גולדמן זאקס: מדינות ה-BRIC צומחות בקצב גבוה מהתחזיות
כלכלותיהן של מדינות ה-BRIC - ברזיל, רוסיה הודו וסין - צומחות בקצב מהיר יותר מהתחזיות המוקדמות. כך עולה מדו"ח שפירסם בשבוע שעבר בנק ההשקעות גולדמן זאקס - הגוף שתבע לראשונה את המושג "מדינות ה-BRIC" והפך אותו לחלק מהז'רגון של גופים פיננסיים בכל העולם.
מדד ה-BRIC הושק על ידי גולדמן זאקס בשנת 2003, לאחר שכלכלני החברה הגיעו למסקנה כי ברזיל, רוסיה הודו וסין הן כלכלות העתיד. בתחילת החודש שעבר פרסמה הכלכלנית רופא פורוסת'מן, שהשתתפה בכתיבת הדו"ח המקורי של גולדמן זאקס ב-2003, כי הכלכלות של ארבע המדינות עקפו את תחזיות הצמיחה המקוריות. לדברי פורסת'מן, המשקים של מדינות ה-BRIC צפויים להמשיך ולהציג נתוני צמיחה גבוהים בהרבה משל המדינות המפותחות המערביות.
גולדמן זאקס נמנע מלנקוב בתחזיות מדויקות, אולם על פי תחזיות של הבנק העולמי, קצב הצמיחה של מדינות הבריק השנה יסתכם ביותר מ-9.5%. קצב הצמיחה הגבוה של מדינות ה-BRIC בא לידי ביטוי גם במדד DAX BRIC GLOBAL, הנסחר בדויטשה בורס בגרמניה והכולל את 40 החברות המובילות במונחי שווי שוק וסחירות במדינות אלה. מדד זה עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-20.78% וב-12 החודשים האחרונים הוא זינק ב-72.94%.
הדו"ח המקורי של גולדמן זאקס העריך כי ברזיל, רוסיה, הודו וסין יעקפו את הכלכלות העשירות בתבל עד שנת 2050. על פי ההערכה שנכללה בדו"ח, כלכלות ה-BRIC יהיו שוות במשקלן עד שנת 2025 למחצית מגודלן של כלכלות מדינות ה-G6. למרות שמחברי הדו"ח השתדלו להימנע ממתן הערכות מדויקות, הם קבעו כי הכלכלה הסינית תעבור את זו של גרמניה, במונחים דולריים, בשנת 2008. בפועל צפויה התחזית להתאמת כבר השנה וסין תהפוך לכלכלה השלישית בגודלה בעולם.
על פי ההערכות, סין והודו יהפכו לספקיות השירותים והסחורות המובילות בעולם בעוד שברזיל ורוסיה יהפכו לספקיות המובילות של חומרי גלם לעולם בכלל ולסין והודו בפרט.
נראה כי תחזית נוספת של כלכלני גולדמן זאקס הקורמת עור וגידים היא כי מדינות ה-BRIC ישקיעו מאמצים הולכים וגוברים בשיתוף הפעולה ביניהן. הוכחה לכך התקבלה בשבוע שעבר לאחר שסוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס דיווחה כי שרי החוץ של ברזיל, רוסיה הודו וסין יפגשו באביב 2008 במוסקבה בעקבות פגישה דומה שהתנהלה בחודש שעבר בשולי כינוס העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק.
הכלכלן הראשי של גולדמן זאקס, ג'ים אוניל, שב והביע את אמונו בכלכלות הצומחות של מדינות ה-BRIC כאשר ציין בדו"ח על הכלכלה העולמית כי מדינות אלו "נותרו קרן האור היחידה על רקע החשש מפני האטה בפעילות הכלכלית הגלובלית".
מי שזקוק היה להוכחות נוספות לקצב הגידול המהיר של מדינות ה-BRIC קיבל זאת השבוע בעקבות העלאת תחזית הביקושים העולמית של איגוד תעשיית הפלדה העולמי IISI. מהנתונים עולה, שצריכת הפלדה צפויה לזנק במהלך שנת 2008 ב-6.8% ל-1.28 מיליארד טון בעקבות עליית הביקושים בברזיל, רוסיה, הודו וסין.
מדינות ה-BRIC, שהיו אחראיות לכ-41% מהיקף הביקוש העולמי לפלדה בשנת 2006, צפויות להגדיל את היקף הרכישות ב-12.8% השנה וב-11.1% נוספים ב-2008. על פי הנתונים של איגוד הפלדה העולמי, המדינות הללו יהיו אחראיות ל-77% מכלל הגידול בביקוש העולמי לפלדה - דבר הממחיש היטב את היקפי הפעילות הכלכלית בברזיל, רוסיה, הודו וסין.
שוק ההון הישראלי מציע היום מגוון אפשרויות להשקעה במדינות ה-BRIC. כך, לדוגמה, ניתן להשקיע באפיק זה באמצעות תעודת הסל תכלית BRIC של תכלית תעודות סל ובקרנות הנאמנות אקסלנס נשואה חשיפה BRIC ופיא BRIC .
אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
