עודד רוזנברג אפולו פאוור
צילום: רמי זרנגר

הסיכונים והסיכויים במניית אפולו פאוור

אפולו פאוור קיבלה הזמנה מהמפיץ בצרפת שהייתה תנאי לשמירת הבלעדיות שלו; לפי ההסכם, בשביל לשמור על הבלעדיות המפיץ יצטרך לבצע הזמנות בסך של כ-45 מיליון שקל ב-3 השנים הראשונות להסכם; מה הסיכויים שזה יקרה ומה המשמעות לאפולו פאוור?

רוי שיינמן | (3)

אפולו פאוור אפולו פאוור 7.5%   היא חברה שמפתחת חלום, אבל חלום חשוב. מדובר בפאנלים סולאריים גמישים שאפשר להתקין כמעט בכל מקום בלי המסורבלות והעלות הגבוהה של פאנלים סולאריים רגילים. עם זאת, החברה מתקשה להפוך את החלום למציאות ולהציג הכנסות והזמנות משמעותיות שירימו אותה למעלה ויוציאו אותה מהפסד, שבתשעת החודשים הראשונים של 2024 הסתכמו ב-22 מיליון שקל למרות שההכנסות זינקו כמעט פי 3 ל-11.2 מיליון שקל.


פוטנציאל להזמנות גדולות מהמפיץ בצרפת

הבוקר החברה דיווחה על עדכון בקשר עם ההסכם שלה עם המפיץ בצרפת, מונקו, ואנדורה. לפי ההסכם למפיץ תהיה בלעדיות להפצת הפאנלים של אפולו במדינות האלה, אבל בתנאי שהוא מבצע הזמנות בהיקפים מוסכמים. התנאי הראשון היה הזמנה בהיקף של כ-620 אלף אירו (בערך 2.5 מיליון שקל) שהחברה דיווחה שהתקבלה.


זה צעד חיובי בהסכם גדול עבור אפולו פאוור. כעת לפי ההסכם תקופת המסחור תתחיל ב-1.8 השנה, כאשר במהלכה המפיצה צריכה לבצע הזמנות בהיקף מצטבר של כ-11 מיליון אירו (בערך 43 מיליון שקל) ב-3 השנים הראשונות וכ-34 מיליון אירו (כ-134 מיליון שקל) ב-3 השנים שלאחר מכן. 


לפי השלב הראשון מדובר בהיקף הזמנות ממוצע של 15 מיליון שקל בשנה עבור אפולו פאוור. זה סכום משמעותי עבורה, ב-2024 היא צפויה להכניס 15 מיליון שקל בלי ההסכם הזה. עם זאת חשוב לציין שאין ודאות שהמפיץ אכן יחליט להמשיך עם ההזמנות.


בנוסף, בחודש שעבר דיווחה החברה על הזמנה מלקוח בתחום הבטחוני בהיקף של כ-1.6 מיליון שקל. זה לא סכום משמעותי, אבל בשיחה עם ביזפורטל אמר מנכ"ל החברה, עודד רוזנברג: "אנחנו רואים פוטנציאל בתחום הבטחוני. הוא רווחי יותר, שם אני מתחרה במחירי הדלק ולא במחירי החשמל".


לצד זאת, לפני מספר חודשים החברה גם דיווחה על תכנית התייעלות שכללה פיטורי עובדים, איחוד שטחי הייצור והאחסנה, ואפילו קיצוץ בשכר הבכירים כאשר המנכ"ל עודד רוזנברג, סמנכ"ל הטכנולוגיה ערן מימון והיו"ר יום טוב סמיה, הסכימו לקצץ בשכרם בין 10%-25%. לפי הסכם השכר של רוזנברג הוא אמור להרוויח סדר גודל של 670 אלף שקל בשנה (ברוטו), כך שבמקרה הקיצוני השכר שלו ייחתך ברבע לכ-500 אלף שקל בשנה.


החברה ממשיכה לשרוף מזומנים

למרות שמדובר בסכומים גדולים עבור אפולו פאוור, הם לא צפויים לעזור לה להגיע לאיזון תזרימי - בתשעת החודשים הראשונים של 2024 שרפה החברה 44.7 מיליון שקל, מה שמעמיד את קצב שריפת המזומנים השנתי על כ-60 מיליון שקל. הכנסות נוספות של כ-15 מיליון שקל בשנה הן כמובן דבר חיובי אבל הן לא יקרבו את החברה לאיזון תזרימי באופן משמעותי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


עיקר ההוצאות של אפולו פאוור הולך על הוצאות מחקר ופיתוח, כאשר בתשעת החודשים הראשונים של השנה הוציאה החברה בסעיף זה כ-43.2 מיליון שקל, גידול של כ-30% לעומת התקופה המקבילה ב-2023. 


בנוסף חשוב לציין גם את המכה שהחברה ספגה בתחום הרכב, אחד התחומים שעל פניו לחברה יש בו פוטנציאל רב, מאחר והפאנלים שלה יכולים להיות מותקנים על גגות או מכסות המנוע של רכבים ולספק להם אנרגיה - לחברה היה הסכם עם ענקית הרכב פולקסוואגן, שהיה אמור להזרים לה בערך 133 מיליון שקל על פני 3 שנים, אך יצרנית הרכב הודיעה על עצירת הפרויקט. מהחברה נמסר כי לא מדובר בסיום סופי של הפרויקט, אך המשקיעים עדיין קיבלו את ההודעה בדאגה והפילו את המניה ב-11%.


בינתיים המניה נסחרת לפי שווי של 216 מיליון שקל אחרי נפילה של 45% בשנה האחרונה ושל 16% מתחילת השנה.

מניית אפולו פאוור בשנה האחרונה

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    dw 09/03/2025 15:33
    הגב לתגובה זו
    אולם המעבר למכירות חשוב. אלקטריאון למשל נסחרת בשווי של למעלה מפי 10 מאפולו וגם היא לא צפויה להציג רווח.
  • נדב 09/03/2025 17:38
    הגב לתגובה זו
    נכון ...כדאי פשוט לאסוף מניות ולשבת עליה בשלב כלשהו היא תתפוצץ למעלה וכדאי להיות שם כשזה יגיע...
  • אנונימי 09/03/2025 23:10
    חברה הפסדית חייבת לכסות את ההפסדים שלה באמצעות הנפקת עוד ועוד מניות. בקיצור לדלל אותך. אם תכנס זמן קצר לפני ההכנסות הגדול באמת הרווחת
דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון. 

דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.