גולדמן זאקס: מדינות ה-BRIC צומחות בקצב גבוה מהתחזיות
כלכלותיהן של מדינות ה-BRIC - ברזיל, רוסיה הודו וסין - צומחות בקצב מהיר יותר מהתחזיות המוקדמות. כך עולה מדו"ח שפירסם בשבוע שעבר בנק ההשקעות גולדמן זאקס - הגוף שתבע לראשונה את המושג "מדינות ה-BRIC" והפך אותו לחלק מהז'רגון של גופים פיננסיים בכל העולם.
מדד ה-BRIC הושק על ידי גולדמן זאקס בשנת 2003, לאחר שכלכלני החברה הגיעו למסקנה כי ברזיל, רוסיה הודו וסין הן כלכלות העתיד. בתחילת החודש שעבר פרסמה הכלכלנית רופא פורוסת'מן, שהשתתפה בכתיבת הדו"ח המקורי של גולדמן זאקס ב-2003, כי הכלכלות של ארבע המדינות עקפו את תחזיות הצמיחה המקוריות. לדברי פורסת'מן, המשקים של מדינות ה-BRIC צפויים להמשיך ולהציג נתוני צמיחה גבוהים בהרבה משל המדינות המפותחות המערביות.
גולדמן זאקס נמנע מלנקוב בתחזיות מדויקות, אולם על פי תחזיות של הבנק העולמי, קצב הצמיחה של מדינות הבריק השנה יסתכם ביותר מ-9.5%. קצב הצמיחה הגבוה של מדינות ה-BRIC בא לידי ביטוי גם במדד DAX BRIC GLOBAL, הנסחר בדויטשה בורס בגרמניה והכולל את 40 החברות המובילות במונחי שווי שוק וסחירות במדינות אלה. מדד זה עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-20.78% וב-12 החודשים האחרונים הוא זינק ב-72.94%.
הדו"ח המקורי של גולדמן זאקס העריך כי ברזיל, רוסיה, הודו וסין יעקפו את הכלכלות העשירות בתבל עד שנת 2050. על פי ההערכה שנכללה בדו"ח, כלכלות ה-BRIC יהיו שוות במשקלן עד שנת 2025 למחצית מגודלן של כלכלות מדינות ה-G6. למרות שמחברי הדו"ח השתדלו להימנע ממתן הערכות מדויקות, הם קבעו כי הכלכלה הסינית תעבור את זו של גרמניה, במונחים דולריים, בשנת 2008. בפועל צפויה התחזית להתאמת כבר השנה וסין תהפוך לכלכלה השלישית בגודלה בעולם.
על פי ההערכות, סין והודו יהפכו לספקיות השירותים והסחורות המובילות בעולם בעוד שברזיל ורוסיה יהפכו לספקיות המובילות של חומרי גלם לעולם בכלל ולסין והודו בפרט.
נראה כי תחזית נוספת של כלכלני גולדמן זאקס הקורמת עור וגידים היא כי מדינות ה-BRIC ישקיעו מאמצים הולכים וגוברים בשיתוף הפעולה ביניהן. הוכחה לכך התקבלה בשבוע שעבר לאחר שסוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס דיווחה כי שרי החוץ של ברזיל, רוסיה הודו וסין יפגשו באביב 2008 במוסקבה בעקבות פגישה דומה שהתנהלה בחודש שעבר בשולי כינוס העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק.
הכלכלן הראשי של גולדמן זאקס, ג'ים אוניל, שב והביע את אמונו בכלכלות הצומחות של מדינות ה-BRIC כאשר ציין בדו"ח על הכלכלה העולמית כי מדינות אלו "נותרו קרן האור היחידה על רקע החשש מפני האטה בפעילות הכלכלית הגלובלית".
מי שזקוק היה להוכחות נוספות לקצב הגידול המהיר של מדינות ה-BRIC קיבל זאת השבוע בעקבות העלאת תחזית הביקושים העולמית של איגוד תעשיית הפלדה העולמי IISI. מהנתונים עולה, שצריכת הפלדה צפויה לזנק במהלך שנת 2008 ב-6.8% ל-1.28 מיליארד טון בעקבות עליית הביקושים בברזיל, רוסיה, הודו וסין.
מדינות ה-BRIC, שהיו אחראיות לכ-41% מהיקף הביקוש העולמי לפלדה בשנת 2006, צפויות להגדיל את היקף הרכישות ב-12.8% השנה וב-11.1% נוספים ב-2008. על פי הנתונים של איגוד הפלדה העולמי, המדינות הללו יהיו אחראיות ל-77% מכלל הגידול בביקוש העולמי לפלדה - דבר הממחיש היטב את היקפי הפעילות הכלכלית בברזיל, רוסיה, הודו וסין.
שוק ההון הישראלי מציע היום מגוון אפשרויות להשקעה במדינות ה-BRIC. כך, לדוגמה, ניתן להשקיע באפיק זה באמצעות תעודת הסל תכלית BRIC של תכלית תעודות סל ובקרנות הנאמנות אקסלנס נשואה חשיפה BRIC ופיא BRIC .
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל
אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.
מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).
לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.
צביקה שווימר מנכ"ל אלקטרה צריכה; קרדיט: ינאי יחיאלאלקטרה צריכה: עלייה קלה בהכנסות, שיפור בשורה התחתונה
הכנסות אלקטרה מוצרי צריכה עלו לכ-2 מיליארד שקל ברבעון השלישי, צמיחה של כ-4% לעומת המקביל, והרווח הגולמי השתפר ל-589 מיליון שקלים עם מרווח יציב של כ-29%
אלקטרה צריכה אלקטרה מוצרי צריכה אלקטרה צריכה 0.29% מסכמת את הרבעון השלישי של 2025 עם עלייה קלה בהיקף הפעילות ושיפור ברווחיות התפעולית לפני הוצאות אחרות, ושיפור ברווח הנקי הודות להטבת מס.
בשורה העליונה, הכנסות הקבוצה ממכירות ומתן שירותים ברבעון עלו לכ-2.0 מיליארד שקל, לעומת כ-1.94 מיליארד שקל ברבעון המקביל, צמיחה של כ-4% המגיעה בעיקר ממגזר קמעונאות החשמל ומהמשך ההתרחבות בספורט ופנאי, בעוד מגזר קמעונאות המזון התחרותי רשם ירידה במחזור.
הרווח הגולמי עלה לכ-589 מיליון
שקל לעומת כ-565 מיליון שקל אשתקד, כאשר שיעור הרווח הגולמי נשאר יציב סביב כ-29% מהמחזור, כלומר, החברה מצליחה לשמור על מרווח גולמי למרות התחרות הגבוהה בשווקים שבהם היא פועלת.
מתחת לשורה הגולמית, הוצאות המכירה והשיווק גדלו בהמשך לפתיחת סניפים חדשים וגידול בשכר העובדים והשכירות, בעיקר במגזר קמעונאות החשמל, אך קוזזו בחלקן על ידי התייעלות בקמעונאות המזון. הרווח התפעולי לפני הכנסות והוצאות אחרות הסתכם בכ-104 מיליון שקל לעומת כ-90 מיליון ברבעון המקביל, שיפור ברווחיות הליבה. ברבעון המקביל נרשמה הכנסה של 12 מיליון שקל בגין הוצאות משפטיות לעומת הוצאה של כ-3 מיליון שקל ברבעון החולף, כך שלאחר הוצאות אחרות הרווח התפעולי עמד על כ-101 מיליון שקל ברבעון, לעומת כ-102 מיליון שקל אשתקד. ה-EBITDA הרבעוני ירד לכ-184 מיליון שקל, כ-93 מיליון בנטרול IFRS 16, לעומת כ-203 ו-106 מיליון שקל, בהתאמה, ברבעון השלישי של 2024.
- אלקטרה צריכה: השיפור בקרפור ממשיך להוביל את החברה
- קרפור נערכת להנפקה בתחילת שנה הבאה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשורה התחתונה, לאחר הוצאות מימון שגדלו בין היתר בגין חכירות לפי IFRS 16 וגידול באשראי לזמן קצר, הרווח לפני מס ירד לכ-33 מיליון שקל לעומת 40 מיליון בשנה שעברה, אולם הוצאות המס קטנו משמעותית בעקבות הכרה בהפסדים
מועברים במגזר קמעונאות המזון. התוצאה היא עלייה ברווח הנקי מפעילות נמשכת לכ-36 מיליון שקל לעומת כ-31 מיליון אשתקד. לאחר הפסד של כ-4 מיליון שקל מפעילות שהופסקה, הרווח הנקי הכולל ברבעון עומד על כ-32 מיליון שקל, לעומת 27 מיליון ברבעון המקביל, ושיעור הרווח הנקי
עולה מ-כ-1.4% לכ-1.6% מההכנסות. הרווח המיוחס לבעלי המניות נותר דומה לרבעון המקביל, סביב 30 מיליון שקל
