הסיכונים והסיכויים במניית אפולו פאוור
אפולו פאוור קיבלה הזמנה מהמפיץ בצרפת שהייתה תנאי לשמירת הבלעדיות שלו; לפי ההסכם, בשביל לשמור על הבלעדיות המפיץ יצטרך לבצע הזמנות בסך של כ-45 מיליון שקל ב-3 השנים הראשונות להסכם; מה הסיכויים שזה יקרה ומה המשמעות לאפולו פאוור?
אפולו פאוור אפולו פאוור 7.42% היא חברה שמפתחת חלום, אבל חלום חשוב. מדובר בפאנלים סולאריים גמישים שאפשר להתקין כמעט בכל מקום בלי המסורבלות והעלות הגבוהה של פאנלים סולאריים רגילים. עם זאת, החברה מתקשה להפוך את החלום למציאות ולהציג הכנסות והזמנות משמעותיות שירימו אותה למעלה ויוציאו אותה מהפסד, שבתשעת החודשים הראשונים של 2024 הסתכמו ב-22 מיליון שקל למרות שההכנסות זינקו כמעט פי 3 ל-11.2 מיליון שקל.
פוטנציאל להזמנות גדולות מהמפיץ בצרפת
הבוקר החברה דיווחה על עדכון בקשר עם ההסכם שלה עם המפיץ בצרפת, מונקו, ואנדורה. לפי ההסכם למפיץ תהיה בלעדיות להפצת הפאנלים של אפולו במדינות האלה, אבל בתנאי שהוא מבצע הזמנות בהיקפים מוסכמים. התנאי הראשון היה הזמנה בהיקף של כ-620 אלף אירו (בערך 2.5 מיליון שקל) שהחברה דיווחה שהתקבלה.
זה צעד חיובי בהסכם גדול עבור אפולו פאוור. כעת לפי ההסכם תקופת המסחור תתחיל ב-1.8 השנה, כאשר במהלכה המפיצה צריכה לבצע הזמנות בהיקף מצטבר של כ-11 מיליון אירו (בערך 43 מיליון שקל) ב-3 השנים הראשונות וכ-34 מיליון אירו (כ-134 מיליון שקל) ב-3 השנים שלאחר מכן.
לפי השלב הראשון מדובר בהיקף הזמנות ממוצע של 15 מיליון שקל בשנה עבור אפולו פאוור. זה סכום משמעותי עבורה, ב-2024 היא צפויה להכניס 15 מיליון שקל בלי ההסכם הזה. עם זאת חשוב לציין שאין ודאות שהמפיץ אכן יחליט להמשיך עם ההזמנות.
- אפולו פאוור נכנסת לשוק האמריקאי: פרויקט סולארי של 53 מיליון דולר עם ARKO ביותר מ-300 תחנות דלק
- אפולו מדווחת על הפסד של 22 מיליון במקביל לפרויקט עם VW
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, בחודש שעבר דיווחה החברה על הזמנה מלקוח בתחום הבטחוני בהיקף של כ-1.6 מיליון שקל. זה לא סכום משמעותי, אבל בשיחה עם ביזפורטל אמר מנכ"ל החברה, עודד רוזנברג: "אנחנו רואים פוטנציאל בתחום הבטחוני. הוא רווחי יותר, שם אני מתחרה במחירי הדלק ולא במחירי החשמל".
לצד זאת, לפני מספר חודשים החברה גם דיווחה על תכנית התייעלות שכללה פיטורי עובדים, איחוד שטחי הייצור והאחסנה, ואפילו קיצוץ בשכר הבכירים כאשר המנכ"ל עודד רוזנברג, סמנכ"ל הטכנולוגיה ערן מימון והיו"ר יום טוב סמיה, הסכימו לקצץ בשכרם בין 10%-25%. לפי הסכם השכר של רוזנברג הוא אמור להרוויח סדר גודל של 670 אלף שקל בשנה (ברוטו), כך שבמקרה הקיצוני השכר שלו ייחתך ברבע לכ-500 אלף שקל בשנה.
החברה ממשיכה לשרוף מזומנים
למרות שמדובר בסכומים גדולים עבור אפולו פאוור, הם לא צפויים לעזור לה להגיע לאיזון תזרימי - בתשעת החודשים הראשונים של 2024 שרפה החברה 44.7 מיליון שקל, מה שמעמיד את קצב שריפת המזומנים השנתי על כ-60 מיליון שקל. הכנסות נוספות של כ-15 מיליון שקל בשנה הן כמובן דבר חיובי אבל הן לא יקרבו את החברה לאיזון תזרימי באופן משמעותי.
- רבל זינקה לאור עלייה ברווחיות ולמרות ירידה בהכנסות
- אפל תרכוש חשמל מאקונרג'י, לאחר חיבור של פרויקט של 52 מגה וואט לרשת בפולין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אין עשן בלי אש - תחזית מאכזבת לנייס, אבל יש נקודת אור
עיקר ההוצאות של אפולו פאוור הולך על הוצאות מחקר ופיתוח, כאשר בתשעת החודשים הראשונים של השנה הוציאה החברה בסעיף זה כ-43.2 מיליון שקל, גידול של כ-30% לעומת התקופה המקבילה ב-2023.
בנוסף חשוב לציין גם את המכה שהחברה ספגה בתחום הרכב, אחד התחומים שעל פניו לחברה יש בו פוטנציאל רב, מאחר והפאנלים שלה יכולים להיות מותקנים על גגות או מכסות המנוע של רכבים ולספק להם אנרגיה - לחברה היה הסכם עם ענקית הרכב פולקסוואגן, שהיה אמור להזרים לה בערך 133 מיליון שקל על פני 3 שנים, אך יצרנית הרכב הודיעה על עצירת הפרויקט. מהחברה נמסר כי לא מדובר בסיום סופי של הפרויקט, אך המשקיעים עדיין קיבלו את ההודעה בדאגה והפילו את המניה ב-11%.
בינתיים המניה נסחרת לפי שווי של 216 מיליון שקל אחרי נפילה של 45% בשנה האחרונה ושל 16% מתחילת השנה.
- 1.dw 09/03/2025 15:33הגב לתגובה זואולם המעבר למכירות חשוב. אלקטריאון למשל נסחרת בשווי של למעלה מפי 10 מאפולו וגם היא לא צפויה להציג רווח.
- נדב 09/03/2025 17:38הגב לתגובה זונכון ...כדאי פשוט לאסוף מניות ולשבת עליה בשלב כלשהו היא תתפוצץ למעלה וכדאי להיות שם כשזה יגיע...
- אנונימי 09/03/2025 23:10חברה הפסדית חייבת לכסות את ההפסדים שלה באמצעות הנפקת עוד ועוד מניות. בקיצור לדלל אותך. אם תכנס זמן קצר לפני ההכנסות הגדול באמת הרווחת
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
