יעקב לוקסנבורג לפידות קפיטל
צילום: שלומי יוסף
דוחות

לפידות קפיטל: הרווח ברבעון זינק ב-62% ל-112 מ' שקל

הרווח ב-2024 עלה ב-16.5% והסתכם ב-444 מיליון שקל; בסך הכל קיבלה החברה כ-175 מיליון שקל בדיבידנדים מהחברות המוחזקות במהלך השנה

רוי שיינמן |

לפידות קפיטל לפידות קפיטל לפידות קפיטל 0.51%  , קבוצת ההשקעות השולטת בדניה סיבוס, אפריקה מגורים, סאני תקשורת ועוד, רשמה רווח של 112 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2024 לעומת 69 מיליון שקל ברבעון המקביל, עלייה של 62%. ב-2024 כולה הסתכם הרווח ב-444 מיליון שקל לעומת 381 מיליון שקל בשנת 2023. הרווח הנקי של בעלי המניות של לפידות הסתכם בכ-272 מיליון שקל לעומת כ240 מיליון שקל בשנת 2023.


יתרות נזילות של החברה נכון לסוף השנה הסתכמה לכ-1.64 מיליארד שקל. ההון העצמי המאוחד של לפידות הסתכם בכ-3.7 מיליארד שקל (חלק הבעלים כ-2.4 מיליארד שקל), זאת לעומת 3.1 מיליארד שקל (חלק הבעלים כ-2 מיליארד שקל) בסוף 2023.


סך הדיבידנד עליו הכריזו כלל חברות הקבוצה במהלך שנת 2024 הסתכם ב-268 מיליון שקל, מתוכם כ-175 מיליון שקל חלקה של לפידות. במצטבר הכריזה לפידות על דיבידנדים בשנת 2024 בסך 51 מיליון שקל, וזאת בנוסף לרכישה עצמאית של מניות שביצע החברה בשנת 2024 בסך של כ-7 מיליון שקל. בנוסף, דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בשנת 2025 בסך של 8 מיליון שקל.


לאחרונה נכנסה לפידות למאבק ההשתלטות על חלל תקשורת כשמולה עומד שיתוף הפעולה של יעקב פרנקל וחברת 4iG. חלל מחכה שמשרד התקשורת יאשר את הסדר החוב שהציעו פרנקל ו-4iG, ולפידות ניצלה את ההתמהמהות של המשרד בשביל להציע הצעה משלה, כמעט זהה לזו של פרנקל ו-4iG, למעט שבהצעה של לפידות בעלי החוב של חלל יקבלו חזרה כ-280 מתוך 330 מיליון הדולר שחייבים להם, לעומת 270 מיליון דולר בהצעה של פרנקל ו-4iG.


תוצאות החברות המוחזקות

דניה דניה סיבוס 0.86%   (מוחזקת בשיעור של כ- 75%), סיימה את שנת 2024 עם הכנסות שיא בהיקף של 6 מיליארד שקל, גידול של 11% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי של דניה בשנת 2024 הסתכם בכ-173.6 מיליון שקל, לעומת כ-196.1 מיליון שקל בשנת 2023. צבר ההזמנות של החברה נכון לסוף שנת 2024 עמד על כ-12.2 מיליארד שקל (ללא פרויקט הקו הכחול). בשנת 2024 נכנסו לצבר ההזמנות פרויקטים בהיקף כולל של מעל 3.9 מיליארד שקל ולאחר תאריך המאזן ועד מועד פרסום הדוחות, נכנסו לצבר פרויקטים נוספים בהיקף כולל של כ- 2.4 מיליארד שקל. למועד המאזן לחברה קופת מזומנים בסך של כ-935 מיליון שקל, ללא חוב. דירקטוריון דניה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-40 מיליון שקל בגין רווחי הרבעון הרביעי.


אפריקה מגורים אפריקה מגורים  (מוחזקת בשיעור של 51%), מכרה במהלך שנת 2024 כ-535 יחידות דיור בהיקף כספי של כ-1.761 מיליארד שקל (כולל מע"מ) לעומת 233 יחידות דיור בהיקף כספי של כ- 768 מיליון שקל (כולל מע"מ) בשנת 2023. שיעור הרווח הגולמי ממכירת דירות לרבעון הרבעי לשנת 2024 נותר גבוהה ועלה ל-28% לעומת 24% ברבעון המקביל אשתקד. לחברה 3,173 יח"ד בשלבי ביצוע ושיווק שונים, מתוכן נמכרו 1,728 יח"ד (כ-55%), בהיקף כספי של כ-4.686 מיליארד שקל כולל מע"מ (חלק החברה). החברה סיימה את הרבעון הרביעי לשנת 2024 עם רווח נקי לבעלי המניות של 125 מיליון שקל לעומת כ-75 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לצד המשך שמירה על מינוך נמוך של 37.5% יחס החוב נטו ל-CAP נטו של החברה, דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בסך של 25 מיליון שקל בגין רווחי הרבעון.


סאני תקשורת סאני תקשורת  (מוחזקת בשיעור של כ-52%), יבואנית סמסונג בישראל, רשמה הכנסות בסך 1.057 מיליארד שקל בשנת 2024 לעומת מכירות של 854 מיליון שקל בשנה המקבילה אשתקד, עליה של כ- 24%. הרווח הנקי של סאני בשנת 24 הסתכם בכ-48 מיליון שקל לעומת לרווח נקי של 22 מיליון שקל בשנה המקבילה אשתקד, עליה של 115%. דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בסך של 12 מיליון שקל בגין רווחי הרבעון הרביעי בלבד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?