גולדמן זאקס: מדינות ה-BRIC צומחות בקצב גבוה מהתחזיות
כלכלותיהן של מדינות ה-BRIC - ברזיל, רוסיה הודו וסין - צומחות בקצב מהיר יותר מהתחזיות המוקדמות. כך עולה מדו"ח שפירסם בשבוע שעבר בנק ההשקעות גולדמן זאקס - הגוף שתבע לראשונה את המושג "מדינות ה-BRIC" והפך אותו לחלק מהז'רגון של גופים פיננסיים בכל העולם.
מדד ה-BRIC הושק על ידי גולדמן זאקס בשנת 2003, לאחר שכלכלני החברה הגיעו למסקנה כי ברזיל, רוסיה הודו וסין הן כלכלות העתיד. בתחילת החודש שעבר פרסמה הכלכלנית רופא פורוסת'מן, שהשתתפה בכתיבת הדו"ח המקורי של גולדמן זאקס ב-2003, כי הכלכלות של ארבע המדינות עקפו את תחזיות הצמיחה המקוריות. לדברי פורסת'מן, המשקים של מדינות ה-BRIC צפויים להמשיך ולהציג נתוני צמיחה גבוהים בהרבה משל המדינות המפותחות המערביות.
גולדמן זאקס נמנע מלנקוב בתחזיות מדויקות, אולם על פי תחזיות של הבנק העולמי, קצב הצמיחה של מדינות הבריק השנה יסתכם ביותר מ-9.5%. קצב הצמיחה הגבוה של מדינות ה-BRIC בא לידי ביטוי גם במדד DAX BRIC GLOBAL, הנסחר בדויטשה בורס בגרמניה והכולל את 40 החברות המובילות במונחי שווי שוק וסחירות במדינות אלה. מדד זה עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-20.78% וב-12 החודשים האחרונים הוא זינק ב-72.94%.
הדו"ח המקורי של גולדמן זאקס העריך כי ברזיל, רוסיה, הודו וסין יעקפו את הכלכלות העשירות בתבל עד שנת 2050. על פי ההערכה שנכללה בדו"ח, כלכלות ה-BRIC יהיו שוות במשקלן עד שנת 2025 למחצית מגודלן של כלכלות מדינות ה-G6. למרות שמחברי הדו"ח השתדלו להימנע ממתן הערכות מדויקות, הם קבעו כי הכלכלה הסינית תעבור את זו של גרמניה, במונחים דולריים, בשנת 2008. בפועל צפויה התחזית להתאמת כבר השנה וסין תהפוך לכלכלה השלישית בגודלה בעולם.
על פי ההערכות, סין והודו יהפכו לספקיות השירותים והסחורות המובילות בעולם בעוד שברזיל ורוסיה יהפכו לספקיות המובילות של חומרי גלם לעולם בכלל ולסין והודו בפרט.
נראה כי תחזית נוספת של כלכלני גולדמן זאקס הקורמת עור וגידים היא כי מדינות ה-BRIC ישקיעו מאמצים הולכים וגוברים בשיתוף הפעולה ביניהן. הוכחה לכך התקבלה בשבוע שעבר לאחר שסוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס דיווחה כי שרי החוץ של ברזיל, רוסיה הודו וסין יפגשו באביב 2008 במוסקבה בעקבות פגישה דומה שהתנהלה בחודש שעבר בשולי כינוס העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק.
הכלכלן הראשי של גולדמן זאקס, ג'ים אוניל, שב והביע את אמונו בכלכלות הצומחות של מדינות ה-BRIC כאשר ציין בדו"ח על הכלכלה העולמית כי מדינות אלו "נותרו קרן האור היחידה על רקע החשש מפני האטה בפעילות הכלכלית הגלובלית".
מי שזקוק היה להוכחות נוספות לקצב הגידול המהיר של מדינות ה-BRIC קיבל זאת השבוע בעקבות העלאת תחזית הביקושים העולמית של איגוד תעשיית הפלדה העולמי IISI. מהנתונים עולה, שצריכת הפלדה צפויה לזנק במהלך שנת 2008 ב-6.8% ל-1.28 מיליארד טון בעקבות עליית הביקושים בברזיל, רוסיה, הודו וסין.
מדינות ה-BRIC, שהיו אחראיות לכ-41% מהיקף הביקוש העולמי לפלדה בשנת 2006, צפויות להגדיל את היקף הרכישות ב-12.8% השנה וב-11.1% נוספים ב-2008. על פי הנתונים של איגוד הפלדה העולמי, המדינות הללו יהיו אחראיות ל-77% מכלל הגידול בביקוש העולמי לפלדה - דבר הממחיש היטב את היקפי הפעילות הכלכלית בברזיל, רוסיה, הודו וסין.
שוק ההון הישראלי מציע היום מגוון אפשרויות להשקעה במדינות ה-BRIC. כך, לדוגמה, ניתן להשקיע באפיק זה באמצעות תעודת הסל תכלית BRIC של תכלית תעודות סל ובקרנות הנאמנות אקסלנס נשואה חשיפה BRIC ופיא BRIC .
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
