עודד רוזנברג אפולו פאוור
צילום: רמי זרנגר

הסיכונים והסיכויים במניית אפולו פאוור

אפולו פאוור קיבלה הזמנה מהמפיץ בצרפת שהייתה תנאי לשמירת הבלעדיות שלו; לפי ההסכם, בשביל לשמור על הבלעדיות המפיץ יצטרך לבצע הזמנות בסך של כ-45 מיליון שקל ב-3 השנים הראשונות להסכם; מה הסיכויים שזה יקרה ומה המשמעות לאפולו פאוור?

רוי שיינמן | (3)

אפולו פאוור אפולו פאוור -1.47%   היא חברה שמפתחת חלום, אבל חלום חשוב. מדובר בפאנלים סולאריים גמישים שאפשר להתקין כמעט בכל מקום בלי המסורבלות והעלות הגבוהה של פאנלים סולאריים רגילים. עם זאת, החברה מתקשה להפוך את החלום למציאות ולהציג הכנסות והזמנות משמעותיות שירימו אותה למעלה ויוציאו אותה מהפסד, שבתשעת החודשים הראשונים של 2024 הסתכמו ב-22 מיליון שקל למרות שההכנסות זינקו כמעט פי 3 ל-11.2 מיליון שקל.


פוטנציאל להזמנות גדולות מהמפיץ בצרפת

הבוקר החברה דיווחה על עדכון בקשר עם ההסכם שלה עם המפיץ בצרפת, מונקו, ואנדורה. לפי ההסכם למפיץ תהיה בלעדיות להפצת הפאנלים של אפולו במדינות האלה, אבל בתנאי שהוא מבצע הזמנות בהיקפים מוסכמים. התנאי הראשון היה הזמנה בהיקף של כ-620 אלף אירו (בערך 2.5 מיליון שקל) שהחברה דיווחה שהתקבלה.


זה צעד חיובי בהסכם גדול עבור אפולו פאוור. כעת לפי ההסכם תקופת המסחור תתחיל ב-1.8 השנה, כאשר במהלכה המפיצה צריכה לבצע הזמנות בהיקף מצטבר של כ-11 מיליון אירו (בערך 43 מיליון שקל) ב-3 השנים הראשונות וכ-34 מיליון אירו (כ-134 מיליון שקל) ב-3 השנים שלאחר מכן. 


לפי השלב הראשון מדובר בהיקף הזמנות ממוצע של 15 מיליון שקל בשנה עבור אפולו פאוור. זה סכום משמעותי עבורה, ב-2024 היא צפויה להכניס 15 מיליון שקל בלי ההסכם הזה. עם זאת חשוב לציין שאין ודאות שהמפיץ אכן יחליט להמשיך עם ההזמנות.


בנוסף, בחודש שעבר דיווחה החברה על הזמנה מלקוח בתחום הבטחוני בהיקף של כ-1.6 מיליון שקל. זה לא סכום משמעותי, אבל בשיחה עם ביזפורטל אמר מנכ"ל החברה, עודד רוזנברג: "אנחנו רואים פוטנציאל בתחום הבטחוני. הוא רווחי יותר, שם אני מתחרה במחירי הדלק ולא במחירי החשמל".


לצד זאת, לפני מספר חודשים החברה גם דיווחה על תכנית התייעלות שכללה פיטורי עובדים, איחוד שטחי הייצור והאחסנה, ואפילו קיצוץ בשכר הבכירים כאשר המנכ"ל עודד רוזנברג, סמנכ"ל הטכנולוגיה ערן מימון והיו"ר יום טוב סמיה, הסכימו לקצץ בשכרם בין 10%-25%. לפי הסכם השכר של רוזנברג הוא אמור להרוויח סדר גודל של 670 אלף שקל בשנה (ברוטו), כך שבמקרה הקיצוני השכר שלו ייחתך ברבע לכ-500 אלף שקל בשנה.


החברה ממשיכה לשרוף מזומנים

למרות שמדובר בסכומים גדולים עבור אפולו פאוור, הם לא צפויים לעזור לה להגיע לאיזון תזרימי - בתשעת החודשים הראשונים של 2024 שרפה החברה 44.7 מיליון שקל, מה שמעמיד את קצב שריפת המזומנים השנתי על כ-60 מיליון שקל. הכנסות נוספות של כ-15 מיליון שקל בשנה הן כמובן דבר חיובי אבל הן לא יקרבו את החברה לאיזון תזרימי באופן משמעותי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


עיקר ההוצאות של אפולו פאוור הולך על הוצאות מחקר ופיתוח, כאשר בתשעת החודשים הראשונים של השנה הוציאה החברה בסעיף זה כ-43.2 מיליון שקל, גידול של כ-30% לעומת התקופה המקבילה ב-2023. 


בנוסף חשוב לציין גם את המכה שהחברה ספגה בתחום הרכב, אחד התחומים שעל פניו לחברה יש בו פוטנציאל רב, מאחר והפאנלים שלה יכולים להיות מותקנים על גגות או מכסות המנוע של רכבים ולספק להם אנרגיה - לחברה היה הסכם עם ענקית הרכב פולקסוואגן, שהיה אמור להזרים לה בערך 133 מיליון שקל על פני 3 שנים, אך יצרנית הרכב הודיעה על עצירת הפרויקט. מהחברה נמסר כי לא מדובר בסיום סופי של הפרויקט, אך המשקיעים עדיין קיבלו את ההודעה בדאגה והפילו את המניה ב-11%.


בינתיים המניה נסחרת לפי שווי של 216 מיליון שקל אחרי נפילה של 45% בשנה האחרונה ושל 16% מתחילת השנה.

מניית אפולו פאוור בשנה האחרונה

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    dw 09/03/2025 15:33
    הגב לתגובה זו
    אולם המעבר למכירות חשוב. אלקטריאון למשל נסחרת בשווי של למעלה מפי 10 מאפולו וגם היא לא צפויה להציג רווח.
  • נדב 09/03/2025 17:38
    הגב לתגובה זו
    נכון ...כדאי פשוט לאסוף מניות ולשבת עליה בשלב כלשהו היא תתפוצץ למעלה וכדאי להיות שם כשזה יגיע...
  • אנונימי 09/03/2025 23:10
    חברה הפסדית חייבת לכסות את ההפסדים שלה באמצעות הנפקת עוד ועוד מניות. בקיצור לדלל אותך. אם תכנס זמן קצר לפני ההכנסות הגדול באמת הרווחת
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.