גולדמן זאקס: מדינות ה-BRIC צומחות בקצב גבוה מהתחזיות

בנק ההשקעות, שהשיק את המושג מדינות ה-BRIC לפני ארבע שנים, מעריך עוד כי הכלכלה הסינית תעבור את הכלכלה הגרמנית עוד ב-2007 – שנה מוקדם יותר מתחזיותיו המוקדמות
שהם לוי |

כלכלותיהן של מדינות ה-BRIC - ברזיל, רוסיה הודו וסין - צומחות בקצב מהיר יותר מהתחזיות המוקדמות. כך עולה מדו"ח שפירסם בשבוע שעבר בנק ההשקעות גולדמן זאקס - הגוף שתבע לראשונה את המושג "מדינות ה-BRIC" והפך אותו לחלק מהז'רגון של גופים פיננסיים בכל העולם.

מדד ה-BRIC הושק על ידי גולדמן זאקס בשנת 2003, לאחר שכלכלני החברה הגיעו למסקנה כי ברזיל, רוסיה הודו וסין הן כלכלות העתיד. בתחילת החודש שעבר פרסמה הכלכלנית רופא פורוסת'מן, שהשתתפה בכתיבת הדו"ח המקורי של גולדמן זאקס ב-2003, כי הכלכלות של ארבע המדינות עקפו את תחזיות הצמיחה המקוריות. לדברי פורסת'מן, המשקים של מדינות ה-BRIC צפויים להמשיך ולהציג נתוני צמיחה גבוהים בהרבה משל המדינות המפותחות המערביות.

גולדמן זאקס נמנע מלנקוב בתחזיות מדויקות, אולם על פי תחזיות של הבנק העולמי, קצב הצמיחה של מדינות הבריק השנה יסתכם ביותר מ-9.5%. קצב הצמיחה הגבוה של מדינות ה-BRIC בא לידי ביטוי גם במדד DAX BRIC GLOBAL, הנסחר בדויטשה בורס בגרמניה והכולל את 40 החברות המובילות במונחי שווי שוק וסחירות במדינות אלה. מדד זה עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-20.78% וב-12 החודשים האחרונים הוא זינק ב-72.94%.

הדו"ח המקורי של גולדמן זאקס העריך כי ברזיל, רוסיה, הודו וסין יעקפו את הכלכלות העשירות בתבל עד שנת 2050. על פי ההערכה שנכללה בדו"ח, כלכלות ה-BRIC יהיו שוות במשקלן עד שנת 2025 למחצית מגודלן של כלכלות מדינות ה-G6. למרות שמחברי הדו"ח השתדלו להימנע ממתן הערכות מדויקות, הם קבעו כי הכלכלה הסינית תעבור את זו של גרמניה, במונחים דולריים, בשנת 2008. בפועל צפויה התחזית להתאמת כבר השנה וסין תהפוך לכלכלה השלישית בגודלה בעולם.

על פי ההערכות, סין והודו יהפכו לספקיות השירותים והסחורות המובילות בעולם בעוד שברזיל ורוסיה יהפכו לספקיות המובילות של חומרי גלם לעולם בכלל ולסין והודו בפרט.

נראה כי תחזית נוספת של כלכלני גולדמן זאקס הקורמת עור וגידים היא כי מדינות ה-BRIC ישקיעו מאמצים הולכים וגוברים בשיתוף הפעולה ביניהן. הוכחה לכך התקבלה בשבוע שעבר לאחר שסוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס דיווחה כי שרי החוץ של ברזיל, רוסיה הודו וסין יפגשו באביב 2008 במוסקבה בעקבות פגישה דומה שהתנהלה בחודש שעבר בשולי כינוס העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק.

הכלכלן הראשי של גולדמן זאקס, ג'ים אוניל, שב והביע את אמונו בכלכלות הצומחות של מדינות ה-BRIC כאשר ציין בדו"ח על הכלכלה העולמית כי מדינות אלו "נותרו קרן האור היחידה על רקע החשש מפני האטה בפעילות הכלכלית הגלובלית".

מי שזקוק היה להוכחות נוספות לקצב הגידול המהיר של מדינות ה-BRIC קיבל זאת השבוע בעקבות העלאת תחזית הביקושים העולמית של איגוד תעשיית הפלדה העולמי IISI. מהנתונים עולה, שצריכת הפלדה צפויה לזנק במהלך שנת 2008 ב-6.8% ל-1.28 מיליארד טון בעקבות עליית הביקושים בברזיל, רוסיה, הודו וסין.

מדינות ה-BRIC, שהיו אחראיות לכ-41% מהיקף הביקוש העולמי לפלדה בשנת 2006, צפויות להגדיל את היקף הרכישות ב-12.8% השנה וב-11.1% נוספים ב-2008. על פי הנתונים של איגוד הפלדה העולמי, המדינות הללו יהיו אחראיות ל-77% מכלל הגידול בביקוש העולמי לפלדה - דבר הממחיש היטב את היקפי הפעילות הכלכלית בברזיל, רוסיה, הודו וסין.

שוק ההון הישראלי מציע היום מגוון אפשרויות להשקעה במדינות ה-BRIC. כך, לדוגמה, ניתן להשקיע באפיק זה באמצעות תעודת הסל תכלית BRIC של תכלית תעודות סל ובקרנות הנאמנות אקסלנס נשואה חשיפה BRIC ופיא BRIC .

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה

אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר

מערכת ביזפורטל |

המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים  מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?