עודד רוזנברג אפולו פאוור
צילום: רמי זרנגר

הסיכונים והסיכויים במניית אפולו פאוור

אפולו פאוור קיבלה הזמנה מהמפיץ בצרפת שהייתה תנאי לשמירת הבלעדיות שלו; לפי ההסכם, בשביל לשמור על הבלעדיות המפיץ יצטרך לבצע הזמנות בסך של כ-45 מיליון שקל ב-3 השנים הראשונות להסכם; מה הסיכויים שזה יקרה ומה המשמעות לאפולו פאוור?

רוי שיינמן | (3)

אפולו פאוור אפולו פאוור -1.57%   היא חברה שמפתחת חלום, אבל חלום חשוב. מדובר בפאנלים סולאריים גמישים שאפשר להתקין כמעט בכל מקום בלי המסורבלות והעלות הגבוהה של פאנלים סולאריים רגילים. עם זאת, החברה מתקשה להפוך את החלום למציאות ולהציג הכנסות והזמנות משמעותיות שירימו אותה למעלה ויוציאו אותה מהפסד, שבתשעת החודשים הראשונים של 2024 הסתכמו ב-22 מיליון שקל למרות שההכנסות זינקו כמעט פי 3 ל-11.2 מיליון שקל.


פוטנציאל להזמנות גדולות מהמפיץ בצרפת

הבוקר החברה דיווחה על עדכון בקשר עם ההסכם שלה עם המפיץ בצרפת, מונקו, ואנדורה. לפי ההסכם למפיץ תהיה בלעדיות להפצת הפאנלים של אפולו במדינות האלה, אבל בתנאי שהוא מבצע הזמנות בהיקפים מוסכמים. התנאי הראשון היה הזמנה בהיקף של כ-620 אלף אירו (בערך 2.5 מיליון שקל) שהחברה דיווחה שהתקבלה.


זה צעד חיובי בהסכם גדול עבור אפולו פאוור. כעת לפי ההסכם תקופת המסחור תתחיל ב-1.8 השנה, כאשר במהלכה המפיצה צריכה לבצע הזמנות בהיקף מצטבר של כ-11 מיליון אירו (בערך 43 מיליון שקל) ב-3 השנים הראשונות וכ-34 מיליון אירו (כ-134 מיליון שקל) ב-3 השנים שלאחר מכן. 


לפי השלב הראשון מדובר בהיקף הזמנות ממוצע של 15 מיליון שקל בשנה עבור אפולו פאוור. זה סכום משמעותי עבורה, ב-2024 היא צפויה להכניס 15 מיליון שקל בלי ההסכם הזה. עם זאת חשוב לציין שאין ודאות שהמפיץ אכן יחליט להמשיך עם ההזמנות.


בנוסף, בחודש שעבר דיווחה החברה על הזמנה מלקוח בתחום הבטחוני בהיקף של כ-1.6 מיליון שקל. זה לא סכום משמעותי, אבל בשיחה עם ביזפורטל אמר מנכ"ל החברה, עודד רוזנברג: "אנחנו רואים פוטנציאל בתחום הבטחוני. הוא רווחי יותר, שם אני מתחרה במחירי הדלק ולא במחירי החשמל".


לצד זאת, לפני מספר חודשים החברה גם דיווחה על תכנית התייעלות שכללה פיטורי עובדים, איחוד שטחי הייצור והאחסנה, ואפילו קיצוץ בשכר הבכירים כאשר המנכ"ל עודד רוזנברג, סמנכ"ל הטכנולוגיה ערן מימון והיו"ר יום טוב סמיה, הסכימו לקצץ בשכרם בין 10%-25%. לפי הסכם השכר של רוזנברג הוא אמור להרוויח סדר גודל של 670 אלף שקל בשנה (ברוטו), כך שבמקרה הקיצוני השכר שלו ייחתך ברבע לכ-500 אלף שקל בשנה.


החברה ממשיכה לשרוף מזומנים

למרות שמדובר בסכומים גדולים עבור אפולו פאוור, הם לא צפויים לעזור לה להגיע לאיזון תזרימי - בתשעת החודשים הראשונים של 2024 שרפה החברה 44.7 מיליון שקל, מה שמעמיד את קצב שריפת המזומנים השנתי על כ-60 מיליון שקל. הכנסות נוספות של כ-15 מיליון שקל בשנה הן כמובן דבר חיובי אבל הן לא יקרבו את החברה לאיזון תזרימי באופן משמעותי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


עיקר ההוצאות של אפולו פאוור הולך על הוצאות מחקר ופיתוח, כאשר בתשעת החודשים הראשונים של השנה הוציאה החברה בסעיף זה כ-43.2 מיליון שקל, גידול של כ-30% לעומת התקופה המקבילה ב-2023. 


בנוסף חשוב לציין גם את המכה שהחברה ספגה בתחום הרכב, אחד התחומים שעל פניו לחברה יש בו פוטנציאל רב, מאחר והפאנלים שלה יכולים להיות מותקנים על גגות או מכסות המנוע של רכבים ולספק להם אנרגיה - לחברה היה הסכם עם ענקית הרכב פולקסוואגן, שהיה אמור להזרים לה בערך 133 מיליון שקל על פני 3 שנים, אך יצרנית הרכב הודיעה על עצירת הפרויקט. מהחברה נמסר כי לא מדובר בסיום סופי של הפרויקט, אך המשקיעים עדיין קיבלו את ההודעה בדאגה והפילו את המניה ב-11%.


בינתיים המניה נסחרת לפי שווי של 216 מיליון שקל אחרי נפילה של 45% בשנה האחרונה ושל 16% מתחילת השנה.

מניית אפולו פאוור בשנה האחרונה

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    dw 09/03/2025 15:33
    הגב לתגובה זו
    אולם המעבר למכירות חשוב. אלקטריאון למשל נסחרת בשווי של למעלה מפי 10 מאפולו וגם היא לא צפויה להציג רווח.
  • נדב 09/03/2025 17:38
    הגב לתגובה זו
    נכון ...כדאי פשוט לאסוף מניות ולשבת עליה בשלב כלשהו היא תתפוצץ למעלה וכדאי להיות שם כשזה יגיע...
  • אנונימי 09/03/2025 23:10
    חברה הפסדית חייבת לכסות את ההפסדים שלה באמצעות הנפקת עוד ועוד מניות. בקיצור לדלל אותך. אם תכנס זמן קצר לפני ההכנסות הגדול באמת הרווחת
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%