גולדמן זאקס: מדינות ה-BRIC צומחות בקצב גבוה מהתחזיות
כלכלותיהן של מדינות ה-BRIC - ברזיל, רוסיה הודו וסין - צומחות בקצב מהיר יותר מהתחזיות המוקדמות. כך עולה מדו"ח שפירסם בשבוע שעבר בנק ההשקעות גולדמן זאקס - הגוף שתבע לראשונה את המושג "מדינות ה-BRIC" והפך אותו לחלק מהז'רגון של גופים פיננסיים בכל העולם.
מדד ה-BRIC הושק על ידי גולדמן זאקס בשנת 2003, לאחר שכלכלני החברה הגיעו למסקנה כי ברזיל, רוסיה הודו וסין הן כלכלות העתיד. בתחילת החודש שעבר פרסמה הכלכלנית רופא פורוסת'מן, שהשתתפה בכתיבת הדו"ח המקורי של גולדמן זאקס ב-2003, כי הכלכלות של ארבע המדינות עקפו את תחזיות הצמיחה המקוריות. לדברי פורסת'מן, המשקים של מדינות ה-BRIC צפויים להמשיך ולהציג נתוני צמיחה גבוהים בהרבה משל המדינות המפותחות המערביות.
גולדמן זאקס נמנע מלנקוב בתחזיות מדויקות, אולם על פי תחזיות של הבנק העולמי, קצב הצמיחה של מדינות הבריק השנה יסתכם ביותר מ-9.5%. קצב הצמיחה הגבוה של מדינות ה-BRIC בא לידי ביטוי גם במדד DAX BRIC GLOBAL, הנסחר בדויטשה בורס בגרמניה והכולל את 40 החברות המובילות במונחי שווי שוק וסחירות במדינות אלה. מדד זה עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-20.78% וב-12 החודשים האחרונים הוא זינק ב-72.94%.
הדו"ח המקורי של גולדמן זאקס העריך כי ברזיל, רוסיה, הודו וסין יעקפו את הכלכלות העשירות בתבל עד שנת 2050. על פי ההערכה שנכללה בדו"ח, כלכלות ה-BRIC יהיו שוות במשקלן עד שנת 2025 למחצית מגודלן של כלכלות מדינות ה-G6. למרות שמחברי הדו"ח השתדלו להימנע ממתן הערכות מדויקות, הם קבעו כי הכלכלה הסינית תעבור את זו של גרמניה, במונחים דולריים, בשנת 2008. בפועל צפויה התחזית להתאמת כבר השנה וסין תהפוך לכלכלה השלישית בגודלה בעולם.
על פי ההערכות, סין והודו יהפכו לספקיות השירותים והסחורות המובילות בעולם בעוד שברזיל ורוסיה יהפכו לספקיות המובילות של חומרי גלם לעולם בכלל ולסין והודו בפרט.
נראה כי תחזית נוספת של כלכלני גולדמן זאקס הקורמת עור וגידים היא כי מדינות ה-BRIC ישקיעו מאמצים הולכים וגוברים בשיתוף הפעולה ביניהן. הוכחה לכך התקבלה בשבוע שעבר לאחר שסוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס דיווחה כי שרי החוץ של ברזיל, רוסיה הודו וסין יפגשו באביב 2008 במוסקבה בעקבות פגישה דומה שהתנהלה בחודש שעבר בשולי כינוס העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק.
הכלכלן הראשי של גולדמן זאקס, ג'ים אוניל, שב והביע את אמונו בכלכלות הצומחות של מדינות ה-BRIC כאשר ציין בדו"ח על הכלכלה העולמית כי מדינות אלו "נותרו קרן האור היחידה על רקע החשש מפני האטה בפעילות הכלכלית הגלובלית".
מי שזקוק היה להוכחות נוספות לקצב הגידול המהיר של מדינות ה-BRIC קיבל זאת השבוע בעקבות העלאת תחזית הביקושים העולמית של איגוד תעשיית הפלדה העולמי IISI. מהנתונים עולה, שצריכת הפלדה צפויה לזנק במהלך שנת 2008 ב-6.8% ל-1.28 מיליארד טון בעקבות עליית הביקושים בברזיל, רוסיה, הודו וסין.
מדינות ה-BRIC, שהיו אחראיות לכ-41% מהיקף הביקוש העולמי לפלדה בשנת 2006, צפויות להגדיל את היקף הרכישות ב-12.8% השנה וב-11.1% נוספים ב-2008. על פי הנתונים של איגוד הפלדה העולמי, המדינות הללו יהיו אחראיות ל-77% מכלל הגידול בביקוש העולמי לפלדה - דבר הממחיש היטב את היקפי הפעילות הכלכלית בברזיל, רוסיה, הודו וסין.
שוק ההון הישראלי מציע היום מגוון אפשרויות להשקעה במדינות ה-BRIC. כך, לדוגמה, ניתן להשקיע באפיק זה באמצעות תעודת הסל תכלית BRIC של תכלית תעודות סל ובקרנות הנאמנות אקסלנס נשואה חשיפה BRIC ופיא BRIC .
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
