כ-280 מתוך 330 מיליון הדולר שחייבים להם, לעומת 270 מיליון דולר בהצעה של פרנקל ו-4iG.


תוצאות החברות המוחזקות

דניה דניה סיבוס 1.63%   (מוחזקת בשיעור של כ- 75%), סיימה את שנת 2024 עם הכנסות שיא בהיקף של 6 מיליארד שקל, גידול של 11% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי של דניה בשנת 2024 הסתכם בכ-173.6 מיליון שקל, לעומת כ-196.1 מיליון שקל בשנת 2023. צבר ההזמנות של החברה נכון לסוף שנת 2024 עמד על כ-12.2 מיליארד שקל (ללא פרויקט הקו הכחול). בשנת 2024 נכנסו לצבר ההזמנות פרויקטים בהיקף כולל של מעל 3.9 מיליארד שקל ולאחר תאריך המאזן ועד מועד פרסום הדוחות, נכנסו לצבר פרויקטים נוספים בהיקף כולל של כ- 2.4 מיליארד שקל. למועד המאזן לחברה קופת מזומנים בסך של כ-935 מיליון שקל, ללא חוב. דירקטוריון דניה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-40 מיליון שקל בגין רווחי הרבעון הרביעי.


אפריקה מגורים אפריקה מגורים  (מוחזקת בשיעור של 51%), מכרה במהלך שנת 2024 כ-535 יחידות דיור בהיקף כספי של כ-1.761 מיליארד שקל (כולל מע"מ) לעומת 233 יחידות דיור בהיקף כספי של כ- 768 מיליון שקל (כולל מע"מ) בשנת 2023. שיעור הרווח הגולמי ממכירת דירות לרבעון הרבעי לשנת 2024 נותר גבוהה ועלה ל-28% לעומת 24% ברבעון המקביל אשתקד. לחברה 3,173 יח"ד בשלבי ביצוע ושיווק שונים, מתוכן נמכרו 1,728 יח"ד (כ-55%), בהיקף כספי של כ-4.686 מיליארד שקל כולל מע"מ (חלק החברה). החברה סיימה את הרבעון הרביעי לשנת 2024 עם רווח נקי לבעלי המניות של 125 מיליון שקל לעומת כ-75 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לצד המשך שמירה על מינוך נמוך של 37.5% יחס החוב נטו ל-CAP נטו של החברה, דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בסך של 25 מיליון שקל בגין רווחי הרבעון.


סאני תקשורת סאני תקשורת  (מוחזקת בשיעור של כ-52%), יבואנית סמסונג בישראל, רשמה הכנסות בסך 1.057 מיליארד שקל בשנת 2024 לעומת מכירות של 854 מיליון שקל בשנה המקבילה אשתקד, עליה של כ- 24%. הרווח הנקי של סאני בשנת 24 הסתכם בכ-48 מיליון שקל לעומת לרווח נקי של 22 מיליון שקל בשנה המקבילה אשתקד, עליה של 115%. דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בסך של 12 מיליון שקל בגין רווחי הרבעון הרביעי בלבד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.