עודד רוזנברג אפולו פאוור
צילום: רמי זרנגר

הסיכונים והסיכויים במניית אפולו פאוור

אפולו פאוור קיבלה הזמנה מהמפיץ בצרפת שהייתה תנאי לשמירת הבלעדיות שלו; לפי ההסכם, בשביל לשמור על הבלעדיות המפיץ יצטרך לבצע הזמנות בסך של כ-45 מיליון שקל ב-3 השנים הראשונות להסכם; מה הסיכויים שזה יקרה ומה המשמעות לאפולו פאוור?

רוי שיינמן | (3)

אפולו פאוור אפולו פאוור 2%   היא חברה שמפתחת חלום, אבל חלום חשוב. מדובר בפאנלים סולאריים גמישים שאפשר להתקין כמעט בכל מקום בלי המסורבלות והעלות הגבוהה של פאנלים סולאריים רגילים. עם זאת, החברה מתקשה להפוך את החלום למציאות ולהציג הכנסות והזמנות משמעותיות שירימו אותה למעלה ויוציאו אותה מהפסד, שבתשעת החודשים הראשונים של 2024 הסתכמו ב-22 מיליון שקל למרות שההכנסות זינקו כמעט פי 3 ל-11.2 מיליון שקל.


פוטנציאל להזמנות גדולות מהמפיץ בצרפת

הבוקר החברה דיווחה על עדכון בקשר עם ההסכם שלה עם המפיץ בצרפת, מונקו, ואנדורה. לפי ההסכם למפיץ תהיה בלעדיות להפצת הפאנלים של אפולו במדינות האלה, אבל בתנאי שהוא מבצע הזמנות בהיקפים מוסכמים. התנאי הראשון היה הזמנה בהיקף של כ-620 אלף אירו (בערך 2.5 מיליון שקל) שהחברה דיווחה שהתקבלה.


זה צעד חיובי בהסכם גדול עבור אפולו פאוור. כעת לפי ההסכם תקופת המסחור תתחיל ב-1.8 השנה, כאשר במהלכה המפיצה צריכה לבצע הזמנות בהיקף מצטבר של כ-11 מיליון אירו (בערך 43 מיליון שקל) ב-3 השנים הראשונות וכ-34 מיליון אירו (כ-134 מיליון שקל) ב-3 השנים שלאחר מכן. 


לפי השלב הראשון מדובר בהיקף הזמנות ממוצע של 15 מיליון שקל בשנה עבור אפולו פאוור. זה סכום משמעותי עבורה, ב-2024 היא צפויה להכניס 15 מיליון שקל בלי ההסכם הזה. עם זאת חשוב לציין שאין ודאות שהמפיץ אכן יחליט להמשיך עם ההזמנות.


בנוסף, בחודש שעבר דיווחה החברה על הזמנה מלקוח בתחום הבטחוני בהיקף של כ-1.6 מיליון שקל. זה לא סכום משמעותי, אבל בשיחה עם ביזפורטל אמר מנכ"ל החברה, עודד רוזנברג: "אנחנו רואים פוטנציאל בתחום הבטחוני. הוא רווחי יותר, שם אני מתחרה במחירי הדלק ולא במחירי החשמל".


לצד זאת, לפני מספר חודשים החברה גם דיווחה על תכנית התייעלות שכללה פיטורי עובדים, איחוד שטחי הייצור והאחסנה, ואפילו קיצוץ בשכר הבכירים כאשר המנכ"ל עודד רוזנברג, סמנכ"ל הטכנולוגיה ערן מימון והיו"ר יום טוב סמיה, הסכימו לקצץ בשכרם בין 10%-25%. לפי הסכם השכר של רוזנברג הוא אמור להרוויח סדר גודל של 670 אלף שקל בשנה (ברוטו), כך שבמקרה הקיצוני השכר שלו ייחתך ברבע לכ-500 אלף שקל בשנה.


החברה ממשיכה לשרוף מזומנים

למרות שמדובר בסכומים גדולים עבור אפולו פאוור, הם לא צפויים לעזור לה להגיע לאיזון תזרימי - בתשעת החודשים הראשונים של 2024 שרפה החברה 44.7 מיליון שקל, מה שמעמיד את קצב שריפת המזומנים השנתי על כ-60 מיליון שקל. הכנסות נוספות של כ-15 מיליון שקל בשנה הן כמובן דבר חיובי אבל הן לא יקרבו את החברה לאיזון תזרימי באופן משמעותי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


עיקר ההוצאות של אפולו פאוור הולך על הוצאות מחקר ופיתוח, כאשר בתשעת החודשים הראשונים של השנה הוציאה החברה בסעיף זה כ-43.2 מיליון שקל, גידול של כ-30% לעומת התקופה המקבילה ב-2023. 


בנוסף חשוב לציין גם את המכה שהחברה ספגה בתחום הרכב, אחד התחומים שעל פניו לחברה יש בו פוטנציאל רב, מאחר והפאנלים שלה יכולים להיות מותקנים על גגות או מכסות המנוע של רכבים ולספק להם אנרגיה - לחברה היה הסכם עם ענקית הרכב פולקסוואגן, שהיה אמור להזרים לה בערך 133 מיליון שקל על פני 3 שנים, אך יצרנית הרכב הודיעה על עצירת הפרויקט. מהחברה נמסר כי לא מדובר בסיום סופי של הפרויקט, אך המשקיעים עדיין קיבלו את ההודעה בדאגה והפילו את המניה ב-11%.


בינתיים המניה נסחרת לפי שווי של 216 מיליון שקל אחרי נפילה של 45% בשנה האחרונה ושל 16% מתחילת השנה.

מניית אפולו פאוור בשנה האחרונה

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    dw 09/03/2025 15:33
    הגב לתגובה זו
    אולם המעבר למכירות חשוב. אלקטריאון למשל נסחרת בשווי של למעלה מפי 10 מאפולו וגם היא לא צפויה להציג רווח.
  • נדב 09/03/2025 17:38
    הגב לתגובה זו
    נכון ...כדאי פשוט לאסוף מניות ולשבת עליה בשלב כלשהו היא תתפוצץ למעלה וכדאי להיות שם כשזה יגיע...
  • אנונימי 09/03/2025 23:10
    חברה הפסדית חייבת לכסות את ההפסדים שלה באמצעות הנפקת עוד ועוד מניות. בקיצור לדלל אותך. אם תכנס זמן קצר לפני ההכנסות הגדול באמת הרווחת
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.